מאגר הכתר בראשית פרק יב עם פירוש ראב"ע פירוש ב - הארוך - דקדוק המלים

פרק יב
{פרשת לך לך} [א] וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם לֶךְ־לְךָ֛ מֵאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ:
[ב] וְאֶֽעֶשְׂךָ֙ לְג֣וֹי גָּד֔וֹל וַאֲבָ֣רֶכְךָ֔ וַאֲגַדְּלָ֖ה שְׁמֶ֑ךָ וֶהְיֵ֖ה בְּרָכָֽה:
[ג] וַאֲבָֽרֲכָה֙ מְבָ֣רְכֶ֔יךָ וּמְקַלֶּלְךָ֖ אָאֹ֑ר וְנִבְרְכ֣וּ בְךָ֔ כֹּ֖ל מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָֽה:
[ד] וַיֵּ֣לֶךְ אַבְרָ֗ם כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה וַיֵּ֥לֶךְ אִתּ֖וֹ ל֑וֹט וְאַבְרָ֗ם בֶּן־חָמֵ֤שׁ שָׁנִים֙ וְשִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּצֵאת֖וֹ מֵחָרָֽן:
[ה] וַיִּקַּ֣ח אַבְרָם֩ אֶת־שָׂרַ֨י אִשְׁתּ֜וֹ וְאֶת־ל֣וֹט בֶּן־אָחִ֗יו וְאֶת־כָּל־רְכוּשָׁם֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁוּ וְאֶת־הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־עָשׂ֣וּ בְחָרָ֑ן וַיֵּצְא֗וּ לָלֶ֙כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן:
[ו] וַיַּעֲבֹ֤ר אַבְרָם֙ בָּאָ֔רֶץ עַ֚ד מְק֣וֹם שְׁכֶ֔ם עַ֖ד אֵל֣וֹן מוֹרֶ֑ה וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י אָ֥ז בָּאָֽרֶץ:
[ז] וַיֵּרָ֤א יְהוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר לְזַ֨רְעֲךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וַיִּ֤בֶן שָׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ לַיהוָ֖ה הַנִּרְאֶ֥ה אֵלָֽיו:
[ח] וַיַּעְתֵּ֨ק מִשָּׁ֜ם הָהָ֗רָה מִקֶּ֛דֶם לְבֵֽית־אֵ֖ל וַיֵּ֣ט אָהֳלֹ֑ה בֵּֽית־אֵ֤ל מִיָּם֙ וְהָעַ֣י מִקֶּ֔דֶם וַיִּֽבֶן־שָׁ֤ם מִזְבֵּחַ֙ לַֽיהוָ֔ה וַיִּקְרָ֖א בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה:
[ט] וַיִּסַּ֣ע אַבְרָ֔ם הָל֥וֹךְ וְנָס֖וֹעַ הַנֶּֽגְבָּה: פ
[י] וַיְהִ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ וַיֵּ֨רֶד אַבְרָ֤ם מִצְרַ֙יְמָה֙ לָג֣וּר שָׁ֔ם כִּֽי־כָבֵ֥ד הָרָעָ֖ב בָּאָֽרֶץ:
[יא] וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר הִקְרִ֖יב לָב֣וֹא מִצְרָ֑יְמָה וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־שָׂרַ֣י אִשְׁתּ֔וֹ הִנֵּה־נָ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י אִשָּׁ֥ה יְפַת־מַרְאֶ֖ה אָֽתְּ:
[יב] וְהָיָ֗ה כִּֽי־יִרְא֤וּ אֹתָךְ֙ הַמִּצְרִ֔ים וְאָמְר֖וּ אִשְׁתּ֣וֹ זֹ֑את וְהָרְג֥וּ אֹתִ֖י וְאֹתָ֥ךְ יְחַיּֽוּ:
[יג] אִמְרִי־נָ֖א אֲחֹ֣תִי אָ֑תְּ לְמַ֙עַן֙ יִֽיטַב־לִ֣י בַעֲבוּרֵ֔ךְ וְחָיְתָ֥ה נַפְשִׁ֖י בִּגְלָלֵֽךְ:
[שני] [יד] וַיְהִ֕י כְּב֥וֹא אַבְרָ֖ם מִצְרָ֑יְמָה וַיִּרְא֤וּ הַמִּצְרִים֙ אֶת־הָ֣אִשָּׁ֔ה כִּֽי־יָפָ֥ה הִ֖וא מְאֹֽד:
[טו] וַיִּרְא֤וּ אֹתָהּ֙ שָׂרֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיְהַֽלֲל֥וּ אֹתָ֖הּ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וַתֻּקַּ֥ח הָאִשָּׁ֖ה בֵּ֥ית פַּרְעֹֽה:
