מאגר הכתר בראשית פרק יד עם פירוש רלב"ג ביאור הפרשה

פרק יד
[רביעי] [א] וַיְהִ֗י בִּימֵי֙ אַמְרָפֶ֣ל מֶלֶךְ־שִׁנְעָ֔ר אַרְי֖וֹךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ר כְּדָרְלָעֹ֙מֶר֙ מֶ֣לֶךְ עֵילָ֔ם וְתִדְעָ֖ל מֶ֥לֶךְ גּוֹיִֽם:
[ב] עָשׂ֣וּ מִלְחָמָ֗ה אֶת־בֶּ֙רַע֙ מֶ֣לֶךְ סְדֹ֔ם וְאֶת־בִּרְשַׁ֖ע מֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֑ה שִׁנְאָ֣ב׀ מֶ֣לֶךְ אַדְמָ֗ה וְשֶׁמְאֵ֙בֶר֙ מֶ֣לֶךְ צְבֹי֔יִם צְבוֹיִ֔ם וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִיא־צֹֽעַר:
[ג] כָּל־אֵ֙לֶּה֙ חָֽבְר֔וּ אֶל־עֵ֖מֶק הַשִּׂדִּ֑ים ה֖וּא יָ֥ם הַמֶּֽלַח:
[ד] שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה עָבְד֖וּ אֶת־כְּדָרְלָעֹ֑מֶר וּשְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה מָרָֽדוּ:
[ה] וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה בָּ֣א כְדָרְלָעֹ֗מֶר וְהַמְּלָכִים֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַיַּכּ֤וּ אֶת־רְפָאִים֙ בְּעַשְׁתְּרֹ֣ת קַרְנַ֔יִם וְאֶת־הַזּוּזִ֖ים בְּהָ֑ם וְאֵת֙ הָֽאֵימִ֔ים בְּשָׁוֵ֖ה קִרְיָתָֽיִם:
[ו] וְאֶת־הַחֹרִ֖י בְּהַרְרָ֣ם שֵׂעִ֑יר עַ֚ד אֵ֣יל פָּארָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמִּדְבָּֽר:
[ז] וַ֠יָּשֻׁבוּ וַיָּבֹ֜אוּ אֶל־עֵ֤ין מִשְׁפָּט֙ הִ֣וא קָדֵ֔שׁ וַיַּכּ֕וּ אֶֽת־כָּל־שְׂדֵ֖ה הָעֲמָֽלֵקִ֑י וְגַם֙ אֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בְּחַֽצֲצֹ֥ן תָּמָֽר:
[ח] וַיֵּצֵ֨א מֶלֶךְ־סְדֹ֜ם וּמֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֗ה וּמֶ֤לֶךְ אַדְמָה֙ וּמֶ֣לֶךְ צְבֹייִ֔ם צְבוֹיִ֔ם וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִוא־צֹ֑עַר וַיַּעַרְכ֤וּ אִתָּם֙ מִלְחָמָ֔ה בְּעֵ֖מֶק הַשִּׂדִּֽים:
[ט] אֵ֣ת כְּדָרְלָעֹ֜מֶר מֶ֣לֶךְ עֵילָ֗ם וְתִדְעָל֙ מֶ֣לֶךְ גּוֹיִ֔ם וְאַמְרָפֶל֙ מֶ֣לֶךְ שִׁנְעָ֔ר וְאַרְי֖וֹךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ר אַרְבָּעָ֥ה מְלָכִ֖ים אֶת־הַחֲמִשָּֽׁה:
[י] וְעֵ֣מֶק הַשִּׂדִּ֗ים בֶּאֱרֹ֤ת בֶּֽאֱרֹת֙ חֵמָ֔ר וַיָּנֻ֛סוּ מֶלֶךְ־סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה וַיִּפְּלוּ־שָׁ֑מָּה וְהַנִּשְׁאָרִ֖ים הֶ֥רָה נָּֽסוּ:
[יא] וַ֠יִּקְחוּ אֶת־כָּל־רְכֻ֨שׁ סְדֹ֧ם וַעֲמֹרָ֛ה וְאֶת־כָּל־אָכְלָ֖ם וַיֵּלֵֽכוּ:
[יב] וַיִּקְח֨וּ אֶת־ל֧וֹט וְאֶת־רְכֻשׁ֛וֹ בֶּן־אֲחִ֥י אַבְרָ֖ם וַיֵּלֵ֑כוּ וְה֥וּא יֹשֵׁ֖ב בִּסְדֹֽם:
[יג] וַיָּבֹא֙ הַפָּלִ֔יט וַיַּגֵּ֖ד לְאַבְרָ֣ם הָעִבְרִ֑י וְהוּא֩ שֹׁכֵ֨ן בְּאֵֽלֹנֵ֜י מַמְרֵ֣א הָאֱמֹרִ֗י אֲחִ֤י אֶשְׁכֹּל֙ וַאֲחִ֣י עָנֵ֔ר וְהֵ֖ם בַּעֲלֵ֥י בְרִית־אַבְרָֽם:
