פרק י
[א]
וְאֵ֙לֶּה֙
תּוֹלְדֹ֣ת
בְּנֵי־נֹ֔חַ
שֵׁ֖ם
חָ֣ם
וָיָ֑פֶת
וַיִּוָּלְד֥וּ
לָהֶ֛ם
בָּנִ֖ים
אַחַ֥ר
הַמַּבּֽוּל:
[ב]
בְּנֵ֣י
יֶ֔פֶת
גֹּ֣מֶר
וּמָג֔וֹג
וּמָדַ֖י
וְיָוָ֣ן
וְתֻבָ֑ל
וּמֶ֖שֶׁךְ
וְתִירָֽס:
[ג]
וּבְנֵ֖י
גֹּ֑מֶר
אַשְׁכְּנַ֥ז
וְרִיפַ֖ת
וְתֹגַרְמָֽה:
[ד]
וּבְנֵ֥י
יָוָ֖ן
אֱלִישָׁ֣ה
וְתַרְשִׁ֑ישׁ
כִּתִּ֖ים
וְדֹדָנִֽים:
[ה]
מֵ֠אֵלֶּה
נִפְרְד֞וּ
אִיֵּ֤י
הַגּוֹיִם֙
בְּאַרְצֹתָ֔ם
אִ֖ישׁ
לִלְשֹׁנ֑וֹ
לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם
בְּגוֹיֵהֶֽם:
[ו]
וּבְנֵ֖י
חָ֑ם
כּ֥וּשׁ
וּמִצְרַ֖יִם
וּפ֥וּט
וּכְנָֽעַן:
[ז]
וּבְנֵ֣י
כ֔וּשׁ
סְבָא֙
וַֽחֲוִילָ֔ה
וְסַבְתָּ֥ה
וְרַעְמָ֖ה
וְסַבְתְּכָ֑א
וּבְנֵ֥י
רַעְמָ֖ה
שְׁבָ֥א
וּדְדָֽן:
[ח]
וְכ֖וּשׁ
יָלַ֣ד
אֶת־נִמְרֹ֑ד
ה֣וּא
הֵחֵ֔ל
לִֽהְי֥וֹת
גִּבֹּ֖ר
בָּאָֽרֶץ:
[ט]
הוּא־הָיָ֥ה
גִבֹּֽר־צַ֖יִד
לִפְנֵ֣י
יְהוָ֑ה
עַל־כֵּן֙
יֵֽאָמַ֔ר
כְּנִמְרֹ֛ד
גִּבּ֥וֹר
צַ֖יִד
לִפְנֵ֥י
יְהוָֽה:
[י]
וַתְּהִ֨י
רֵאשִׁ֤ית
מַמְלַכְתּוֹ֙
בָּבֶ֔ל
וְאֶ֖רֶךְ
וְאַכַּ֣ד
וְכַלְנֵ֑ה
בְּאֶ֖רֶץ
שִׁנְעָֽר:
[יא]
מִן־הָאָ֥רֶץ
הַהִ֖וא
יָצָ֣א
אַשּׁ֑וּר
וַיִּ֙בֶן֙
אֶת־נִ֣ינְוֵ֔ה
וְאֶת־רְחֹבֹ֥ת
עִ֖יר
וְאֶת־כָּֽלַח:
[יב]
וְֽאֶת־רֶ֔סֶן
בֵּ֥ין
נִֽינְוֵ֖ה
וּבֵ֣ין
כָּ֑לַח
הִ֖וא
הָעִ֥יר
הַגְּדֹלָֽה:
[יג]
וּמִצְרַ֡יִם
יָלַ֞ד
אֶת־לוּדִ֧ים
וְאֶת־עֲנָמִ֛ים
וְאֶת־לְהָבִ֖ים
וְאֶת־נַפְתֻּחִֽים:
[יד]
וְֽאֶת־פַּתְרֻסִ֞ים
וְאֶת־כַּסְלֻחִ֗ים
אֲשֶׁ֨ר
יָצְא֥וּ
מִשָּׁ֛ם
פְּלִשְׁתִּ֖ים
וְאֶת־כַּפְתֹּרִֽים:
ס
[טו]
וּכְנַ֗עַן
יָלַ֛ד
אֶת־צִידֹ֥ן
בְּכֹר֖וֹ
וְאֶת־חֵֽת:
[טז]
וְאֶת־הַיְבוּסִי֙
וְאֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י
וְאֵ֖ת
הַגִּרְגָּשִֽׁי:
[יז]
וְאֶת־הַחִוִּ֥י
וְאֶת־הַעַרְקִ֖י
