פרק י
[א]
וְאֵ֙לֶּה֙
תּוֹלְדֹ֣ת
בְּנֵי־נֹ֔חַ
שֵׁ֖ם
חָ֣ם
וָיָ֑פֶת
וַיִּוָּלְד֥וּ
לָהֶ֛ם
בָּנִ֖ים
אַחַ֥ר
הַמַּבּֽוּל:
[ב]
בְּנֵ֣י
יֶ֔פֶת
גֹּ֣מֶר
וּמָג֔וֹג
וּמָדַ֖י
וְיָוָ֣ן
וְתֻבָ֑ל
וּמֶ֖שֶׁךְ
וְתִירָֽס:
[ג]
וּבְנֵ֖י
גֹּ֑מֶר
אַשְׁכְּנַ֥ז
וְרִיפַ֖ת
וְתֹגַרְמָֽה:
[ד]
וּבְנֵ֥י
יָוָ֖ן
אֱלִישָׁ֣ה
וְתַרְשִׁ֑ישׁ
כִּתִּ֖ים
וְדֹדָנִֽים:
[ה]
מֵ֠אֵלֶּה
נִפְרְד֞וּ
אִיֵּ֤י
הַגּוֹיִם֙
בְּאַרְצֹתָ֔ם
אִ֖ישׁ
לִלְשֹׁנ֑וֹ
לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם
בְּגוֹיֵהֶֽם:
[ו]
וּבְנֵ֖י
חָ֑ם
כּ֥וּשׁ
וּמִצְרַ֖יִם
וּפ֥וּט
וּכְנָֽעַן:
[ז]
וּבְנֵ֣י
כ֔וּשׁ
סְבָא֙
וַֽחֲוִילָ֔ה
וְסַבְתָּ֥ה
וְרַעְמָ֖ה
וְסַבְתְּכָ֑א
וּבְנֵ֥י
רַעְמָ֖ה
שְׁבָ֥א
וּדְדָֽן:
[ח]
וְכ֖וּשׁ
יָלַ֣ד
אֶת־נִמְרֹ֑ד
ה֣וּא
הֵחֵ֔ל
לִֽהְי֥וֹת
גִּבֹּ֖ר
בָּאָֽרֶץ:
[ט]
הוּא־הָיָ֥ה
גִבֹּֽר־צַ֖יִד
לִפְנֵ֣י
יְהוָ֑ה
עַל־כֵּן֙
יֵֽאָמַ֔ר
כְּנִמְרֹ֛ד
גִּבּ֥וֹר
צַ֖יִד
לִפְנֵ֥י
יְהוָֽה:
[י]
וַתְּהִ֨י
רֵאשִׁ֤ית
מַמְלַכְתּוֹ֙
בָּבֶ֔ל
וְאֶ֖רֶךְ
וְאַכַּ֣ד
וְכַלְנֵ֑ה
בְּאֶ֖רֶץ
שִׁנְעָֽר:
[יא]
מִן־הָאָ֥רֶץ
הַהִ֖וא
יָצָ֣א
אַשּׁ֑וּר
וַיִּ֙בֶן֙
אֶת־נִ֣ינְוֵ֔ה
וְאֶת־רְחֹבֹ֥ת
עִ֖יר
וְאֶת־כָּֽלַח:
[יב]
וְֽאֶת־רֶ֔סֶן
בֵּ֥ין
נִֽינְוֵ֖ה
וּבֵ֣ין
כָּ֑לַח
הִ֖וא
הָעִ֥יר
הַגְּדֹלָֽה:
[יג]
וּמִצְרַ֡יִם
יָלַ֞ד
אֶת־לוּדִ֧ים
וְאֶת־עֲנָמִ֛ים
וְאֶת־לְהָבִ֖ים
וְאֶת־נַפְתֻּחִֽים:
[יד]
וְֽאֶת־פַּתְרֻסִ֞ים
וְאֶת־כַּסְלֻחִ֗ים
אֲשֶׁ֨ר
יָצְא֥וּ
מִשָּׁ֛ם
פְּלִשְׁתִּ֖ים
וְאֶת־כַּפְתֹּרִֽים:
ס
[טו]
וּכְנַ֗עַן
יָלַ֛ד
אֶת־צִידֹ֥ן
בְּכֹר֖וֹ
וְאֶת־חֵֽת:
[טז]
וְאֶת־הַיְבוּסִי֙
וְאֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י
וְאֵ֖ת
הַגִּרְגָּשִֽׁי:
[יז]
וְאֶת־הַחִוִּ֥י
וְאֶת־הַעַרְקִ֖י
וְאֶת־הַסִּינִֽי:
[יח]
וְאֶת־הָאַרְוָדִ֥י
וְאֶת־הַצְּמָרִ֖י
וְאֶת־הַחֲמָתִ֑י
וְאַחַ֣ר
נָפֹ֔צוּ
מִשְׁפְּח֖וֹת
הַֽכְּנַעֲנִֽי:
[יט]
וַיְהִ֞י
גְּב֤וּל
הַֽכְּנַעֲנִי֙
מִצִּידֹ֔ן
בֹּאֲכָ֥ה
גְרָ֖רָה
עַד־עַזָּ֑ה
בֹּאֲכָ֞ה
סְדֹ֧מָה
וַעֲמֹרָ֛ה
וְאַדְמָ֥ה
וּצְבֹיִ֖ם
עַד־לָֽשַׁע:
[כ]
אֵ֣לֶּה
בְנֵי־חָ֔ם
לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם
לִלְשֹׁנֹתָ֑ם
בְּאַרְצֹתָ֖ם
בְּגוֹיֵהֶֽם:
ס
[כא]
וּלְשֵׁ֥ם
יֻלַּ֖ד
גַּם־ה֑וּא
אֲבִי֙
כָּל־בְּנֵי־עֵ֔בֶר
אֲחִ֖י
יֶ֥פֶת
הַגָּדֽוֹל:
[כב]
בְּנֵ֥י
שֵׁ֖ם
עֵילָ֣ם
וְאַשּׁ֑וּר
וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד
וְל֥וּד
וַאֲרָֽם:
[כג]
וּבְנֵ֖י
אֲרָ֑ם
ע֥וּץ
וְח֖וּל
וְגֶ֥תֶר
וָמַֽשׁ:
[כד]
וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד
יָלַ֣ד
אֶת־שָׁ֑לַח
וְשֶׁ֖לַח
יָלַ֥ד
אֶת־עֵֽבֶר:
[כה]
וּלְעֵ֥בֶר
יֻלַּ֖ד
שְׁנֵ֣י
בָנִ֑ים
שֵׁ֣ם
הָאֶחָ֞ד
פֶּ֗לֶג
כִּ֤י
בְיָמָיו֙
נִפְלְגָ֣ה
הָאָ֔רֶץ
וְשֵׁ֥ם
אָחִ֖יו
יָקְטָֽן:
[כו]
וְיָקְטָ֣ן
יָלַ֔ד
אֶת־אַלְמוֹדָ֖ד
וְאֶת־שָׁ֑לֶף
וְאֶת־חֲצַרְמָ֖וֶת
וְאֶת־יָֽרַח:
[כז]
וְאֶת־הֲדוֹרָ֥ם
וְאֶת־אוּזָ֖ל
וְאֶת־דִּקְלָֽה:
[כח]
וְאֶת־עוֹבָ֥ל
וְאֶת־אֲבִֽימָאֵ֖ל
וְאֶת־שְׁבָֽא:
[כט]
וְאֶת־אוֹפִ֥ר
וְאֶת־חֲוִילָ֖ה
וְאֶת־יוֹבָ֑ב
כָּל־אֵ֖לֶּה
בְּנֵ֥י
יָקְטָֽן:
[ל]
וַיְהִ֥י
מוֹשָׁבָ֖ם
מִמֵּשָׁ֑א
בֹּאֲכָ֥ה
סְפָ֖רָה
הַ֥ר
הַקֶּֽדֶם:
[לא]
אֵ֣לֶּה
בְנֵי־שֵׁ֔ם
לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם
לִלְשֹׁנֹתָ֑ם
בְּאַרְצֹתָ֖ם
לְגוֹיֵהֶֽם:
[לב]
אֵ֣לֶּה
מִשְׁפְּחֹ֧ת
בְּנֵי־נֹ֛חַ
לְתוֹלְדֹתָ֖ם
בְּגוֹיֵהֶ֑ם
וּמֵאֵ֜לֶּה
נִפְרְד֧וּ
הַגּוֹיִ֛ם
בָּאָ֖רֶץ
אַחַ֥ר
הַמַּבּֽוּל:
פ
פרק י
(חלק
שלישי:)
"ואלה
תולדות
בני
נח"
(י
,
א)
עד
"ויהי
כל
הארץ"
(בר'
יא
,
א).
