תגובות וסיקורים

קטעים נבחרים מן הביקורות בכתבי עת מדעיים, בעיתונות, ובמכתבים למהדיר

על חשיבותה ההסטורית של מהדורת 'הכתר' כאבן יסוד לדורות הבאים

E. Lawee, in: Journal of Jewish Studies XLVIII (1997):

"...The editor and his team will more than realize their aim, thereby initiating a new era in the history of rabbinic Bibles the likes of which Jacob ben Hayyim - the editor of the 1524 Venice edition that became the template for centuries of rabbinic Bibles - could never have imagined. ...in sum, it seems certain that, like Jacob ben Hayyim's work of nearly 500 years ago, Haketer will set the standard for rabbinic Bibles for decades and perhaps for centuries to come."

B. Walfish, in: Hebrew Studies 36 (1995):

“...It is to the achievement of this goal that Prof. Menachem Cohen, head of the Institute for the History of Jewish Bible research at Bar Ilan University, has set himself. This first Volume, Joshua-Judges, is an impressive achievement, a tribute to the dedication and scholarship of Prof. Cohen and his team of associates. This edition sets a new standard for accuracy and accessibility which guarantees that it will become the standard text for the study of the Bible and its major commentators for the generations to come.”

G. A. Rendsburg, in: Association for Jewish Studies Review XX,1 (1995):

“All serious students of the Bible, the Targumim, the Masorah, and rabbinic commentaries are in debt to Cohen and to Bar-Ilan University Press for this undertaking. We look forward to the appearance of subsequent volumes in the series; may they appear speedily in our day!”

A. P. Hayman, in: Text and Versions (1994):

“This is the first fruits of a planned re-creation of the Rabbinic Bible. it is not just a revised edition of the original Ben Hayyim text, but a completely new version. It differs from all earlier versions in the following respects: (1) it is based on the Aleppo Codex and exactly reproduces its Masorah; (2) a very helpful explanation of the Masorah is provided on each page; (3) the Targum text and the commentaries are based on the best available manuscripts; (4) it prints a more extensive and comprehensive collection of commentaries; (5) everything is a square script - there is no rashi script; (6) within the commentaries the use of a bold font clearly marks out lemma from commentary; (7) all the material has been mounted on a computer database which will be made available for use on micro-computers with appropriate search software.”

C. McCarthy, in: Journal of Semitic Studies 40 (1995):

“We must be greatful to Menachem Cohen and his team of editors and researchers for this first volume of what promises to be an exiting new development in making the riches of the Miqra’ot Gedolot accessible on so many different levels. It is indeed a major contribution to, and accomplishment in scholarship, no less than in technology and publicatin skills.”

Jeff Green, in: Jerusalem Post (20.5.94)

“The new Bar-Ilan edition, overseen by Menachem Cohen has been completely reworked. Not only is the biblical text based on the best available manuscript of the Bible, the Aleppo Codex, but the commentaries are also based on manuscripts carefully edited with the most advanced techniques of modern scholarship.”

Michael Wilanski, in: Jerusalem Post (12.5.2000)

"In this "millenial" era when products are often labeled "new and improved", it is delightfully refreshing to find someone who is working hard to leave things well enough alone. This is certainly the case with the very aptly named Bar-Ilan University series Ha-Keter - the crown…in what is definitly a crowning achievement of painstaking research and editing to produce an authoritative and mistake-free edition of the Bible.

Mark Shapiro Weinberg, in: Jerusalem Post (30.3.2001)

"As old, inaccurate aditions are slowly relegated to the geniza, their place is being taken by wonderful new editions. The entire Bar-Ilan series is thus a most welcome edition to any Jewish library. Indeed it seems likely that Mikraot Gedolot ha-keter will become the rabbinic Bible used by future generations."

