מאגר הכתר בראשית פרק י עם פירוש רמב"ן

פרק י
[א] וְאֵ֙לֶּה֙ תּוֹלְדֹ֣ת בְּנֵי־נֹ֔חַ שֵׁ֖ם חָ֣ם וָיָ֑פֶת וַיִּוָּלְד֥וּ לָהֶ֛ם בָּנִ֖ים אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל:
[ב] בְּנֵ֣י יֶ֔פֶת גֹּ֣מֶר וּמָג֔וֹג וּמָדַ֖י וְיָוָ֣ן וְתֻבָ֑ל וּמֶ֖שֶׁךְ וְתִירָֽס:
[ג] וּבְנֵ֖י גֹּ֑מֶר אַשְׁכְּנַ֥ז וְרִיפַ֖ת וְתֹגַרְמָֽה:
[ד] וּבְנֵ֥י יָוָ֖ן אֱלִישָׁ֣ה וְתַרְשִׁ֑ישׁ כִּתִּ֖ים וְדֹדָנִֽים:
[ה] מֵ֠אֵלֶּה נִפְרְד֞וּ אִיֵּ֤י הַגּוֹיִם֙ בְּאַרְצֹתָ֔ם אִ֖ישׁ לִלְשֹׁנ֑וֹ לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם בְּגוֹיֵהֶֽם:
[ו] וּבְנֵ֖י חָ֑ם כּ֥וּשׁ וּמִצְרַ֖יִם וּפ֥וּט וּכְנָֽעַן:
[ז] וּבְנֵ֣י כ֔וּשׁ סְבָא֙ וַֽחֲוִילָ֔ה וְסַבְתָּ֥ה וְרַעְמָ֖ה וְסַבְתְּכָ֑א וּבְנֵ֥י רַעְמָ֖ה שְׁבָ֥א וּדְדָֽן:
[ח] וְכ֖וּשׁ יָלַ֣ד אֶת־נִמְרֹ֑ד ה֣וּא הֵחֵ֔ל לִֽהְי֥וֹת גִּבֹּ֖ר בָּאָֽרֶץ:
[ט] הוּא־הָיָ֥ה גִבֹּֽר־צַ֖יִד לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה עַל־כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר כְּנִמְרֹ֛ד גִּבּ֥וֹר צַ֖יִד לִפְנֵ֥י יְהוָֽה:
[י] וַתְּהִ֨י רֵאשִׁ֤ית מַמְלַכְתּוֹ֙ בָּבֶ֔ל וְאֶ֖רֶךְ וְאַכַּ֣ד וְכַלְנֵ֑ה בְּאֶ֖רֶץ שִׁנְעָֽר:
[יא] מִן־הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא יָצָ֣א אַשּׁ֑וּר וַיִּ֙בֶן֙ אֶת־נִ֣ינְוֵ֔ה וְאֶת־רְחֹבֹ֥ת עִ֖יר וְאֶת־כָּֽלַח:
[יב] וְֽאֶת־רֶ֔סֶן בֵּ֥ין נִֽינְוֵ֖ה וּבֵ֣ין כָּ֑לַח הִ֖וא הָעִ֥יר הַגְּדֹלָֽה:
[יג] וּמִצְרַ֡יִם יָלַ֞ד אֶת־לוּדִ֧ים וְאֶת־עֲנָמִ֛ים וְאֶת־לְהָבִ֖ים וְאֶת־נַפְתֻּחִֽים:
[יד] וְֽאֶת־פַּתְרֻסִ֞ים וְאֶת־כַּסְלֻחִ֗ים אֲשֶׁ֨ר יָצְא֥וּ מִשָּׁ֛ם פְּלִשְׁתִּ֖ים וְאֶת־כַּפְתֹּרִֽים: ס
[טו] וּכְנַ֗עַן יָלַ֛ד אֶת־צִידֹ֥ן בְּכֹר֖וֹ וְאֶת־חֵֽת:
[טז] וְאֶת־הַיְבוּסִי֙ וְאֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י וְאֵ֖ת הַגִּרְגָּשִֽׁי:
[יז] וְאֶת־הַחִוִּ֥י וְאֶת־הַעַרְקִ֖י וְאֶת־הַסִּינִֽי:
[יח] וְאֶת־הָאַרְוָדִ֥י וְאֶת־הַצְּמָרִ֖י וְאֶת־הַחֲמָתִ֑י וְאַחַ֣ר נָפֹ֔צוּ מִשְׁפְּח֖וֹת הַֽכְּנַעֲנִֽי:
[יט] וַיְהִ֞י גְּב֤וּל הַֽכְּנַעֲנִי֙ מִצִּידֹ֔ן בֹּאֲכָ֥ה גְרָ֖רָה עַד־עַזָּ֑ה בֹּאֲכָ֞ה סְדֹ֧מָה וַעֲמֹרָ֛ה וְאַדְמָ֥ה וּצְבֹיִ֖ם עַד־לָֽשַׁע:
[כ] אֵ֣לֶּה בְנֵי־חָ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לִלְשֹׁנֹתָ֑ם בְּאַרְצֹתָ֖ם בְּגוֹיֵהֶֽם: ס
[כא] וּלְשֵׁ֥ם יֻלַּ֖ד גַּם־ה֑וּא אֲבִי֙ כָּל־בְּנֵי־עֵ֔בֶר אֲחִ֖י יֶ֥פֶת הַגָּדֽוֹל:
[כב] בְּנֵ֥י שֵׁ֖ם עֵילָ֣ם וְאַשּׁ֑וּר וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד וְל֥וּד וַאֲרָֽם:
[כג] וּבְנֵ֖י אֲרָ֑ם ע֥וּץ וְח֖וּל וְגֶ֥תֶר וָמַֽשׁ:
