מאגר הכתר בראשית פרק טו עם פירוש ר' יוסף בכור שור

פרק טו
[א] אַחַ֣ר׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הָיָ֤ה דְבַר־יְהוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם בַּֽמַּחֲזֶ֖ה לֵאמֹ֑ר אַל־תִּירָ֣א אַבְרָ֗ם אָנֹכִי֙ מָגֵ֣ן לָ֔ךְ שְׂכָרְךָ֖ הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד:
[ב] וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָ֗ם אֲדנָ֤י יְהֹוִה֙ מַה־תִּתֶּן־לִ֔י וְאָנֹכִ֖י הוֹלֵ֣ךְ עֲרִירִ֑י וּבֶן־מֶ֣שֶׁק בֵּיתִ֔י ה֖וּא דַּמֶּ֥שֶׂק אֱלִיעֶֽזֶר:
[ג] וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָ֔ם הֵ֣ן לִ֔י לֹ֥א נָתַ֖תָּה זָ֑רַע וְהִנֵּ֥ה בֶן־בֵּיתִ֖י יוֹרֵ֥שׁ אֹתִֽי:
[ד] וְהִנֵּ֨ה דְבַר־יְהוָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א יִירָשְׁךָ֖ זֶ֑ה כִּי־אִם֙ אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ ה֖וּא יִירָשֶֽׁךָ:
[ה] וַיּוֹצֵ֨א אֹת֜וֹ הַח֗וּצָה וַיֹּ֙אמֶר֙ הַבֶּט־נָ֣א הַשָּׁמַ֗יְמָה וּסְפֹר֙ הַכּ֣וֹכָבִ֔ים אִם־תּוּכַ֖ל לִסְפֹּ֣ר אֹתָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ כֹּ֥ה יִהְיֶ֖ה זַרְעֶֽךָ:
[ו] וְהֶאֱמִ֖ן בַּיהוָ֑ה וַיַּחְשְׁבֶ֥הָ לּ֖וֹ צְדָקָֽה:
[ששי] [ז] וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑יו אֲנִ֣י יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵאתִ֙יךָ֙ מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֔ים לָ֧תֶת לְךָ֛ אֶת־הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לְרִשְׁתָּֽהּ:
[ח] וַיֹּאמַ֑ר אֲדנָ֣י יְהֹוִ֔ה בַּמָּ֥ה אֵדַ֖ע כִּ֥י אִירָשֶֽׁנָּה:
[ט] וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו קְחָ֥ה לִי֙ עֶגְלָ֣ה מְשֻׁלֶּ֔שֶׁת וְעֵ֥ז מְשֻׁלֶּ֖שֶׁת וְאַ֣יִל מְשֻׁלָּ֑שׁ וְתֹ֖ר וְגוֹזָֽל:
[י] וַיִּֽקַּֽח־ל֣וֹ אֶת־כָּל־אֵ֗לֶּה וַיְבַתֵּ֤ר אֹתָם֙ בַּתָּ֔וֶךְ וַיִּתֵּ֥ן אִישׁ־בִּתְר֖וֹ לִקְרַ֣את רֵעֵ֑הוּ וְאֶת־הַצִּפֹּ֖ר לֹ֥א בָתָֽר:
[יא] וַיֵּ֥רֶד הָעַ֖יִט עַל־הַפְּגָרִ֑ים וַיַּשֵּׁ֥ב אֹתָ֖ם אַבְרָֽם:
[יב] וַיְהִ֤י הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ לָב֔וֹא וְתַרְדֵּמָ֖ה נָפְלָ֣ה עַל־אַבְרָ֑ם וְהִנֵּ֥ה אֵימָ֛ה חֲשֵׁכָ֥ה גְדֹלָ֖ה נֹפֶ֥לֶת עָלָֽיו:
[יג] וַיֹּ֣אמֶר לְאַבְרָ֗ם יָדֹ֨עַ תֵּדַ֜ע כִּי־גֵ֣ר׀ יִהְיֶ֣ה זַרְעֲךָ֗ בְּאֶ֙רֶץ֙ לֹ֣א לָהֶ֔ם וַעֲבָד֖וּם וְעִנּ֣וּ אֹתָ֑ם אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה:
[יד] וְגַ֧ם אֶת־הַגּ֛וֹי אֲשֶׁ֥ר יַעֲבֹ֖דוּ דָּ֣ן אָנֹ֑כִי וְאַחֲרֵי־כֵ֥ן יֵצְא֖וּ בִּרְכֻ֥שׁ גָּדֽוֹל:
[טו] וְאַתָּ֛ה תָּב֥וֹא אֶל־אֲבֹתֶ֖יךָ בְּשָׁל֑וֹם תִּקָּבֵ֖ר בְּשֵׂיבָ֥ה טוֹבָֽה:
[טז] וְד֥וֹר רְבִיעִ֖י יָשׁ֣וּבוּ הֵ֑נָּה כִּ֧י לֹא־שָׁלֵ֛ם עֲוֺ֥ן הָאֱמֹרִ֖י עַד־הֵֽנָּה:
[יז] וַיְהִ֤י הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ בָּ֔אָה וַעֲלָטָ֖ה הָיָ֑ה וְהִנֵּ֨ה תַנּ֤וּר עָשָׁן֙ וְלַפִּ֣יד אֵ֔שׁ אֲשֶׁ֣ר עָבַ֔ר בֵּ֖ין הַגְּזָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה:
