אודות

מקראות גדולות הכתר

מהדורת יסוד מדעית חדשה של התבנית הספרותית היהודית הקלאסית הקרויה ‘מקראות גדולות‘.

התבנית הספרותית 'מקראות גדולות' כוללת את הטקסט של התנ"ך, כשהוא מוקף במספר טקסטים נוספים המתייחסים אליו:
א. פירושים לתנ"ך של פרשני הפשט של ימי-הביניים (רש”י, אבן –עזרא ועוד).
ב. תרגומים ארמיים קדומים לתנ"ך (תרגום אונקלוס ותרגום יונתן).
ג. הערות ‘המסורה’ - הערות הנוגעות לנוסח התנ"ך, הסופרות ומפרטות חזרות של צירופים מסוימים של אותיות ומילים בכל התנ"ך. הערות אלו התגבשו באלף הראשון על ידי מומחים ("בעלי המסורה") לצורך דיוק ואחידות בהעתקת ומסירת נוסח התנ"ך בקהילות ישראל.

מהדורת היסוד הראשונה של 'מקראות גדולות' ששימשה אב-טיפוס לכל הבאות אחריה, יצאה בוונציה בשנת 1524, מעט לאחר מהפכת הדפוס, תחת ידו של המהדיר יעקב בן חיים. בן חיים עשה צעד מהפכני בשאיפה להעמיד בפני הקורא מהדורה מדויקת וקריאה של התנ"ך ונושאי כליו, אולם בשל מגבלות כאלו ואחרות לא יכול היה להימנע משיבושי טקסט רבים ומגוונים שנפלו במהדורתו. שיבושים אלו השתמרו במהדורות המודפסות השונות עד ימינו, ובאים על תיקונם לראשונה, לאחר מאות שנים, במהדורת היסוד החדשה של מקראות גדולות הכתר. בנוסף נכללים במקראות גדולות הכתר פירושים נוספים שלא נכללו במהדורות קודמות וחידושים נוספים בצורה ובתוכן.

מפעל מקראות גדולות הכתר באוניברסיטת בר-אילן שהקים ומתווה את דרכו פרופ' מנחם כהן, לשעבר דיקן הפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן וחוקר בעל שם בתחום נוסח המקרא, המסורה וכתבי היד של ימי הביניים - הוא פרויקט רחב היקף ומשאבים, הכולל צוות של עוזרים ועובדי מחקר, ומתנהל כבר כ-30 שנה על פי חזון מדעי ופדגוגי, שתכליתו ההדרה מדוקדקת של כל אחד מרכיבי הטקסט של מקראות הגדולות הכתר על פי כתבי יד עתיקים, הנגשת הטקסטים לקורא באמצעות עזרי עיון ייחודיים, התקנתה של המהדורה בגרסה מודפסת ובגרסה מקוונת, וביסוסה ככלי לימוד ומחקר.

טקסט התנ"ך והמסורה במקראות גדולות הכתר הוא על פי ‘כתר ארם צובה’ - כתב היד המדויק ביותר של התנ"ך על פי הערות המסורה - שאת שמו נושאת המהדורה. חלקים חסרים בכתר ארם צובה שוחזרו ע”י פרופ’ כהן ומוגשים לקורא במלואם. כמו כן שולב במהדורה ביאור להערות המסורה של כתר ארם צובה (בשם 'עין המסורה') המאפשר גם לקורא שאינו מומחה להתמצא ולעיין בטקסט מאלף זה.

טקסט התרגומים הארמיים הוהדר על פי כתבי יד תימניים מדוייקים.

טקסט הפירושים מוהדר על פי מיטב כתבי היד של ימה"ב. טרום עידן הדפוס, כאשר נמסר טקסט הפירושים בהעתקה מכתב יד למשנהו, נוצרו שיבושים בחלק מכתבי היד - הן באופן בלתי מכוון פרי שגרת ההעתקה, והן על ידי תיקוני נוסח מכוונים לפי הגיונם וטעמם הלשוני והסגנוני של המעתיקים. יתר על כן, לעיתים הוסיפו המעתיקים הוספות פרשניות משלהם בשולי הדף, ואלה נכנסו במרוצת הזמן לגוף הטקסט. במפעל הכתר הונהגה לראשונה שיטה סדורה וייחודית לבדיקה מדגמית של כל כתבי היד הקיימים כיום בעולם בכל פירוש ופירוש, לאיתור כתבי היד הטובים ביותר מבחינת קרבתם למקור, ולקביעת הטקסט הסופי על פי כתבי יד אלו. במקראות גדולות הכתר נכללו 20 פירושים שונים בכל התנ"ך. בכל הפירושים משולבים סימונים, הפניות ואלמנטים שונים, המסייעים לקורא בהתמצאות ובהבנת טקסט הפירוש, כגון: פיסוק, ניקוד מילים קשות, הדגשת לשון הפסוק, ציון מראי מקומות למובאות, פישוט ראשי תיבות וקיצורים, סימון תוספות פירוש מאוחרות שנוספו על ידי אחרים או תיקונים שתיקן המפרש עצמו את פירושו ועוד. לסיוע בהבנת פירוש הרלב"ג המאופיין בשפה פילוסופית ייחודית מצורף מילון מונחים. חווית העיון בפירושים במהדורת מקראות גדולות הכתר המזומנת לקורא פשוטה ואיכותית לאין ערוך בהשוואה לכל המהדורות הקודמות.

המהדורה בגרסתה המודפסת - נחלקת ל-17 כרכים שיצאו עד כה, ומצורפים לה גם מבוא כללי למהדורה ומבואות בנושאים שונים מאת פרופ' כהן, וכן מאמר על פירוש אבן עזרא מאת פרופ' אוריאל סימון. מבנה הדף שלה וצורתה ידידותיים ונוחים מאד לעיון. הוצאת הכרך הראשון של מהדורת מקראות גדולות הכתר (יהושע-שפטים) בשנת 1992, צוינה על ידי הביקורת כמאורע חשוב בקנה מידה היסטורי.

המהדורה בגרסתה המקוונת - שהיא ליבו של אתר זה, מבוססת על תוכנה מתקדמת שפותחה במפעל הכתר, המאפשרת עיון ברכיבי המהדורה וחיפוש מידע טקסטואלי באופן מקוון ובטכנולוגיה ייחודית, כולל שאילתות על ניקוד וטעמים, ומניחה את התשתית ליישומי לימוד ומחקר חדשניים באקדמיה, במוסדות החינוך, ובקהילה. הדרכה למשתמש ודוגמאות למשימות לימוד-חקר המתאפשרות אך ורק ע"י שימוש בכלי של המהדורה המקוונת מוגשות באתר לטובת תלמידים, מורים והציבור הרחב .

לקריאה נוספת – ראה מבוא למהדורת הכתר