פרק טו
[א]
אַחַ֣ר׀
הַדְּבָרִ֣ים
הָאֵ֗לֶּה
הָיָ֤ה
דְבַר־יְהוָה֙
אֶל־אַבְרָ֔ם
בַּֽמַּחֲזֶ֖ה
לֵאמֹ֑ר
אַל־תִּירָ֣א
אַבְרָ֗ם
אָנֹכִי֙
מָגֵ֣ן
לָ֔ךְ
שְׂכָרְךָ֖
הַרְבֵּ֥ה
מְאֹֽד:
[ב]
וַיֹּ֣אמֶר
אַבְרָ֗ם
אֲדנָ֤י
יְהֹוִה֙
מַה־תִּתֶּן־לִ֔י
וְאָנֹכִ֖י
הוֹלֵ֣ךְ
עֲרִירִ֑י
וּבֶן־מֶ֣שֶׁק
בֵּיתִ֔י
ה֖וּא
דַּמֶּ֥שֶׂק
אֱלִיעֶֽזֶר:
[ג]
וַיֹּ֣אמֶר
אַבְרָ֔ם
הֵ֣ן
לִ֔י
לֹ֥א
נָתַ֖תָּה
זָ֑רַע
וְהִנֵּ֥ה
בֶן־בֵּיתִ֖י
יוֹרֵ֥שׁ
אֹתִֽי:
[ד]
וְהִנֵּ֨ה
דְבַר־יְהוָ֤ה
אֵלָיו֙
לֵאמֹ֔ר
לֹ֥א
יִירָשְׁךָ֖
זֶ֑ה
כִּי־אִם֙
אֲשֶׁ֣ר
יֵצֵ֣א
מִמֵּעֶ֔יךָ
ה֖וּא
יִירָשֶֽׁךָ:
[ה]
וַיּוֹצֵ֨א
אֹת֜וֹ
הַח֗וּצָה
וַיֹּ֙אמֶר֙
הַבֶּט־נָ֣א
הַשָּׁמַ֗יְמָה
וּסְפֹר֙
הַכּ֣וֹכָבִ֔ים
אִם־תּוּכַ֖ל
לִסְפֹּ֣ר
אֹתָ֑ם
וַיֹּ֣אמֶר
ל֔וֹ
כֹּ֥ה
יִהְיֶ֖ה
זַרְעֶֽךָ:
[ו]
וְהֶאֱמִ֖ן
בַּיהוָ֑ה
וַיַּחְשְׁבֶ֥הָ
לּ֖וֹ
צְדָקָֽה:
[ששי]
[ז]
וַיֹּ֖אמֶר
אֵלָ֑יו
אֲנִ֣י
יְהוָ֗ה
אֲשֶׁ֤ר
הוֹצֵאתִ֙יךָ֙
מֵא֣וּר
כַּשְׂדִּ֔ים
לָ֧תֶת
לְךָ֛
אֶת־הָאָ֥רֶץ
הַזֹּ֖את
לְרִשְׁתָּֽהּ:
[ח]
וַיֹּאמַ֑ר
אֲדנָ֣י
יְהֹוִ֔ה
בַּמָּ֥ה
אֵדַ֖ע
כִּ֥י
אִירָשֶֽׁנָּה:
[ט]
וַיֹּ֣אמֶר
אֵלָ֗יו
קְחָ֥ה
לִי֙
עֶגְלָ֣ה
מְשֻׁלֶּ֔שֶׁת
וְעֵ֥ז
מְשֻׁלֶּ֖שֶׁת
וְאַ֣יִל
מְשֻׁלָּ֑שׁ
וְתֹ֖ר
וְגוֹזָֽל:
[י]
וַיִּֽקַּֽח־ל֣וֹ
אֶת־כָּל־אֵ֗לֶּה
וַיְבַתֵּ֤ר
אֹתָם֙
בַּתָּ֔וֶךְ
וַיִּתֵּ֥ן
אִישׁ־בִּתְר֖וֹ
לִקְרַ֣את
רֵעֵ֑הוּ
וְאֶת־הַצִּפֹּ֖ר
לֹ֥א
בָתָֽר:
[יא]
וַיֵּ֥רֶד
הָעַ֖יִט
עַל־הַפְּגָרִ֑ים
וַיַּשֵּׁ֥ב
אֹתָ֖ם
אַבְרָֽם:
[יב]
וַיְהִ֤י
הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙
לָב֔וֹא
וְתַרְדֵּמָ֖ה
נָפְלָ֣ה
עַל־אַבְרָ֑ם
וְהִנֵּ֥ה
אֵימָ֛ה
חֲשֵׁכָ֥ה
גְדֹלָ֖ה
נֹפֶ֥לֶת
עָלָֽיו:
[יג]
וַיֹּ֣אמֶר
לְאַבְרָ֗ם
יָדֹ֨עַ
תֵּדַ֜ע
כִּי־גֵ֣ר׀
יִהְיֶ֣ה
זַרְעֲךָ֗
בְּאֶ֙רֶץ֙
לֹ֣א
לָהֶ֔ם
וַעֲבָד֖וּם
וְעִנּ֣וּ
אֹתָ֑ם
אַרְבַּ֥ע
מֵא֖וֹת
שָׁנָֽה:
[יד]
וְגַ֧ם
אֶת־הַגּ֛וֹי
אֲשֶׁ֥ר
יַעֲבֹ֖דוּ
דָּ֣ן
אָנֹ֑כִי
וְאַחֲרֵי־כֵ֥ן
יֵצְא֖וּ
בִּרְכֻ֥שׁ
גָּדֽוֹל:
[טו]
וְאַתָּ֛ה
תָּב֥וֹא
אֶל־אֲבֹתֶ֖יךָ
בְּשָׁל֑וֹם
תִּקָּבֵ֖ר
בְּשֵׂיבָ֥ה