Mayer I. Gruber, in: Hebrew Studies 45 (2004), pp. 277-284

"… It is no exaggeration to say that by supplying punctuation and identifying the commentator's sources including the ubiquitous "some interpret," Cohen has done for medieval Hebrew exegesis of the Bible what Rashi did for the Babylonian Talmud in his famous commentary on that work. He has democratized the reading of medieval Hebrew biblical exegesis. He has literally brought order out of chaos and, in the words of Isa 9:1, he has enabled people who walked in darkness to see a great light.
This reviewer wishes Professor Cohen and his staff every success in speedily completing the task they have set for themselves to produce a modern user-friendly Rabbinic Bible for all of Hebrew Scripture. As they come off the press, these volumes must be purchased by every public and private library of Judaica and Hebraica. Every serious rabbi, synagogue, Jewish school, Hebrew Scripture specialist, and student of Hebrew Scripture must acquire the volumes of Mikraot Gedolot "Haketer" and make use of them daily. At the price which Bar-Ilan University Press charges for these handsome volumes printed on glossy paper, they are practically giving them away (cf. Isa 55:1)." "As old, inaccurate aditions are slowly relegated to the geniza, their place is being taken by wonderful new editions. The entire Bar-Ilan series is thus a most welcome edition to any Jewish library. Indeed it seems likely that Mikraot Gedolot ha-keter will become the rabbinic Bible used by future generations."

הרב מרדכי ברויאר - 'עמודים', חשון תשנ"ג:

"... משום כך שבח גדול הוא לאוניברסיטת בר-אילן, שקיבלה על עצמה להוציא מהדורה חדשה, מדעית, של מקראות גדולות על פי כתבי יד עתיקים. ושבח גדול הוא למהדיר ולעורך, פרופ' מנחם כהן, שהשקיע במהדורה זו את מיטב כשרונו והוציא מתחת ידו דבר מתוקן... אין ספק, שזו היא המהדורה היחידה של מקראות גדולות, הנקייה ומתוקנת ומדויקת בכל ארבעת הרכיבים של מקראות גדולות: מקרא ומסורה, תרגום ומפרשים".

שמואל שניצר - 'האומה', חוברת 110:

"... תוך כדי קריאת המבוא המקיף הנלווה אל הכרך הראשון ... הולך ומתברר היקפה של המלאכה שנטלו על עצמם המהדיר וחבר עוזריו. ...הביטוי "עבודת נמלים" מבטא רק מקצת מן העמל, מן הבדיקות וההשוואות האינסופיות, מן הדקדוקים בכל פרט ופרט, מן ההכרעות הקשות בין אפשרויות שונות. ...איזו עקשנות דרושה, איזו התמדה נחוצה, כדי להביא לידי גמר מלאכה שתחילתה מעידה גם על נחיצותה וחיוניותה, אך גם על התעוזה העצומה והמשאבים הרבים שיידרשו כדי להביאה לידי גמר...".

פרופ. י. אמית מאוניברסיטת תל-אביב, במשאל 'הארץ' ערב ראש השנה תשנ"ג (27.9.92), על הטובים בספרי תשנ"ב:

"... כבסיס למהדורה החדשה שלפנינו משמש "כתר ארם צובה", שעליו סמך הרמב"ם את ידו, והיא מצטיינת במחקר מדעי, שתפקידו להכריע לגבי כתבי היד שהיא מחזיקה. כמו כן, נעשה בה נסיון להקל על המשתמש ולקרב את הכתוב לקורא המודרני באמצעות התקנת פיסוק, מראי מקומות, העדפת אותיות מרובעות על כתב רש"י וכו'. לפנינו פרי ביכורים של מפעל אדיר, שהינו הגשמת שאיפה בת דורות רבים."

משה זינגר - 'הארץ', 29.5.92 ו- 22.6.92:

"... מעתה, אחר שנפתח עידן חדש בתולדות המקראות הגדולות, עם הופעת הכרך הראשון במפעל המונומנטלי של אוניברסיטת בר-אילן, נעשה הדף ברור, וכל חידותיו מוסברות ופתורות..." "קשה להפריז בגודל העבודה המושקעת במפעל זה. יש רק להודות לעושים במלאכה ולחזק את ידיהם שיזכו הם ואנחנו לברך עד מהרה על המוגמר."

מיכאל ששר - 'מעריב', 6.10.92:

" ...במבוא לכרך הראשון של מהדורה מדעית זו, שהיא מעתה אוצר לכל מי שענייני ספר הספרים קרובים ללבו, דן מנחם כהן בהרחבה ובבהירות בכל אותן בעיות -ורבות אחרות- שציינו... "

לאה מזור - 'הארץ', 21.6.95:

"התנאים הבסיסיים שאיפשרו את הכנת המהדורה החדשה הם אפשרות הגישה לכתבי היד הרבים, הידע המדעי שהצטבר בתחום חקר הנוסח ופרשנות ימי-הביניים, וטכנולוגיות המידע החדשות. לא מקרה הוא ששתי המהדורות המרכזיות של מקראות גדולות הופיעו סמוך למהפכות המידע הגדולות של זמנן - הדפוס (מהדורתו של בן-חיים) והמחשב (מהדורתו של מנחם כהן). ללא השימוש בטכנולוגיות הללו היה קשה להעלות על הדעת ביצוע פרויקטים מורכבים כל כך... מהדורת היסוד החדשה היא חיבור מופתי שהדרך להכנתו היתה רצופה עמל אין קץ של מומחים בתחומם, והכרעות מתודולוגיות מסובכות. לכל העושים במלאכה, ולעורך העומד בראש, מגיעה ברכת 'תחזקנה ידיכם', ושנזכה ליהנות במהרה מהכרכים הבאים בסדרה."

מיכאל ששר - 'הארץ', 6.96:

"...ידוע שבמהדורה זו של בן-חיים נפלו שגיאות ופגמים רבים ונוסחים מלאי שיבושים, שנשתרשו בכל המהדורות הבאות. פגמים אלה מבקשים מנחם כהן, כמהדיר ועורך מדעי, וחבר עוזריו, לנפות ולתקן. ההישג המרשים מעיד גם הוא על עבודת נמלים, שספק אם ניתן למצוא דוגמתה במקום אחר בעולם."

הרב בן-עטר - יום הששי 14.11.97

"מהדורת מקראות גדולות 'הכתר' היא יצירה, שראויה להיות בין ספרי היסוד של כל בית יהודי. פרופ' מנחם כהן מאוניברסיטת בר-אילן והוצאת האוניברסיטה הפתיעו אותנו בימים אלו, אחרי ארבעת הכרכים בסדרה שראו אור … הופיע הספר החמישי על ספר בראשית (חלק ראשון). זהו הישג שיא נוסף למהדורת 'הכתר', הפותח את סדרת ספרי התורה, לאחר הופעת ארבעה כרכים של נביאים, שמאמרי הביקורת בארץ ובעולם, בכתבי עת מקצועיים ובעיתונות העממית, אינם חדלים מלהתפעל מאיכותם הייחודית, הן בדיוק הרב של כל רכיביהם, הן בעושרם הפרשני והן בצורת הגשתם הנאה והנוחה לקורא וללומד. במאמרים אלו מודגשת שוב ושוב חשיבותה ההסטורית של מהדורת 'הכתר' הפותחת תקופה חדשה בתולדות המקראות הגדולות."

הרב יואל קטן - מקור ראשון, א' שבט תש"ס

"…לסיכום: אפשר לחתום בשתי ידיים על הגדרת המבצע האדיר הזה כפותח תקופה חדשה בהדפסת המקרא ובלימודו, ובמחקר המקרא ונוסחו. ניתן להניח, שככל שיתקדם המפעל הזה כן תגדל התועלת שבו והשימוש בו יגבר, והדבר נכון גם לגבי השימוש בספרי הסדרה הנדפסים - ועוד יותר בשימוש בתקליטור מאגר המקרא על פי 'כתר ארם צובה'."

מאיר גרובר - בית מקרא, חוברת קס"ה, 2001

"… לסיכום: נגעתי רק בקצה המזלג בשלל ההפתעות שכרך יחזקאל מזמן לנו. דורות רבים של שוחרי מקרא, חוקרי מקרא, תלמידי חכמים ומשכילים למיניהם ימצאו בו עניין. כרך זה כקודמיו הוא ספר חובה בכל ספרייה של יהדות באוניברסיטאות, בבתי הספר, בבתי הכנסת ובכל בית יהודי."

