תנ"ך - ויהי
דוד
בא
עד־הראש
אשר־ישתחוה
שם
לאלהים
והנה
לקראתו
חושי
הארכי
קרוע
כתנתו
ואדמה
על־ראשו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיְהִ֤י
דָוִד֙
בָּ֣א
עַד־הָרֹ֔אשׁ
אֲשֶֽׁר־יִשְׁתַּחֲוֶ֥ה
שָׁ֖ם
לֵאלֹהִ֑ים
וְהִנֵּ֤ה
לִקְרָאתוֹ֙
חוּשַׁ֣י
הָאַרְכִּ֔י
קָר֙וּעַ֙
כֻּתָּנְתּ֔וֹ
וַאֲדָמָ֖ה
עַל־רֹאשֽׁוֹ:
(שמואל ב פרק טו פסוק לב)
וַיְהִי
דָוִד
בָּא
עַד־הָרֹאשׁ
אֲשֶׁר־יִשְׁתַּחֲוֶה
שָׁם
לֵאלֹהִים
וְהִנֵּה
לִקְרָאתוֹ
חוּשַׁי
הָאַרְכִּי
קָרוּעַ
כֻּתָּנְתּוֹ
וַאֲדָמָה
עַל־רֹאשׁוֹ:
(שמואל ב פרק טו פסוק לב)
ויהי
דוד
בא
עד־הראש
אשר־ישתחוה
שם
לאלהים
והנה
לקראתו
חושי
הארכי
קרוע
כתנתו
ואדמה
על־ראשו:
(שמואל ב פרק טו פסוק לב)
ויהי
דוד
בא
עד־הראש
אשר־ישתחוה
שם
לאלהים
והנה
לקראתו
חושי
הארכי
קרוע
כתנתו
ואדמה
על־ראשו:
(שמואל ב פרק טו פסוק לב)
תרגום יונתן:
וַהֲוָה
דָוִיד
אֲתָא
עַד
רֵישׁ
טוּרָא
דְּיִסגּוֹד
תַּמָן
קֳדָם
יְיָ
וְהָא
לְקַדָּמוּתֵיהּ
חוּשַׁי
אַרכָּאָה
מְבֻזַע
לְבוּשׁוֹהִי
וְעַפרָא
רְמִי
בְרֵישֵׁיהּ
:
עין המסורה:
ישתחוה
-
ג':
ש"ב
טו
,
לב;
*אס'
ג
,
ב;
דה"ב
כה
,
יד.
וחד:
וישתחוה
-
מ"א
כב
,
נד.
כתנתו
-
ב':
בר'
לז
,
כג;
ש"ב
טו
,
לב.
מסורה גדולה:
ישתחוה
ג'
ויהי
דוד
ולפניהם
ישתחוה
ומרדכי
לא
יכרע.
וחד
וישתחוה
לו
.
רש"י:
בא
עד
הראש
-
"עד
ריש
טורא"
(ת"י).
אשר
ישתחוה
שם
לאלהים
-
אשר
היה
רגיל
להשתחוות
שם;
כשהיה
בא
לירושלם
,
היה
רואה
משם
את
האהל
שהארון
בתוכו
,
והיה
משתחוה
(ראה
ירוש'
ברכות
ד
,
ד
[ח
,
ב]).
ר' יוסף קרא:
ויהי
דוד
בא
עד
הראש
אשר
ישתחוה
-
פתרון:
עד
ראש
הר
הזיתים
שהיה
נהוג
להשתחות
שם;
בשובו
ממקום
אחר
,
כשהיה
מגיע
שם
היה
משתחוה
,
מפני
שהיה
יכול
לראות
משם
מקום
הארון.
רד"ק:
עד
הראש
-
ראש
הר
הזתים;
וכן
תרגומו:
"עד
ריש
טורא".
אשר
ישתחוה
שם
-
שם
היה
רצונו
שישתחוה
,
כמו
שאמר
"עולה
במעלה
הזתים"
(לעיל
,
ל);
ועשה
כן
,
לפי
שהיה
נפרד
ממקום
המקדש
,
ולא
היה
יודע
אם
ישוב
עוד
,
כאדם
הלוקח
רשות
מאוהבו
בגלותו.
חושי
הארכי
-
על
שם
מקומו
נקרא
כן
,
והוא
הנזכר
בנחלת
בני
יוסף
"אל
גבול
הארכי
עטרות"
(יהו'
טז
,
ב);
קרוע
כתנתו
-
כמו
"לבוש
הבדים"
(יח'
ט
,
ב);
"חגור
אפוד
בד"
(ש"א
ב
,
יח);
וכולם
יחסרו
אות
השמוש;
כי
בלא
חסרון
היה
משפט
פ"א
הפועל
בשוא
,
כדרך
הסמוכים.
ר' ישעיה מטראני:
עד
הראש
אשר
ישתחוה
שם
לאלהים
-
פירוש:
ראש
מקום
היה
,
שמשם
היה
רואה
האהל
שנטה
לארון
כשהיה
הולך
לירושלם
,
ומשם
היה
כורע
ומשתחוה
לשם.