מאגר הכתר בראשית פרק יח עם פירוש ראב"ע פירוש א - הקצר

פרק יח
(א) וירא אליו - תועי רוח אמרו , כי השם - "שלשה אנשים" , והוא אחד , והוא שלשה (להלן , ב) ולא יתפרדו. והנה שכחו "ויבאו שני המלאכים סדומה" (בר' יט , א). ומפרשים אמרו (ראה אמונות ודעות ע' צד ורש"י) , שהשם נראה אליו במראות נבואה; ואחר כן (ראה בר' נ , ב) נשא עיניו וראה שלשה מלאכים: האחד בא לבשר שרה , והשנים הלכו לסדום. האחד להשחית , והשני להציל את לוט. ופירשו (ראה ב"מ פו , ב) "ויאכלו" (להלן , ח) - כי נאכל הלחם , כטעם "אשר תאכל האש" (וי' ו , ג). ופירוש "כי על כן עברתם" (להלן , ה) , כדברי קדמונינו (רש"י) - הואיל ועברתם; וכן "כי על כן באו" (בר' יט , ח). (ה) כן תעשה - דרך מוסר: שֶפַת לחם - די. (ו) לושי - כמו "ותלש" (ש"ב יג , ח). (י) כעת חיה - כעת הזאת בשנה אחרת , ושרה חיה. או חיה - כמו "כה לחי" (ש"א כה , ו). והוא אחריו - זה המלאך המדבר אל אברהם , הוא אחרי האהל; ואברהם ישב בפתח ולא ראה שרה. ויש אומרים: פתח האהל שלה; והיה האהל אחרי אהל אברהם. (יא) באים בימים - הגיעו לימים רבים. (יב) היתה לי - כמו 'תהיה לי'. ועדנה - עידון ועונג , וכן "ויתעדנו" (נחמ' ט , כה). והטעם: אחרי שבליתי וזקנתי , איך תתחדש בי עידון הנוער? ועוד , כי אדוני זקן. וטעם בקרבה - בנפשה; והשם גלה סודה למלאך. (יג) ואני זקנתי - פירוש "אחרי בלותי" (לעיל , יב). והמלאך אמר אמת (בניגוד לב"מ פז , א ועוד). ומ"ם אמנם - נוסף , כמ"ם "שלשם" (בר' לא , ה). ומפרשים אחרים אמרו , כי אֵילו שלשה אנשים נביאים היו. ואם טען טוען: והלא אברהם נביא היה , ואיך בא נביא אל נביא , רק אם היה גדול ממנו בנבואה כמשה ואהרן? ותשובתם , שלא בא לאברהם אלא לשרה; וכן אמר: "איה שרה אשתך" (לעיל , ט); והשנים הלכו אל סדום. ואל תתמה על מלת "כי משחיתים אנחנו" (בר' יט , יג) , כי כן כתוב "ומשה ואהרן עשו את כל המופתים" (שמ' יא , י) , והשם עשם; וסמכם אליהם , בעבור שנעשו על ידם. והנה יהיה פירוש "ויאכלו" (לעיל , ח) - כמשמעו; ופירוש "ויאמר אדנַי (בנוסחנו: אדנָי) אם נא מצאתי חן בעיניך" (לעיל , ג) - איננו קודש , רק הוא כמו 'רבותיי' , על כן הוא פתוח הנו"ן , ולא נקמץ כמשפט. ובספרים שהוא קמוץ , יהי פירושו: 'נביא השם'. וטעם "בעיניך" (לעיל , ג) - שדבר בתחלה עם הגדול שבהם , ואחר כך עם כולם. ומצאנו שנקרא הנביא 'מלאך' , בחגי (א , יג). ויש אומרים (שבת קכז , א) , כי אברהם בקש רשות מהשכינה. ויש אומרים , כי הוא מוקדם ומאוחר , וכן הוא: "וישא" (לעיל , ב) - וכבר נשא עיניו ועשה כך וכך , ואחר כך נראה אליו השם , ואמר "המכסה אני" (להלן , יח) , גם "זעקת סדם" (להלן , כ). ואלה ההולכים הגיעו אל סדום , ואברהם עודנו עומד לפני השכינה (ראה להלן , כב). ועל כל פנים "ויי' אמר" (להלן , יז) - עם אברהם ידבר , או עם המלאכים שיאמרו לו. רק "ויאמר יי' זעקת סדם" (להלן , כ) - עם אברהם דבר. ואברהם נגש ואמר "האף תספה" (להלן , כג) , ונכנס פסוק "ויפנו משם האנשים" (להלן , כב) להודיע , כי בעת שבאו אל סדום , אז אמר השם לאברהם: "זעקת סדם". וכן "אמר לנער ויעבר לפנינו ויעבור ואתה עמוד כיום" (ש"א ט , כז). ואין לנו צורך לתיקון סופרים (ראה גינ' מסורה ב