מאגר הכתר בראשית פרק יב עם פירוש רש"י

פרק יב
(א-ב) לך לך - להנאתך ולטובתך; שם אעשך לגוי גדול , וכאן אי אתה זוכה לבנים (ראה ר"ה טז , ב). ועוד , שתודיע טבעך בעולם (ראה תנח' לך לך ג). ואעשך לגוי גדול וגו' - לפי שהדרך גורמת לשלשה דברים: ממעטת פריה ורביה , וממעטת את הממון , וממעטת את השם; והוזקק לשלשה ברכות הללו: שהבטיחו על הבנים , ועל הממון , ועל השם. ואברכך - בממון; בראשית רבה (לט , יא). והיה ברכה - הברכות נתונות בידך; עד עכשיו היו בידי , אני ברכתי את אדם ואת נח ואותך , ומעתה אתה תברך את אשר תחפוץ; בראשית רבה (שם). דבר אחר: ואעשך לגוי גדול - זה שאומרים 'אלהי אברהם'; ואברכך - זה שאומרים 'אלהי יצחק'; ואגדלה שמך - זה שאומרים 'אלהי יעקב'. יכול יהו חותמין בכולן? תלמוד לומר: והיה ברכה - בך חותמין ולא בהם (ראה פסחים קיז , ב). מארצך וממולדתך - והלא כבר יצא משם עם אביו ובא עד חרן!? אלא כך אמר לו: התרחק עוד משם , וצא מבית אביך. אל הארץ אשר אראך - לא גלה לו מיד , כדי לחבבה בעיניו ולתת לו שכר על כל דבור ודבור. כיוצא בו: "את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק" (בר' כב , ב); כיוצא בו: "על אחד ההרים אשר אומר אליך" (שם); כיוצא בו: "וקרא עליה (בנוסחנו: אליה) את הקריאה אשר אני (בנוסחנו: אנכי) דובר אליך" (יונה ג , ב). (ג) ונברכו בך כל משפחות האדמה - יש מדרשי אגדה הרבה , אבל לפי פשוטו כך הוא: אדם אומר לבנו: תהי כאברהם; וכן כל 'ונברכו בך' שבמקרא , וזה יוכיח: "בך יברך ישראל לאמר ישימך אלהים כאפרים וכמנשה" (בר' מח , כ). (ה) הנפש אשר עשו בחרן - שהכניסן תחת כנפי השכינה , אברהם מגייר את האנשים ושרה מגיירת הנשים , ומעלה עליהם הכתוב כאלו עשאום. ופשוטו של מקרא: עבדים ושפחות שקנו להם , כמו: "עשה את כל הכבוד הזה" (בר' לא , א); "וישראל עשה חיל" (במ' כד , יח) - לשון 'קונה וכונס'. (ו-ז) ויעבר אברם בארץ - נכנס לתוכה. עד מקום שכם - להתפלל על בני יעקב כשיבאו לשכם. עד אלון מורה - הוא שכם (ראה סוטה לב , א); הראהו הר גרזים והר עיבל שקבלו עליהם ישראל שם שבועת התורה. והכנעני אז בארץ - היה הולך וכובש את ארץ ישראל מזרעו של שם , שבחלקו של שם נפלה כשחלק נח את הארץ לבניו , שנאמר: "ומלכי צדק מלך שלם" (בר' יד , יח) , לפיכך: ויאמר אל אברם לזרעך אתן את הארץ הזאת - עתיד אני להחזירה לבניך שהם מזרעו של שם. ויבן שם מזבח - על בשורת הזרע ועל בשורת ארץ ישראל. (ח) ויעתק משם - אהלו. מקדם לבית אל - למזרחה של בית אל , נמצאת בית אל במערבו; הוא שנאמר: בית אל מים והעי מקדם. ויט אהלו - 'אהלה' כתיב: בתחלה נטה אהל אשתו , ואחר כך את שלו; בראשית רבה (לט , טו). ויבן שם מזבח וגו' - נתנבא שעתידין בניו להכשל שם על עון עכן , והתפלל עליהם (ראה ב"ר לט , טז). (ט) הלוך ונסוע - לפרקים: יושב כאן חדש או יותר , ונוסע משם ונוטה אהלו במקום אחר; וכל מסעיו הנגבה - ללכת לדרומה של ארץ ישראל , והוא לצד ירושלם , שהוא בחלקו של יהודה שנטלו בדרומה של ארץ ישראל בהר המוריה; בראשית רבה (שם). (י) רעב בארץ - באותה ארץ לבדה , לנסותו אם יהרהר אחר דבריו של הקדוש ברוך הוא , שאמר לו ללכת ארצה כנען , ועכשיו משיאו לצאת ממנה. (יא) הנה נא ידעתי - מדרש אגדה אומר (תנח' לך לך ה): עד עכשיו לא הכיר בה מתוך צניעותה , ועכשיו על ידי מעשה [הכיר בה]. דבר אחר: שעל ידי טורח הדרך אדם מתבזה , וזו עמדה ביופיה. ולפי פשוטו: הנה נא - הגיעה שעה שיש לדאוג על יפיך; ידעתי , שלבעבור שאת אשה יפת מראה , והיה כי יראו אותך המצרים , והרגו אותי ואותך יחיו. דבר אחר: ידעתי זה ימים כי יפת מראה את , ועכשיו אנו באים בין אנשים שחורים ומכוערים , אחיהם של כושיים , ולא הורגלו באשה יפה. ודומה לו: "הנה נא אדני סורו נא" (בר' יט , ב). (יג) למען ייטב לי בעבורך - יתנו לי מתנות. (יד) ויהי כבא אברם מצרימה - היה לו לומר 'כבואם מצרימה' , אלא לימד שהטמינה בתיבה , ועל ידי שתבעו המכס , פתחו את התיבה וראו אותה (ראה ב"ר מ , ה). (טו) ויהללו אותה אל פרעה - הללוה ביניהם לומר: הגונה זו למלך. (טז) ולאברם הטיב (בנוסחנו: היטיב) פרעה בעבורה. (יז) וינגע יי' את פרעה - במין ראתן לקה , שהתשמיש קשה לו , בראשית רבה (מא , ב). [ואת ביתו - כתרגומו: "ועל אנש ביתיה". ומדרשו (תנח' לך לך ח): לרבות כותליו ועמודיו וכליו.] על דבר שרי - על פי דִבּורָהּ: אומרת למלאך: הך! והוא מכה. (יט) [קח ולך - ולא כאבימלך שאמר: "הנה ארצי לפניך" (בר' כ , טו); אלא אמר לו: לך ואל תעמוד , שהמצריים שטופי זמה , שנאמר: "וזרמת סוסים זרמתם" (יח' כג , כ; ראה תנח' לך לך ה).] (כ) ויצו עליו - על אודותיו , לשלחו ולשמרו. וישלחו - "ואלויאו" , כתרגומו.