טוֹבָֽה:
[טז]
וְד֥וֹר
רְבִיעִ֖י
יָשׁ֣וּבוּ
הֵ֑נָּה
כִּ֧י
לֹא־שָׁלֵ֛ם
עֲוֺ֥ן
הָאֱמֹרִ֖י
עַד־הֵֽנָּה:
[יז]
וַיְהִ֤י
הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙
בָּ֔אָה
וַעֲלָטָ֖ה
הָיָ֑ה
וְהִנֵּ֨ה
תַנּ֤וּר
עָשָׁן֙
וְלַפִּ֣יד
אֵ֔שׁ
אֲשֶׁ֣ר
עָבַ֔ר
בֵּ֖ין
הַגְּזָרִ֥ים
הָאֵֽלֶּה:
[יח]
בַּיּ֣וֹם
הַה֗וּא
כָּרַ֧ת
יְהוָ֛ה
אֶת־אַבְרָ֖ם
בְּרִ֣ית
לֵאמֹ֑ר
לְזַרְעֲךָ֗
נָתַ֙תִּי֙
אֶת־הָאָ֣רֶץ
הַזֹּ֔את
מִנְּהַ֣ר
מִצְרַ֔יִם
עַד־הַנָּהָ֥ר
הַגָּדֹ֖ל
נְהַר־פְּרָֽת:
[יט]
אֶת־הַקֵּינִי֙
וְאֶת־הַקְּנִזִּ֔י
וְאֵ֖ת
הַקַּדְמֹנִֽי:
[כ]
וְאֶת־הַחִתִּ֥י
וְאֶת־הַפְּרִזִּ֖י
וְאֶת־הָרְפָאִֽים:
[כא]
וְאֶת־הָאֱמֹרִי֙
וְאֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֔י
וְאֶת־הַגִּרְגָּשִׁ֖י
וְאֶת־הַיְבוּסִֽי:
ס
פרק טו
(א)
[[אחר
הדברים
האלה
-
מחובר
על
הפרשה
שלמעלה
(בר'
יד):
אחר
הדברים
האלה
שהרג
אברם
המלכים
,
אמר
לו
הקדוש
ברוך
הוא
אל
תירא
אברם
מן
האומות
(פירושו
לבר'
כב
,
א).]]
(יג)
[[ידע
תדע
כי
גר
יהיה
זרעך
וגו'
-
(ראה
בפירושו
לשמ'
יב
,
מ).]]
(טז)
[[ודור
רביעי
ישובו
הנה
-
המפרש
(ראה
רש"י)
דור
רביעי
של
ישראל
ישובו
הנה
לארץ
ישראל
-
טועה
הוא
,
כי
נתן
קצבה
של
"ארבע
מאות
שנה"
(לעיל
,
יג)
,
מה
לנו
אם
דור
רביעי
או
דור
חמישי
,
והלא
מכל
מקום
יתעכבו
ארבע
מאות
שנה?!
אלא
טעם
נתן
הקדוש
ברוך
הוא
לדבריו:
למה
אני
צריך
לעכב
ארבע
מאות
שנה?
שדור
אַחַר
(דור)
רביעי
של
אמוריים
ישובו
הנה;
שהדור
-
מאה
שנה
,
כאשר
נמצא
במסכת
עדיות
(ב
,
ט)
,
והרי
ארבע
מאות
-
ארבע
דורות;
שאעפ"י
שיושבי
הארץ
חטאו
,
ודינם
להקיא
הארץ
את
יושביה
,
צריך
אני
להמתין
ארבע
דורות
,
כדכתיב
"פוקד
עון
אבות
על
בנים
ועל
בני
בנים
על
שלשים
ועל
רבעים
לשנאי"
(צירוף
של
שמ'
כ
,
ה;
ושמ'
לד
,
ז)
-
אולי
יחזרו
הבנים
בתשובה
,
כי
לא
שלם
זמן
פרעון
שאני
עתיד
ליפרע
אליו
מן
האמוריים
החוטאים
עד
הנה
-
עד
אחר
דור
רביעי
של
אמוריים
,
כדכתיב
"על
שלשים"
וגו'
(שמ'
כ
,
ה).
זהו
פשוטו.]]
(יז-יח)
[[אשר
עבר
בין
הגזרים
האלה.
ביום
ההוא
וגו'
-
(ראה
בפירושו
לשמ'
כד
,
יא).]]