מאגר הכתר בראשית פרק יג עם פירוש רד"ק

פרק יג
(א) ויעל. וכל אשר לו - שלא נפקד ממנו דבר. ולוט עמו - אע"פ שהשבע במצרים , לא רצה להפרד מאברם. הנגבה - פרשנוהו (בר' יב , ט). (ב) ואברם כבד מאד - הוא היה כבד מצד מקנהו ורכושו , שהיה רב וכבד מאד. וכן "כאלה נובלת עליה" (יש' א , ל) - מצד עליה שהם נובלים , יאמר על האלה שהיא נובלת; וכן "קרועי בגדים מגלחי זקן" (ראה יר' מא , ה); והדומים להם. (ג) וילך למסעיו - מסע אחר מסע , מעט מעט , לפי שהיה "כבד מאד במקנה" (לעיל , ב). והלך דרך הדרום; זהו פירוש מנגב , כי מצד נגב היו מסעיו. והלך עד בית אל , עד המקום , והוא ההר. אהלה - בה"א כמו בו"ו. בתחלה - כמו שאמר "ויט אהלה" (בר' יב , ח). (ד) אל מקום המזבח - הוסיף לבאר עוד , להודיע , כי לא נטה אהלה במקום אחר באותו ההר , אלא באותו מקום שעשה שם המזבח בראשונה. וכל זה להודיע , כי ראוי לאדם לקבוע מקום לתפלתו ולעבודתו את יי' , כי יותר לבו נכון במקום שהוא רגיל בו. ויקרא - וקרא שם פעם אחרת בשם יי'. (ה) וגם ללוט. וגם - לרבות על מה שאמר "ואברם כבד מאד" (לעיל , ב). ההולך את אברם - להודיע , כי בזכות אברם היתה לו הטובה ההיא , לפי שהיה הולך ונשמע אליו. ואוהלים - להודיע , כי מטלטלין רבים היו לו , ובני בית רבים , והיה צריך לאוהלים רבים. ומלת ואוהלים - בחולם האל"ף; וכן "איש לאהליו" (ש"א ד , י); "ויששכר באהליך" (דב' לג , יח). ועל דרך משקל 'אהל' היה האל"ף בקמץ חטף , כמו מן 'קדש' - 'קֳדשים' , מן 'חדש' - 'חֳדשים'; וכן בא "בָָּאֳהלים תשבו" (יר' לה , ז); "השכוני בָאֳהלים" (שו' ח , יא). אולי זה שבא האל"ף בחלם , הוא משקל אחר: משקל "גוזל" (בר' טו , ט); "תולע" (איכה ד , ה). (ו) ולא נשא - בא ארץ בלשון זכר , וכמוהו "נעתם ארץ" (יש' ט , יח). לשבת יחדו - כי היה צר להם מקום המרעה שם לרעות מקניהם יחד עם מקנה אנשי הארץ , כי היה רכוש אברם ולוט רב; לפיכך היה ריב בין רועיהם; כי אלה אומרים: אנחנו נרעה מקננו! ואלה אומרים: אנחנו נרעה מקננו! והיה המקום צר להם , ודוחקים זה עם זה. (ז) ויהי ריב. טעם והכנעני - פרשנוהו (בר' יב , ו). והוסיף הנה והפריזי , כי גם הפריזי היה יושב בארץ הזאת , שהיה שם ביתאל והעי (ראה לעיל , ג). (ח) ביני וביניך - כי אם יריבו רועינו , אי אפשר שלא נריב אנחנו. (ט) הלא כל הארץ לפניך כמו לפני , כי בכל מקום אשר תהיה שם , יאספוך אנשי המקום ולא ירעו לך , כי עזרת האל תהיה עמך בעבורי , ובעבור שהלכת בדרכי , להכיר הבורא. הפרד נא מעלי - כי בעבורי אתה בארץ הזאת , ואתה ראוי להפרד מעלי , ולא אני מעליך; כי אני העיקר ואתה טפל לי , ולי הבחירה. עוד אני אומר לך , כי נפשי רחבה , וכל שכן לאחי; אתן לך הבחירה: אם השמאל ואימינה ואם הימין ואשמאילה - אם תרצה אתה ללכת לצפון הארץ , אני אהיה לדרום הארץ , בזאת הפיאה שאנחנו בה היום. כי לדרום ארץ ישראל היו , כמו שאמר "הלוך ונסוע הנגבה" (בר' יב , ט); "וילך למסעיו מנגב" (לעיל , ג). ואם הימין - ואם תרצה אתה להשאר בזה , שהוא הדרום , אני אהיה נדחה מפניך ואלך לצפון הארץ. (י) וישא לוט את עיניו - מההר שהיו שם , כי בהר היו יושבים , כמו שאמר (ראה בר' יב , ח). ונשא משם את עיניו , כי מקום גבוה היה לראות הארץ לפניו; וראה את כל ככר הירדן , שהיתה ארץ מקנה , כי כלה משקה. ואמר כלה אחר שאמר כל - להגדיל הדבר. וכן "כל מלכי גוים כלם" (יש' יד , יח). ככר - כתרגומו: "מישר" (ת"א); וכן "בככר הירדן יצקם" (מ"א ז , מו , ות"י שם). והככר הזה היה סמוך לארץ סדם ועמורה , כמו שאמר "ואת כל הככר" (בר' יט , כה). והיתה הארץ לפני שנשחתה כמו גן יי' , והוא גן עדן , שהיו ארבע הנהרות משקים אותו (ראה בר' ב , י); או כמו ארץ מצרים , שהנהר משקה אותה כולה. באכה צוער - הה"א כה"א "הנצבת עמכה" (ש"א א , כו); וזולתו. והכ"ף אינינה נוספת כאשר חשבו , וכן כ"ף "כערכך" (וי' כז , יב) , "הערכך" (שם , כג); כי כ"ף באכה - לנכח היא , ככל כ"ף הנמצא; וכנגד יוֹדֵעַ - המקום ידבר. וכן 'ערכך' - כנגד הכהן ידבר , כמו שאמר "כערכך הכהן" (שם , יב). ואמר , כי עד צער היה המקום משקה. (יא) ויבחר. את כל ככר הירדן - אחד מן המקומות שיהיה בכל הככר , כמו שיזדמן לו; כי כל המקומות אשר בכל הככר טובים. ויסע לוט מקדם כלפי מזרח מהמקום שהיה בו , כי הירדן מזרח לארץ כנען. כלומר: מסעיו היו מצד מזרח. וכן "וילך למסעיו מנגב ועד ביתאל" (לעיל , ג) , כמו שפירשנו; וזהו טעם המ"ם. ויפרדו איש מעל אחיו - ולוט הוא שנפרד מעל אברם , כמו שאמר לו "הפרד נא מעלי" (לעיל , ט). ואיך אמר איש מעל אחיו? אלא אחר שנסע לוט , היו נפרדים זה מעל זה , כי רחוק היה המקום ביניהם. כי בעודם יחד היו זה על זה , ודוחקים זה את זה , וכשנסע לוט , הנה כל אחד נפרד מעל חברו. (יב) אברם. בארץ כנען - באי זה מקום שבחר , וכן לוט ישב בערי הככר זמן בזה וזמן בזה , ונסע ממקום למקום , עד שהגיע עד עיר סדום , ושם קבע מושבו. ואע"פ שהיו "רעים וחטאים" (להלן , יג) , לא חשש על אנשי המקום , כי המקום ישר בעיניו. והוא היה כל כך חזק באמונה וביושר , שלא למד ממעשיהם. ויאהל - נטה אהלו ממקום למקום , עד שהגיע עד סדום. (יג) ואנשי סדום רעים - רעים לשמים ורעים לבריות. והכל הוא ליי' , כי עברו על מצותיו שצוה לאדם ולנח , והם שבע מצות , כמו שפירשנו (בר' ב , טז). ובהם עבודה זרה , שהיא חטא ליי' , ובהם גזל ועריות ושפיכות דמים , שהם חטא ורעה איש לחבירו. והכל הוא חטא ליי' , שעוברים על מצותיו ובוזים דבריו. ואמר מאד - כי פרוצים היו בהם , עושים הרעות בפרהסיא ורגילים בהם. (יד-טו) ויי' אמר אל אברם - בעוד שהיה לוט עמו , שמא היה סבור אברם , כי גם ללוט יהיה חלק בארץ , כי קרובו היה , ועמו יצא , כמו שאמר לו "הלא כל הארץ לפניך" (לעיל , ט). עתה , אחר שנפרד לוט מעמו , אמר לו: אל תחשוב כי לאחֵר יהיה חלק בארץ , אלא לך לבדך ולזרעך אתננה. ואל תחשוב , כי ללוט ולזרעו יהיה חלק עם בניך בארץ , כי אמרת לו "אם השמאל ואימינה ואם הימין ואשמאילה" (לעיל , ט). אלא הצפון והימין לך ולזרעך יהיה , וכן המזרח והמערב; והקדים הצפון והדרום לפי דבריו שאמר ללוט (שם). כי לוט , בעבור שהוא קרובך , אתן לו גם כן ירושה במקום אחר , כמו שאמר: "כי לבני לוט נתתיה ירושה" (דב' ב , יט). כי את כל הארץ - ואעפ"י שהוא לא היה רואה אותה כולה , אמר לו שיביט לארבע רוחותיה; וכמו שהיא כלה על גבולותיה , כן יתננה לו. וכן אמר למשה "וראה את הארץ" (במ' כז , יב) , רוצה לומר: מקצתה , והרי הוא כמו שראה אותה כולה. וכן אשר אתה רואה - שאתה רואה מקצתה , לך אתננה כולה , כלומר: לך אתננה מעתה , כי היא מתנה לך. אע"פ שהיא ברשות הגויים , לך היא , וממך יירשוה בניך ויגרשו הגוים ממנה. עד עולם - כי אע"פ שיגלו ממנה , סופם לחזור אליה. (טז) ושמתי. כעפר הארץ - על דרך הפלגה , וכן "כחול" , "ככוכבי השמים" (בר' כב , יז). ובדרש (מא"ג כח , יג): המשילם לעפר והמשילם לכוכבי השמים; בזמן שאין עושים רצונו של מקום , יהיו כעפר לדוש , ובזמן שעושים רצונו של מקום - ככוכבים לרום. גם זרעך ימנה - אם יהיה זה יהיה זה , ואם לא - לא; כלומר: כמו שזה אי אפשר גם זה כמו כן; וכן "היהפך כושי" וגו' , ואמר "גם אתם תוכלו להיטיב" (יר' יג , כג). (יז) לארכה - ממזרח למערב. ולרחבה - מצפון לדרום. (יח) ויאהל - העתיק משם אהלו , ונטה אהלו , ממקום למקום עד שבא וישב באלני ממרא. ואין זה אילון מורה שזכר למעלה (ראה בר' יב , ו); כי אותו היה מישור אחר , ושם בעל המקום 'מורה'. וזה - היו מישורים שנים או יותר , היו לאדם הנקרא ממרא , אחי אשכול ואחי ענר (ראה בר' יד , יג). אשר בחברון - בגבול חברון. ויבן שם מזבח ליי' - שהיה קורא שם לבני אדם לשם יי' , אל מקום המזבח אשר בנה. ובכל מקום שהיה קובע שם מקום , היה בונה מזבח וקורא בשם יי' (ראה בר' יב , ח).