פרק י
[א]
וְאֵ֙לֶּה֙
תּוֹלְדֹ֣ת
בְּנֵי־נֹ֔חַ
שֵׁ֖ם
חָ֣ם
וָיָ֑פֶת
וַיִּוָּלְד֥וּ
לָהֶ֛ם
בָּנִ֖ים
אַחַ֥ר
הַמַּבּֽוּל:
[ב]
בְּנֵ֣י
יֶ֔פֶת
גֹּ֣מֶר
וּמָג֔וֹג
וּמָדַ֖י
וְיָוָ֣ן
וְתֻבָ֑ל
וּמֶ֖שֶׁךְ
וְתִירָֽס:
[ג]
וּבְנֵ֖י
גֹּ֑מֶר
אַשְׁכְּנַ֥ז
וְרִיפַ֖ת
וְתֹגַרְמָֽה:
[ד]
וּבְנֵ֥י
יָוָ֖ן
אֱלִישָׁ֣ה
וְתַרְשִׁ֑ישׁ
כִּתִּ֖ים
וְדֹדָנִֽים:
[ה]
מֵ֠אֵלֶּה
נִפְרְד֞וּ
אִיֵּ֤י
הַגּוֹיִם֙
בְּאַרְצֹתָ֔ם
אִ֖ישׁ
לִלְשֹׁנ֑וֹ
לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם
בְּגוֹיֵהֶֽם:
[ו]
וּבְנֵ֖י
חָ֑ם
כּ֥וּשׁ
וּמִצְרַ֖יִם
וּפ֥וּט
וּכְנָֽעַן:
[ז]
וּבְנֵ֣י
כ֔וּשׁ
סְבָא֙
וַֽחֲוִילָ֔ה
וְסַבְתָּ֥ה
וְרַעְמָ֖ה
וְסַבְתְּכָ֑א
וּבְנֵ֥י
רַעְמָ֖ה
שְׁבָ֥א
וּדְדָֽן:
[ח]
וְכ֖וּשׁ
יָלַ֣ד
אֶת־נִמְרֹ֑ד
ה֣וּא
הֵחֵ֔ל
לִֽהְי֥וֹת
גִּבֹּ֖ר
בָּאָֽרֶץ:
[ט]
הוּא־הָיָ֥ה
גִבֹּֽר־צַ֖יִד
לִפְנֵ֣י
יְהוָ֑ה
עַל־כֵּן֙
יֵֽאָמַ֔ר
כְּנִמְרֹ֛ד
גִּבּ֥וֹר
צַ֖יִד
לִפְנֵ֥י
יְהוָֽה:
[י]
וַתְּהִ֨י
רֵאשִׁ֤ית
מַמְלַכְתּוֹ֙
בָּבֶ֔ל
וְאֶ֖רֶךְ
וְאַכַּ֣ד
וְכַלְנֵ֑ה
בְּאֶ֖רֶץ
שִׁנְעָֽר:
[יא]
מִן־הָאָ֥רֶץ
הַהִ֖וא
יָצָ֣א
אַשּׁ֑וּר
וַיִּ֙בֶן֙
אֶת־נִ֣ינְוֵ֔ה
וְאֶת־רְחֹבֹ֥ת
עִ֖יר
וְאֶת־כָּֽלַח:
[יב]
וְֽאֶת־רֶ֔סֶן
בֵּ֥ין
נִֽינְוֵ֖ה
וּבֵ֣ין
כָּ֑לַח
הִ֖וא
הָעִ֥יר
הַגְּדֹלָֽה:
[יג]
וּמִצְרַ֡יִם
יָלַ֞ד
אֶת־לוּדִ֧ים
וְאֶת־עֲנָמִ֛ים
וְאֶת־לְהָבִ֖ים
וְאֶת־נַפְתֻּחִֽים:
[יד]
וְֽאֶת־פַּתְרֻסִ֞ים
וְאֶת־כַּסְלֻחִ֗ים
אֲשֶׁ֨ר
יָצְא֥וּ
מִשָּׁ֛ם
פְּלִשְׁתִּ֖ים
וְאֶת־כַּפְתֹּרִֽים:
ס
[טו]
וּכְנַ֗עַן
יָלַ֛ד
אֶת־צִידֹ֥ן
בְּכֹר֖וֹ
וְאֶת־חֵֽת:
[טז]
וְאֶת־הַיְבוּסִי֙
וְאֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י
וְאֵ֖ת
הַגִּרְגָּשִֽׁי:
[יז]
וְאֶת־הַחִוִּ֥י
וְאֶת־הַעַרְקִ֖י
וְאֶת־הַסִּינִֽי:
[יח]
וְאֶת־הָאַרְוָדִ֥י
וְאֶת־הַצְּמָרִ֖י
וְאֶת־הַחֲמָתִ֑י
וְאַחַ֣ר
נָפֹ֔צוּ
מִשְׁפְּח֖וֹת
הַֽכְּנַעֲנִֽי:
[יט]
וַיְהִ֞י
גְּב֤וּל
הַֽכְּנַעֲנִי֙
מִצִּידֹ֔ן
בֹּאֲכָ֥ה
גְרָ֖רָה
עַד־עַזָּ֑ה
בֹּאֲכָ֞ה
סְדֹ֧מָה
וַעֲמֹרָ֛ה
וְאַדְמָ֥ה
וּצְבֹיִ֖ם
עַד־לָֽשַׁע:
[כ]
אֵ֣לֶּה
בְנֵי־חָ֔ם
לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם
לִלְשֹׁנֹתָ֑ם
בְּאַרְצֹתָ֖ם
בְּגוֹיֵהֶֽם:
ס
[כא]
וּלְשֵׁ֥ם
יֻלַּ֖ד
גַּם־ה֑וּא
אֲבִי֙
כָּל־בְּנֵי־עֵ֔בֶר
אֲחִ֖י
יֶ֥פֶת
הַגָּדֽוֹל:
[כב]
בְּנֵ֥י
שֵׁ֖ם
עֵילָ֣ם
וְאַשּׁ֑וּר
וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד
וְל֥וּד
וַאֲרָֽם:
[כג]
וּבְנֵ֖י
אֲרָ֑ם
ע֥וּץ
וְח֖וּל
וְגֶ֥תֶר
וָמַֽשׁ:
[כד]
וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד
יָלַ֣ד
אֶת־שָׁ֑לַח
וְשֶׁ֖לַח
יָלַ֥ד
אֶת־עֵֽבֶר:
[כה]
וּלְעֵ֥בֶר
יֻלַּ֖ד
שְׁנֵ֣י
בָנִ֑ים
שֵׁ֣ם
הָאֶחָ֞ד
פֶּ֗לֶג
כִּ֤י
בְיָמָיו֙
נִפְלְגָ֣ה
הָאָ֔רֶץ
וְשֵׁ֥ם
אָחִ֖יו
יָקְטָֽן:
[כו]
וְיָקְטָ֣ן
יָלַ֔ד
אֶת־אַלְמוֹדָ֖ד
וְאֶת־שָׁ֑לֶף
וְאֶת־חֲצַרְמָ֖וֶת
וְאֶת־יָֽרַח:
[כז]
וְאֶת־הֲדוֹרָ֥ם
וְאֶת־אוּזָ֖ל
וְאֶת־דִּקְלָֽה:
[כח]
וְאֶת־עוֹבָ֥ל
וְאֶת־אֲבִֽימָאֵ֖ל
וְאֶת־שְׁבָֽא:
[כט]
וְאֶת־אוֹפִ֥ר
וְאֶת־חֲוִילָ֖ה
וְאֶת־יוֹבָ֑ב
כָּל־אֵ֖לֶּה
בְּנֵ֥י
יָקְטָֽן:
[ל]
וַיְהִ֥י
מוֹשָׁבָ֖ם
מִמֵּשָׁ֑א
בֹּאֲכָ֥ה
סְפָ֖רָה
הַ֥ר
הַקֶּֽדֶם:
[לא]
אֵ֣לֶּה
בְנֵי־שֵׁ֔ם
לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם
