מאגר הכתר בראשית פרק יח עם פירוש רלב"ג ביאור המילות

פרק יח
(חלק ראשון:) "וירא אליו יי' באלוני ממרא" וגו' (יח , א) עד "ויסע משם אברהם" (בר' כ , א). (ב) וישא עיניו וירא - רוצה לומר: וכבר נשא עיניו קודם זה וראה שלשה אנשים , והם היו נביאים , כאלו תאמר: שֵׁם ועבר ― אם היו נביאים , כמו שספרו מהם רבותינו ז"ל (ב"ר כ , ו) ― וזולתם ממי שהיה נביא בזמן ההוא. והנה נקראו מפני זה 'מלאכים' אצל לוט (ראה בר' יט , א) , כי הנביא יקרא 'מלאך' , כמו שזכרנו בספור הגר המצרית (בה"מ בר' טז , ז); ולא נקראו אצל אברהם כי אם אנשים , כי לא היו שלוחים אצלו , כי הוא היה נביא ― ואולם מה שהודיעו מעניין לידת שרה היה בשורה לשרה , לא לאברהם , ולזה אמרו אליו , קודם הגידם זה הייעוד: "איה שרה אשתך" (להלן , ט) , כי אליה היו הדברים ― ועוד , שאצל אברהם לא היו ראויים שיקראו 'מלאכים' , לפי שלא הגיעה להם הנבואה פעמים רבות , עד שיהיה ראוי שיתוארו אצל אברהם בשהם 'מלאכים'. וזה , כי אברהם , לגודל מעלתו , הגיעה לו הנבואה פעמים רבות , ולזה לא יתכן שיתואר אצלו הנביא בשהוא מלאך , אם לא תגיע לו הנבואה פעמים רבות ― כמו שלא יאמר באדם שהוא 'עבד פלוני' מפני שעבד אותו פעם אחת או שתים , אבל יאמר בו שכבר עבד אותו , ואולם יתואר בשהוא עבדו כשעובד אותו תמיד ― ואולם אצל לוט , שלא הגיעה לו הנבואה כלל , יתואר הנביא בשהוא 'מלאך' , ואם לא הגיעה לו הנבואה כי אם פעם אחת או שתים. אמרו בבראשית רבה (נ , ב): אברהם , שכחו יפה , נדמו לו כאנשים , אבל לוט , שכחו רע , נדמו לו כדמות מלאכים. והנה הקדים זה הספור קודם שיגיד עניין הנבואה אשר הגיעה לאברהם , לפי שהוא יספר , שבעת פנותם ממנו ללכת לסדום היה הגעת הנבואה הזאת לאברהם , ולפי ששליחות אלו האנשים היה בדבר בעינו שהודיע השם יתעלה לאברהם בזאת הנבואה. (ג) ויאמר אדני - הוא מעניין 'האדנות והממשלה' , והוא חול; ואולם אמר זה לגדול שבהם , כמו שאמרו ז"ל (ב"ר מח , י). (ה) כי על כן עברתם על עבדכם - יתכן שכבר עקמו הדרך לעבור אצל אברהם , וזה ממה שיורה שכבר עשו זה לאכול ולשתות עמו. ואפשר שיהיה זה על דרך אמרו "אשר על כן סרו מאחריו" (איוב לד , כז); והכונה בזה , כי היה נדיב מאד , ולא יעזוב אחד מהבאים אצלו להפרד ממנו , אם לא אחרי אכלו ושתותו , ולזה יהיה בֹּא האנשים אצלו כאלו הוא לתכלית שיאכלו וישתו עימו. (ז) בן בקר רך וטוב - בן בקר שהיה רך ושמן. לעשות אותו - לתקן אותו. (ח) עומד עליהם - עומד אצלם , לראות אם יחסר להם דבר. (ט) הנקודות אשר על אליו , ומה שידמה לו , הוא אצלי להורות על עניין ממוצע בין מציאות התיבה הנקודה והעדרה , כי הנקודה תֵעָשה על הכתוב , למחוק מה שעליו הנקודה; ולפי שכבר נשארה התיבה בכתוב עם הנקודות שעליה , הורה שאינה נמחקת מכל וכל , ואינה נכתבת בשלמות. ולזה תהיה הכונה בכאן , שהם לא כוונו מתחלת העניין שיאמרו זה המאמר לאברהם , אבל כוונו שישאלו: איה שרה , להודיעה זאת הבשורה אשר בא אחד מהם להודיעה , ולא הרחיקו גם כן אמור זה המאמר לאברהם , ולזה שאלו זה לו , כשלא מצאו אחֵר שישאלו לו זה. (י) שוב אשוב - הנביא ידבר בשם שולחו , כדרך "הרבה ארבה" הנאמר בהגר (בר' טז , י). או רוצה לומר , שכבר ישוב שם הנביא ההוא בעת היות לשרה בן; והבאור השני הוא יותר נכון. כעת חיה - כעת