מאגר הכתר בראשית פרק י עם פירוש ראב"ע פירוש ב - הארוך - הפירוש

פרק י
[א] וְאֵ֙לֶּה֙ תּוֹלְדֹ֣ת בְּנֵי־נֹ֔חַ שֵׁ֖ם חָ֣ם וָיָ֑פֶת וַיִּוָּלְד֥וּ לָהֶ֛ם בָּנִ֖ים אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל:
[ב] בְּנֵ֣י יֶ֔פֶת גֹּ֣מֶר וּמָג֔וֹג וּמָדַ֖י וְיָוָ֣ן וְתֻבָ֑ל וּמֶ֖שֶׁךְ וְתִירָֽס:
[ג] וּבְנֵ֖י גֹּ֑מֶר אַשְׁכְּנַ֥ז וְרִיפַ֖ת וְתֹגַרְמָֽה:
[ד] וּבְנֵ֥י יָוָ֖ן אֱלִישָׁ֣ה וְתַרְשִׁ֑ישׁ כִּתִּ֖ים וְדֹדָנִֽים:
[ה] מֵ֠אֵלֶּה נִפְרְד֞וּ אִיֵּ֤י הַגּוֹיִם֙ בְּאַרְצֹתָ֔ם אִ֖ישׁ לִלְשֹׁנ֑וֹ לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם בְּגוֹיֵהֶֽם:
[ו] וּבְנֵ֖י חָ֑ם כּ֥וּשׁ וּמִצְרַ֖יִם וּפ֥וּט וּכְנָֽעַן:
[ז] וּבְנֵ֣י כ֔וּשׁ סְבָא֙ וַֽחֲוִילָ֔ה וְסַבְתָּ֥ה וְרַעְמָ֖ה וְסַבְתְּכָ֑א וּבְנֵ֥י רַעְמָ֖ה שְׁבָ֥א וּדְדָֽן:
[ח] וְכ֖וּשׁ יָלַ֣ד אֶת־נִמְרֹ֑ד ה֣וּא הֵחֵ֔ל לִֽהְי֥וֹת גִּבֹּ֖ר בָּאָֽרֶץ:
[ט] הוּא־הָיָ֥ה גִבֹּֽר־צַ֖יִד לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה עַל־כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר כְּנִמְרֹ֛ד גִּבּ֥וֹר צַ֖יִד לִפְנֵ֥י יְהוָֽה:
[י] וַתְּהִ֨י רֵאשִׁ֤ית מַמְלַכְתּוֹ֙ בָּבֶ֔ל וְאֶ֖רֶךְ וְאַכַּ֣ד וְכַלְנֵ֑ה בְּאֶ֖רֶץ שִׁנְעָֽר:
[יא] מִן־הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא יָצָ֣א אַשּׁ֑וּר וַיִּ֙בֶן֙ אֶת־נִ֣ינְוֵ֔ה וְאֶת־רְחֹבֹ֥ת עִ֖יר וְאֶת־כָּֽלַח:
[יב] וְֽאֶת־רֶ֔סֶן בֵּ֥ין נִֽינְוֵ֖ה וּבֵ֣ין כָּ֑לַח הִ֖וא הָעִ֥יר הַגְּדֹלָֽה:
[יג] וּמִצְרַ֡יִם יָלַ֞ד אֶת־לוּדִ֧ים וְאֶת־עֲנָמִ֛ים וְאֶת־לְהָבִ֖ים וְאֶת־נַפְתֻּחִֽים:
[יד] וְֽאֶת־פַּתְרֻסִ֞ים וְאֶת־כַּסְלֻחִ֗ים אֲשֶׁ֨ר יָצְא֥וּ מִשָּׁ֛ם פְּלִשְׁתִּ֖ים וְאֶת־כַּפְתֹּרִֽים: ס
[טו] וּכְנַ֗עַן יָלַ֛ד אֶת־צִידֹ֥ן בְּכֹר֖וֹ וְאֶת־חֵֽת:
[טז] וְאֶת־הַיְבוּסִי֙ וְאֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י וְאֵ֖ת הַגִּרְגָּשִֽׁי:
[יז] וְאֶת־הַחִוִּ֥י וְאֶת־הַעַרְקִ֖י וְאֶת־הַסִּינִֽי:
[יח] וְאֶת־הָאַרְוָדִ֥י וְאֶת־הַצְּמָרִ֖י וְאֶת־הַחֲמָתִ֑י וְאַחַ֣ר נָפֹ֔צוּ מִשְׁפְּח֖וֹת הַֽכְּנַעֲנִֽי:
[יט] וַיְהִ֞י גְּב֤וּל הַֽכְּנַעֲנִי֙ מִצִּידֹ֔ן בֹּאֲכָ֥ה גְרָ֖רָה עַד־עַזָּ֑ה בֹּאֲכָ֞ה סְדֹ֧מָה וַעֲמֹרָ֛ה וְאַדְמָ֥ה וּצְבֹיִ֖ם עַד־לָֽשַׁע:
[כ] אֵ֣לֶּה בְנֵי־חָ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לִלְשֹׁנֹתָ֑ם בְּאַרְצֹתָ֖ם בְּגוֹיֵהֶֽם: ס
