מאגר הכתר בראשית פרק טו עם פירוש רלב"ג ביאור הפרשה

פרק טו
(חלק רביעי: "אחר הדברים האלה" וגו' עד "ושרי אשת אברם"; בר' טו , א - טז , א). (א) אמר שאחר הדברים האלה היה דבר יי' אל אברם במראה הנבואה , ואמר אליו: אל תירא אברם שיקרך עון במה שהטבת לאנשי סדום ועמרה , עם היותם רעים וחטאים , כי אנכי מגן לך לשמרך מכל רע; ולא די שלא יגיעך עונש במה שעשית מזה , אבל יהיה שכרך ממני הרבה מאד , בשאעשיר אותך עושר גדול תחת מה שנתת למלך סדום לכבודי , כדי שלא יאמר שהוא הֶעֱשִיר אותך. וכבר יורה שזה השכר הוא בקניינים , כי כבר אמר אברם על זה המאמר: "והנה בן ביתי יורש אותי" (להלן , ג); ועוד , שאין ראוי שיבטיחהו השם על שכר העולם הבא , כי השכר ההוא , הוא מחוייב שיגיע לראוי לו ויִמָּנַע מהבלתי ראוי לו. (ב-ג) וענה אברם לשם יתעלה: מה תתן לי מהקניינים , והנני הולך בלא בנים , והממונה על ביתי הוא אליעזר שהוא מן דמשק , והוא מזרע כנען המקולל , ומפני זה לא יתכן שתגיע לי זאת הברכה בקניינים , כי לא יהיה לי תועלת בה , והלוקח תועלת בה הוא אליעזר , שאינו ראוי לברכה; ובהיות העניין כן , לא יתכן שתטיב לי זאת ההטבה אשר יעדת אותי בה. ואמר עוד אברם: אם היה שתטיב לי זאת ההטבה , מה בצע לי בה , והנה בן ביתי יורש אותי , כי לא נתת לי זרע. (ד-ה) והנה דבר יי' אליו לאמר , שכבר יתן לו זרע שיירשנו; והוציא אותו החוצה במראה הנבואה להביט בשמים , ואמר אליו , שכמו שלא יוכל לספור הכוכבים לרבויים , כן זרעו יהיה באופן מהרבוי שלא יִסָפְרוּ מרוב. והנה מספר הכוכבים לא היה נודע בימי אברהם , ולזה הראהו המדמה , בעת הנבואה , עניין רבוי הכוכבים , למשל הרבוי המופלג אשר ייעד אותו השם יתעלה שיהיה בזרעו; וכזה תמצא , שראה יחזקאל בעת הנבואה שיהיה לגלגלים קולות (ראה יח' א , כד; ג , יג) , מצד מה שהיה מאמין מזה העניין , כמו שזכר הרב המורה (מו"נ ב , ח) , כי לא יחוייב שיהיו אצל הנביא כל הדעות האמתיות בעניין סודות המציאוּת. (ו) והנה האמין אברם בשם יתעלה במה שהבטיחו מרבוי הזרע , וחשב זאת ההטבה לשם יתעלה לצדקה ולמשפט , כי הוא היה ראוי שישגיח בו השם יתעלה בזה האופן , להיותו דבק בו. (ז-ח) ואחר זה אמר אליו השם יתעלה , שהוא הוציא אותו מאור כשדים לתת לו ארץ כנען , שיירשה זרעו. ולפי שזה הייעוד לא יתקיים , אם לא היה זרעו ראוי שישגיח בו השם יתעלה בזה האופן מההשגחה ― רוצה לומר , שיכלה הכנענים מפניהם ויתן להם ארצם ירושה ― שאל אברם בזה הייעוד אות. וכבר יתבאר לך , שלא יתקיים זה הייעוד לזרע אברם אם לא יהיו ראויים שתדבק בהם ההשגחה האלהית , ממה שאמר באברם "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו" , וסוף המאמר "למען הביא יי' על אברהם את אשר דבר עליו" (בר' יח , יט) - הנה כבר העירנו בזה , שהשם יתעלה יביא על אברם את אשר דבר עליו באמצעות הפעולות הטובות אשר יעשם זרעו; ולזה שאל אברם אות מהשם יתעלה על ירושת הארץ. (ט) ואמר השם אליו , שהוא כורת עמו ברית שיקיים לו זה הייעוד , ולזה צווהו במראה הנבואה שיקח עגלה ועז ואיל , כל אחד מהם בני שלש שנים , ותור וגוזל. (י) ולקח לו אברם את כל אלה , וחלק כל אחד מהם , זולת העוף , לשני חצאים , ונתן כל אחד מהחלקים נכח חבירו; והעוף לא בתר , אבל שָׂם התור בפאה האחת והגוזל בפאה השנית; כמו שסדרה התורה בדמיון זה בעולת בהמה , שיהיו מנתחים אותה לנתחיה , ולא יעשו כן בעולת העוף. (יא) ונדמה לאברם במראה הנבואה , שכבר ירד העוף הדורס על הבתרים ההם לאכלם , להשחית הברית אשר היה כורת עם השם , והפריח אותם אברם מעל הבתרים. (יב) והנה בעת שהגיעה זאת הנבואה לאברם היה השמש קרוב לשקוע , ונשתקע אברם בשינה , ויִדְמֶה