פרק מו
[א]
לַמְנַצֵּ֥חַ
לִבְנֵי־קֹ֑רַח
ס
עַֽל־עֲלָמ֥וֹת
שִֽׁיר:
[ב]
אֱלֹהִ֣ים
לָ֭נוּ
מַחֲסֶ֣ה
וָעֹ֑ז
עֶזְרָ֥ה
בְ֝צָר֗וֹת
נִמְצָ֥א
מְאֹֽד:
[ג]
עַל־כֵּ֣ן
לֹֽא־נִ֭ירָא
בְּהָמִ֣יר
אָ֑רֶץ
וּבְמ֥וֹט
הָ֝רִ֗ים
בְּלֵ֣ב
יַמִּֽים:
[ד]
יֶהֱמ֣וּ
יֶחְמְר֣וּ
מֵימָ֑יו
יִ֥רְעֲשֽׁוּ
הָרִ֖ים
בְּגַאֲוָת֣וֹ
סֶֽלָה:
[ה]
נָהָ֗ר
פְּלָגָ֗יו
יְשַׂמְּח֥וּ
עִיר־אֱלֹהִ֑ים
קְ֝דֹ֗שׁ
מִשְׁכְּנֵ֥י
עֶלְיֽוֹן:
[ו]
אֱלֹהִ֣ים
בְּ֭קִרְבָּהּ
בַּל־תִּמּ֑וֹט
יַעְזְרֶ֥הָ
אֱ֝לֹהִ֗ים
לִפְנ֥וֹת
בֹּֽקֶר:
[ז]
הָמ֣וּ
ג֭וֹיִם
מָ֣טוּ
מַמְלָכ֑וֹת
נָתַ֥ן
בְּ֝קוֹל֗וֹ
תָּמ֥וּג
אָֽרֶץ:
[ח]
יְהוָ֣ה
צְבָא֣וֹת
עִמָּ֑נוּ
מִשְׂגָּֽב־לָ֨נוּ
אֱלֹהֵ֖י
יַעֲקֹ֣ב
סֶֽלָה:
[ט]
לְֽכוּ־חֲ֭זוּ
מִפְעֲל֣וֹת
יְהוָ֑ה
אֲשֶׁר־שָׂ֖ם
שַׁמּ֣וֹת
בָּאָֽרֶץ:
[י]
מַשְׁבִּ֥ית
מִלְחָמוֹת֮
עַד־קְצֵ֪ה
הָ֫אָ֥רֶץ
קֶ֣שֶׁת
יְ֭שַׁבֵּר
וְקִצֵּ֣ץ
חֲנִ֑ית
עֲ֝גָל֗וֹת
יִשְׂרֹ֥ף
בָּאֵֽשׁ:
[יא]
הַרְפּ֣וּ
וּ֭דְעוּ
כִּֽי־אָנֹכִ֣י
אֱלֹהִ֑ים
אָר֥וּם
בַּ֝גּוֹיִ֗ם
אָר֥וּם
בָּאָֽרֶץ:
[יב]
יְהוָ֣ה
צְבָא֣וֹת
עִמָּ֑נוּ
מִשְׂגָּֽב־לָ֨נוּ
אֱלֹהֵ֖י
יַעֲקֹ֣ב
סֶֽלָה:
פ
פרק מו
[א]
למנצח
לבני קרח
ס
על עלמות
שיר:
[ב]
אלהים
לנו
מחסה
ועז
עזרה
בצרות
נמצא
מאד:
[ג]
על כן
לא נירא
בהמיר
ארץ
ובמוט
הרים
בלב
ימים:
[ד]
יהמו
יחמרו
מימיו
ירעשו
הרים
בגאותו
סלה:
[ה]
נהר
פלגיו
ישמחו
עיר אלהים
קדש
משכני
עליון:
[ו]
אלהים
בקרבה
בל תמוט
יעזרה
אלהים
לפנות
בקר:
[ז]
המו
גוים
מטו
ממלכות
נתן
בקולו
תמוג
ארץ:
[ח]
יהוה
צבאות
עמנו
משגב לנו
אלהי
יעקב
סלה:
[ט]
לכו חזו
מפעלות
יהוה
אשר שם
שמות
בארץ:
[י]
משבית
מלחמות
עד קצה
הארץ
קשת
ישבר
וקצץ
חנית
עגלות
ישרף
באש:
[יא]
הרפו
ודעו
כי אנכי
אלהים
ארום
בגוים
ארום
בארץ:
[יב]
יהוה
צבאות
עמנו
משגב לנו
אלהי
יעקב
סלה:
פ