מאגר הכתר בראשית פרק יד עם פירוש רש"י

פרק יד
(א) אמרפל - זה נמרוד [שאמר והפיל את אברהם לתוך כבשן האש (ראה עירובין נג , א)]. מלך גוים - מקום יש ששמו גוים - על שם שנתקבצו שמה מכמה מקומות ואומות , והמליכו איש עליהם , ושמו תדעל. בראשית רבה (מב , ד). (ב) [ברע - רע לשמים ורע לבריות (ראה תנח' לך לך ח). ברשע - שנתעלה ברשע]. שנאב - שונא את אביו שבשמים. שמאבר - שָׂם אבר לעוּף ולקפוץ ולמרוד בקדוש ברוך הוא. בלע - שם העיר. (ג) עמק השדים - כך שמו , על שם שהיו בו שדות הרבה. ומדרשי אגדה יש , אבל אין שוין לפשוטו. הוא ים המלח - לאחר זמן נמשך הים לתוכו ונעשה ים המלח. ומדרש אגדה אומר (ב"ר מב , ה) , שנתבקעו הצורות שסביבותיו , ונמשכו יאורים לתוכו. (ד) שתים עשרה שנה עבדו חמשה מלכים הללו את כדר לעומר. (ה) ובארבע עשרה שנה למרדן בא כדר לעמר - לפי שהיה בעל המעשה , נכנס בעובי הקורה. והמלכים אשר אתו - אילו שלשה מלכים. זוזים - הם "זמזומים" (דב' ב , כ). (ו) בהררם - בהר שלהם. איל פארן - כתרגומו: "מישר פארן". ואומר אני , שאין איל לשון 'מישור' , אלא מישור של פארן - איל שמו , ושל ממרא - 'אילונים' שמם , ושל ירדן - 'ככר' שמו , ושל שִׁטִּים 'אבל' שמו , ["אבל השטים" (במ' לג , מט)] , וכן "בעל גד" (יהו' יא , יז) - 'בעל' שמו , וכולן מתורגמין 'מישרא' , וכל אחד שמו עליו. על המדבר - אצל המדבר , כמו "ועליו מטה מנשה" (במ' ב , כ). (ז) עין משפט היא קדש - על שם העתיד; שעתידין משה ואהרן לישפט על עסקי אותו העין , והם "מי מריבה" (במ' כ , יג; ראה תנח' לך לך ח). ואונקלוס תרגמו כפשוטו: מקום שהיו בני המדינה מתקבצים שם לכל משפט. שדה העמלקי - ועדיין לא נולד עמלק , ונקרא על שם העתיד (ראה ב"ר מב , ז). חצצן תמר - הוא עין גדי , מקרא מלא בדברי הימים ביהושפט (דה"ב כ , ב). (ט) ארבעה מלכים את החמשה - אע"פ כן נצחו המועטין , להודיע שגיבורים היו , ואע"פ כן לא נמנע אברהם מלרדוף אחריהם. (י) בארת בארת - הרבה היו שם , שנוטלין אדמה משם לטיט של בניין. ומדרש אגדה (ב"ר מב , ז): שהיה הטיט בהם , ונעשה נס למלך סדום שיצא משם; לפי שהיו באומות מקצתם , שלא היו מאמינים באומרם להם שניצל אברהם באור כשדים מכבשן האש , וכיון שיצא זה מן החמר , האמינו באברהם למפרע. הרה נסו - לְהר נסו; כל תיבה שצריכה למ"ד בתחלתה הטל לה ה"י בסופה. ויש חילוק בין הרה ובין 'ההרה' , שה"י בסוף התיבה עומד במקום למ"ד שבראשה , אבל אינה עומדת במקום למ"ד ונקודת פתח תחתיה , והרי הרה כמו 'לְהר' , או כמו 'אל הר' , ואינו מפורש לאיזה הר , אלא כאשר מצא תחילה; וכשהוא נותן ה"י בראשה לכתוב 'ההרה' או 'המדברה' , פתרונו כמו 'אל ההר' או כמו 'לָהר' , ומשמע לאותו הר הידוע והמפורש בפרשה. (יב) והוא יושב בסדום - מי גרם לו זאת? ישיבתו בסדום (ראה ב"ר מב , ז). (יג) ויבא הפליט - מדרש לפי פשוטו: עוג שפלט מן המלחמה; והוא שכתוב "כי רק עוג... נשאר מיתר הרפאים" (דב' ג , יא) , "נשאר" - שלא הֲרָגוֹ אמרפל וחבריו , כשהכו את הרפאים בעשתרות קרנים; תנחומא (חקת כה). ומדרש בראשית רבה (מב , ח): זה