פרק יג
[א]
ויעל
אברם
ממצרים
הוא
ואשתו
וכל־אשר־לו
ולוט
עמו
הנגבה:
[ב]
ואברם
כבד
מאד
במקנה
בכסף
ובזהב:
[ג]
וילך
למסעיו
מנגב
ועד־בית־אל
עד־המקום
אשר־היה
שם
אהלה
בתחלה
בין
בית־אל
ובין
העי:
[ד]
אל־מקום
המזבח
אשר־עשה
שם
בראשנה
ויקרא
שם
אברם
בשם
יהוה:
[שלישי]
[ה]
וגם־ללוט
ההלך
את־אברם
היה
צאן־ובקר
ואהלים:
[ו]
ולא־נשא
אתם
הארץ
לשבת
יחדו
כי־היה
רכושם
רב
ולא
יכלו
לשבת
יחדו:
[ז]
ויהי־ריב
בין
רעי
מקנה־אברם
ובין
רעי
מקנה־לוט
והכנעני
והפרזי
אז
ישב
בארץ:
[ח]
ויאמר
אברם
אל־לוט
אל־נא
תהי
מריבה
ביני
ובינך
ובין
רעי
ובין
רעיך
כי־אנשים
אחים
אנחנו:
[ט]
הלא
כל־הארץ
לפניך
הפרד
נא
מעלי
אם־השמאל
ואימנה
ואם־הימין
ואשמאילה:
[י]
וישא־לוט
את־עיניו
וירא
את־כל־ככר
הירדן
כי
כלה
משקה
לפני׀
שחת
יהוה
את־סדם
ואת־עמרה
כגן־יהוה
כארץ
מצרים
באכה
צער:
[יא]
ויבחר־לו
לוט
את
כל־ככר
הירדן
ויסע
לוט
מקדם
ויפרדו
איש
מעל
אחיו:
[יב]
אברם
ישב
בארץ־כנען
ולוט
ישב
בערי
הככר
ויאהל
עד־סדם:
[יג]
ואנשי
סדם
רעים
וחטאים
ליהוה
מאד:
[יד]
ויהוה
אמר
אל־אברם
אחרי
הפרד־לוט
מעמו
שא
נא
עיניך
וראה
מן־המקום
אשר־אתה
שם
צפנה
ונגבה
וקדמה
וימה:
[טו]
כי
את־כל־הארץ
אשר־אתה
ראה
לך
אתננה
ולזרעך
עד־עולם:
[טז]
ושמתי
את־זרעך
כעפר
הארץ
אשר׀
אם־יוכל
איש
למנות
את־עפר
הארץ
גם־זרעך
ימנה:
[יז]
קום
התהלך
בארץ
לארכה
ולרחבה
כי
לך
אתננה:
[יח]
ויאהל
אברם
ויבא
וישב
באלני
ממרא
אשר
בחברון
ויבן־שם
מזבח
ליהוה:
פ