פרק טו
[א]
אחר׀
הדברים
האלה
היה
דבר־יהוה
אל־אברם
במחזה
לאמר
אל־תירא
אברם
אנכי
מגן
לך
שכרך
הרבה
מאד:
[ב]
ויאמר
אברם
אדני
יהוה
מה־תתן־לי
ואנכי
הולך
ערירי
ובן־משק
ביתי
הוא
דמשק
אליעזר:
[ג]
ויאמר
אברם
הן
לי
לא
נתתה
זרע
והנה
בן־ביתי
יורש
אתי:
[ד]
והנה
דבר־יהוה
אליו
לאמר
לא
יירשך
זה
כי־אם
אשר
יצא
ממעיך
הוא
יירשך:
[ה]
ויוצא
אתו
החוצה
ויאמר
הבט־נא
השמימה
וספר
הכוכבים
אם־תוכל
לספר
אתם
ויאמר
לו
כה
יהיה
זרעך:
[ו]
והאמן
ביהוה
ויחשבה
לו
צדקה:
[ששי]
[ז]
ויאמר
אליו
אני
יהוה
אשר
הוצאתיך
מאור
כשדים
לתת
לך
את־הארץ
הזאת
לרשתה:
[ח]
ויאמר
אדני
יהוה
במה
אדע
כי
אירשנה:
[ט]
ויאמר
אליו
קחה
לי
עגלה
משלשת
ועז
משלשת
ואיל
משלש
ותר
וגוזל:
[י]
ויקח־לו
את־כל־אלה
ויבתר
אתם
בתוך
ויתן
איש־בתרו
לקראת
רעהו
ואת־הצפר
לא
בתר:
[יא]
וירד
העיט
על־הפגרים
וישב
אתם
אברם:
[יב]
ויהי
השמש
לבוא
ותרדמה
נפלה
על־אברם
והנה
אימה
חשכה
גדלה
נפלת
עליו:
[יג]
ויאמר
לאברם
ידע
תדע
כי־גר׀
יהיה
זרעך
בארץ
לא
להם
ועבדום
וענו
אתם
ארבע
מאות
שנה:
[יד]
וגם
את־הגוי
אשר
יעבדו
דן
אנכי
ואחרי־כן
יצאו
ברכש
גדול:
[טו]
ואתה
תבוא
אל־אבתיך
בשלום
תקבר
בשיבה
טובה:
[טז]
ודור
רביעי
ישובו
הנה
כי
לא־שלם
עון
האמרי
עד־הנה:
[יז]
ויהי
השמש
באה
ועלטה
היה
והנה
תנור
עשן
ולפיד
אש
אשר
עבר
בין
הגזרים
האלה:
[יח]
ביום
ההוא
כרת
יהוה
את־אברם
ברית
לאמר
לזרעך
נתתי
את־הארץ
הזאת
מנהר
מצרים
עד־הנהר
הגדל
נהר־פרת:
[יט]
את־הקיני
ואת־הקנזי
ואת
הקדמני:
[כ]
ואת־החתי
ואת־הפרזי
ואת־הרפאים:
[כא]
ואת־האמרי
ואת־הכנעני
ואת־הגרגשי
ואת־היבוסי:
ס