לִלְשֹׁנֹתָ֑ם
בְּאַרְצֹתָ֖ם
לְגוֹיֵהֶֽם:
[לב]
אֵ֣לֶּה
מִשְׁפְּחֹ֧ת
בְּנֵי־נֹ֛חַ
לְתוֹלְדֹתָ֖ם
בְּגוֹיֵהֶ֑ם
וּמֵאֵ֜לֶּה
נִפְרְד֧וּ
הַגּוֹיִ֛ם
בָּאָ֖רֶץ
אַחַ֥ר
הַמַּבּֽוּל:
פ
פרק י
(ב)
משפט
לשון
הקדש:
כאשר
ישלים
בּזכר
איש
,
יחל
ממנו
,
כמו
"ואתן
ליצחק
את
יעקב
ואת
עשו
ואתן
לעשו"
(יהו'
כד
,
ד);
והנה
השלים
"שם
חם
ויפת"
(לעיל
,
א)
,
והחל
מיפת.
והנה
יון
-
מבני
יפת
,
על
כן
אמרתי
בִּסְפָרַי
(כגון:
במ'
כד
,
כד;
דנ'
ב
,
לט)
,
כי
אנחנו
בגלות
בני
יפת
,
ולא
בגלות
אדום;
ועוד
אפרש
זה.
(ד)
ובן
גוריון
אומר
(ראה
יוסיפון
ע' 7
ואי')
,
כי
דודנים
,
שהוא
"רודנים"
(דה"א
א
,
ז)
,
הם
החונים
על
נהר
דודן.
(ח-ט)
לא
ידענו
למה
נקרא
שם
נמרוד
(כנגד
עירובין
נג
,
א);
כי
הנה
לפי
הדרש
(מגילה
יג
,
א)
נקרא
כלב
"מרד"
(דה"א
ד
,
יז
-
יח)!
ודרך
הפשט:
בעבור
שאמר
הכתוב
כנמרוד
גבור
ציד
לפני
יי'
-
שהיה
צד
הבהמות
ומקריבן
לפני
השם
,
והוא
החל
להראות
גבורתו
על
החיות.
(י)
והנה
מלך
על
בבל
אחר
הפלגה.
הטעם:
מעת
הפלגה.
(יא)
זה
אשור
לא
ידענו
בן
מי
הוא;
ויתכן
שהיה
מבני
חם
,
על
כן
הזכירו
עם
יחס
חם.
(יב)
היא
העיר
הגדולה
-
המפרשים
כלם
אומרים
כי
היא
ננוה
,
רק
מפרש
אחד
היה
אומר
כי
היא
רסן.
(יג-יד)
יש
אומרים
כי
לודים
-
שם
אדם
,
וככה
חביריו
,
וכמוהו
"כתים"
(לעיל
,
ד).
ויש
טענה
עליהם
,
בעבור
שאמר
אשר
יצאו
משם
-
ו'שם'
לעולם
יורה
על
מקום.
ויש
להשיב:
"ומשם
לא
תאכל"
(מ"ב
ז
,
ב)!?
ויוכל
הראשון
להשיב
,
כי
מאותו
המקום
לא
תאכל
כלום.
ויש
אומרים
,
כי
יש
'שָם'
-
רמז
לזמן
,
כמו
"שם
יצעקו"
(איוב
לה
,
יב);
"משם
רועה
אבן
ישראל"
(בר'
מט
,
כד).
