מאגר הכתר בראשית פרק יב עם פירוש רלב"ג ביאור הפרשה

פרק יב
(חלק ראשון: "ויאמר יי' אל אברם לך לך" וגו' עד "ויהי רעב בארץ"; יב , א - י). (א) אמר השם יתעלה לאברהם בהיותו באור כשדים , שיעזוב ארצו שהיה שוכן בה , ויפרד ממשפחתו וגם מבית אביו , ללכת אל הארץ אשר יראהו. וזאת הארץ אשר צֻוָּה ללכת אליה היא ארץ כנען. והנה הלך עמו אביו וקצת בית אביו עד חרן , כמו שספרנו בפרשה הקודמת (בה"פ בר' יא , לא) , ושם נתעכב אביו ורצה לגור שם , ואברם לכבוד אביו נתעכב שם , לראות אם יוכל להעתיק אביו עמו ללכת ארצה כנען ― כמו שכוון מתחילת העניין לפי מה שספר; רצוני , שכבר ספר שהם יצאו מאור כשדים ללכת ארצה כנען (בר' יא , לא) ― וכאשר נתבאר לאברהם שאין רצון אביו לצאת מחרן , יצא מחרן עם מי שרצה ללכת עמו מבית אביו. והנה תרח עמד בחרן עד יום מותו , ושם גם כן עמד עמו נחור וביתו , לפי הנראה , כי מצאנו שזרע נחור היה עומד בחרן , כמו שנתבאר בתורה מלבן ובתואל (ראה בר' כד). והנה צוהו ללכת ארצה כנען , להיותה יותר נבחרת ויותר נכונה שידבק לו בה השפע האלהי. (ב-ג) ויעד אותו השם יתעלה שיעשה אותו לגוי גדול , לפי שהאדם בהתרחקו מאוהביו וקרוביו ועוזריו הוא מוכן מאד אל שימיתוהו האנשים , ויאבד שמו; ולזאת הסבה בעינה יעד אותו שיברכהו בהצלחת קנייניו , ויגדל שמו עד למרחוק , כי לא יאות שיִשְלַם זה למי שילך לעיר אחרת לגור כמו שיִשְלַם לאיש בהיותו בארצו , בין אנשי משפחתו. ואמר לו השם יתעלה שיהיה איש ברכה , רוצה לומר , שיהיו פעולותיו שלמוֹת , בדרך שיהיה ראוי שתדבק בו ההשגחה האלהית , ואז יגיע לו הטוב שיעד אותו; ויברך האנשים שיברכוהו , ויאור מקללו , ליתרון השגחת השם בו; ויתברכו בו כל משפחות האדמה - רוצה לומר , שיאמרו קצתם לקצת בברכתם: ישימך השם כאברהם. או ירצה באמרו והיה ברכה , שהשם יתעלה יעד אותו שיהיה איש ברכה , רוצה לומר , כי אשר יברך - מבורך (ע"פ במ' כב , ו) , וכן פירשו ז"ל בבראשית רבה (לט , יא). (ד-ה) וספּר , שכבר הלך אברם לארץ כנען , כאשר צווה , והלך עמו לוט , ולא זכר לכת אביו עמו , לפי שאביו לא הלך כי אם עד חרן. וזכר שאברם היה בן שבעים וחמש שנה בצאתו מחרן , ואז לקח אשתו ולוט בן אחיו , ומקניהם , והעבדים שקנו בחרן; כי עבדים רבים היו לאברם; הלא תראה במלחמת אמרפל , שילידי ביתו היו שלוש מאות ושמונה עשר אשר היו מחונכים למלחמה , מלבד האחרים מילידי בית ומקנת כספו. (ו) והנה עבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה , ושם קבע אברהם דירתו. והנה היה אז הכנעני בארץ ההיא , רוצה לומר , שאז החזיק בה והוציא ממנה העם אשר היה בה. והנה קרא הכנעני אחת ממשפחות כנען , כי 'כנעני' היה שֵם נאמר בכלל על כל משפחות כנען , ובפרט על משפחה מיוחדת ממנו , והעד: מה שאמר אחר זה "והכנעני והפרזי אז יושב בארץ" (בר' יג , ז) , ולפי שהארץ ההיא היתה ארץ כנען , כמו שסופר בתורה במקומות רבים , ידענו ש"פריזי" הוא משפחה מיוחדת ממשפחות כנען. (ז) וזכר אחר זה שכבר נראה השם לאברהם , ואמר אליו שלזרעו יתן את הארץ הזאת , אשר הוא רואה שמחזיק בה הכנעני. ולפי שראה אברהם שהמקום ההוא נאות להגיע בו השפע האלהי , בנה שם מזבח להקריב שם לשם יתעלה , להגיע אליו הנבואה , כמו שנתבאר בפרשת נח (ראה לאחר בה"פ בר' ט , יב - יז). (ח) וספר שאחר זה העתיק אהלו משם אל ההר ממזרח לבית אל , ונטה אהלה שם באופן שהיה בית אל למערבו והעי למזרח , לראותו שהמקום ההוא יותר נאות לרדת בו השפע האלהי; ולזה בנה שם מזבח לשם יתעלה והתפלל שם אליו , להיות המקום