פרק יג
[א]
וַיַּעַל֩
אַבְרָ֨ם
מִמִּצְרַ֜יִם
ה֠וּא
וְאִשְׁתּ֧וֹ
וְכָל־אֲשֶׁר־ל֛וֹ
וְל֥וֹט
עִמּ֖וֹ
הַנֶּֽגְבָּה:
[ב]
וְאַבְרָ֖ם
כָּבֵ֣ד
מְאֹ֑ד
בַּמִּקְנֶ֕ה
בַּכֶּ֖סֶף
וּבַזָּהָֽב:
[ג]
וַיֵּ֙לֶךְ֙
לְמַסָּעָ֔יו
מִנֶּ֖גֶב
וְעַד־בֵּֽית־אֵ֑ל
עַד־הַמָּק֗וֹם
אֲשֶׁר־הָ֨יָה
שָׁ֤ם
אָֽהֳלֹה֙
בַּתְּחִלָּ֔ה
בֵּ֥ין
בֵּֽית־אֵ֖ל
וּבֵ֥ין
הָעָֽי:
[ד]
אֶל־מְקוֹם֙
הַמִּזְבֵּ֔חַ
אֲשֶׁר־עָ֥שָׂה
שָׁ֖ם
בָּרִאשֹׁנָ֑ה
וַיִּקְרָ֥א
שָׁ֛ם
אַבְרָ֖ם
בְּשֵׁ֥ם
יְהוָֽה:
[שלישי]
[ה]
וְגַם־לְל֔וֹט
הַהֹלֵ֖ךְ
אֶת־אַבְרָ֑ם
הָיָ֥ה
צֹאן־וּבָקָ֖ר
וְאֹהָלִֽים:
[ו]
וְלֹא־נָשָׂ֥א
אֹתָ֛ם
הָאָ֖רֶץ
לָשֶׁ֣בֶת
יַחְדָּ֑ו
כִּֽי־הָיָ֤ה
רְכוּשָׁם֙
רָ֔ב
וְלֹ֥א
יָכְל֖וּ
לָשֶׁ֥בֶת
יַחְדָּֽו:
[ז]
וַֽיְהִי־רִ֗יב
בֵּ֚ין
רֹעֵ֣י
מִקְנֵֽה־אַבְרָ֔ם
וּבֵ֖ין
רֹעֵ֣י
מִקְנֵה־ל֑וֹט
וְהַֽכְּנַעֲנִי֙
וְהַפְּרִזִּ֔י
אָ֖ז
יֹשֵׁ֥ב
בָּאָֽרֶץ:
[ח]
וַיֹּ֨אמֶר
אַבְרָ֜ם
אֶל־ל֗וֹט
אַל־נָ֨א
תְהִ֤י
מְרִיבָה֙
בֵּינִ֣י
וּבֵינֶ֔ךָ
וּבֵ֥ין
רֹעַ֖י
וּבֵ֣ין
רֹעֶ֑יךָ
כִּֽי־אֲנָשִׁ֥ים
אַחִ֖ים
אֲנָֽחְנוּ:
[ט]
הֲלֹ֤א
כָל־הָאָ֙רֶץ֙
לְפָנֶ֔יךָ
הִפָּ֥רֶד
נָ֖א
מֵעָלָ֑י
אִם־הַשְּׂמֹ֣אל
וְאֵימִ֔נָה
וְאִם־הַיָּמִ֖ין
וְאַשְׂמְאִֽילָה:
[י]
וַיִּשָּׂא־ל֣וֹט
אֶת־עֵינָ֗יו
וַיַּרְא֙
אֶת־כָּל־כִּכַּ֣ר
הַיַּרְדֵּ֔ן
כִּ֥י
כֻלָּ֖הּ
מַשְׁקֶ֑ה
לִפְנֵ֣י׀
שַׁחֵ֣ת
יְהוָ֗ה
אֶת־סְדֹם֙
וְאֶת־עֲמֹרָ֔ה
כְּגַן־יְהוָה֙
כְּאֶ֣רֶץ
מִצְרַ֔יִם
בֹּאֲכָ֖ה
צֹֽעַר:
[יא]
וַיִּבְחַר־ל֣וֹ
ל֗וֹט
אֵ֚ת
כָּל־כִּכַּ֣ר
הַיַּרְדֵּ֔ן
וַיִּסַּ֥ע
ל֖וֹט
מִקֶּ֑דֶם
וַיִּפָּ֣רְד֔וּ
אִ֖ישׁ
מֵעַ֥ל
אָחִֽיו:
[יב]
אַבְרָ֖ם
יָשַׁ֣ב
בְּאֶֽרֶץ־כְּנָ֑עַן
וְל֗וֹט
יָשַׁב֙
בְּעָרֵ֣י
הַכִּכָּ֔ר
וַיֶּאֱהַ֖ל
עַד־סְדֹֽם:
[יג]
וְאַנְשֵׁ֣י
סְדֹ֔ם
רָעִ֖ים
וְחַטָּאִ֑ים
לַיהוָ֖ה
מְאֹֽד:
[יד]
וַיהוָ֞ה
אָמַ֣ר
אֶל־אַבְרָ֗ם
אַֽחֲרֵי֙
הִפָּרֶד־ל֣וֹט
מֵֽעִמּ֔וֹ
שָׂ֣א
נָ֤א
עֵינֶ֙יךָ֙
וּרְאֵ֔ה
מִן־הַמָּק֖וֹם
אֲשֶׁר־אַתָּ֣ה
שָׁ֑ם
צָפֹ֥נָה
וָנֶ֖גְבָּה
וָקֵ֥דְמָה
וָיָֽמָּה:
[טו]
כִּ֧י
אֶת־כָּל־הָאָ֛רֶץ
אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה
רֹאֶ֖ה
לְךָ֣
אֶתְּנֶ֑נָּה
וּֽלְזַרְעֲךָ֖
עַד־עוֹלָֽם:
[טז]
וְשַׂמְתִּ֥י
אֶֽת־זַרְעֲךָ֖
כַּעֲפַ֣ר
הָאָ֑רֶץ
אֲשֶׁ֣ר׀
אִם־יוּכַ֣ל
אִ֗ישׁ
לִמְנוֹת֙
אֶת־עֲפַ֣ר
הָאָ֔רֶץ
גַּֽם־זַרְעֲךָ֖
