פרק יב
{פרשת לך לך}
[א]
וַיֹּ֤אמֶר
יְהוָה֙
אֶל־אַבְרָ֔ם
לֶךְ־לְךָ֛
מֵאַרְצְךָ֥
וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖
וּמִבֵּ֣ית
אָבִ֑יךָ
אֶל־הָאָ֖רֶץ
אֲשֶׁ֥ר
אַרְאֶֽךָּ:
[ב]
וְאֶֽעֶשְׂךָ֙
לְג֣וֹי
גָּד֔וֹל
וַאֲבָ֣רֶכְךָ֔
וַאֲגַדְּלָ֖ה
שְׁמֶ֑ךָ
וֶהְיֵ֖ה
בְּרָכָֽה:
[ג]
וַאֲבָֽרֲכָה֙
מְבָ֣רְכֶ֔יךָ
וּמְקַלֶּלְךָ֖
אָאֹ֑ר
וְנִבְרְכ֣וּ
בְךָ֔
כֹּ֖ל
מִשְׁפְּחֹ֥ת
הָאֲדָמָֽה:
[ד]
וַיֵּ֣לֶךְ
אַבְרָ֗ם
כַּאֲשֶׁ֨ר
דִּבֶּ֤ר
אֵלָיו֙
יְהוָ֔ה
וַיֵּ֥לֶךְ
אִתּ֖וֹ
ל֑וֹט
וְאַבְרָ֗ם
בֶּן־חָמֵ֤שׁ
שָׁנִים֙
וְשִׁבְעִ֣ים
שָׁנָ֔ה
בְּצֵאת֖וֹ
מֵחָרָֽן:
[ה]
וַיִּקַּ֣ח
אַבְרָם֩
אֶת־שָׂרַ֨י
אִשְׁתּ֜וֹ
וְאֶת־ל֣וֹט
בֶּן־אָחִ֗יו
וְאֶת־כָּל־רְכוּשָׁם֙
אֲשֶׁ֣ר
רָכָ֔שׁוּ
וְאֶת־הַנֶּ֖פֶשׁ
אֲשֶׁר־עָשׂ֣וּ
בְחָרָ֑ן
וַיֵּצְא֗וּ
לָלֶ֙כֶת֙
אַ֣רְצָה
כְּנַ֔עַן
וַיָּבֹ֖אוּ
אַ֥רְצָה
כְּנָֽעַן:
[ו]
וַיַּעֲבֹ֤ר
אַבְרָם֙
בָּאָ֔רֶץ
עַ֚ד
מְק֣וֹם
שְׁכֶ֔ם
עַ֖ד
אֵל֣וֹן
מוֹרֶ֑ה
וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י
אָ֥ז
בָּאָֽרֶץ:
[ז]
וַיֵּרָ֤א
יְהוָה֙
אֶל־אַבְרָ֔ם
וַיֹּ֕אמֶר
לְזַ֨רְעֲךָ֔
אֶתֵּ֖ן
אֶת־הָאָ֣רֶץ
הַזֹּ֑את
וַיִּ֤בֶן
שָׁם֙
מִזְבֵּ֔חַ
לַיהוָ֖ה
הַנִּרְאֶ֥ה
אֵלָֽיו:
[ח]
וַיַּעְתֵּ֨ק
מִשָּׁ֜ם
הָהָ֗רָה
מִקֶּ֛דֶם
לְבֵֽית־אֵ֖ל
וַיֵּ֣ט
אָהֳלֹ֑ה
בֵּֽית־אֵ֤ל
מִיָּם֙
וְהָעַ֣י
מִקֶּ֔דֶם
וַיִּֽבֶן־שָׁ֤ם
מִזְבֵּחַ֙
לַֽיהוָ֔ה
וַיִּקְרָ֖א
בְּשֵׁ֥ם
יְהוָֽה:
[ט]
וַיִּסַּ֣ע
אַבְרָ֔ם
הָל֥וֹךְ
וְנָס֖וֹעַ
הַנֶּֽגְבָּה:
פ
[י]
וַיְהִ֥י
רָעָ֖ב
בָּאָ֑רֶץ
וַיֵּ֨רֶד
אַבְרָ֤ם
מִצְרַ֙יְמָה֙
לָג֣וּר
שָׁ֔ם
כִּֽי־כָבֵ֥ד
