מאגר הכתר בראשית פרק י עם פירוש ראב"ע פירוש א - הקצר

פרק י
[א] וְאֵ֙לֶּה֙ תּוֹלְדֹ֣ת בְּנֵי־נֹ֔חַ שֵׁ֖ם חָ֣ם וָיָ֑פֶת וַיִּוָּלְד֥וּ לָהֶ֛ם בָּנִ֖ים אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל:
[ב] בְּנֵ֣י יֶ֔פֶת גֹּ֣מֶר וּמָג֔וֹג וּמָדַ֖י וְיָוָ֣ן וְתֻבָ֑ל וּמֶ֖שֶׁךְ וְתִירָֽס:
[ג] וּבְנֵ֖י גֹּ֑מֶר אַשְׁכְּנַ֥ז וְרִיפַ֖ת וְתֹגַרְמָֽה:
[ד] וּבְנֵ֥י יָוָ֖ן אֱלִישָׁ֣ה וְתַרְשִׁ֑ישׁ כִּתִּ֖ים וְדֹדָנִֽים:
[ה] מֵ֠אֵלֶּה נִפְרְד֞וּ אִיֵּ֤י הַגּוֹיִם֙ בְּאַרְצֹתָ֔ם אִ֖ישׁ לִלְשֹׁנ֑וֹ לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם בְּגוֹיֵהֶֽם:
[ו] וּבְנֵ֖י חָ֑ם כּ֥וּשׁ וּמִצְרַ֖יִם וּפ֥וּט וּכְנָֽעַן:
[ז] וּבְנֵ֣י כ֔וּשׁ סְבָא֙ וַֽחֲוִילָ֔ה וְסַבְתָּ֥ה וְרַעְמָ֖ה וְסַבְתְּכָ֑א וּבְנֵ֥י רַעְמָ֖ה שְׁבָ֥א וּדְדָֽן:
[ח] וְכ֖וּשׁ יָלַ֣ד אֶת־נִמְרֹ֑ד ה֣וּא הֵחֵ֔ל לִֽהְי֥וֹת גִּבֹּ֖ר בָּאָֽרֶץ:
[ט] הוּא־הָיָ֥ה גִבֹּֽר־צַ֖יִד לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה עַל־כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר כְּנִמְרֹ֛ד גִּבּ֥וֹר צַ֖יִד לִפְנֵ֥י יְהוָֽה:
[י] וַתְּהִ֨י רֵאשִׁ֤ית מַמְלַכְתּוֹ֙ בָּבֶ֔ל וְאֶ֖רֶךְ וְאַכַּ֣ד וְכַלְנֵ֑ה בְּאֶ֖רֶץ שִׁנְעָֽר:
[יא] מִן־הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא יָצָ֣א אַשּׁ֑וּר וַיִּ֙בֶן֙ אֶת־נִ֣ינְוֵ֔ה וְאֶת־רְחֹבֹ֥ת עִ֖יר וְאֶת־כָּֽלַח:
[יב] וְֽאֶת־רֶ֔סֶן בֵּ֥ין נִֽינְוֵ֖ה וּבֵ֣ין כָּ֑לַח הִ֖וא הָעִ֥יר הַגְּדֹלָֽה:
[יג] וּמִצְרַ֡יִם יָלַ֞ד אֶת־לוּדִ֧ים וְאֶת־עֲנָמִ֛ים וְאֶת־לְהָבִ֖ים וְאֶת־נַפְתֻּחִֽים:
[יד] וְֽאֶת־פַּתְרֻסִ֞ים וְאֶת־כַּסְלֻחִ֗ים אֲשֶׁ֨ר יָצְא֥וּ מִשָּׁ֛ם פְּלִשְׁתִּ֖ים וְאֶת־כַּפְתֹּרִֽים: ס
[טו] וּכְנַ֗עַן יָלַ֛ד אֶת־צִידֹ֥ן בְּכֹר֖וֹ וְאֶת־חֵֽת:
[טז] וְאֶת־הַיְבוּסִי֙ וְאֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י וְאֵ֖ת הַגִּרְגָּשִֽׁי:
[יז] וְאֶת־הַחִוִּ֥י וְאֶת־הַעַרְקִ֖י וְאֶת־הַסִּינִֽי:
[יח] וְאֶת־הָאַרְוָדִ֥י וְאֶת־הַצְּמָרִ֖י וְאֶת־הַחֲמָתִ֑י וְאַחַ֣ר נָפֹ֔צוּ מִשְׁפְּח֖וֹת הַֽכְּנַעֲנִֽי:
[יט] וַיְהִ֞י גְּב֤וּל הַֽכְּנַעֲנִי֙ מִצִּידֹ֔ן בֹּאֲכָ֥ה גְרָ֖רָה עַד־עַזָּ֑ה בֹּאֲכָ֞ה סְדֹ֧מָה וַעֲמֹרָ֛ה וְאַדְמָ֥ה וּצְבֹיִ֖ם עַד־לָֽשַׁע:
[כ] אֵ֣לֶּה בְנֵי־חָ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לִלְשֹׁנֹתָ֑ם בְּאַרְצֹתָ֖ם בְּגוֹיֵהֶֽם: ס
[כא] וּלְשֵׁ֥ם יֻלַּ֖ד גַּם־ה֑וּא אֲבִי֙ כָּל־בְּנֵי־עֵ֔בֶר אֲחִ֖י יֶ֥פֶת הַגָּדֽוֹל:
[כב] בְּנֵ֥י שֵׁ֖ם עֵילָ֣ם וְאַשּׁ֑וּר וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד וְל֥וּד וַאֲרָֽם:
[כג] וּבְנֵ֖י אֲרָ֑ם ע֥וּץ וְח֖וּל וְגֶ֥תֶר וָמַֽשׁ:
[כד] וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד יָלַ֣ד אֶת־שָׁ֑לַח וְשֶׁ֖לַח יָלַ֥ד אֶת־עֵֽבֶר:
[כה] וּלְעֵ֥בֶר יֻלַּ֖ד שְׁנֵ֣י בָנִ֑ים שֵׁ֣ם הָאֶחָ֞ד פֶּ֗לֶג כִּ֤י בְיָמָיו֙ נִפְלְגָ֣ה הָאָ֔רֶץ וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו יָקְטָֽן:
[כו] וְיָקְטָ֣ן יָלַ֔ד אֶת־אַלְמוֹדָ֖ד וְאֶת־שָׁ֑לֶף וְאֶת־חֲצַרְמָ֖וֶת וְאֶת־יָֽרַח:
[כז] וְאֶת־הֲדוֹרָ֥ם וְאֶת־אוּזָ֖ל וְאֶת־דִּקְלָֽה:
[כח] וְאֶת־עוֹבָ֥ל וְאֶת־אֲבִֽימָאֵ֖ל וְאֶת־שְׁבָֽא:
[כט] וְאֶת־אוֹפִ֥ר וְאֶת־חֲוִילָ֖ה וְאֶת־יוֹבָ֑ב כָּל־אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י יָקְטָֽן:
[ל] וַיְהִ֥י מוֹשָׁבָ֖ם מִמֵּשָׁ֑א בֹּאֲכָ֥ה סְפָ֖רָה הַ֥ר הַקֶּֽדֶם:
[לא] אֵ֣לֶּה בְנֵי־שֵׁ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לִלְשֹׁנֹתָ֑ם בְּאַרְצֹתָ֖ם לְגוֹיֵהֶֽם:
[לב] אֵ֣לֶּה מִשְׁפְּחֹ֧ת בְּנֵי־נֹ֛חַ לְתוֹלְדֹתָ֖ם בְּגוֹיֵהֶ֑ם וּמֵאֵ֜לֶּה נִפְרְד֧וּ הַגּוֹיִ֛ם בָּאָ֖רֶץ אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל: פ

פרק י
(ד) כתים - שם , והוא בן יון , על כן אמרתי בפירוש דניאל (ראה דנ' ב , לט) , כי מלכות יון ורומא אחת היא. (ח-ט) נמרוד - אל תבקש טעם כל השמות , אם לא נכתב (כנגד ערובין נג , א). והוא החל להראות גבורת בן אדם על החיות , כי היה גבור ציד. וטעם לפני יי' - שהיה בונה מזבחות ומעלה אותם החיות לעולה לשם. וזאת דרך הפשט , והדרש - דרך אחרת (עירובין נג , א). על כן יאמר - משל היה גם בימי משה. (יא) וטעם מן הארץ ההיא יצא אשור - הוא בן יפת (?; וראה השיטה האחרת). וזה היה אחר