(ח)
להיות
גבור
בארץ
-
רוצה
לומר
,
שהוא
החל
לרדוף
אחר
השררה
והנצוח
,
לחָשְׁבוֹ
שהטוב
יהיה
הכבוד
והנצוח
,
והרע
-
הפכו.
(ט)
הוא
היה
גבור
ציד
לפני
יי'
-
רוצה
לומר
,
שהוא
היה
גבור
לצוד
האנשים
ולהכניעם
תחתיו
,
עד
שכבר
מלך
במקומות
רבים
,
והוציא
משם
אשור
,
שהיה
מבני
שם;
ולא
נשמר
מעשות
חמס
בפרהסיא
לפני
השם
יתעלה
―
רוצה
לומר
,
שהשם
רואה
כל
מעשיו
,
כטעם
"ותשחת
הארץ
לפני
האלהים"
(בר'
ו
,
יא)
―
והנה
בני
נח
הוזהרו
על
הגזל
,
כמו
שקדם
(בה"פ
בר'
ט
,
ז).
על
כן
יאמר
-
רוצה
לומר
,
שבעת
נתינת
התורה
היה
זה
המאמר
מפורסם
,
שיאמרו
אותו
על
האיש
האכזרי
הרודף
אחר
השררה
והנצוח.
(יב)
היא
העיר
הגדולה
-
שב
אל
רסן
,
לפי
מה
שאחשב
,
כי
הוא
יותר
ראוי
לפי
מנהג
הלשון;
ואע"פ
שכבר
מצאנו
בנינוה
שהיא
עיר
גדולה
בימי
יונה
(יונה
א
,
ב)
,
הנה
זה
לא
יחייב
שיהיה
שב
אל
נינוה.
(יג-יד)
לודים
,
ענמים
,
ושאר
השמות
הנמשכים
להם
,
הם
כולם
שמות
משפחות
נקראות
בשם
המקומות
אשר
ישבו
בהן.
הלא
תראה
שהכפתורים
נקראים
על
שם
'כפתור'
,
שהיה
מקומם
(ראה
דב'
ב
,
כג)
,
וכן
'פלשתים'
נקראים
על
שם
'פלשת'.
וזכר
שמהכסלוחים
נשתלשלו
שתי
משפחות
אחרות
זולתם
,
והם
פלשתים
וכפתורים.
(כא)
אבי
כל
בני
עבר
-
הם
ישראל
,
כי
הם
נקראו
'עברים'
,
אמר
"יי'
אלהי
העברים"
(שמ'
ז
,
טז);
ויחסו
להם
,
לפי
שהם
היותר
נכבדים
מזרעו.
אחי
יפת
הגדול
-
ידוע
שיפת
היה
הגדול
,
לפי
שנח
היה
בן
חמש
מאות
שנה
כשהוליד
,
ולזה
היה
לגְדוֹל
בניו
מאה
ושתים
שנה
שנתים
אחר
המבול
,
והנה
מצאנו
שהיה
שם
בן
מאה
שנה
שנתים
אחר
המבול
(בר'
יא
,
י);
ועוד
,
שהתורה
הקדימה
לספר
תולדות
יפת
קודם
תולדות
שם.
והנה
יחס
שם
אל
יפת
,
שהוא
הגדול
,
להיותם
יחד
טובים
,
כמו
שקדם
(בר'
ט
,
כג)
,
ולזה
לא
יחסו
שיהיה
אחי
חם.