מנחם בן-ישר - הצופה, 4.5.2001

"…זוהי מהדורה מהפכנית שבחדשנותה ניתן להשוותה למהדורות הראשונות של 'מקראות גדולות', שהודפסו בוונציה בשנות 1517-1516, ואחר-כך ב- 1525-1524 . המהדורות הרבות של מקראות גדולות שהוהדרו והודפסו מאז, הלכו כולן בעקבות מהדורת וונציה השנייה, לעתים תוך תיקונים, והרבה תוך שיבושים. המהדורה החדשה לעומתן, על כל מרכיביה, אינה מסתמכת על אלה, אלא נערכה כולה מחדש על פי כתבי יד מוסמכים… רק בקצרה, ובדוגמאות מעטות, תיארתי את האוצרות שמזמנת לנו מהדורת 'הכתר'. הטקסט המקראי, התרגום, ובעיקר הפרשנות, מופיעים כאן ומאירים כאן באור חדש. ראוי שכל יהודי בר-אוריין תהיה בארונו ובידו המהדורה הזאת שההדרתה נמשכת והולכת… "

מן המכתבים למהדיר

הרב עובדיה יוסף, הראשון לציון וראש מועצת חכמי התורה, במכתב ברכה:

מה נכבד היום כהגלות נגלות אור גדול, בעריכת חמישה חומשי התורה, בהוד והדר עבודה תמה סולת נקיה, להאיר עיני הקוראים והלומדים, על פי מסורת הכתר, ומעוטר בפירושי הראשונים והאחרונים, מדויקים ומזוקקים מכל טעויות אשר נשתרבבו על ידי המדפיסים, ברוב פאר והדר ובאותיות מאירות עיניים, הוד והדר ישווה עליו. ואפריון נמטיה למהדיר, אשר יגע וטרח להוציא דבר מדויק ומתוקן, ולאכסניה אוניברסיטת בר אילן אשר לא חסכו כל מאמץ הן בהידור והן ביעוץ. איישר חילם לאורייתא. ןהנני מברך בזה את כל העוסקים במלאכת קודש זו, יבורכו מפי עליון ותהי משכורתם שלימה מעם ה', ויזכו לאורך ימים ושנות חיים אמן. ואמן.

הרב משה צוריאל, משגיח רוחני בישיבת 'שעלבים' ומחבר הספר 'מסורת סייג לתורה', במכתב למהדיר:

"זה עכשיו רכשתי ספר 'מקראות גדולות הכתר' על יהושוע-שופטים, וברכתי בשם ומלכות "ברוך שהחיינו". ב"ה שזכינו ליום מפואר זה, שהתורה הולכת ונגאלת. אשרי חלקך! במיוחד אני שמח על האותיות מאירות עיניים של המפרשים (כי כבר קשה לי באותיות הזעירות של המהדורות הקודמות), ועל הניפוי והזהירות בנוסח המדויק של דברי רש"י. אני מקווה מאד שבמהרה תוציא לאור כל שאר נביאים וכתובים. יהי ה' עמך!..."

פרופ' משה גרינברג, חוקר מקרא נודע, חתן פרס ישראל, במכתב למהדיר:

"רצוני להעלות על הכתב דברי התרגשותי מהמפעל 'מקראות גדולות הכתר'. דבר גדול עשית בהגיית תכנית המפעל, בהרכבת תזמורת מדעית מסונפת ובניצוח עליה עד גמר השלב הראשון המכריע: ביצוע התכנית בשני ספרי מקרא. קריאת המבוא היתה חויה מפעמת - סיפור מרתק של נתיבי ההחלטות המרובות המשולבות ביצירת הספר. פרסת לפני הקורא את מהלך יצירת כל מרכיב ומרכיב; הבהרת מה בין מהדורת הכתר לבין שאר המהדורות. הפכת "עיסוק בקטנות" לתולדות המאבק להשגת השכלול המרבי בעיצוב כתבי הקודש לכל מרכיביו אחד לאחד. הצגת את הבעיות והבאת לפני הקורא את נימוקיך בפתירתן. סיפור מרגש של פיצוח בעיות בהקמת בנין מדעי כזה שאתה מספר עליו יש רק מעט בחכמת ישראל החדישה..."

פרופ' שמא פרידמן, חוקר תלמוד נודע, במכתב למהדיר:

"מוכרח אני לומר לך כמה הייתי מלא התפעלות כשעיינתי בכרך יהושע-שופטים של מפעלך הכביר, מקראות גדולות, מהדורת יסוד חדשה. התכנון והתעוזה שלך נשאו כאן פרי בצורה נהדרת ויוצאת מהכלל. במיוחד מתרשם אני מן הצרוף המבורך של דרישות מדעיות מחד, בצרוף לטקסט המיועד לכלל ישראל, ולשמש בדרך כה מדוייקת ויפה התפקיד המרכזי של אותו ספר יסודי -- מקראות גדולות. בצעד זה מגיעים מדעי היהדות להישג חדש וחיוני תפקידנו-תקותנו, לא רק להשאר במגדל שן, אלא בעיקר לצאת לרחוב התרבותי היהודי... אין לי ספק שסידרה זו תיהפך לנכסי צאן ברזל של עם ישראל, ותוביל בדרך למהפך החינוכי שהוא כה דרוש לנו".

