מאגר הכתר בראשית פרק טז עם פירוש רש"י

פרק טז
(א) שפחה מצרית - בת פרעה היתה; כשראה נסים שנעשו לשרה , אמר: מוטב שתהא בתי שפחה בבית זה , ואל תהא גבירה במקום אחר (ראה ב"ר מה , א). (ב) אולי אבנה - לימד על מי שאין לו בנים , שאינו בנוי אלא הרוס (ראה ב"ר מה , ב). אבנה ממנה - בזכות שאכניס צרתי לתוך ביתי. לקול שרי - לרוח הקודש שבה (ב"ר מה , ב). (ג) ותקח שרי וגו' - לקחתה בדברים: אשריך שזכית לידבק בגוף הקדוש הזה (ראה ב"ר מה , ג). מקץ עשר שנים - מועד הקבוע לאשה ששהתה עשר שנים ולא ילדה לבעלה , חייב לישא אחרת (משנה יבמות ו , ו). לשבת אברם - מגיד שאין ישיבת חוצה לארץ עולה לו מן המניין , לפי שלא נאמר לו: "ואעשך לגוי גדול" (בר' יב , ב) , עד שיבא לארץ ישראל. (ד) ויבא אל הגר ותהר - מביאה ראשונה (ראה ב"ר מה , ד). ותקל גבירתה בעיניה - אמרה: שרי זו אין סתרה כגִלויָה; מראה את עצמה כאילו היא צדקת , ואינה צדקת , שלא זכתה להריון כל השנים הללו , ואני נתעברתי מביאה ראשונה. (ה) חמסי עליך - חמס העשוי לי , עליך אני מטילה העונש; כשאמרת לקדוש ברוך הוא: "מה תתן לי ואנכי הולך ערירי" (בר' טו , ב) , לא התפללת אלא עליך , והיה לך להתפלל על שנינו , והייתי אני נפקדת עמך (ראה ב"ר מה , ה). ועוד: דבריך אתה חומס ממני , שאתה שומע בזיוני ושותק. אנכי נתתי שפחתי וגו' ביני וביניך - כל 'וביניך' שבמקרא חסר , וזה מלא; קרי ביה 'ובָנֶיךָ' - הכניסה עין רעה בעיבורה של הגר , והפילה עוברה. הוא שהמלאך אומר להגר: "הנך הרה" (להלן , יא); הרי כבר הרתה , והוא מבשר לה שתהר? אלא מלמד שהפילה הריון הראשון. (ו) ותענה שרי - היתה משעבדת בה בקושי. (ח) אי מזה באת - מהיכן באת? ויודע היה , אלא ליתן לה פתח ליכנס עמה בדברים. ולשון 'אי מזה': איה מקום שתאמרי עליו מזה אני באה. (ט) ויאמר לה מלאך יי' - על כל אמירה היה שלוח לה מלאך אחר מלאך , לכך נאמר 'מלאך' 'מלאך' בכל אמירה ואמירה (ראה ב"ר מה , ז). (יא) הנך הרה - כשתשובי תהרי , כמו: "הנך הרה" דאשת מנוח (שו' יג , ה). ויולַדְתְ בן - כמו ויולֶדֶת בן; ודומה לו: "יושבת בלבנון מקוננת בארזים" (יר' כב , כג). וקראת שמו - צווי הוא , כמו שאמר לזכר: "וקראת את שמו יצחק" (בר' יז , יט). (יב) פרא אדם - אוהב מדברות לצוד חיות , כמו שכתוב: "וישב במדבר ויהי רבה קשת" (בר' כא , כ). ידו בכל - ליסטיס (ראה ב"ר מה , ט). ויד כל בו - הכל שונאין אותו ומתגרין בו. על (בנוסחנו: ועל) פני כל אחיו ישכן - שיהא זרעו גדול. (יג) אתה אל רואי - נקוד חטף קמץ מפני שהוא שם דבר: אלוה הראייה , שרואה בעלבון עלובים (ראה ב"ר מה , י). כי אמרה הגם הלם - לשון תימה: וכי סבורה הייתי שאף הלום , במדברות , ראיתי שלוחו של מקום , אחרי ראי אותם בביתו של אברהם , ששם הייתי רגילה לראות המלאכים? ותדע שהיתה רגילה , שהרי מנוח ראה המלאך פעם אחת ואמר: "מות נמות" (שו' יג , כב) , וזו ראת ארבעה זה אחר זה ולא חרדה (ראה ב"ר מה , ז). (יד) באר לחי ראי - כתרגומו: "דמלאך קיימא אתחזי עלה". (טו) ויקרא אברם שם בנו וגו' - אע"פ שלא שמע אברהם דברי המלאך שאמר: "וקראת שמו ישמעאל" (לעיל , יא) , שרתה עליו רוח הקודש וקראו ישמעאל. (טז) ואברם בן שמונים שנה וגו' - לשבחו של ישמעאל נכתב , להודיע שהיה בן שלש עשרה שנה כשמל , ולא עכב.