יִמָּנֶֽה:
[יז]
ק֚וּם
הִתְהַלֵּ֣ךְ
בָּאָ֔רֶץ
לְאָרְכָּ֖הּ
וּלְרָחְבָּ֑הּ
כִּ֥י
לְךָ֖
אֶתְּנֶֽנָּה:
[יח]
וַיֶּאֱהַ֣ל
אַבְרָ֗ם
וַיָּבֹ֛א
וַיֵּ֛שֶׁב
בְּאֵלֹנֵ֥י
מַמְרֵ֖א
אֲשֶׁ֣ר
בְּחֶבְר֑וֹן
וַיִּֽבֶן־שָׁ֥ם
מִזְבֵּ֖חַ
לַיהוָֽה:
פ
פרק יג
(א)
ולוט
עמו
הנגבה
-
רוצה
לומר
,
שלוט
,
שהיה
עמו
שם
,
עלה
גם
כן
עמו.
ואולם
קרא
המקום
ההוא
'נגב'
,
כי
ארץ
מצרים
היא
לפאת
דרום
מארץ
כנען.
והנה
הודיענו
בזה
המאמר
שאברם
הוריד
עמו
לוט
למצרים.
(ב)
כבד
מאד
-
רוצה
לומר
,
שתנועתו
כבדה
מצד
המקנה
והכסף
והזהב
שהיה
לו.
(ג)
וילך
למסעיו
-
רוצה
לומר
,
שהלך
לפי
המסעות
הראויות
לו
לרגל
המלאכה
אשר
לפניו
,
ולא
הלך
במהירות
,
כדי
שלא
ימית
המקנה.
(ט)
אם
השמאל
ואימינה
-
רוצה
לומר:
אם
יהיו
רועיך
לפאת
שמאל
,
אימין
רועי
וירעו
בפאת
הימין;
ובזה
יִשְלַם
סור
המריבה
מבין
אברם
ולוט
,
ומבין
רועיהם;
וזה
,
שבהפרד
לוט
מעל
אברהם
סרה
המריבה
מבין
אברהם
ולוט
,
ועם
כל
זה
יתכן
שתהיה
מריבה
בין
רועיהם
,
אם
ירעו
בצד
אחד
,
ולזה
התנה
לו
אברם
שהוא
יניע
רועיו
לפאת
ימין
,
אם
יבחר
לוט
השמאל
,
וההפך
בהפך.
(י)
כי
כלה
משקה
-
רוצה
לומר
,
שהיא
ארץ
נחלי
מים;
והוא
'שם'
תחת
'שם
התאר'
,
ועניינו:
כולה
בעלת
משקה;
וכבר
יִמָּצְאוּ
כמו
זה
בלשוננו
הרבה.
(יא)
ויסע
לוט
מקדם
-
רוצה
לומר:
ממזרח;
והנה
הלך
למערב
המקום
ההוא
אשר
היה
שם
אברם
,
לראותו
כי
במערב
היה
כל
המרעה
הטוב
,
ורצה
שיהיה
כל
המרעה
ההוא
שלו;
והנה
אם
היה
נוטה
לצפון
או
לדרום
,
היה
קצת
המרעה
ההוא
לאברם
,
ולזה
אמר
,
שהוא
―
מפני
שבחר
שיהיה
לו
למרעה
כל
ככר
הירדן
―
נסע
ממזרח
לפאת
מערב
,
ולא
נשאר
לאברהם
כי
אם
במזרח
,
שלא
היה
נאות
למרעה.
(טו-יז)
לך
אתננה
-
רוצה
לומר:
בדבור
,
וזהו
שנְתָנָהּ
לו
שיירשה
זרעו.
או
יהיה
אמרו
לך
אתננה
,
כי
אברהם
היה
חושב
שתהיה
מצות
השם
יתעלה
לו
,
במה
שאמר
לו
"אל
הארץ
אשר
אראך"
(בר'
יב
,
א)
,
שלא
יֵשֵב
כי
אם
במקום
מיוחד
מכנען
,
והוא
המקום
אשר
יַראהו
השם
,
שיהיה
נאות
אל
שידבק
בו
השפע
האלהי;
ולזה
כשהגיעה
לו
שם
הנבואה
,
בנה
שם
מזבח
,
וחשב
שיהיה
רצון
השם
שלא
יעתק
מהמקום
ההוא
,
ומפני
זה
שב
שם
בשובו
ממצרים;
והנה
הודיעו
השם
יתעלה
כי
מקומות
רבים
יִמָּצְאוּ
לו
נאותים
בארץ
ההיא
,
והנה
נתנה
לו
השם
כלה
לארכה
ולרחבה
,
לשבת
באיזה
מקום
שיבחר
,
כי
כֻלה
היא
נבחרת
,
ולזה
בחרה
השם
יתעלה
לתתה
לזרעו.