עוג , שפלט מדור המבול , וזהו "מיתר הרפאים" שנאמר "הנפילים היו בארץ" וגו' (בר' ו , ד) , ומתכוין שיֵהָרֵג אברהם וישא את שרה. העברי - שבא מעבר הנהר. בעלי ברית - כרתו עמו ברית. (יד) וירק - כתרגומו: "וזריז" , וכן "והריקתי אחריכם חרב" (וי' כו , לג) - אזדיין בחרבי עליכם; וכן "אריק חרבי" (שמ' טו , ט); וכן "הרק חנית וסגור" וגו' (תה' לה , ג); ובלעז 'ארמיר'. חניכיו - שחנך למצות , והוא לשון התחלת כניסת האדם , או הכלי , לאומנות שהוא עתיד לעמוד בה; וכן "חנוך לנער על פי דרכו" (מש' כב , ו); "חנכת הבית" (תה' ל , א); "חנכת המזבח" (במ' ז , יא); והלועזים קורין לו 'אנצנייר'. שמונה עשר ושלש מאות וגו' - רבותינו אמרו (ב"ר מג , ב): אליעזר לבדו היה , והוא מניין גימטריא של שמו. עד דן - ושם תשש כחו , שראה שעתידין מבני בניו להעמיד שם עגל (מ"א יב , כט; ראה סנה' צו , א). (טו) ויחלק עליהם לילה - לפי פשוטו: [סרס המקרא: ויחלק הוא ועבדיו עליהם לילה] כדרך הרודפים שמתפלגין אחרי הנרדפים , כשבורחין זה לכאן וזה לכאן. לילה - כלומר: לאחר שחשכה לא נמנעו מלרדפם. ומדרש אגדה (ב"ר מג , ג): שנחלק הלילה , ובחצות ראשון שלו נעשה לו הנס , וחציו השני נשמר ובא לחצות לילה של מצרים. עד חובה - אין מקום ששמו 'חובה' , ו'דן' קורא חובה - על שם עבודה זרה שעתידה להיות שם. (יז) עמק שוה - כך שמו , כתרגומו: "למישר מפנא" - פנוי מאילנות ומכל מכשול. עמק המלך - "בית ריסא דמלכא" (ת"א) - בית ריס אחד , שהוא שלשים קנים , שהיה מזומן למלך לשחק שם. ומדרש אגדה (ב"ר מג , ה): שהושוו שם כל האומות , והמליכו את אברהם עליהם לנשיא אלהים ולקצין. (יח) ומלכי צדק - מדרש אגדה (נדרים לב , ב): הוא שם בן נח. הוציא לחם ויין - כך עושין ליגיעי מלחמה , והראה לו שאין בלבו עליו על שהרג את בניו. ומדרש אגדה (ב"ר מג , ו): רמז לו על המנחות והנסכים שיקריבו בניו. (יט) קונה שמים וארץ - כמו "עושה שמים וארץ" (תה' קלד , ג) , על ידי עשייתן קנאן להיות שלו. (כ) אשר מגן - אשר הסגיר , כמו "אמגנך ישראל" (הו' יא , ח). ויתן לו אברהם מעשר מכל אשר לו , לפי שהיה כהן. (כא) תן לי הנפש מן השבי שלי אשר הצלת; החזר לי הגופים לבדם. (כב) הרמתי ידי - לשון שבועה , [מרים אני ידי ונודר לאל עליון. וכן: "בי נשבעתי" (בר' כב , טז) , נשבע אני , עכשיו אני נשבע , וכן "נתתי כסף השדה קח ממני" (בר' כג , יג) , נותן אני לך וקח מידי.] (כג) אם מחוט וגו' אעכב לעצמי מן השבי. ואם אקח מכל אשר לך - ואם תאמר לתת לי שכר מבית גנזיך. ולא תאמר אני וגו' - שהקדוש ברוך הוא הבטיחני לעשרני , שנאמר: "ואברכך ואגדלה שמך" (בר' יב , ב). (כד) הנערים - עבדי אשר הלכו אתי , ועוד: ענר אשכל וממרא וגו' - אע"פ שעבדיי נכנסו למלחמה , שנאמר "וירדף עד דן" (לעיל , יד) , וענר וחבריו ישבו על הכלים לשמור , [אפילו הכי הם יקחו חלקם]. וממנו למד דוד שנאמר: "כחלק היורד במלחמה וכחלק היושב על הכלים" (ש"א ל , כד); לכך נאמר: "וישימה לחק מהיום ההוא ומעלה" (שם , כה) , ולא נאמר 'והלאה' , לפי שכבר ניתן חוק זה מימי אברהם (ראה ב"ר מג , ט).