מאגר הכתר בראשית פרק יג עם פירוש רלב"ג ביאור הפרשה

פרק יג
(א-ד) והנה עלה אברם ממצרים , הוא ואשתו וכל אשר לו , ולוט , שהיה עמו שם בדרום; ואמנם אמר זה , לפי שארץ מצרים היתה לפאת דרום מארץ כנען. והנה הלך אברם , לרגל המלאכה אשר לפניו , מהדרום עד בית אל , עד שהגיע אל המקום הנבחר שהיה שם אהלה בתחלה , בין בית אל ובין העי , אל מקום המזבח שעשה שם בראשונה וקרא שם בשם יי' , כמו שקדם (בר' יב , ח). או יהיה הרצון בזה , שבהגיעו שם קרא שם אברם בשם יי'. (ה) וזכר אחר כן שגם ללוט , ההולך עם אברם , היו לו צאן ובקר ואהלים; ובזכות אברם נתברך. (ו-ז) והנה רב מקניהם , עד שלא יכלה הארץ להכיל אותם יחדיו , כי לא תספיק להם למרעה; ומפני זה היה ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט , לרצות כל אחד מהם להחזיק במרעה הטוב. ובעת ההוא החזיקו הכנעני והפריזי בארץ ההיא; והם שתי משפחות ממשפחות כנען , כמו שקדם (בה"פ בר' יב , ו). (ח) ואמר אברם ללוט , שאין ראוי שתהיה ביניהם מריבה , ולא בין רועיהם , להיותם אחים. (ט) ולפי שלא רצה אברם להפרד מהמקום הנבחר אשר היה בו , אמר ללוט שיפרד מעליו , וילך אם לצפון , אם לדרום , והבטיחו שבאיזה פיאה שילך , יהפוך מקנהו לרעות בפאה האחרת , כדי שלא יזיקהו; רוצה לומר , שאם ילך לוט לפאת שמאל , יהפך אברם מקנהו לפאת ימין , וההפך בהפך; ובזה תסור המריבה מביניהם. (י-יא) והנה בחר לוט מארץ כנען ככר הירדן , להיותו מקום מאד נאות למקנה , כי המקום ההוא היה רענן ודשן כגן יי' , או כארץ מצרים , קודם שישחתו סדום ועמורה , כי אז נשחת המקום ההוא. ורעננות המקום ההוא ודשנו היה מגיע עד מבוא צוער , ועד המקום ההוא נשחת בהשחתת סדום ועמרה. ולזה נסע לוט מהמזרח , מהמקום אשר היה שם אברם , כדי שיהיה למקנהו כל זה המרעה הטוב. (יב) והנה נשאר אברם במקום אשר היה שם , אע"פ שכבר נמנע ממקנהו הרעיה בזה הצד אשר בחרוֹ לוט , ונסתפק במרעה הצד האחר; ולוט ישב בערי הככר , ונטה אהלֹה ממקום למקום שם , עד שהגיע לסדום ושם נשאר , כמו שיספר אחר זה. (יג) והנה אנשי סדום היו רעים זה לזה וחטאים לשם יתעלה; ואולם זכר זה להגיד חסרון לוט , שלא נמנע מלשכון אצלם עם היותם בזה האופן מהרוע. והנה היה סדום ועמורה מארץ כנען , כמו שנזכר בפרשת נח (בר' י , יט). (יד-יח) ולפי שכבר נשאר צר המקום לאברם מפני המּנע ממנו הרעיּה בצד אשר ישב לוט , אמר לו השם יתעלה , אחרי הפרד לוט מעמו , שישא עיניו ויראה מהמקום אשר הוא שם לצפון ולדרום ולמזרח ולמערב , כי כל הארץ ההיא יתננה לו ולזרעו; ושכבר יַרבה זרעו כעפר הארץ , אשר לא יוכל איש למנותו , ויירש הארץ ההיא. ואולם אמר לו זה , להודיע אותו שכל הארץ ההיא היא נבחרת , ואם יש בה קצת מקומות יותר נבחרים מקצת; ומפני זה אמר אליו השם יתעלה , שיקום מהמקום ההוא אשר היה בו , כי צר לו המקום ההוא , וילך בארץ לארכה ולרחבה לבקש מנוח ייטב לו , כי כבר יִמָּצְאוּ בה מקומות רבים נאותים לו וכן עשה אברם , רוצה לומר , שהוא העתיק אהלו משם וישב באלוני ממרא אשר בחברון , כי נודע לו שהמקום ההוא נאות , ושם בנה מזבח ליי' להביא אליו הנבואה; וכבר תמצא שבמקום ההוא הגיעה לו הנבואה באמרו "וירא אליו יי' באלוני ממרא" (בר' יח , א); ומהנראה , שכל הנבואות הנזכרות אחר זה בזאת הפרשה הגיעו לו שם , כי שם היה יושב. (חמש עשרה תועלות לפרשת 'לך - לך' , חלק שני - בקובץ רלב"ג תועלות).