[כד] וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד יָלַ֣ד אֶת־שָׁ֑לַח וְשֶׁ֖לַח יָלַ֥ד אֶת־עֵֽבֶר:
[כה] וּלְעֵ֥בֶר יֻלַּ֖ד שְׁנֵ֣י בָנִ֑ים שֵׁ֣ם הָאֶחָ֞ד פֶּ֗לֶג כִּ֤י בְיָמָיו֙ נִפְלְגָ֣ה הָאָ֔רֶץ וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו יָקְטָֽן:
[כו] וְיָקְטָ֣ן יָלַ֔ד אֶת־אַלְמוֹדָ֖ד וְאֶת־שָׁ֑לֶף וְאֶת־חֲצַרְמָ֖וֶת וְאֶת־יָֽרַח:
[כז] וְאֶת־הֲדוֹרָ֥ם וְאֶת־אוּזָ֖ל וְאֶת־דִּקְלָֽה:
[כח] וְאֶת־עוֹבָ֥ל וְאֶת־אֲבִֽימָאֵ֖ל וְאֶת־שְׁבָֽא:
[כט] וְאֶת־אוֹפִ֥ר וְאֶת־חֲוִילָ֖ה וְאֶת־יוֹבָ֑ב כָּל־אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י יָקְטָֽן:
[ל] וַיְהִ֥י מוֹשָׁבָ֖ם מִמֵּשָׁ֑א בֹּאֲכָ֥ה סְפָ֖רָה הַ֥ר הַקֶּֽדֶם:
[לא] אֵ֣לֶּה בְנֵי־שֵׁ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לִלְשֹׁנֹתָ֑ם בְּאַרְצֹתָ֖ם לְגוֹיֵהֶֽם:
[לב] אֵ֣לֶּה מִשְׁפְּחֹ֧ת בְּנֵי־נֹ֛חַ לְתוֹלְדֹתָ֖ם בְּגוֹיֵהֶ֑ם וּמֵאֵ֜לֶּה נִפְרְד֧וּ הַגּוֹיִ֛ם בָּאָ֖רֶץ אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל: פ

פרק י
(א) וטעם ויולדו להם בנים אחר המבול - לרמוז , כי אע"פ שהיו ראוים לבנים קודם המבול , כי דרך הדורות ההם להוליד כבני ששים , אלו לא נולדו להם גם למאה , רק אחר המבול , כי כבש השם על מעיינם , שלא יולידו ויאבדו במבול , או יצטרך להציל רבים בתיבה , וכן עשה לכל המשפחה הזאת , כי למך נתאחר בתולדות נח יותר מכפלים באבותיו (ראה בר' ה , כח) , ונח הרבה מאד (ראה שם , לב); וכבר הוזכר זה בפירוש רבנו שלמה (שם) מבראשית רבה (ב"ר כו , ב). (ב) בני יפת - החל ממנו כי הוא הבכור , ונתן אחריו חם (ראה להלן , ו) , כי רצה לאחר תולדות שם , לקרב שתי הפרשיות בתולדותיו (ראה להלן , כא ובר' יא , י) , כי יש להאריך בתולדות אברהם. (ה) וטעם מאלה נפרדו איי הגוים בארצותם - כי בני יפת יושבי איי הים , והם נפרדים , כל אחד מבניו באי אחד יושב לבדו , וארצותם רחוקות זו מזו , והיא ברכת אביהם , שאמר "יפת אלהים ליפת" (בר' ט , כז) - שיהיו רבים במרחבי ארץ; אבל בני חם כלם קרובים יושבי הארצות , ולכן אמר "ויהי גבול הכנעני מצידון" וגו' (להלן , יט) , ואמר "בארצותם בגוייהם" (להלן , כ) , וכן בבני שם (להלן , לא). וספר הכתוב כל אלה , כי רצה להודיע יחוס אברהם משֵם , ותולדות חם - להודיע העמים שזכה אברהם בארצם בעון אבותם; ולכן ספר גם ביפת והפְּלָגָה , להודיע סבת שנוי הלשונות ופזורם בקצוי הארץ בזמן מועט אחרי אדם הראשון , ועוד להודיע חסדי השם ושָמְרוֹ את הברית לנח , כי לא כלה אותם. והרב אמר ב'מורה הנבוכים' , כד) , כי זה יְאַמֵּת לשומעים חדוש העולם; וגם זה אמת , כי אברהם אבינו "יצוה את בניו ואת ביתו אחריו" (בר' יח , יט) , ויעיד