ואחרים
אמרו
,
כי
הם
משפחות
ומדינות
נקראו
על
שם
הבונה
,
כמו
מצרים.
והנה
פלשתים
גם
הם
מחם
,
על
כן
הזכירם
הכתוב.
(טו-יח)
ויש
לשאול:
הנה
כנען
הוליד
חת
,
גם
יבוס
ואמורי
וגרגשי
וחוי
,
למה
כתוב
"הכנעני
החתי
והאמורי"
(ראה
שמ'
ג
,
ח)?
התשובה:
כי
הששה
הנזכרים
היו
רבים
-
ולא
ידענו
"פריזי"
(שם)
איזה
מהם
הוא
,
אם
ערקי
או
סיני
,
כי
יש
בתורה
,
גם
במקרא
,
כמה
אנשים
שיש
להם
שני
שמות
,
כמו
"צהר"
(בנוסחנו:
צחר;
בר'
מו
,
י)
ו"זרח"
(במ'
כו
,
יג)
,
ו"יתרו"
(שמ'
ג
,
א)
ו"חובב"
(במ'
י
,
כט)
,
ו"אבישלום"
(מ"א
טו
,
ב)
ו"אוריאל"
(דה"ב
יג
,
ב)
-
ושאר
בני
כנען
היו
מעטים
,
וכללם
הכתוב
במלת
"הכנעני".
(כא)
וטעם
אחי
יפת
הגדול:
שהיו
צדיקים
שניהם;
להוציא
חם.
ונראה
הפשט
,
כי
יפת
הוא
האח
הגדול.
ובפרשת
"כי
תקנה
עבד
עברי"
(שמ'
כא
,
ב)
אפרש
מלת
'עברי'.
(כה)
כי
בימיו
נפלגה
הארץ
-
על
דרך
הפשט
היה
נראה
כי
אז
נולד
,
כדרך
"אי
כבוד"
(ש"א
ד
,
כא).
ואם
אמרנו
שבסוף
ימיו
היתה
הפְּלָגָה
,
ועבר
אביו
יקרא
שמו
כן
בדרך
נבואה
,
הלא
יקטן
אחיו
שם
היה!
ועל
דעת
בעל
'סדר
עולם'
(סע"ר
א)
,
כי
שָם
היה
אברהם
אבינו
,
והכלל
-
כי
אין
ראיה
מהסמוכים
,
ויתכן
שפרשת
"ויהי
כל
הארץ
שפה
אחת"
(בר'
יא
,
א)
מאוחרת;
וככה
"ויהי
בעת
ההיא
וירד
יהודה"
(בר'
לח
,
א)
-
לפני
מכירת
יוסף;
וכתוב
"ובני
ישראל
נסעו
מבארות
בני
יעקן
מוסרה"
(דב'
י
,
ו)
,
ואחר
כן
כתוב
"בעת
ההיא
הבדיל
יי'"
(שם
,
ח).
ויש
אומרים
,
כי
מלך
היה
פלג
,
ובימיו
נפלגה
הארץ.
ויש
לפרש
,
כי
נפלגו
ימי
האדם
,
כי
הדורות
לפניו
,
והם
הבאים
אחר
נח
,
חיו
כמו
חמש
מאות
שנה
,
והוא
חיה
חצי
זה
,
וככה
הדורות
הבאים
אחריו.
ויש
מחשבים
אלה
הנזכרים
,
ואומרים
כי
שבעים
אנשים
היו
בדור
הפלגה;
והנה
מה
נעשה
עם
בעל
'סדר
עולם'
(סע"ר
א)
,
ששם
היה
אברהם
-
והנה
אין
מספר
להם!
(ל)
הר
הקדם
-
לקו
השוה.
או
למקום
שנחה
התיבה
בו
,
והם
"הרי
אררט"
(בר'
ח
,
ד);
וכתוב
"והמה
נמלטו
ארץ
אררט"
(מ"ב
יט
,
לז).