מאגר הכתר בראשית פרק יג עם פירוש רש"י

פרק יג
(א) ויעל אברם וגו' הנגבה - לבא לדרומה של ארץ ישראל , כמו שאמור למעלה: "הלוך ונסוע הנגבה" (בר' יב , ט) - להר המוריה; ומכל מקום כשהוא הולך ממצרים לארץ כנען , מדרום לצפון הוא מהלך , שארץ מצרים בדרומה של ארץ ישראל , כמו שמוכיח במסעות ובגבולי הארץ. (ב) כבד מאד - טעון משאות. (ג) וילך למסעיו - כשחזר ממצרים לארץ כנען , היה לן במסעות ואוונין (ראה ב"מ מט , ב) שלן בהם בהליכתו למצרים. לִמֵּד דרך ארץ , שלא ישנה אדם מאכסניא שלו (ראה ערכין טז , ב). דבר אחר (ראה ב"ר מא , ג): בחזרתו פרע הקפותיו , לכך חזר למסעיו. מנגב - ארץ מצרים בדרומה של ארץ כנען. (ד) אשר עשה שם בראשונה ואשר קרא שָם אברם בשם יי'. וגם יש לומר: ויקרא שם אברם עכשיו בשם יי'. (ה) ההולך את אברם - מי גרם לו שהיה לו זאת? הילוכו עם אברם. (ו) ולא נשא - לא היתה יכולה להספיק מִרְעֶה למקניהם. [ולא נשא אותם - לשון קצר וצריך להוסיף עליו , כמו: ולא נשא אותם מרעה הארץ , לפיכך כתב ולא נשא - לשון זכר. (דבר אחר:) ולא נשא עם הארץ להכניס אברם עם לוט ביניהם ביחד , מפני כי היה רכושם רב.] (ז) ויהי ריב - לפי שהיו רועין של לוט רשעים , ומַרְעִין צאנם בשדות אחרים , ורועי אברם מוכיחים אותם על הגזל , והם אומרים: הארץ נתונה לאברם ולו אין יורש , ולוט יורשו , ואין זה גזל; והכתוב אומר: והכנעני והפרזי אז יושב בארץ - ולא זכה בה אברם עדיין (ראה ב"ר מא , ה). [(גליון:) ונראה לי , שכך פשוטו של מקרא זה: והכנעני והפרזי אז יושב בארץ , ואין הדבר נאה שישמעו שני אחים מתגרין זה בזה; וזהו שאומר אברם "כי אנשים אחים אנחנו" (להלן , ח).] (ח) אנשים אחים - קרובים. ומדרש אגדה (ב"ר מא , ו): שהיו דומין בקלסתר פניהם. (ט) אם השמאל ואימינה - בכל אשר תשב אני לא אתרחק ממך , ואעמוד לך למגן ולעזר. וסוף דבר הוצרך לו: "וישמע אברם כי נשבה אחיו" וגו' (בר' יד , יד). ואימינה - אימין את עצמי , כמו ואשמאילה - אשמאיל את עצמי. ואם תאמר היה לו לנקד וְאַימִינָה? מצינו במקום אחר דומה לו: "אם איש (בנוסחנו: אש) להֵימין ולהשמאל" (ש"ב יד , יט) , ולא נקוד 'לְהַימִין'. (י) כי כלה משקה - ארץ נחלי מים. לפני שחת יי' את סדום ואת עמורה היה אותו מישור כגן יי' - לאילנות; כארץ מצרים - לזרעים (ראה ב"ר מא , ז) , עד צוער. (יא) ויבחר לו לוט - מדרש אגדה דורשו לגנאי: על שהיו שטופי זמה בחר לו לוט בשכונתם. במסכת הוריות (י , ב). ככר - מישור , כתרגומו. מקדם - נסע מאצל אברם והלך לו למערבו של אברם; נמצא נוסע ממזרח למערב. ומדרש אגדה (ב"ר מא , ז): הסיע עצמו מקדמונו של עולם , אמר: אי איפשי לא באברהם ולא באלהיו. (יב) ויאהל - נטע אהלים לרועיו ולמקנהו עד סדום. (יג) ואנשי סדום רעים - ואע"פ כן לא נמנע לוט מלשכון עמהם. ורבותינו למדו מכאן (יומא לח , ב): "שם רשעים ירקב" (מש' י , ז). רעים - בגופם , וחטאים - בממונם. לה' מאד - יודעים את רבונם ומתכונים למרוד בו. (יד) אחרי הפרד לוט מעמו - כל זמן שהרשע עמו היה הדיבר פורש הימנו (ראה תנח' ויצא י). (טז) אשר אם יוכל איש וגו' - כשם שאי איפשר לעפר לימנות , כך זרעך לא ימנה. (יח) ממרא - שם אדם.