להם על נח ובניו שראו המבול והיו בתיבה; והנה הוא עֵד מפי עֵד בכל ענין המבול , ועֵד רביעי על היצירה , כי נח ראה אביו שראה אדם הראשון; ויצחק ויעקב ראו שֵׁם , הָעֵד במבול , ויעקב מגיד כל זה ליורדי מצרים , גם לפרעה ואנשי דורו , והאנשים בכל דור יודעים מאבותם , ארבעה וחמשה דורות , מגידים מעשיהם ותולדותם. (ו-ז) ובני כוש סבא וחוילה - היו אלה ראשי אומים , ובני רעמה היו שני לאומים , אבל נמרוד לא היה לאום , על כן כתב אחר כן "וכוש ילד את נמרוד" (להלן , ח) , ולא אמר ובני כוש נמרוד וסבא וחוילה; אבל פוט היה לגוי אחד , ולא היו ממנו אומות שונות כמצרים וכנען , על כן לא החזירו הכתוב. ובבראשית רבא (לז , ב): אמר ריש לקיש: היינו סבורין שנבלעה משפחתו של פוט , ובא יחזקאל ופרש "פוט ולוד וכל הערב" (יח' ל , ה); כי מפני שלא החזירו הכתוב , היו סבורין שנתערב זרעו בבני כנען , ולא היו אומה ולא ירשו להם ארץ שתקרא על שמם; אבל גם ב"מגוג ומדי ותובל ומשך ותירס" בני יפת (לעיל , ב) לא הזכיר משפחות בתולדותם , וכן ב"בני שם עילם ואשור... ולוד" (להלן , כא) - ראשי אומות , ולא הזכיר להם תולדות , כי כל אחד היה לגוי אחד בארץ (ע"פ ש"ב ז , כג) ולא הוליד אומות שונות. (ח-יא) הוא החל להיות גבור בארץ - כתב רבנו שלמה: להמריד כל העולם על הקדוש ברוך הוא בעצת דור ה'פלגה'. ואם כן , הוא החל אחרי המבול , כי בימי דור אנוש "הוחל" (בר' ד , כו). ואפשר שנאמר כי הוחל בדור הפְּלָגָה מרד , ובימי אנוש לא היו במורדי אור (ע"פ איוב כד , יג) , אבל עבדו גם לאלהים אחרים. הוא היה גבור ציד לפני יי' - צד דעתן של בריות בפיו ומטען למרוד במקום; על כן יאמר - על כל אדם מרשיע בעזות פנים ויודע רבונו ומתכוין למרוד בו , יאמר: זה כנמרוד; לשון רבנו שלמה , וכן דעת רבותינו (ב"ר לז , ב). ורבי אברהם הפך הענין על דרך פשטו , כי הוא החל להיות גבור על החיות לצוד אותן; ופירש לפני יי' - שהיה בונה מזבחות ומעלה את החיות לעולה לפני השם. ואין דבריו נראין , והנה הוא מצדיק רשע (ע"פ מש' יז , טו) , כי רבותינו ידעו רשעו בקבלה. והנכון בעיני , כי הוא החל להיות מושל בגבורתו על האנשים , והוא הָמְלַך תחלה , כי עד ימיו לא היו מלחמות ולא מָלַךְ מֶלֶךְ; וגָבַר תחלה על אנשי בבל עד שמלך עליהם , ואחרי כן יצא אל אשור ועשה כרצונו והגדיל (ע"פ דנ' ח , ד) , ובנה שם ערים בצורות בתקפו ובגבורתו , וזהו שאמר: ותהי ראשית ממלכתו בבל. ומן הארץ ההיא - במלכו עליה , יצא אשור - פתרונו: יצא אל אשור , כי אשור מבני שם היה. וזה כלשון "ויצא חצר אדר ועבר עצמונה" (במ' לד , ד); "ויצא עוג מלך הבשן... למלחמה אדרעי" (דב' ג , א); "וישוב ארצו ברכוש גדול" (דנ' יא , כח); ורבים כן; ולכך תקרא ארץ אשור 'ארץ נמרוד' , כמו שנאמר "ורעו את ארץ אשור בחרב ואת ארץ נמרוד בפתחיה" (מי' ה , ה) , ו"ארץ נמרוד" ירמוז אל נינוה ואל רחובות עיר ואל כלח. וספר עוד בגבורתו , כי היה גבור ציד - להתגבר גם על החיות ולצוד אותן. ואמר לפני יי' - להפליג , כי אין תחת כל השמים כמוהו בגבורה , וכן "ותשחת הארץ לפני האלהים" (בר' ו , יא) - כי כל אשר לפניו בארץ נשחתו; כענין "ונכרתה הנפש ההיא מלפני" (וי' כב , ג) , כי כל מקום הוא לפניו. (יג-יד) ומצרים ילד - הזכיר למצרים תולדותיו ולא הזכיר מושבם כמו שהזכיר באחרים , כי בבני יפת הזכיר איים (ראה לעיל , ה) , ובבני כוש ארץ שנער ואשור (ראה לעיל , י - יא) , ובבני כנען הזכיר תחומי ארצם (ראה להלן , יט) , וכן בבני שם (ראה להלן , ל); והיה זה , כי מצרים ארץ מושבו ידועה , שהיא נקראת על שמו , והיו כל בניו יושבים כאחד סביבות מצרים , ושם ארצם גם כן כשמם , כי כן מצינו לפתרוסים 'ארץ פתרוס' , והיא מכלל ארץ מצרים , כמו שכתוב "ונתתי יראה בארץ מצרים". "והשמותי את פתרוס ונתתי אש בצען" (יח' ל , יג - יד) , וכתוב במצרים "והשיבותי אותם ארץ פתרוס על ארץ מכורתם" (יח' כט , יד) , וכן "לוד וכל הערב" (יח' ל , ה) , סביבות מצרים , ושמם ושם ארצם שוה , וכן פלשתים , ארצם - פלשת , וכן כתוב "יושבי פלשת" (שמ' טו , יד). ואמר רבי אברהם , כי אלה שמות המדינות ובכל מדינה משפחה אחת , ועל כן הם כולם לשון רבים , והראיה הגמורה - אשר יצאו משם , כי זה רמז למקום. וטעם אשר יצאו על דעת המפרשים - שהולידום , כלשון "מחלציך יצאו" (בר' לה , יא); וכתב רבנו שלמה: משניהם יצאו , שהיו פתרוסים וכסלוחים מחליפין נשותיהן זה לזה , ויצאו פלשתים מביניהם; מבראשית רבא (ב"ר לז , ה). ועל דעתי בדרך הפשט: היו כסלוחים יושבי עיר ששמה כן , והיתה מכלל ארץ כפתור אשר שם כפתורים אחיהם , ויצאו משם - מן הכפתורים אשר הם מזרע כסלוחים והלכו לתור להם מנוחה (ע"פ במ' י , לג) , והניחו הארץ לאחיהם וכבשו להם ארץ ששמה 'פלשת' , ונקראו אחרי כן פלשתים על שם הארץ; והוא מה שכתוב "כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם" (דב' ב , כג) , והם מבני כסלוחים יושבי ארץ כפתור. (טו-יח) וכנען ילד את צידון בכורו - אלה עשרה עממים בני כנען שנִתְנוּ לאברהם אבינו (ראה בר' טו , יט - כא); כי כל זרע כנען נמכר לעבד עולם , והם שנתנם לו , אבל נתחלף השם ברובם בימי אברהם , כי בכאן נכתבו בשם שקראם אביהם ביום הולדם , ואחר שנפרדו בארצותם לגוייהם נקראו בשמות אחרים; אולי העלו להם שם על שֵם הארץ אשר ישבו בה , כי בני מצרים כולם על שם הארץ נקראו , כמו שפירשנו (לעיל , יג - יד); וכן "שעיר החורי" (בר' לו , כ) - שם העיר "שעירה" (בר' לג , יד); וכן רבים. או שהולידו הערקי והסיני משפחות ונכרתו מהם , וביניהם היו "קיני וקנזי" (בר' טו , כא) על דרך משל , והיו