[יד] וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָ֔ם כִּ֥י נִשְׁבָּ֖ה אָחִ֑יו וַיָּ֨רֶק אֶת־חֲנִיכָ֜יו יְלִידֵ֣י בֵית֗וֹ שְׁמֹנָ֤ה עָשָׂר֙ וּשְׁלֹ֣שׁ מֵא֔וֹת וַיִּרְדֹּ֖ף עַד־דָּֽן:
[טו] וַיֵּחָלֵ֨ק עֲלֵיהֶ֧ם ׀ לַ֛יְלָה ה֥וּא וַעֲבָדָ֖יו וַיַּכֵּ֑ם וַֽיִּרְדְּפֵם֙ עַד־חוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר מִשְּׂמֹ֖אל לְדַמָּֽשֶׂק:
[טז] וַיָּ֕שֶׁב אֵ֖ת כָּל־הָרֲכֻ֑שׁ וְגַם֩ אֶת־ל֨וֹט אָחִ֤יו וּרְכֻשׁוֹ֙ הֵשִׁ֔יב וְגַ֥ם אֶת־הַנָּשִׁ֖ים וְאֶת־הָעָֽם:
[יז] וַיֵּצֵ֣א מֶלֶךְ־סְדֹם֘ לִקְרָאתוֹ֒ אַחֲרֵ֣י שׁוּב֗וֹ מֵֽהַכּוֹת֙ אֶת־כְּדָרְלָעֹ֔מֶר וְאֶת־הַמְּלָכִ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ אֶל־עֵ֣מֶק שָׁוֵ֔ה ה֖וּא עֵ֥מֶק הַמֶּֽלֶךְ:
[יח] וּמַלְכִּי־צֶ֙דֶק֙ מֶ֣לֶךְ שָׁלֵ֔ם הוֹצִ֖יא לֶ֣חֶם וָיָ֑יִן וְה֥וּא כֹהֵ֖ן לְאֵ֥ל עֶלְיֽוֹן:
[יט] וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ וַיֹּאמַ֑ר בָּר֤וּךְ אַבְרָם֙ לְאֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ:
[כ] וּבָרוּךְ֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן אֲשֶׁר־מִגֵּ֥ן צָרֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן־ל֥וֹ מַעֲשֵׂ֖ר מִכֹּֽל:
[חמישי] [כא] וַיֹּ֥אמֶר מֶלֶךְ־סְדֹ֖ם אֶל־אַבְרָ֑ם תֶּן־לִ֣י הַנֶּ֔פֶשׁ וְהָרֲכֻ֖שׁ קַֽח־לָֽךְ:
[כב] וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָ֖ם אֶל־מֶ֣לֶךְ סְדֹ֑ם הֲרִמֹ֨תִי יָדִ֤י אֶל־יְהוָה֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ:
[כג] אִם־מִחוּט֙ וְעַ֣ד שְׂרֽוֹךְ־נַ֔עַל וְאִם־אֶקַּ֖ח מִכָּל־אֲשֶׁר־לָ֑ךְ וְלֹ֣א תֹאמַ֔ר אֲנִ֖י הֶעֱשַׁ֥רְתִּי אֶת־אַבְרָֽם:
[כד] בִּלְעָדַ֗י רַ֚ק אֲשֶׁ֣ר אָכְל֣וּ הַנְּעָרִ֔ים וְחֵ֙לֶק֙ הָאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָלְכ֖וּ אִתִּ֑י עָנֵר֙ אֶשְׁכֹּ֣ל וּמַמְרֵ֔א הֵ֖ם יִקְח֥וּ חֶלְקָֽם: ס

פרק יד
(חלק שלישי: "ויהי בימי אמרפל" וגו' עד "אחר הדברים האלה"; בר' יד , א - טו , א). (א-ד) אמר שבימי אמרפל מלך בבל ואריוך מלך אלסר כדר לעומר (בנוסחנו: כדרלעמר) מלך עילם ותדעל מלך גוים , עשו מלחמה אלו המלכים הנזכרים עם ברע מלך סדום , וברשע מלך עמורה , ושנאב מלך אדמה , ושמאבר מלך צבויים , ומלך צוער , בעמק השדים , ונצחו אותם קודם זה , עד שאֵלו המלכים החמשה עבדו כדר לעומר שתים עשרה שנה , ושלש עשרה שנה מרדו. (ה-ט) ובארבע עשרה שנה למרדם בא כדר לעמר והמלכים השלשה אשר אתו , והכו הרפאים אשר בעשתרות קרנים , והזוזים אשר בהם , והאימים אשר בשוה קריתים , והחורי בעלותם מפניהם להר שעיר הכו עד איל פארן