[טז] וּלְאַבְרָ֥ם הֵיטִ֖יב בַּעֲבוּרָ֑הּ וַֽיְהִי־ל֤וֹ צֹאן־וּבָקָר֙ וַֽחֲמֹרִ֔ים וַֽעֲבָדִים֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וַאֲתֹנֹ֖ת וּגְמַלִּֽים:
[יז] וַיְנַגַּ֨ע יְהוָ֧ה ׀ אֶת־פַּרְעֹ֛ה נְגָעִ֥ים גְּדֹלִ֖ים וְאֶת־בֵּית֑וֹ עַל־דְּבַ֥ר שָׂרַ֖י אֵ֥שֶׁת אַבְרָֽם:
[יח] וַיִּקְרָ֤א פַרְעֹה֙ לְאַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר מַה־זֹּ֖את עָשִׂ֣יתָ לִּ֑י לָ֚מָּה לֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י כִּ֥י אִשְׁתְּךָ֖ הִֽוא:
[יט] לָמָ֤ה אָמַ֙רְתָּ֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא וָאֶקַּ֥ח אֹתָ֛הּ לִ֖י לְאִשָּׁ֑ה וְעַתָּ֕ה הִנֵּ֥ה אִשְׁתְּךָ֖ קַ֥ח וָלֵֽךְ:
[כ] וַיְצַ֥ו עָלָ֛יו פַּרְעֹ֖ה אֲנָשִׁ֑ים וַֽיְשַׁלְּח֥וּ אֹת֛וֹ וְאֶת־אִשְׁתּ֖וֹ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לֽוֹ:

פרק יב
(א) יתכן שלא נולד אברהם באור כשדים , רק במקום אחר , רק הרן נולד שם; וזהו טעם מארצך וממולדתך - מהמקום שגדלת בו. שידע השם , שאחר שעשה תרח תשובה , שהיה עובד עבודה זרה , שמע לדברי השם לבנו אברהם , ויצא ללכת יחדיו אל ארץ כנען כאשר צוה השם; והנה ישר בעיניו חרן ויעמוד שם , ושם מת. (ב) לגוי גדול - שמֹנה משפחות הוליד (ראה בר' כה , ב). ואברכך , ואתה תהיה ברכה לאחרים. (ג) ומקללך - לשון יחיד , ולא כן מברכיך , כי אהוב היה לכל רואיו. ומלת 'ארירה' קשה מ'קללה'. ואאר - מפעלי הכפל , על דרך "יסוב אותו סביב" (מ"א ז , כג). (ד) יש מדקדק שהאריך לשונו על גדולים ממנו , בעבור שאמרו כי שרש וילך אברם - 'ילך' , כמו 'וישב'; 'וירד'; והוא אמר כי יסודו 'הלך'. והנה טעה , כי הה"א לא ימצא נח נעלם באמצע המלה כחביריו שהוא 'או"י'; והוא בסוף - בדרך אל"ף. והנה "היליכי את הילד הזה" (שמ' ב , ט) , גם "והולך מהרה" (במ' יז , יא) , לעדים נאמנים על דברי חכמי ספרד. ומה שאמר , שהם עוברים במצות "לא תוסיפו" (דב' ד , ב) , גם זה שגעון , כי לא נאמר "לא תוסיפו" , רק על המצות. ואם אין האמת כדבריהם שיסוד 'וילך' - 'ילך' , ביו"ד , הנה לא הוסיפו , רק החליפו , כי במקומות רבים יתחלף היו"ד בה"א. (ה) אשר עשו בחרן - כמו "עשה לי את החיל הזה" (דב' ח , יז). (ז) והנראה - תואר מבנין 'נפעל'. (ח) ומלת ויעתק - 'יוצאה' , וה'פעול' הוא אהלה; והעד , שאיננו מהבנין הקל כמו "ויעתק צור ממקומו" (איוב יח , ד). (יא) (שמא חסר קטע; ראה בפירושו המקובל) ובפסוק השני יפרש הבקשה; מה יעשה במלת "יומת נא את האיש הזה" (יר' לח , ד); "אוי נא לנו כי חטאנו" (איכה ה , טז); "שמע נא יהושע הכהן הגדול" (זכ' ג , ח)? (יג) בגללך - מגזרת 'גלגל' , כמו "כי היתה סבה" (מ"א יב , טו) - מגזרת 'סבוב הגלגל'; והוא סוד. (טו) ולא נדגש למ"ד ויהללו אותה , להקל על הלשון. (כ) וישלחו אותו - נתן לו רשות , כדרך "ואברהם הולך עמם לשלחם" (בר' יח , טז).