לראשי בתי אבות , תִקָרֵא האומה בשמם כנהוג בשבטי ישראל; והֵנָּה קראם בשם שהיה להם בימי אברהם במתנתו. וראיה לדבר: כי החוי הנזכר בכאן איננו נזכר במתנתו של אברהם , והוא היה מהם , שנאמר "ונשל גוים רבים מפניך החתי והגרגשי והאמורי והכנעני והפריזי והחוי והיבוסי שבעה גוים" (דב' ז , א) , וכן בכל מקום; וימנה הכנעני עם בניו; ולא ימנה , רק עשרה , כי אחד מבניו לא גבר כאחיו , ונקרא עִם אחיו בשם אביו; ויתכן שהיה צידון בכורו הנקרא 'כנעני' עִם אחד מאחיו שלא היה לגוי , ואל יקשה עליך ארץ פלשתים שהיתה לאברהם , כדכתיב "גור בארץ הזאת... כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל" (בר' כו , ג) , והם מבני מצרים , כי הכתוב אומר "לכנעני תחשב חמשת סרני פלשתים" (יהו' יג , ג) , כי כבשו מקצת הארץ וישבו בה , ובכאן תראה כי "גבול הכנעני מצידון באכה גררה עד עזה" (להלן , יט) , ואלה ערי פלשתים , כי אבימלך - מלך גרר , ועזה לעזתי היא , וכן "לעזה אחד" (ש"א ו , יז) , וצידון - לפלשתים , דכתיב "כל צידונים אנכי אורישם מפני בני ישראל אך הפילה... בנחלה" (יהו' יג , ו) , וכתוב "וגם מה אתם לי צר וצידון וכל גלילות פלשת" (יואל ד , ד). ואולי שאר ארץ פלשתים לא היתה לישראל , לבד אלו חמשת סרניהם. ודע כי ארץ כנען לגבולותיה מאז היתה לגוי (ע"פ שמ' ט , כד) היא ראויה לישראל , והיא חבל נחלתם , כמו שנאמר "בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבולות עמים למספר בני ישראל" (דב' לב , ח); אבל נתנה הקדוש ברוך הוא בעת הפְּלָגָה לכנען מפני היותו עבד , לשמור אותה לישראל , כאדם המפקיד נכסי בן האדון לעבדו עד שיגדל ויזכה בנכסים ובעבד; ועוד אבאר זה (ראה דב' ב , כג) בעזרת השם יתברך. (כא) ולשם יולד גם הוא - בעבור שאיחר תולדות שֵם וסִפֵּר תולדות אחיו הקטן ממנו , כאלו לא היה לו בנים אמר בכאן גם הוא. וטעם אבי כל בני עבר - שהוא אבי כל יושבי עבר הנהר , שהוא מקום יחוס אברהם. ולא יתכן שיהיה עבר במקום הזה שם האיש אבי פלג (ראה להלן , כה) , כי למה ייחס אותם אליו? אחי יפת הגדול - דרך הכתוב ליחס הקטן אל הגדול באחים ולא אל הנולד אחריו , וכן "מרים הנביאה אחות אהרן" (שמ' טו , כ). וטעם להזכיר זה כלל , לומר כי הוא אחי הנכבד , שוה אליו בכבודו , להגיד שלא איחר אותו מפני מעלת חם עליו. והנראה אלי שיהיה הגדול תאר לְשֵׁם , לומר שהוא האח הגדול של יפת , כי חם קטן מכולם , ואם הקדים אותו; וכן בכל מקום , התואר - למדובר בו , כגון "ישעיהו בן אמוץ הנביא" (מ"ב כ , א); "חנניה בן עזור הנביא" (יר' כח , א); "לחובב בן רעואל המדיני חותן משה" (במ' י , כט). ורבנו שלמה כתב: אחי יפת - ולא אחי חם , שאלו שניהם כבדו אביהם , וזה בזהו. גם זה לומר , שהוא אחי הצדיק ולא אחי הרשע , אע"פ שנמנה אחריו.