אשר הוא סמוך למדבר , ואחר כן שבו ובאו אל קדש והכו את כל שדה העמלקי , וגם האמורי היושב בחצצון תמר. וכראות זה מלכי סדום ועמורה ואדמה וצבויים וצוער , יצאו ממקומם וערכו אתם מלחמה בעמק השדים. (י) והנה נצחו הארבעה מלכים את החמשה , עד שכבר נסו מפניהם מלך סדום ועמורה , והפילו עצמם ברצונם בבארות חמר שהיו בעמק השדים , להמלט מהם , והנשארים נסו אל ההר. (יא-יב) והנה לקחו אלו הארבעה מלכים כל רכוש סדום ועמרה וכל אכלם , ובין השבי אשר שבו לקחו לוט בן אחי אברם ואת רכושו , כי הוא היה יושב בסדום , ומפני זה הגיעהו זה הנזק. (יג) והנה בא הנמלט מהמלחמה והגיד העניין לאברם העברי , והוא היה שוכן באלוני ממרא. והוא איש שהיה מזרע האמורי , והוא אחי אשכול ואחי ענר; והם היו בעלי ברית אברם , רוצה לומר , שכבר נקשרו בקשר האהבה החזקה , שיהיו לעזר קצתם לקצת בעת הצורך , ולזה התעוררו אלו האנשים לצאת עם אברם למלחמה , וזה ממה שיורה על חוזק אהבתם אותו. (יד) והנה כשמוע אברם כי נשבה קרובו , שם כלי המלחמה על האנשים אשר גדלו עמו בביתו והדריכם והרגילם במנהגים החשובים , או בעניין מלחמה , והם היו שלש מאות ושמונה עשר , ורדף אחר אלו המלכים הארבעה עד דן. (טו-טז) והנה בלילה חלק מחנהו למחנות רבות , כדי שיבואו עליהם מכל הצדדים , שלא ימלט איש מהם , והכה אותם ורדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק , והשיב כל הרכוש , ואת לוט אחיו ורכושו , והנשים והעם ששבו אותם הארבעה מלכים. (יז) והנה יצא מלך סדום לקראת אברם אל עמק שוה , אחרי שובו מהכות הארבעה מלכים הנזכרים , ולא דבר אליו דבר עד שאכל אברם ושתה , הוא ומחנהו. (יח-כ) והנה מלך ירושלם הוציא לאברם ולמחנהו לחם ויין , כי עייפים היו; והוא היה עובד השם יתעלה , ובירך אברם ואמר: ברוך אברם לאל עליון אשר הוא קונה שמים וארץ - רוצה לומר , שהוא מושל בשמים ובארץ ומנהיג אותם - והנה בֵּרְכוֹ על אשר התעורר להלחם עם אלו המלכים החזקים להציל קרובו; וברוך השם יתעלה שהשגיח בך ונתן צָרֶיך בידיך. וכשמוע אברם דבריו נתן לו , לכבוד השם , מעשר מכל השלל והשבי , כטעם "כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך" (בר' כח , כב) , כי הוא היה כהן לאל עליון. (כא-כד) ואחר ששׁלמוּ דברי אברם עם מלך ירושלם , שאל מלך סדום מאברם שיתן לו השבי ויקח לעצמו הרכוש , וענה אליו אברם: הנה נשבעתי ביי' אל עליון אשר הוא קונה שמים וארץ , שלא אקח מכל אשר לך דבר , זולת מה שאכלו הנערים אשר הלכו אתי , וזולת חלק ענר אשכול וממרא , שהם יקחו החלק הראוי להם מהשלל והשבי , ולא תאמר: אני העשרתי את אברם , כי יש ליי' להעשיר אותי בזולת השלל והשבי הזה. (תשע תועלות לפרשת 'לך - לך' , חלק שלישי - בקובץ רלב"ג תועלות).