על צורתה האסטטית של מהדורת 'הכתר' ואופיה הידידותי לקהל הלומדים

E. Lawee, in: Journal of Jewish Studies XLVIII (1997):

" Finally mention must be made of the volume's alluring layout. The typography is tasteful and easy on the eye, making Bible study ? la Haketer an inviting experience."

B. Walfish, in: Hebrew Studies 36 (1995):

"Not only was a tremendous amount of energy invested by Prof. Cohen in producing an accurate a text as possible, conforming to the highest scholarly standards, but the aestetic side of this enterprise was also given its due. The pages of the text are pleasing to the eye. The layout is generous, the texts exceptionally readable, and the volume a pleasure to hold".

G. A. Rendsburg, in: Association for Jewish Studies Review XX,1 (1995):

“Finally, the editor and the publisher deserved great praise for the many outstanding illustrations which accompany the introduction. The detailed treatments often are illuminated by remarkably clear reproductions of the actual manuscripts and printed editions.”

A. P. Hayman, in: Text and Versions (1994):

“What makes this text so much better than the standart Rabbinic Bible is its readability and ease of use as well as the transparency of its sources.

Jeff Green, in: the Jerusalem Post (20.5.94):

“...It is printed beautifully, in normal square letters, easily readable and intelligibly laid out, making you want to know what the commentators had to say rather than groan inwardly about the difficulty of deciphering them.”

Michael Wilanski, in: Jerusalem Post (12.5.2000)

"The hard work of Cohen and other scholars from the Bar-Ilan team pays off in a hugely rewarding biblical reading experience, especially in the books of the prophets. The text - whether regarding as holy or historical - becomes much more accessible. Indeed, it probably would not be blasphemous to say that the Bar-Ilan researches have taken that oldproduct - the Bible - and made it "user-friendly"."

יוסף פרוינד - 'דבר', 29.1.93:

"... הכרך שלפנינו מצטיין בטיפול בטכסט ובמסורה ובמבחר הפירושים ובהגשתם הטיפוגרפית. לכל מעיין מזומנת חוויה מרנינה: כל הלומד את הספרים יהושע ושופטים יאהב לחזור לכרך זה שוב ושוב, וזאת תוך צפייה לכרכים נוספים של מהדורה חדשנית ומעולה זו של המקראות הגדולות".

יוסף עופר - 'תרביץ', תשרי-כסלו תשנ"ב:

"... לסיום ראוי לציין את הצורה האסטטית של מהדורת הכתר, ואת האות היפה והנוחה לקריאה."

לאה מזור - 'הארץ', 21.6.95:

מעשה רב עשתה מהדורת היסוד החדשה בקרוב הקורא להערות המסורה, שהן כספר החתום למי שאינו מומחה בתחום. אפרט מיוחד, המכונה 'עין המסורה', מכיל ביאורים ומראי-מקום להערות המסורה, ונוספת עליו רשימה מבוארת של מונחים וקיצורים. המהדורה החדשה היא "ידידותית למשתמש". הפירושים נדפסים באותיות מרובעות במקום בכתב רש"י. יש בהם פיסוק מלא ולכל המובאות מן המקרא ומדברי חז"ל מצורפים מראי-מקום. המסגרת הגרפית להצגת המידע ודרך ההדפסה מרהיבות עין ומקילות מאוד את ההתמצאות בחומר. יאה קנקן מפואר זה למה שיש בו."

מיכאל ששר - 'הארץ', 6.96:

"...קהל היעד של מפעל זה הוא בעיקר לומדי תנ"ך ואנשי מקרא. בידיהם ניתן עתה לא רק נוסח המסורה המדויק ביותר, אלא גם נוסח מנופה של פרשני המקרא הקלאסיים המוגש בצורה טיפוגרפית נאה וקלה לקריאה ולעיון".