[יח] בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כָּרַ֧ת יְהוָ֛ה אֶת־אַבְרָ֖ם בְּרִ֣ית לֵאמֹ֑ר לְזַרְעֲךָ֗ נָתַ֙תִּי֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִנְּהַ֣ר מִצְרַ֔יִם עַד־הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר־פְּרָֽת:
[יט] אֶת־הַקֵּינִי֙ וְאֶת־הַקְּנִזִּ֔י וְאֵ֖ת הַקַּדְמֹנִֽי:
[כ] וְאֶת־הַחִתִּ֥י וְאֶת־הַפְּרִזִּ֖י וְאֶת־הָרְפָאִֽים:
[כא] וְאֶת־הָאֱמֹרִי֙ וְאֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֔י וְאֶת־הַגִּרְגָּשִׁ֖י וְאֶת־הַיְבוּסִֽי: ס

פרק טו
(א) במחזה - כמו בחלום , כי עדיין היה יום , כמו שהוא אומר כאן "ויהי השמש לבוא" (להלן , יב). אנכי מגן לך שכרך הרבה מאוד - שני דברים היה ירא , ועל שניהם הבטיחו: הוא היה ירא שמא יהיו לו שונאים על אותן מלכים שהרג , לכך אמר לו: אנכי מגן לך; והיה ירא שמא יענש עליהם , אמר לו: לא דייך שלא תיענש , אלא שכרך הרבה מאוד שנלחמת באויבי יי'. (ב-ד) מה תתן לי - כלומר: מה מועיל לי מה שתתן לי וירשוהו אחרים? ואעפ"י שאמר לו הקדוש ברוך הוא כמה פעמים "לזרעך אתן את הארץ הזאת" (בר' יב , ז; וראה יג , טו) , היה סבור אברהם שבני משפחתו קורא 'זרעו' , ואליעזר שבא מארם , דדמשק מארץ ארם , שמא היה קרובו; ולפיכך פירש לו כאן: כי אם אשר יצא ממעיך הוא ירשך. (ה) ויוצא אותו החוצה - והראה לו הכוכבים ביום. (ו) והאמין ביי' , ויחשביה אברהם להקדוש ברוך הוא צדקה - שצדקה עשה עמו שהבטיחו שיוצא מחלציו יירש הארץ. ויש מפרשים (רש"י) שהקדוש ברוך הוא חישב לאברהם צדקה על שהאמינו , ואין נראה לי , כי מי לא יאמין באל הנאמן. (ח) במה אדע כי אירשנה - אין לומר ששאל אות להקדוש ברוך הוא , שכבר האמין , ועוד מה אות נתן לו? תחילה אמר לו , ולבסוף אמר לו כמו כך; אלא במה אידע כי אירשנה - כלומר: יודע אני שאירשנה , אלא במה אירשנה? באיזה זמן ובאיזה דור ומתי יהיה? וכמה אירש ממנה? כמו שאומר באחאב , שאמר לו הנביא "הראית... כל ההמון... הנני נתנו בידך... ויאמר לו אחאב במי" (ראה מ"א כ , יג - יד) - על ידי מי אנצח? וכן כאן: על ידי מה ובאיזה עיניין תבא הירושה? (ט) קחה לי עגלה משולשת וגו' - כדי לכרות הברית. כן היה דרך הראשונים , כשהיו כורתין ברית , היו עוברין בין בתרי הבהמה , כמו שכתב "העגל אשר עברתם בין בתריו" (ראה יר' לד , יח). משולשת - יש מפרשים: שמינה וחשובה , כמו "ושלישים על כולו" (שמ' יד , ז) - לשון 'חשיבות' , ובלשון התלמוד (פסחים סח , ב): עגלא תלתא; ויש מפרשים (רש"י): שלש עגלות. (י) ואת הצפור לא בתר - כי קטנים היו , ואינם ראוים ליחלק; וכן הוא אומר בקרבנות "ושסע אותו בכנפיו ולא (בנוסחנו: לא) יבדיל" (וי' א , יז) - לא יחלקנו לשני חלקים מפני קוטנו. (יא) וירד העיט - עֹרבים ונשרים לאכול הבשר [הג"ה]. (יב) ותרדימה נפלה על אברם - מאימת השכינה שבאה לעבור בין הבתרים. (יז) הנה תנור עשן ולפיד אש - זהו השכינה שבאה לכרות ברית , וגלה לו הזמן והדור , והעמים שיירש (ראה לעיל , יג ואי').