פרק יב
{פרשת לך לך}
[א]
ויאמר
יהוה
אל־אברם
לך־לך
מארצך
וממולדתך
ומבית
אביך
אל־הארץ
אשר
אראך:
[ב]
ואעשך
לגוי
גדול
ואברכך
ואגדלה
שמך
והיה
ברכה:
[ג]
ואברכה
מברכיך
ומקללך
אאר
ונברכו
בך
כל
משפחת
האדמה:
[ד]
וילך
אברם
כאשר
דבר
אליו
יהוה
וילך
אתו
לוט
ואברם
בן־חמש
שנים
ושבעים
שנה
בצאתו
מחרן:
[ה]
ויקח
אברם
את־שרי
אשתו
ואת־לוט
בן־אחיו
ואת־כל־רכושם
אשר
רכשו
ואת־הנפש
אשר־עשו
בחרן
ויצאו
ללכת
ארצה
כנען
ויבאו
ארצה
כנען:
[ו]
ויעבר
אברם
בארץ
עד
מקום
שכם
עד
אלון
מורה
והכנעני
אז
בארץ:
[ז]
וירא
יהוה
אל־אברם
ויאמר
לזרעך
אתן
את־הארץ
הזאת
ויבן
שם
מזבח
ליהוה
הנראה
אליו:
[ח]
ויעתק
משם
ההרה
מקדם
לבית־אל
ויט
אהלה
בית־אל
מים
והעי
מקדם
ויבן־שם
מזבח
ליהוה
ויקרא
בשם
יהוה:
[ט]
ויסע
אברם
הלוך
ונסוע
הנגבה:
פ
[י]
ויהי
רעב
בארץ
וירד
אברם
מצרימה
לגור
שם
כי־כבד
הרעב
בארץ:
[יא]
ויהי
כאשר
הקריב
לבוא
מצרימה
ויאמר
אל־שרי
אשתו
הנה־נא
ידעתי
כי
אשה
יפת־מראה
את:
[יב]
והיה
כי־יראו
אתך
המצרים
ואמרו
אשתו
זאת
והרגו
אתי
ואתך
יחיו:
[יג]
אמרי־נא
אחתי
את
למען
ייטב־לי
בעבורך
וחיתה
נפשי
בגללך:
[שני]
[יד]
ויהי
כבוא
אברם
מצרימה
ויראו
המצרים
את־האשה
כי־יפה
הוא
מאד:
[טו]
ויראו
אתה
שרי
פרעה
ויהללו
אתה
אל־פרעה
ותקח
האשה
בית
פרעה:
[טז]
ולאברם
היטיב
בעבורה
ויהי־לו
צאן־ובקר
וחמרים
ועבדים
ושפחת
ואתנת
וגמלים:
[יז]
וינגע
יהוה
׀
את־פרעה
נגעים
גדלים
ואת־ביתו
על־דבר
שרי
אשת
אברם:
[יח]
ויקרא
פרעה
לאברם
ויאמר
מה־זאת
עשית
לי
למה
לא־הגדת
לי
כי
אשתך
הוא:
[יט]
למה
אמרת
אחתי
הוא
ואקח
אתה
לי
לאשה
ועתה
הנה
אשתך
קח
ולך:
[כ]
ויצו
עליו
פרעה
אנשים
וישלחו
אתו
ואת־אשתו
ואת־כל־אשר־לו: