תנ"ך - אל־תתן
את־פיך
לחטיא
את־בשרך
ואל־תאמר
לפני
המלאך
כי
שגגה
היא
למה
יקצף
האלהים
על־קולך
וחבל
את־מעשה
ידיך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אַל־תִּתֵּ֤ן
אֶת־פִּ֙יךָ֙
לַחֲטִ֣יא
אֶת־בְּשָׂרֶ֔ךָ
וְאַל־תֹּאמַר֙
לִפְנֵ֣י
הַמַּלְאָ֔ךְ
כִּ֥י
שְׁגָגָ֖ה
הִ֑יא
לָ֣מָּה
יִקְצֹ֤ף
הָֽאֱלֹהִים֙
עַל־קוֹלֶ֔ךָ
וְחִבֵּ֖ל
אֶת־מַעֲשֵׂ֥ה
יָדֶֽיךָ:
(קהלת פרק ה פסוק ה)
אַל־תִּתֵּן
אֶת־פִּיךָ
לַחֲטִיא
אֶת־בְּשָׂרֶךָ
וְאַל־תֹּאמַר
לִפְנֵי
הַמַּלְאָךְ
כִּי
שְׁגָגָה
הִיא
לָמָּה
יִקְצֹף
הָאֱלֹהִים
עַל־קוֹלֶךָ
וְחִבֵּל
אֶת־מַעֲשֵׂה
יָדֶיךָ:
(קהלת פרק ה פסוק ה)
אל־תתן
את־פיך
לחטיא
את־בשרך
ואל־תאמר
לפני
המלאך
כי
שגגה
היא
למה
יקצף
האלהים
על־קולך
וחבל
את־מעשה
ידיך:
(קהלת פרק ה פסוק ה)
אל־תתן
את־פיך
לחטיא
את־בשרך
ואל־תאמר
לפני
המלאך
כי
שגגה
היא
למה
יקצף
האלהים
על־קולך
וחבל
את־מעשה
ידיך:
(קהלת פרק ה פסוק ה)
תרגום מגילות:
לָא
תוֹבֵיל
יָת
פּוּמָך
לְמִגרַם
דִּין
גֵּיהִנָם
עִלָוֵי
בִסרָך
וּביוֹם
דִּינָא
רַבָּא
לָא
תִיכּוֹל
לְמֵימַר
קֳדָם
מַלאֲכָא
אַכזְרָאָה
דְרָדֵי
בָך
אֲרוּם
שָׁלוּתָא
הִיא
לְמָא
דֵין
יִתקַף
רוּגזָא
דַייָ
עַל
קָל
מִילָך
דְּאִתאֲמַר
בִּגנוּתָא
וִיחַבֵּיל
יָת
עוּבָדֵי
יְדָך
:
עין המסורה:
ידיך
-
י"א
מלא:
*שמ'
טו
,
יז;
*דב'
טז
,
טו;
כד
,
יט;
יהו'
י
,
ו;
שו'
ז
,
יא;
יר'
לח
,
יב;
מי'
ה
,
יב;
זכ'
יג
,
ו;
איוב
י
,
ח;
יד
,
טו;
קה'
ה
,
ה.
(וכל
תהלים
דכותהון
בר
מן
ה'
(חסר):
תה'
י
,
יב;
לב
,
ד;
לח
,
ג;
קלח
,
ז;
קמה
,
טז).
מסורה קטנה:
לחטיא
-
ל';
ואל
-
תאמר
-
ל';
יקצף
האלהים
-
ל';
ידיך
-
י"א
מל'.
רש"י:
אל
תתן
את
פיך
בנדר
לחטיא
את
בשרך
-
שיפקד
העון
על
בניך.
ואל
תאמר
לפני
המלאך
-
שליח
הבא
לתובעך
צדקה
שפסקת
ברבים
,
כי
שגגה
היא:
בשגגה
פסקתיה;
כסבור
הייתי
שהיה
יכולת
בידי
ליתן.
וחבל
את
מעשה
ידיך
-
מצות
שהיו
בידך
,
שעשית
כבר
,
ואיבדתם.
כך
נדרש
במדרש
(ראה
קה"ר
ה
,
ג).
על
קולך
-
בשביל
קולך.
רשב"ם:
אל
תתן
את
פיך
להרבות
דברים
לפני
הקדוש
ברוך
הוא
ברוב
שיחתך
כדי
להחטיא
את
עצמך
,
שכל
המרבה
דברים
מביא
חטא.
ולאחר
ריבוי
דבריך
,
לא
תאמר
לפני
הקדוש
ברוך
הוא
כי
שגגה
אודות
מרבית
דבריך
,
שכל
מחשבֹתיך
גלויות
וידועות
לפניו
,
כי
במזיד
ובזדון
הרביתה
דברים.