ע' תשי; וראה רש"י , להלן , כב); והעד , שאמר באחרונה "אל המקום אשר עמד שם את פני יי'" (בר' יט , כז). והנכון בעיני תמצאנו רמוז בפרשת 'ואלה שמות' (שמ' ג , טו). (יד) ומלת היפלא - הֲיֵעָלֵם , וכן "עשה פלא" (שמ' טו , יא). ויש אומרים (כנראה ב"ר מח , יט): איננו דבר פלא בעיני השם לעשות כן. ואלו היה זה הפירוש נכון , לא היה מ"ם דבק עם השם. (יח) ונברכו בו - מבניין 'נפעל'; וטעמו , שיהיו מבורכים בשבילו. ומלת "והתברכו" (בר' כב , יח) איננה כן , רק 'הם מתברכים בו'. (כ) ופירוש זעקת סדם - שדברו דברים כנגד השם; או: זעקת החמס. וחטאתם כבדה , ולא תכילה הארץ. (כא-כג) יש אומרים (אולי ב"ר מט , ו): הכצעקתה הבאה אלי - אם כן עשו , אעשה בהם כלה; ואם לא , אדעה - ארחם אֹתם. וכן יפרשו "וידע אלהים" (שמ' ב , כה). ועל דעתי , שהוא פירושו: ואראה אם עשו כולם כרעה הזאת; ואם לא , אדעה. כי האמת , ש'הכל' ידע כל חלק על דרך 'כל' , ולא על דרך 'חלק'. והעד כי זה הפירוש הוא האמת , ואם הוא סוד גדול , שאמר אברהם: האף תספה. ונפתח ה"א האף , ואם הוא לתֵמה , בעבור האל"ף שהוא מהגרון , שמשפטו בלשון הקודש להרחיב אשר לפניו. תספה - 'פועל יוצא' , וטעמו: תְכַלֶּה; וכן "אספה עלימו רעות" (דב' לב , כג); ואם הם שני בניינים. (כד) תשא למקום - כטעם 'תסלח' , כמו "נושא עון" (שמ' לד , ז). ולמקום - הוא סדום , כי בעבורו נגש אברהם להציל את לוט. (כה) חלילה - דבר שלא יתכן. ויש אומרים , שהמלה כטעם שָוְא , כמו 'חלול' , שאין בו כלום. והיה כצדיק כרשע - כאשר יתחברו שנים כפי"ן היא דרך קצרה , וטעמו: והיה הצדיק כרשע , והרשע - כצדיק. וכן "כי כמוך כפרעה" (בר' מד , יח); "כעמי כעמך" (מ"א כב , ד); "כחשיכה כאורה" (תה' קלט , יב). ואיך יתכן שלא יעשה משפט , מי שהוא שופט כל הארץ? (כו) וטעם בתוך העיר - שהם יריאים את השם בפרהסיא; וכן "שוטטו בחוצות ירושלם" (יר' ה , א). (כז) ואין (ראה ת"י) מלת הואלתי כמו "החילותי" (דב' ב , לא) , רק פירושה 'רציתי'; וכן "הואיל משה" (דב' א , ה). וכ"ף מלת אנכי - נוסף; או הם שתי מלות , והטעם אחד. וטעם עפר ואפר - כי עפר הייתי ואפר אשוב. והעקר על יסוד הגוף , והם העצמות. (כח) חסר חמשה , והטעם: אולי תחסר העשירית מהמספר. וטעם התשחית בחמשה - התשחית בעבור חמשה שיחסרו , את הכל? (כט) ואחר כן אמר: אולי החסרון הוא התשיעית מזה המספר , שאמרת: אם ימצאון שם לא אשחיתם (ראה לעיל , כח). וטעם לא אעשה בעבור הארבעים - לא אעשה השחתה. (ל-לב) ושלא יאריך , חבר שני החסרונים אחר כן , וחסר הרביעית גם השלישית גם החצי. ויש אומרים (ראה רס"ג בראשית): למה לא הפחית מעשרה? בעבור היות שנים לכל עיר , כי חמש ערים היו. וזה איננו נכון , בעבור שאמר "בסדם" (לעיל , כו) - לבדה. ואע"פ שחכמינו העתיקו (ראה ברכות כא , ב) , שאין תפלה בצבור פחות מעשרה , גם זה הפסוק יחזיק ידי אמונתינו. (לג) ואברהם שב למקומו - אל חברון (ראה בר' יג , יח; ולעיל , א). וזאת המראה היתה במקום שהלך אברהם לשלח המלאכים (ראה לעיל , טז) , ומשם ישקיף על פני סדם. ואע"פ שהוא כתוב "וישכם אברהם בבקר... וישקף על פני סדם" (בר' יט , כז , כח) - אחר צאת השמש היה; כי לא נהפכה סדם בלילה , כי כן העיד הכתוב (ראה בר' יט , כג - כד).