וְאֶת־הַסִּינִֽי:
[יח]
וְאֶת־הָאַרְוָדִ֥י
וְאֶת־הַצְּמָרִ֖י
וְאֶת־הַחֲמָתִ֑י
וְאַחַ֣ר
נָפֹ֔צוּ
מִשְׁפְּח֖וֹת
הַֽכְּנַעֲנִֽי:
[יט]
וַיְהִ֞י
גְּב֤וּל
הַֽכְּנַעֲנִי֙
מִצִּידֹ֔ן
בֹּאֲכָ֥ה
גְרָ֖רָה
עַד־עַזָּ֑ה
בֹּאֲכָ֞ה
סְדֹ֧מָה
וַעֲמֹרָ֛ה
וְאַדְמָ֥ה
וּצְבֹיִ֖ם
עַד־לָֽשַׁע:
[כ]
אֵ֣לֶּה
בְנֵי־חָ֔ם
לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם
לִלְשֹׁנֹתָ֑ם
בְּאַרְצֹתָ֖ם
בְּגוֹיֵהֶֽם:
ס
[כא]
וּלְשֵׁ֥ם
יֻלַּ֖ד
גַּם־ה֑וּא
אֲבִי֙
כָּל־בְּנֵי־עֵ֔בֶר
אֲחִ֖י
יֶ֥פֶת
הַגָּדֽוֹל:
[כב]
בְּנֵ֥י
שֵׁ֖ם
עֵילָ֣ם
וְאַשּׁ֑וּר
וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד
וְל֥וּד
וַאֲרָֽם:
[כג]
וּבְנֵ֖י
אֲרָ֑ם
ע֥וּץ
וְח֖וּל
וְגֶ֥תֶר
וָמַֽשׁ:
[כד]
וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד
יָלַ֣ד
אֶת־שָׁ֑לַח
וְשֶׁ֖לַח
יָלַ֥ד
אֶת־עֵֽבֶר:
[כה]
וּלְעֵ֥בֶר
יֻלַּ֖ד
שְׁנֵ֣י
בָנִ֑ים
שֵׁ֣ם
הָאֶחָ֞ד
פֶּ֗לֶג
כִּ֤י
בְיָמָיו֙
נִפְלְגָ֣ה
הָאָ֔רֶץ
וְשֵׁ֥ם
אָחִ֖יו
יָקְטָֽן:
[כו]
וְיָקְטָ֣ן
יָלַ֔ד
אֶת־אַלְמוֹדָ֖ד
וְאֶת־שָׁ֑לֶף
וְאֶת־חֲצַרְמָ֖וֶת
וְאֶת־יָֽרַח:
[כז]
וְאֶת־הֲדוֹרָ֥ם
וְאֶת־אוּזָ֖ל
וְאֶת־דִּקְלָֽה:
[כח]
וְאֶת־עוֹבָ֥ל
וְאֶת־אֲבִֽימָאֵ֖ל
וְאֶת־שְׁבָֽא:
[כט]
וְאֶת־אוֹפִ֥ר
וְאֶת־חֲוִילָ֖ה
וְאֶת־יוֹבָ֑ב
כָּל־אֵ֖לֶּה
בְּנֵ֥י
יָקְטָֽן:
[ל]
וַיְהִ֥י
מוֹשָׁבָ֖ם
מִמֵּשָׁ֑א
בֹּאֲכָ֥ה
סְפָ֖רָה
הַ֥ר
הַקֶּֽדֶם:
[לא]
אֵ֣לֶּה
בְנֵי־שֵׁ֔ם
לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם
לִלְשֹׁנֹתָ֑ם
בְּאַרְצֹתָ֖ם
לְגוֹיֵהֶֽם:
[לב]
אֵ֣לֶּה
מִשְׁפְּחֹ֧ת
בְּנֵי־נֹ֛חַ
לְתוֹלְדֹתָ֖ם
בְּגוֹיֵהֶ֑ם
וּמֵאֵ֜לֶּה
נִפְרְד֧וּ
הַגּוֹיִ֛ם
בָּאָ֖רֶץ
אַחַ֥ר
הַמַּבּֽוּל:
פ
פרק י
(ב)
ותירס
-
זו
פרס
(ראה
ב"ר
לז
,
א).