למה
יקצוף
הקדוש
ברוך
הוא
על
קול
ריבוי
דבריך
,
שהוא
הבל
ותוהו
ורוח
,
שיחבל
וישחית
את
פעולתך
ואת
מעשה
ידיך
,
שהוא
עיקר
ושורש
מעשיך.
לחטיא
-
כמו
'להחטיא'.
המלאך
-
הוא
מלאכו
של
הקדוש
ברוך
הוא.
ר' יוסף קרא:
אל
תתן
את
פיך
לחטיא
את
בשרך
-
שתפסוק
צדקה
ברבים
ולא
תשלם.
אל
(בנוסחנו:
ואל)
תאמר
לפני
המלאך
כי
שגגה
היא
-
פתרונו:
כשגבאי
צדקה
[שהוא
מלאך
ושליח
ציבור]
נכנסין
אצלך
לגבות
מה
שנדרת
,
אל
תאמר:
שוגג
הייתי
בשעה
שנדרתי;
לאחר
שנדרתי
נתתי
בדעתי
שאין
בידי
יכולת
ליתן
כל
כך.
למה
יקצוף
האלהים
על
קולך
-
פתרונו:
עלוב
הוא
אדם
זה
,
שבדבר
קל
,
שאין
בו
מעשה
כי
אם
קול
בלבד
,
שפסק
צדקה
ולא
נתן
,
יאבד
מעשה
ידיו!
וכן
שנינו
במשנה
(?
ראה
סוכה
כט
,
ב):
בעון
פוסקי
צדקה
ברבים
ואינם
נותנים
,
נכסי
בעלי
בתים
יורדים
לטמיון.
ראב"ע:
אל
תתן.
למה
יהי
פיך
מוליד
חטא
ורע
על
בשרך
,
שהוא
הגוף
,
אם
לא
תשלם
את
אשר
דברת
בפיך?!
ודע
,
כי
נוכח
יי'
דרכי
איש
,
וכל
צעדיו
יספור
(ע"פ
מש'
ה
,
כא;
איוב
לד
,
כא)
,
ומלאך
ממשרתיו
ממונה
לכתוב
בספר
כל
הדיבורים
היוצאים
מפי
האדם
,
ואל
תאמר
לפני
המלאך
כי
שגגה
היא
הנדר
שנדרתי.
וחבל
-
כמו
'והשחית'
,
וכמוהו
"מחבלים
כרמים"
(שה"ש
ב
,
טו).
ויש
'חִבֵּל'
מלשון
לידה
,
כמו
"יחבל
און"
(תה'
ז
,
טו);
"חבלתך
אמך"
(שה"ש
ח
,
ה)
-
ויתכן
היותו
מן
"צירים
וחבלים"
(יש'
יג
,
ח)
,
בעבור
"חבלי
יולדה"
(הו'
יג
,
יג).
ו'חִבֵּל'
שלישי
-
"וכשוכב
בראש
חבל"
(מש'
כג
,
לד)
,
והוא
התורן
שכל
החבלים
תלויים
בו;
והוא
שם
התואר
,
כמו
"איש
אטר"
(שו'
ג
,
טו).
רלב"ג:
לא
תשלח
לשונך
לנדור
נדר
ואין
רצונך
לשלמו
,
אשר
הוא
חטא
ומרי
לך
,
ואל
תאמר
לפני
המלאך
,
השלוח
מהשם
יתעלה
לענוש
אותך
על
זה
,
כי
שגגה
היא
-
ולא
היה
רצונך
ולבך
לנדור
זה
הנדר
היוצא
מפיך.
למה
יקצוף
האלהים
על
דבריך
וישחית
את
מעשה
ידיך?!
כי
ברוב
חלומות
והבלים
ודברים
הרבה
יראה
השם
לך
שהוא
כועס
עליך
,
כשיראה
לך
חלומות
רעים
ליסרך
ומקרים
רבים
מכאיבים
,
כי
ראוי
שיירא
האדם
מהשם
יתעלה.
ואפשר
שירצה
בזה:
אל
תרבה
דברים
בשם
יתעלה
להחטיא
עצמך
,
ואל
תאמר
לפני
המלאך
,
השלוח
לך
מהשם
יתעלה
לענוש
אותך
על
זה
,
כי
שגגה
היא.
למה
יקצוף
השם
יתעלה
על
דבריך
שתֶהרוס
(ע"פ
שמ'
יט
,
כא)
לדבר
בו
,
וישחית
את
מעשה
ידיך?!
כי
ברוב
חלומות
והבלים
ודברים
הרבה
ימצא
הכזב
בהכרח.
ולזה
אין
ראוי
להרבות
דברים
בשם
יתעלה
,
כי
ראוי
שיירא
האדם
מהשם
יתעלה.