הָרָעָ֖ב
בָּאָֽרֶץ:
[יא]
וַיְהִ֕י
כַּאֲשֶׁ֥ר
הִקְרִ֖יב
לָב֣וֹא
מִצְרָ֑יְמָה
וַיֹּ֙אמֶר֙
אֶל־שָׂרַ֣י
אִשְׁתּ֔וֹ
הִנֵּה־נָ֣א
יָדַ֔עְתִּי
כִּ֛י
אִשָּׁ֥ה
יְפַת־מַרְאֶ֖ה
אָֽתְּ:
[יב]
וְהָיָ֗ה
כִּֽי־יִרְא֤וּ
אֹתָךְ֙
הַמִּצְרִ֔ים
וְאָמְר֖וּ
אִשְׁתּ֣וֹ
זֹ֑את
וְהָרְג֥וּ
אֹתִ֖י
וְאֹתָ֥ךְ
יְחַיּֽוּ:
[יג]
אִמְרִי־נָ֖א
אֲחֹ֣תִי
אָ֑תְּ
לְמַ֙עַן֙
יִֽיטַב־לִ֣י
בַעֲבוּרֵ֔ךְ
וְחָיְתָ֥ה
נַפְשִׁ֖י
בִּגְלָלֵֽךְ:
[שני]
[יד]
וַיְהִ֕י
כְּב֥וֹא
אַבְרָ֖ם
מִצְרָ֑יְמָה
וַיִּרְא֤וּ
הַמִּצְרִים֙
אֶת־הָ֣אִשָּׁ֔ה
כִּֽי־יָפָ֥ה
הִ֖וא
מְאֹֽד:
[טו]
וַיִּרְא֤וּ
אֹתָהּ֙
שָׂרֵ֣י
פַרְעֹ֔ה
וַיְהַֽלֲל֥וּ
אֹתָ֖הּ
אֶל־פַּרְעֹ֑ה
וַתֻּקַּ֥ח
הָאִשָּׁ֖ה
בֵּ֥ית
פַּרְעֹֽה:
[טז]
וּלְאַבְרָ֥ם
הֵיטִ֖יב
בַּעֲבוּרָ֑הּ
וַֽיְהִי־ל֤וֹ
צֹאן־וּבָקָר֙
וַֽחֲמֹרִ֔ים
וַֽעֲבָדִים֙
וּשְׁפָחֹ֔ת
וַאֲתֹנֹ֖ת
וּגְמַלִּֽים:
[יז]
וַיְנַגַּ֨ע
יְהוָ֧ה
׀
אֶת־פַּרְעֹ֛ה
נְגָעִ֥ים
גְּדֹלִ֖ים
וְאֶת־בֵּית֑וֹ
עַל־דְּבַ֥ר
שָׂרַ֖י
אֵ֥שֶׁת
אַבְרָֽם:
[יח]
וַיִּקְרָ֤א
פַרְעֹה֙
לְאַבְרָ֔ם
וַיֹּ֕אמֶר
מַה־זֹּ֖את
עָשִׂ֣יתָ
לִּ֑י
לָ֚מָּה
לֹא־הִגַּ֣דְתָּ
לִּ֔י
כִּ֥י
אִשְׁתְּךָ֖
הִֽוא:
[יט]
לָמָ֤ה
אָמַ֙רְתָּ֙
אֲחֹ֣תִי
הִ֔וא
וָאֶקַּ֥ח
אֹתָ֛הּ
לִ֖י
לְאִשָּׁ֑ה
וְעַתָּ֕ה
הִנֵּ֥ה
אִשְׁתְּךָ֖
קַ֥ח
וָלֵֽךְ:
[כ]
וַיְצַ֥ו
עָלָ֛יו
פַּרְעֹ֖ה
אֲנָשִׁ֑ים
וַֽיְשַׁלְּח֥וּ
אֹת֛וֹ
וְאֶת־אִשְׁתּ֖וֹ
וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לֽוֹ:
פרק יב
(א)
יתכן
שלא
נולד
אברהם
באור
כשדים
,
רק
במקום
אחר
,
רק
הרן
נולד
שם;
וזהו
טעם
מארצך
וממולדתך
-
מהמקום
שגדלת
בו.
