מאגר הכתר בראשית פרק יד עם פירוש רלב"ג ביאור המילות

פרק יד
[רביעי] [א] וַיְהִ֗י בִּימֵי֙ אַמְרָפֶ֣ל מֶלֶךְ־שִׁנְעָ֔ר אַרְי֖וֹךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ר כְּדָרְלָעֹ֙מֶר֙ מֶ֣לֶךְ עֵילָ֔ם וְתִדְעָ֖ל מֶ֥לֶךְ גּוֹיִֽם:
[ב] עָשׂ֣וּ מִלְחָמָ֗ה אֶת־בֶּ֙רַע֙ מֶ֣לֶךְ סְדֹ֔ם וְאֶת־בִּרְשַׁ֖ע מֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֑ה שִׁנְאָ֣ב׀ מֶ֣לֶךְ אַדְמָ֗ה וְשֶׁמְאֵ֙בֶר֙ מֶ֣לֶךְ צְבֹי֔יִם צְבוֹיִ֔ם וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִיא־צֹֽעַר:
[ג] כָּל־אֵ֙לֶּה֙ חָֽבְר֔וּ אֶל־עֵ֖מֶק הַשִּׂדִּ֑ים ה֖וּא יָ֥ם הַמֶּֽלַח:
[ד] שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה עָבְד֖וּ אֶת־כְּדָרְלָעֹ֑מֶר וּשְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה מָרָֽדוּ:
[ה] וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה בָּ֣א כְדָרְלָעֹ֗מֶר וְהַמְּלָכִים֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַיַּכּ֤וּ אֶת־רְפָאִים֙ בְּעַשְׁתְּרֹ֣ת קַרְנַ֔יִם וְאֶת־הַזּוּזִ֖ים בְּהָ֑ם וְאֵת֙ הָֽאֵימִ֔ים בְּשָׁוֵ֖ה קִרְיָתָֽיִם:
[ו] וְאֶת־הַחֹרִ֖י בְּהַרְרָ֣ם שֵׂעִ֑יר עַ֚ד אֵ֣יל פָּארָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמִּדְבָּֽר:
[ז] וַ֠יָּשֻׁבוּ וַיָּבֹ֜אוּ אֶל־עֵ֤ין מִשְׁפָּט֙ הִ֣וא קָדֵ֔שׁ וַיַּכּ֕וּ אֶֽת־כָּל־שְׂדֵ֖ה הָעֲמָֽלֵקִ֑י וְגַם֙ אֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בְּחַֽצֲצֹ֥ן תָּמָֽר:
[ח] וַיֵּצֵ֨א מֶלֶךְ־סְדֹ֜ם וּמֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֗ה וּמֶ֤לֶךְ אַדְמָה֙ וּמֶ֣לֶךְ צְבֹייִ֔ם צְבוֹיִ֔ם וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִוא־צֹ֑עַר וַיַּעַרְכ֤וּ אִתָּם֙ מִלְחָמָ֔ה בְּעֵ֖מֶק הַשִּׂדִּֽים:
[ט] אֵ֣ת כְּדָרְלָעֹ֜מֶר מֶ֣לֶךְ עֵילָ֗ם וְתִדְעָל֙ מֶ֣לֶךְ גּוֹיִ֔ם וְאַמְרָפֶל֙ מֶ֣לֶךְ שִׁנְעָ֔ר וְאַרְי֖וֹךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ר אַרְבָּעָ֥ה מְלָכִ֖ים אֶת־הַחֲמִשָּֽׁה:
[י] וְעֵ֣מֶק הַשִּׂדִּ֗ים בֶּאֱרֹ֤ת בֶּֽאֱרֹת֙ חֵמָ֔ר וַיָּנֻ֛סוּ מֶלֶךְ־סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה וַיִּפְּלוּ־שָׁ֑מָּה וְהַנִּשְׁאָרִ֖ים הֶ֥רָה נָּֽסוּ:
[יא] וַ֠יִּקְחוּ אֶת־כָּל־רְכֻ֨שׁ סְדֹ֧ם וַעֲמֹרָ֛ה וְאֶת־כָּל־אָכְלָ֖ם וַיֵּלֵֽכוּ:
[יב] וַיִּקְח֨וּ אֶת־ל֧וֹט וְאֶת־רְכֻשׁ֛וֹ בֶּן־אֲחִ֥י אַבְרָ֖ם וַיֵּלֵ֑כוּ וְה֥וּא יֹשֵׁ֖ב בִּסְדֹֽם:
[יג] וַיָּבֹא֙ הַפָּלִ֔יט וַיַּגֵּ֖ד לְאַבְרָ֣ם הָעִבְרִ֑י וְהוּא֩ שֹׁכֵ֨ן בְּאֵֽלֹנֵ֜י מַמְרֵ֣א הָאֱמֹרִ֗י אֲחִ֤י אֶשְׁכֹּל֙ וַאֲחִ֣י עָנֵ֔ר וְהֵ֖ם בַּעֲלֵ֥י בְרִית־אַבְרָֽם:
[יד] וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָ֔ם כִּ֥י נִשְׁבָּ֖ה אָחִ֑יו וַיָּ֨רֶק אֶת־חֲנִיכָ֜יו יְלִידֵ֣י בֵית֗וֹ שְׁמֹנָ֤ה עָשָׂר֙ וּשְׁלֹ֣שׁ מֵא֔וֹת וַיִּרְדֹּ֖ף עַד־דָּֽן:
[טו] וַיֵּחָלֵ֨ק עֲלֵיהֶ֧ם ׀ לַ֛יְלָה ה֥וּא וַעֲבָדָ֖יו וַיַּכֵּ֑ם וַֽיִּרְדְּפֵם֙ עַד־חוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר מִשְּׂמֹ֖אל לְדַמָּֽשֶׂק:
[טז] וַיָּ֕שֶׁב אֵ֖ת כָּל־הָרֲכֻ֑שׁ וְגַם֩ אֶת־ל֨וֹט אָחִ֤יו וּרְכֻשׁוֹ֙ הֵשִׁ֔יב וְגַ֥ם אֶת־הַנָּשִׁ֖ים וְאֶת־הָעָֽם:
[יז] וַיֵּצֵ֣א מֶלֶךְ־סְדֹם֘ לִקְרָאתוֹ֒ אַחֲרֵ֣י שׁוּב֗וֹ מֵֽהַכּוֹת֙ אֶת־כְּדָרְלָעֹ֔מֶר וְאֶת־הַמְּלָכִ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ אֶל־עֵ֣מֶק שָׁוֵ֔ה ה֖וּא עֵ֥מֶק הַמֶּֽלֶךְ:
[יח] וּמַלְכִּי־צֶ֙דֶק֙ מֶ֣לֶךְ שָׁלֵ֔ם הוֹצִ֖יא לֶ֣חֶם וָיָ֑יִן וְה֥וּא כֹהֵ֖ן לְאֵ֥ל עֶלְיֽוֹן:
[יט] וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ וַיֹּאמַ֑ר בָּר֤וּךְ אַבְרָם֙ לְאֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ:
[כ] וּבָרוּךְ֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן אֲשֶׁר־מִגֵּ֥ן צָרֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן־ל֥וֹ מַעֲשֵׂ֖ר מִכֹּֽל:
[חמישי] [כא] וַיֹּ֥אמֶר מֶלֶךְ־סְדֹ֖ם אֶל־אַבְרָ֑ם תֶּן־לִ֣י הַנֶּ֔פֶשׁ וְהָרֲכֻ֖שׁ קַֽח־לָֽךְ:
[כב] וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָ֖ם אֶל־מֶ֣לֶךְ סְדֹ֑ם הֲרִמֹ֨תִי יָדִ֤י אֶל־יְהוָה֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ:
[כג] אִם־מִחוּט֙ וְעַ֣ד שְׂרֽוֹךְ־נַ֔עַל וְאִם־אֶקַּ֖ח מִכָּל־אֲשֶׁר־לָ֑ךְ וְלֹ֣א תֹאמַ֔ר אֲנִ֖י הֶעֱשַׁ֥רְתִּי אֶת־אַבְרָֽם:
[כד] בִּלְעָדַ֗י רַ֚ק אֲשֶׁ֣ר אָכְל֣וּ הַנְּעָרִ֔ים וְחֵ֙לֶק֙ הָאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָלְכ֖וּ אִתִּ֑י עָנֵר֙ אֶשְׁכֹּ֣ל וּמַמְרֵ֔א הֵ֖ם יִקְח֥וּ חֶלְקָֽם: ס

פרק יד
(חלק שלישי:) "ויהי בימי אמרפל" וגו' (יד , א) עד "אחר הדברים האלה" (בר' טו , א). (ג) עמק השדים - הוא עמק , היו בו שָׂדוֹת רבות. הוא ים המלח - רוצה לומר , שזה העמק היה אחר זה ים המלח , כי כבר ישוב היבשה ים , והים - יבשה , לסבות רבות , כמו שהתבאר ב'ספר האותות'. או יהיה המקום ההוא עמק ים המלח , רוצה לומר , ששם יקחו ממי הים ויעשו מהם מלח. (ד) ושלש עשרה שנה מרדו - אפשר ששלש עשרה מרדו , או שבשנה השלש עשרה מרדו , ואין לנו הכרע בזה. (ה) רפאים זוזים ואימים - הם שמות מורים על גודל האנשים ההם וחָזְקָם , כמו שתרגם אנקלוס. והנה ספר לנו זה , להודיע לנו גבורת אלו האנשים והמלכים אשר נצח אברהם במתי מעט. (ו) בהררם שעיר - רוצה לומר: בעלותם להר שעיר. (יג) הפליט - הוא הנמלט מהמלחמה. (יד) חניכיו ילידי ביתו - הם האנשים אשר גדלם בביתו מעת הלידה , וחנך אותם במנהגיו החשובים , כטעם "חנוך לנער על פי דרכו" (מש' כב , ו). ואפשר שיהיה הרצון בזה , שכבר חנך אותם בעניין המלחמה והגבורה , כי כן ראוי לבית גדול כבית אברם , שיהיו קצת בני הבית אנשי מלחמה; עם שכבר היה ראוי זה גם כן מפני היותו רחוק ממשפחתו. (טו) ויחלק עליהם לילה - רוצה לומר , שכבר נחלק עליהם בלילה ההוא הוא ועבדיו למחנות רבות , כדי שיבואו עליהם מכל הצדדים ולא ימלט איש מהם; ובחר הלילה , כי בזה האופן יתכן שיִשְלַם לו הנִצוח יותר. (יח) ומלכי - צדק מלך שלם - הנה היה המנהג לקרא מלך ירושלם מלכי - צדק או 'אדוני - צדק' , כי הכל אחד , כמו שהיה המנהג לקרא מלך מצרים 'פרעה' , ולכן תראה ביהושע , א) , שהיה שֵם מלך ירושלם "אדני - צדק". ושלם - הוא ירושלם , כטעם "ויהי בשלם סוכו" (תה' עו , ג); ואמרו ז"ל (ב"ר נו , י) , שזה המלך היה שם בן נח; ונכון הוא , כי כבר נמצא בדבריו מהשלמוּת הרבה. (כב) הרימותי ידי אל יי' - היא שבועה , כמו שזכר החכם אבן עזרא , כמו "כי אשא אל שמים ידי" (דב' לב , מ).