מזה , שזה העניין היה ביום שהיה אחר הלילה שנלחם בו אברם עם המלכים ההם; וזה , כי הבֹּקֶר אחר הלילה ההוא אכל עם מלכי צדק , והשיב אחר זה למלך סדום כל השלל והשבי , ואחר זה הוכרח אברם לישן בערב , מפני שלא ישן בלילה הקודם , ולולי זה , הנה לא היה העת ההוא ראוי שישן בו אברם; וזה מה שלמדנו מהגבלת הזמן שהגביל בעת הנבואות האלו , רוצה לומר , כי למחרת המלחמה היתה זאת הנבואה , סמוך לשקיעת החמה. או שנאמר , שסבת השתקעו בשינה אז היתה התבודדות שכלו מבין שאר כחות הנפש. ונפלה עליו אימה מזה המראה שראה , וחשך גדול , כי , מצד רב ההעלם וההסתר אשר יקרה בהשגה אשר לו באלו הדברים הנבואיים , ולרוב המונעים אשר לו מההשגה הזאת , תמצא הסבה שייוחס שיראה הנביא מה שיראה מהנבואה מתוך החשך. (יג) ואברם לא היה יודע אל מה היה משׁל רדת העיט על הפגרים , ואמר לו השם יתעלה , שכבר הטיב לראות במה שראהו מזה; וזה כי כבר יהיה זרעו גר בארץ לא להם , ויעבדו בהם ויענו אותם אנשי הארץ ההיא עד סוף ארבע מאות שנה מעת היות לו זרע גֵר בארץ לא לו גרות מתמיד , וזה היה יעקב , כמו שקדם (ראה בה"מ) , כי הוא ירד למצרים בסוף ימיו ועמד שם שבע עשרה שנה עד שמת; ואין הרצון בזה שיהיו ימי העבדות והענוי ארבע מאות שנה , אבל יתמיד העבדות עד סוף ארבע מאות שנה מעת הולד יעקב; וכבר תמצא אֹמרו בספר שפטים (ג , ל) "ותשקט הארץ שמנים שנה" , שאין הרצון בו שיהיו ימי ההשקט שמנים שנה , אבל היה ההשקט עד סוף שמנים שנה מעת התחלת השעבוד; וכמוהו יִמָּצְאוּ רבים בספר שפטים , כמו שביארנו שם. (יד) ויעד אותו השם יתעלה , שהוא יקח נקמתו מהגוי ההוא אשר יעבודו , ואחרי כן יצאו בניו ברכוש גדול מתחת הגוי ההוא. והנה היה העיט משל לזה הגוי אשר יכסוף לטרף זרעו , ויחשב להפר הברית אשר בין השם יתעלה ובין אברם. והנה הודיע אותו השם יתעלה שיקח נקמתו מהגוי ההוא , לפי שזה היה כלי להשלים ישראל באמונה האמתית , רוצה לומר: המכות אשר הכה השם יתעלה המצרים , כי השם הכה אותם באלו המכות , כדי שידעו ישראל כי הוא יי' , כמו שיתבאר שם בגזרת השם (ראה בה"פ שמ' ו , ו - ז) , ובזה האופן התקרבו ישראל לעבודת השם יתעלה והיו ראוים לירושת הארץ. (טו-טז) וייעד אותו , שבחייו לא יהיה זה הרע , ואע"פ שכבר נולד יעקב קודם מיתת אברהם; ושהדור הרביעי מהגולים בארץ לא להם ישובו בארץ כנען , ואז יירשוה , כי לא יִשְלַם להם זה האופן מההשגחה , אשר בעבורו יענש השם האמרי ושאר משפחות כנען , עד העת ההיא. (יז) והנה כששקע השמש , היה חשך גדול לאברם במראה הנבואה , וראה מתוך החשך , שכבר עבר בין הבתרים האלה כבוד השם יתעלה בדמיון תנור עשן שיהיה בתוכו לפיד אש; וזהו משל לכריתת הברית. או ראה כבוד השם יתעלה מתוך תנור עשן ולפיד אש עובר בין הגזרים האלה , כטעם "וירא מלאך יי'... בלבת אש" (שמ' ג , ב). (יח-כא) ביום ההוא כרת יי' את אברם ברית , לתת לזרעו כל ארץ משפחות כנען; וזה כי הוא הודיעו שהוא יסבב , על כל פנים , שיהיה זרעו ראוי להשגיח בו בזה האופן מההשגחה. והנראה , שאלו העשרת משפחות היו מבני כנען , כי בירושת ארץ כנען היה זה הייעוד; וכבר נחלקו ז"ל בבראשית רבה (מד , כג) בענין קיני וקניזי וקדמוני , ואמרו שהם 'אדום' ו'מואב' ו'בני עמון' , ושהם יהיו לבני ישראל לימות המשיח. והנה התועלת המגיע מזה הספור בכללוּת הוא להודיע , שכבר נשבע השם יתעלה לאברהם שירשו בניו את הארץ; עם שכבר פרסם בזה הספור , ובזולתו , ממה שינהג מנהגו מציאוּת הנבואה , אשר אם לא יאמֵין בה , תפול התורה בכללה , ולזה דקדק בעתות הגעת זאת הנבואה , והאריך בה , לישב יותר בלבנו אמתת זה הספור. (חמש תועלות לפרשת 'לך - לך' , חלק רביעי - בקובץ רלב"ג תועלות).