[כא] וּלְשֵׁ֥ם יֻלַּ֖ד גַּם־ה֑וּא אֲבִי֙ כָּל־בְּנֵי־עֵ֔בֶר אֲחִ֖י יֶ֥פֶת הַגָּדֽוֹל:
[כב] בְּנֵ֥י שֵׁ֖ם עֵילָ֣ם וְאַשּׁ֑וּר וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד וְל֥וּד וַאֲרָֽם:
[כג] וּבְנֵ֖י אֲרָ֑ם ע֥וּץ וְח֖וּל וְגֶ֥תֶר וָמַֽשׁ:
[כד] וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד יָלַ֣ד אֶת־שָׁ֑לַח וְשֶׁ֖לַח יָלַ֥ד אֶת־עֵֽבֶר:
[כה] וּלְעֵ֥בֶר יֻלַּ֖ד שְׁנֵ֣י בָנִ֑ים שֵׁ֣ם הָאֶחָ֞ד פֶּ֗לֶג כִּ֤י בְיָמָיו֙ נִפְלְגָ֣ה הָאָ֔רֶץ וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו יָקְטָֽן:
[כו] וְיָקְטָ֣ן יָלַ֔ד אֶת־אַלְמוֹדָ֖ד וְאֶת־שָׁ֑לֶף וְאֶת־חֲצַרְמָ֖וֶת וְאֶת־יָֽרַח:
[כז] וְאֶת־הֲדוֹרָ֥ם וְאֶת־אוּזָ֖ל וְאֶת־דִּקְלָֽה:
[כח] וְאֶת־עוֹבָ֥ל וְאֶת־אֲבִֽימָאֵ֖ל וְאֶת־שְׁבָֽא:
[כט] וְאֶת־אוֹפִ֥ר וְאֶת־חֲוִילָ֖ה וְאֶת־יוֹבָ֑ב כָּל־אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י יָקְטָֽן:
[ל] וַיְהִ֥י מוֹשָׁבָ֖ם מִמֵּשָׁ֑א בֹּאֲכָ֥ה סְפָ֖רָה הַ֥ר הַקֶּֽדֶם:
[לא] אֵ֣לֶּה בְנֵי־שֵׁ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לִלְשֹׁנֹתָ֑ם בְּאַרְצֹתָ֖ם לְגוֹיֵהֶֽם:
[לב] אֵ֣לֶּה מִשְׁפְּחֹ֧ת בְּנֵי־נֹ֛חַ לְתוֹלְדֹתָ֖ם בְּגוֹיֵהֶ֑ם וּמֵאֵ֜לֶּה נִפְרְד֧וּ הַגּוֹיִ֛ם בָּאָ֖רֶץ אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל: פ

פרק י
(ב) משפט לשון הקדש: כאשר ישלים בּזכר איש , יחל ממנו , כמו "ואתן ליצחק את יעקב ואת עשו ואתן לעשו" (יהו' כד , ד); והנה השלים "שם חם ויפת" (לעיל , א) , והחל מיפת. והנה יון - מבני יפת , על כן אמרתי בִּסְפָרַי (כגון: במ' כד , כד; דנ' ב , לט) , כי אנחנו בגלות בני יפת , ולא בגלות אדום; ועוד אפרש זה. (ד) ובן גוריון אומר (ראה יוסיפון ע' 7 ואי') , כי דודנים , שהוא "רודנים" (דה"א א , ז) , הם החונים על נהר דודן. (ח-ט) לא ידענו למה נקרא שם נמרוד (כנגד עירובין נג , א); כי הנה לפי הדרש (מגילה יג , א) נקרא כלב "מרד" (דה"א ד , יז - יח)! ודרך הפשט: בעבור שאמר הכתוב כנמרוד גבור ציד לפני יי' - שהיה צד הבהמות ומקריבן לפני השם , והוא החל להראות גבורתו על החיות. (י) והנה מלך על בבל אחר הפלגה. הטעם: מעת הפלגה. (יא) זה אשור לא ידענו בן מי הוא; ויתכן שהיה מבני חם , על כן הזכירו עם יחס חם. (יב) היא העיר הגדולה - המפרשים כלם אומרים