(ח)
להיות
גבור
-
להמריד
את
כל
העולם
על
הקדוש
ברוך
הוא
בעצת
דור
הַפְּלָגָה.
(ט)
גבור
ציד
-
צד
דעתן
של
בריות
בפיו
,
ומַטְעָן
למרוד
במקום
(ראה
שם).
לפני
יי'
-
מתכוין
להקניטו
על
פניו.
על
כן
יאמר
על
כל
אדם
מרשיע
בעזות
פנים
,
יודע
את
רבונו
ומתכוין
למרוד
בו:
כנמרוד
גבור
ציד.
(יא)
מן
הארץ
ההיא
-
כיון
שראה
אשור
את
בניו
שומעין
לנמרוד
ומורדין
במקום
לבנות
המגדל
,
יצא
מתוכם
(ראה
שם
,
ד).
(יב)
היא
העיר
הגדולה
-
נינוה
היא
העיר
הגדולה
(ראה
שם)
שנאמר
"ונינוה
היתה
עיר
גדולה"
(יונה
ג
,
ג).
(יג)
להבים
-
שפניהם
דומין
ללהב.
(יד)
פתרוסים
וכסלוחים
אשר
יצאו
משם
פלשתים
-
משניהם
יצאו
,
שהיו
פתרוסים
וכסלוחים
מחליפים
משכב
נשותיהם
אילו
לאילו
,
ויצאו
פלשתים
מביניהם
(ראה
ב"ר
לז
,
ה).
(יח)
ואחר
נפוצו
-
מאלה
נפוצו
משפחות
הרבה.
(יט)
גבול
הכנעני
-
גבול
-
סוף
ארצו.
כל
'גבול'
שבמקרא
לשון
'סוף'
ו'קצה'.
באכה
-
שם
דבר
הוא.
ולי
נראה
,
כאדם
המדבר
לחברו:
גבול
זה
מגיע
עד
שתבא
למקום
פלוני.
(כ)
ללשנותם
בארצותם
-
אע"פ
שנחלקו
להם
לשונות
וארצות
,
כולם
בני
חם
הם.
(כא)
אבי
כל
בני
עבר
הנהר
היה
שֵם.
אחי
יפת
הגדול
-
איני
יודע
אם
שֵם
הגדול
,
אם
יפת;
כשהוא
אומר
"שם
בן
מאת
שנה...
שנתים
אחר
המבול"
(בר'
יא
,
י)
,
הֱוֵי:
יפת
הוא
הגדול
(ראה
בר'
לז
,
ז)
,
שהרי
בן
חמש
מאות
שנה
היה
נח
כשהתחיל
להוליד
,
והמבול
-
בשנת
שש
מאות;
נמצא
שהגדול
בבניו
היה
בן
מאת
שנה
,
ושֵם
לא
הגיע
למאה
עד
לאחר
המבול
שנתים.
אחי
יפת
-
ולא
אחי
חם
,
שאלו
שניהם
כבדו
את
אביהם
,
וזה
בזהו.
(כה-כו)
נפלגה
הארץ
-
נתבלבלו
הלשונות
,
ונפוצו
מן
הבקעה
,
ונתפלגו
בכל
העולם.
למדנו
,
שהיה
עֵבֶר
נביא
,
שקרא
שם
בנו
על
שם
העתיד
(ראה
שם).
ושנינו
בסדר
עולם
(סע"ר
א)
,
שבסוף
ימיו
נתפלגו;
שאם
תאמר
בתחלת
ימיו
,
הרי
יקטן
אחיו
צעיר
ממנו
והוליד
משפחות
קודם
לכן
,
שנאמר
ויקטן
ילד
וגו'
,
ואחר
כך:
"ויהי
כל
הארץ
שפה
אחת"
וגו'
(בר'
יא
,
א);
ואם
תאמר
באמצע
ימיו
,
לא
בא
הכתוב
לסתום
,
אלא
לפרש
,
ולמדת
שבשנת
מות
פלג
נתפלגו.
יקטן
,
שהיה
עניו
ומקטין
עצמו
,
לכך
זכה
להעמיד
כל
המשפחות
הללו.
חצרמות
-
על
שם
מקומו;
דברי
אגדה
(ב"ר
לז
,
ז
-
ח).