ההוא ראוי שיִשְלַם בו הדבקוּת אשר בעבורו ישמע השם לתפילת בני האדם. (ט) וספר שמסעות אברם כלם היו ללכת לפאת דרום , לבחור המקום היותר נאות בארץ כנען שיִשְלַם לו בו הדבקוּת האלהי , כי כבר יִמָּצְאוּ מקומות מוכנים לזה יותר מזולתם , כטעם "אין זה כי אם בית אלהים" (בר' כח , יז). וראוי שתדע , שהשם יתעלה לא צוה לאברהם שיפרד על כל פנים ממשפחתו ומבית אביו , שאם היה הדבר כן , היה חוטא אברהם כשנהג עמו לוט , אבל היה הצווי שילך לארץ כנען , להיותה יותר נבחרת , ולא יחוש להפרדו מארצו וממשפחתו ומבית אביו. והוא מבואר לפי זאת ההנחה , שאם היה יכול להניע עמו משפחתו ובית אביו להדריכם אל השלמוּת , היה זה טוב בעיני השם. (ארבע תועלות לפרשת 'לך - לך' , חלק ראשון - בקובץ רלב"ג תועלות). (חלק שני: "ויהי רעב בארץ" וגו' עד "ויהי בימי אמרפל"; בר' יב , י - יד , א). (י) זכר שכבר היה רעב בארץ כנען , אשר היה שם אברהם , וירד אברם מצרימה , לא להשתקע , אלא לגור , כי לא היה יכול אז לעמוד בארץ כנען , אשר היא הארץ הנבחרת , לפי שהרעב הוא כבד מאד בארץ. (יא-יג) וכאשר היה קרוב למצרים , הסתכל אברהם בענייניו ובאיזה אופן תשלם לו שם ההצלה , ולזה אמר לאשתו: באמת ידעתי כי את אשה יפת מראה מאד , והמצרים הם שטופים בזמה מצד המנהג ומצד הטבע - מצד המנהג: כמו שאמר "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה" וגו' (וי' יח , ג) , ומצד הטבע: להיות הארץ חמה מאד - וזה יהיה סבה שכאשר יראו אותך המצרים , ואמרו אשתו זאת , והרגו אותי ואותך לבד יחיו; כי הם היו נזהרים על אשת איש , כמו שקדם בפרשת נח (בה"פ בר' ט , ז). ובהיות העניין כן , הנני מבקש ממך שתאמרי למי שישאל זה , שאת אחותי , ובזה ייטב לי בעבורך , אם יקרה שיחשקו בך , כי יתכן שיטיבו לי בעבורך להיותי אחיך , או לכל הפחות תחי נפשי בגללך , רוצה לומר , שלא ימיתוני. (יד-טז) והנה כבא אברם מצרימה , לוקחה שרה בית פרעה ליופיה , והטיב (בנוסחנו: היטיב) פרעה לאברהם בעבורה , לפי שכבר נאמר לו שהוא אחיה , ונתן לו צאן ובקר וגו'. (יז) והנה הביא השם יתעלה נגעים גדולים לפרעה ולכל ביתו בסבת שרי אשת אברם; רוצה לומר , שזה המופת עשה השם בעבור שרי , מצד מה שהיא אשת אברם , כי להשגחתו על אברם שמר אשתו שלא קרב אליה פרעה , ולזה הביא על פרעה ועל ביתו נגעים , ימנעום מעשות זה הפועל. ואולם אָמְרֵנוּ , שהוא מנעו שלא קרב אליה ― ואם לא נזכר כמו שנזכר באבימלך באמרו "ואבימלך לא קרב אליה" (בר' כ , ד) ― לפי שהמאמר בשהוא הביא בפרעה ובביתו אלו הנגעים אחר שכבר נתעלל בה , הוא מאמר בלתי ראוי; וזה , כי אחר שהביא השם אלו הנגעים להשגחה על אברהם , שישיבו לו אשתו , מה זה יקצר השם מהשגיח על אברהם באופן שלם , בדרך שתשמר אשתו מהתגאל בזמה ההיא?! ואולם נזכר זה באבימלך , לפי שסמוך לפועל ההוא נתעברה שרה , והיה מביא זה לחשוב שיהיה עִבּוּר שרה מאבימלך , ולזה ספרה התורה שאבימלך לא קרב אליה. (יח-יט) והנה כאשר ראה פרעה זה הענין , הרגיש שזה בא לו על דבר שרי אשת אברם , ושאל את פיה והגידה לו האמת , ואז קרא פרעה לאברם , וגנה אותו על אמרו שהיא אחותו , והֵשִיבָהּ לו , לדעתו כי היא אשתו. (כ) ומן הנראה , שאברם הגיד לו הסבה אשר בעבורה אמר שהיא אחותו , ולזה צוה עליו פרעה אנשים , לשמרו שלא יזיקוהו המצרים , לחשקם באשתו , כל הזמן שעמד בארץ מצרים מפני הרעב; ושלחוהו ממצרים אחר כלות הרעב בארץ כנען. ואמנם עשה זה פרעה לכבוד אברהם , לראותו הפלא שעשה לו השם יתעלה , לאהבתו , במה שהביא עליו ועל ביתו מהנגעים.