כי היא ננוה , רק מפרש אחד היה אומר כי היא רסן. (יג-יד) יש אומרים כי לודים - שם אדם , וככה חביריו , וכמוהו "כתים" (לעיל , ד). ויש טענה עליהם , בעבור שאמר אשר יצאו משם - ו'שם' לעולם יורה על מקום. ויש להשיב: "ומשם לא תאכל" (מ"ב ז , ב)!? ויוכל הראשון להשיב , כי מאותו המקום לא תאכל כלום. ויש אומרים , כי יש 'שָם' - רמז לזמן , כמו "שם יצעקו" (איוב לה , יב); "משם רועה אבן ישראל" (בר' מט , כד). ואחרים אמרו , כי הם משפחות ומדינות נקראו על שם הבונה , כמו מצרים. והנה פלשתים גם הם מחם , על כן הזכירם הכתוב. (טו-יח) ויש לשאול: הנה כנען הוליד חת , גם יבוס ואמורי וגרגשי וחוי , למה כתוב "הכנעני החתי והאמורי" (ראה שמ' ג , ח)? התשובה: כי הששה הנזכרים היו רבים - ולא ידענו "פריזי" (שם) איזה מהם הוא , אם ערקי או סיני , כי יש בתורה , גם במקרא , כמה אנשים שיש להם שני שמות , כמו "צהר" (בנוסחנו: צחר; בר' מו , י) ו"זרח" (במ' כו , יג) , ו"יתרו" (שמ' ג , א) ו"חובב" (במ' י , כט) , ו"אבישלום" (מ"א טו , ב) ו"אוריאל" (דה"ב יג , ב) - ושאר בני כנען היו מעטים , וכללם הכתוב במלת "הכנעני". (כא) וטעם אחי יפת הגדול: שהיו צדיקים שניהם; להוציא חם. ונראה הפשט , כי יפת הוא האח הגדול. ובפרשת "כי תקנה עבד עברי" (שמ' כא , ב) אפרש מלת 'עברי'. (כה) כי בימיו נפלגה הארץ - על דרך הפשט היה נראה כי אז נולד , כדרך "אי כבוד" (ש"א ד , כא). ואם אמרנו שבסוף ימיו היתה הפְּלָגָה , ועבר אביו יקרא שמו כן בדרך נבואה , הלא יקטן אחיו שם היה! ועל דעת בעל 'סדר עולם' (סע"ר א) , כי שָם היה אברהם אבינו , והכלל - כי אין ראיה מהסמוכים , ויתכן שפרשת "ויהי כל הארץ שפה אחת" (בר' יא , א) מאוחרת; וככה "ויהי בעת ההיא וירד יהודה" (בר' לח , א) - לפני מכירת יוסף; וכתוב "ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה" (דב' י , ו) , ואחר כן כתוב "בעת ההיא הבדיל יי'" (שם , ח). ויש אומרים , כי מלך היה פלג , ובימיו נפלגה הארץ. ויש לפרש , כי נפלגו ימי האדם , כי הדורות לפניו , והם הבאים אחר נח , חיו כמו חמש מאות שנה , והוא חיה חצי זה , וככה הדורות הבאים אחריו. ויש מחשבים אלה הנזכרים , ואומרים כי שבעים אנשים היו בדור הפלגה; והנה מה נעשה עם בעל 'סדר עולם' (סע"ר א) , ששם היה אברהם - והנה אין מספר להם! (ל) הר הקדם - לקו השוה. או למקום שנחה התיבה בו , והם "הרי אררט" (בר' ח , ד); וכתוב "והמה נמלטו ארץ אררט" (מ"ב יט , לז).