מאגר הכתר בראשית פרק טו עם פירוש ראב"ע פירוש א - הקצר

פרק טו
(א) במחזה - במראות הנבואה. וטעם אנכי מגן לך - אנכי הייתי מגן לך והצלתיך מיד המלכים; גם אתן לך שכר , שנדבה רוחך להושיע בן אחיך במתי מעט , ונשענתה עלי. (ב) ויו"ד ערירי - כיו"ד "אכזרי" (יר' ו , כג); וסר ממלת "ערירים יהיו" (וי' כ , כא). וטעמו - כאשר אמר המתרגם (ת"א). משק ביתי - על משקל "מכס" (במ' לא , כח); והוא מפעלי הכפל , מגזרת "שוקק בו" (יש' לג , ד) , כטעם 'דֶבֶק'. ובן - מושך עצמו ואחר עמו; וכן הוא: ובן משק ביתי הוא בן דמשק , הוא אליעזר. (ד) ממעיך - כנוי לאבר , בעבור היותו קרוב. (ו) צדקה - כמו "וצדקה תהיה לנו" (דב' ו , כה). ו'צדק' ו'משפט' - אחים. רק בדברי קדמונינו ז"ל (ראה משנה אבות ה , יג) דרך 'צדקה' - אחרת. (ז) אשר הוצאתיך מאור כשדים - לעד , כי פרשת 'לך לך' נאמרה שם , כאשר פרשתי (בר' יב , א) , לא בחרן. ואברהם האמין בשם (ראה לעיל , ו) , כי בנו יירשנו; ועל ירושת הארץ בקש אות , כאשר עשה גדעון (ראה שו' ו , לו - מ). ועוד , כי טעם שבועת השם , שיהיה הדבר בלא תנאי; כי כלל נבואות הם על תנאי. והנה לא חטא אברהם בעבור שבקש לכרות איתו ברית. (ט) משולשת - יש אומרים (ת"א): שלש עזים. והישר בעיני: בת שלש שנים. ואיל - הוא הכבש הגדול. וגוזל - בן יונה. כי מאלה הנזכרים לבדם , בבהמה ובעוף , העולות וכל קרבן. (י) ויבתר - חתכם והפרידם; וכמוהו "על הרי בתר" (שה"ש ב , יז). ויתן איש - דע , כי מלת איש - כמו "בעל" (בר' לז , יט); וכן "איש מלחמה" (שמ' טו , ג); "והאיש גבריאל" (דנ' ט , כא); ופירוש 'בעל' - כמו 'עצם הדבר'; וכן "איש בליעל" (ש"ב כ , א) - סמוך; גם כן ב'חיות' וב'יריעות': "אשה אל אחותה" (יח' א , ט; שמ' כו , ג). נתן בתר כל איש לקראת רעהו , כי הבהמה והאדם שנים המה. הצפור לא בתר - התור והגוזל (ראה לעיל , ט) , כי צפור - שם כלל. (יא) העיט - העוף , וכן "העיט צבוע נחלתי" (יר' יב , ט). על הפגרים - הגופות. וישב - בדגשות השי"ן תחת הנו"ן המבולע - כמו 'יגרש וישלח' מהפגרים; וכן "ישב רוחו" (תה' קמז , יח). או השיב הפגרים להבריח העוף. (יב) ויהי השמש לבוא - זה לנו לאות , כי "ויקח לו את כל אלה" (לעיל , י) - ביום אחר , שהקיץ ממחזה הנבואה. (יג) כי גר יהיה זרעך - נקרא בלשון הקדש האיש שיש לו משפחה , כ'סעיף' שהוא דבק בשורש; על כן נקרא "אזרח" (שמ' יב , מט) , כי טעמו "כאזרח רענן" (תה' לז , לה; ראה ראב"ע שם). וטעם גר - כמו 'גרגר' (ראה יש' יז , ו) שנכרת מהסעיף. ויש חסירי לב , שזה הטעם רחוק בעיניהם; ואלו היו יודעים טעם כל אות וצורתו , אז יכירו האמת. ארבע מאות שנה - עד סוף זה הקץ מהיום. (יד) אשר יעבודו - שיהיו להם עבדים. (טו) תבא אל אבתיך - כינוי על המיתה , כ"דרך כל הארץ" (יהו' כג , יד). וטעם בשלום - שתהיה בכבוד , ולא כמו זרעך. (טז) ודור רביעי - רובי המפרשים השתבשו בפירוש דור. והנה אמרו הקדמונים (משנה אבות ה , ב): עשרה דורות; ונמצא "לאלף דור" (דב' ז , ט); ובאיוב "ארבעה דורות" (מב , טז). והנכון בעיני , כי פירוש דור - כמו 'יושב' , "מדור באהלי רשע" (תה' פד , יא); ומדתו - הקץ שידור אדם בחלדו , ויש ארוך ויש קצר. ודור רביעי - אחר היות זרעו גר; והטעם: על מצרים. וכן כתוב "כי גר היית בארצו" (דב' כג , ח). וכן היה קהת גֵר , ועמרם ומשה , גם אהרן , ובניהם שבו אל ארץ כנען. עון האמרי - מפורש בפסוק "גדול עוני מנשוא" (בר' ד , יג). והזכיר האמרי בעבור תקפו. והנה משה הרג המלכים הגדולים , והם מלכי האמרי; וחמשת מלכי האמרי נחברו על יהושע (ראה יהו' י , ה); ויש ראיות אחרות; וכן אמר הנביא "אשר כגובה ארזים גבהו" (עמ' ב , ט). והמפרש (לק"ט על אתר) האמורי - מגזרת 'אומר' , לא אמר מאומה. (יז) ויהי השמש באה - כי בתחלה עודנה לא באה , וכן כתוב "לבוא" (לעיל , יב). ועלטה - חשך , וריעו ביחזקאל (יב , ו). והטעם: כי היה הלילה מעונן. או פירושו: אחר בֹא האור הנראה בעבים. והנה תנור עשן - כדמות תנור העולה עשן ממנו , ובתוכו לפיד אש. בין הגזרים - הם הבתרים (ראה לעיל , י). וזאת היא שבועה , וכן "העגל אשר כרתו לשנים" (יר' לד , יח) , על כן כתוב אחרי זאת "ביום ההוא כרת יי' את אברם" (להלן , יח). (יח) מנהר מצרים - הוא "שיחור" (יהו' יג , ג) , ולא היאור. (יט) וקני וקניזי וקדמוני - מבני כנען , ויש להם שני שמות (ראה בר' י , טו - יח). (כ-כא) והרפאים - זה שכתוב "ארץ רפאים תחשב" (דב' ב , כ). ואל תתמה בעבור הכתוב ואת הכנעני ואת היבוסי אחריו; דע , כי השבעה גוים - כנעניים הם כולם , ועשתי עשר בנים היו לו לכנען (ראה בר' י , טו - יח) , ואחר שיזכיר הששה , יאמר "הכנעני" על הנשארים (ראה דב' ז , א); וכן בפרשה הזאת הם עשרה , והם בפרט , ובמקום אחר - בכלל; וכן "יהודה וישראל רבים" (מ"א ד , כ) , אע"פ שיהודה מישראל הוא.