הפְּלָגָה (ראה בר' יא , ח - ט). והמלך על בבל בתחילה היה נמרוד (ראה לעיל , י). ובעל סדר עולם פירש (?; וראה פר"א כד) , "כי בימיו נפלגה הארץ" (להלן , כה) , שהוא היה מלך על השבעים. (יב) היא העיר הגדולה - הקרוב אלי , שהוא דבק עם "ויבן את נינוה" (לעיל , יא). ולהיותו עם רסן או כלח - איננו רחוק. (יג-יד) ומצרים ילד את לודים - על דעתי , שאלה שמות מדינות , בכל מדינה - משפחה , על כן הם כולם על לשון רבים; גם פתרוסים לעֵד. והראיה הגמורה: אשר יצאו משם , ושם - רמז למקום. גם כפתורים - ילדם מצרים. ובעבור שהבן מאון האב ומכוחו בצלמו בדמותו , יאמר לו ילד. (יט) באכה גררה - אל גרר. (כ) אלה בני חם ללשנתם - וכן אמר על בני יפת (ראה לעיל , ה) ועל בני שם (ראה להלן , לא). (כא) וטעם אבי כל בני עבר - להודיע אבי העברים , כי אין למעלה ממנו , והשם אלהיו; וכן כתוב "כה אמר יי' אלהי העברים" (שמ' ט , א); וכנען - אביו חם (ראה לעיל , ו) , שאין למטה ממנו; ואין ראוי להתערב קודש בחול. וטעם אחי יפת הגדול - שהיה יפת טוב. והכתוב הקדים להזכיר שֵם שהוא קטן קודם יפת שהוא הגדול (ראה בר' ה , לב) , בעבור כבודו. והעד , שאמר הכתוב כי נח היה בן חמש מאות שנה כשהחל להוליד (ראה שם); ואין בזה מקום לטעון , כי אין פחות מחמש מאות שנה. ובשנת שש מאות שנה בא המבול (ראה בר' ז , יא) , ובצאת נח מהמבול היה שם בן מאת שנה ושנה אחת , והכתוב אמר "שנתים אחר המבול" (בר' יא , י). ויש מפרשים (ראה רס"ג תורה) , כי אחי יפת הגדול ממנו הוא שֵם , על כן הזכירו בתחלה; ואמר , כי כאשר נולד שם , לא נכנסו משנת חמש מאות לנח כי אם ימים מעטים , כי יום בשנה חשוב שנה. ונח נולד באייר ושֵם בסיון , וכשבא המבול היה לנח חמש מאות שנה ותשעים ותשע ימים; והנה אין לשם תשע ותשעים שנה שלמות לשנת המבול , ויהיה כשנולד ארפכשד בן מאת שנה וחדשים. ופירוש "שנתים" (בר' יא , י) - שנכנסה השנה השנית מחשבון ראשית המבול. גם יש אומרים , כי אחר חמשה חדשים מיום המבול , שחסרו המים , הרתה אשת שם; והנה היה "שם בן מאת שנה" (בר' יא , י). ובחשבון הזה יִמָצֵא בספר מלכים בעשרה מקומות (ראה מ"א טו , א - ב , ט; כב , נב; מ"ב א , יז; ג , א; ח , טז; ט , כט; יג , י; יד , כג; טו , א; יז , א).