שידע
השם
,
שאחר
שעשה
תרח
תשובה
,
שהיה
עובד
עבודה
זרה
,
שמע
לדברי
השם
לבנו
אברהם
,
ויצא
ללכת
יחדיו
אל
ארץ
כנען
כאשר
צוה
השם;
והנה
ישר
בעיניו
חרן
ויעמוד
שם
,
ושם
מת.
(ב)
לגוי
גדול
-
שמֹנה
משפחות
הוליד
(ראה
בר'
כה
,
ב).
ואברכך
,
ואתה
תהיה
ברכה
לאחרים.
(ג)
ומקללך
-
לשון
יחיד
,
ולא
כן
מברכיך
,
כי
אהוב
היה
לכל
רואיו.
ומלת
'ארירה'
קשה
מ'קללה'.
ואאר
-
מפעלי
הכפל
,
על
דרך
"יסוב
אותו
סביב"
(מ"א
ז
,
כג).
(ד)
יש
מדקדק
שהאריך
לשונו
על
גדולים
ממנו
,
בעבור
שאמרו
כי
שרש
וילך
אברם
-
'ילך'
,
כמו
'וישב';
'וירד';
והוא
אמר
כי
יסודו
'הלך'.
והנה
טעה
,
כי
הה"א
לא
ימצא
נח
נעלם
באמצע
המלה
כחביריו
שהוא
'או"י';
והוא
בסוף
-
בדרך
אל"ף.
והנה
"היליכי
את
הילד
הזה"
(שמ'
ב
,
ט)
,
גם
"והולך
מהרה"
(במ'
יז
,
יא)
,
לעדים
נאמנים
על
דברי
חכמי
ספרד.
ומה
שאמר
,
שהם
עוברים
במצות
"לא
תוסיפו"
(דב'
ד
,
ב)
,
גם
זה
שגעון
,
כי
לא
נאמר
"לא
תוסיפו"
,
רק
על
המצות.
ואם
אין
האמת
כדבריהם
שיסוד
'וילך'
-
'ילך'
,
ביו"ד
,
הנה
לא
הוסיפו
,
רק
החליפו
,
כי
במקומות
רבים
יתחלף
היו"ד
בה"א.
(ה)
אשר
עשו
בחרן
-
כמו
"עשה
לי
את
החיל
הזה"
(דב'
ח
,
יז).
(ז)
והנראה
-
תואר
מבנין
'נפעל'.
(ח)
ומלת
ויעתק
-
'יוצאה'
,
וה'פעול'
הוא
אהלה;
והעד
,
שאיננו
מהבנין
הקל
כמו
"ויעתק
צור
ממקומו"
(איוב
יח
,
ד).
(יא)
(שמא
חסר
קטע;
ראה
בפירושו
המקובל)
ובפסוק
השני
יפרש
הבקשה;
מה
יעשה
במלת
"יומת
נא
את
האיש
הזה"
(יר'
לח
,
ד);
"אוי
נא
לנו
כי
חטאנו"
(איכה
ה
,
טז);
"שמע
נא
יהושע
הכהן
הגדול"
(זכ'
ג
,
ח)?
(יג)
בגללך
-
מגזרת
'גלגל'
,
כמו
"כי
היתה
סבה"
(מ"א
יב
,
טו)
-
מגזרת
'סבוב
הגלגל';
והוא
סוד.
(טו)
ולא
נדגש
למ"ד
ויהללו
אותה
,
להקל
על
הלשון.
(כ)
וישלחו
אותו
-
נתן
לו
רשות
,
כדרך
"ואברהם
הולך
עמם
לשלחם"
(בר'
יח
,
טז).