הזאת שהיא קיימת ועומדת עתה. ואמנם אמר זה , לפי שהעוֹבר מהזמן איננו נמצא , וגם לא העתיד , והנמצא ממנו הוא 'העתה העומד'; וכבר התבאר ב'טבעיות' אופן המציאות אשר לו , [ב'ספר השמע']. והרצון בזה , שבהגיע כמו זה העת העומד , מהשנה האחרת , יהיה לשרה בן; וכזה אמר השם יתעלה לאברהם , שזה יהיה "למועד הזה בשנה האחרת" (בר' יז , כא). והנה לא לקח בזה המאמר 'העתה האמתי' , כי לא יתקיים כלל , כפי מה שנתבאר ב'ספר השמע' , אבל לקח 'העתה' אשר בו חלק מהזמן העובר ומהעתיד , וזה 'העתה' ימצא לו קיום כל הזמן אשר בין קצותיו. וזה , כי לולי זה היה מאמר זה האיש לאברהם בעת בעצמו אשר אמר השם לאברהם בשורת יצחק , וזה ממה שלא יתכן. ואולם כאשר הנחנו הזמן זה העת רחב , הנה יתכן שכבר אמר השם לאברהם בקצתו בשורת יצחק , ובקצתו הנשאר סִפֵּר זה האיש לאברהם זאת הבשורה. והוא אחריו - רוצה לומר , שפתח אהל שרה היה אחורי האהל , לא בצד ממנו אשר היו בו אלו האנשים. והנה היה זה בזה האופן , כדי שיהיה ישיבתה באהל ההוא בצנעה נפלאה , כדי שלא יראה אותה אחד מהעוברים והשבים. (יא) אורח כנשים - הוא הוסת. (יב) ותצחק - מעניין 'לעג ושחוק'. בקרבה - בלבה; והרצון בזה , שלא אמרה זה המאמר לשום אדם. בלותי - זקנתי , כי בעת הזקנה ידרוך האדם אל הבלוי וההפסד. היתה לי עדנה - רוצה לומר: יהיה לי תענוג הנוער ועדונו , עד שיהיה ממנו מוֹתָר , יתהוה ממנו העוּבָּר. (יג) ויאמר יי' אל אברהם - הנה , לרב מעלת אברהם בנבואה , וקלות התבודדות שכלו מבין שאר כחות הנפש , הגיעה לו הנבואה בהקיץ; וכבר אמרנו בסבת זה בשני מ'ספר מלחמות יי''. או אמר לו זה הנביא ההוא , כי כבר הודיע לו זה השם יתעלה בהגיע לו הנבואה הזאת; ויהיה אמרו ויאמר יי' אל אברהם כדרך "ויאמר יי' לה" (בר' כה , כג) , שהיה באמצעות נביא , כמו שאמרו ז"ל (ב"ר מה , י). (יד) היפלא - היֵעָלֵם. (יח) ונברכו בו - רוצה לומר: בגוי ההוא אשר יהיה ממנו , ויאמרו גוי לגוי בברכם קצתם קצת: ישימך השם כמו זה הגוי אשר השתלשל מאברהם. (יט) כי ידעתיו - עבר במקום עתיד , כדרך אמרו "הנה בן נולד לבית דוד" (מ"א יג , ב); וכבר יִמָצְאוּ כמו זה רבים בדברי הנבואה; גם בדברי האנשים קצתם עם קצת , כאמרו "נתתי כסף השדה קח ממני" (בר' כג , יג); והרצון בזה , שכבר ידע השם יתעלה זה הגוי אשר יהיה מסתעף מאברהם , ותדבק בו השגחתו , כטעם "כי יודע יי' דרך צדיקים" (תה' א , ו). (כא) ארדה נא ואראה - הוא על דרך משל , לדבר כלשון בני אדם. כלה - רוצה לומר , שכבר יעשה אותם כלה. ואם לא אדעה - רוצה לומר , שאם לא חטאו , אדעה אותם ותדבק השגחתי להצילם. (כג-כד) בתוך העיר - היא סדום והנמשך אליה משאר העיירות האלו. והנה זכר סדום לבדה , כאמרו "אם אמצא בסדום" (להלן , כו) , להיותה ראש לכל העיירות האלו ― ולזה תמצא שהקדים מלך סדום לשאר המלכים , כאשר זכרם במה שקדם (בר' יד , ב) , ובהשבת הרכוש דבר מלך סדום לבדו עם אברהם , להיותו ראש על שאר המלכים ההם (שם , כא) ― ועוד , שאברהם התפלל על העיר ההיא , מפני שהיה שם לוט בן אחיו. האף תספה - רוצה לומר: האם האף תְכַלֶּה צדיק עם רשע? ואמנם אמר זה , לפי שהרעות אינם מסודרות מהשם יתעלה , אם לא במקרה ועל הכוונה השנית; ולזה יִחֵס הכליון אל האף , לא אל השם יתעלה. למקום - רוצה לומר: למקום ההוא אשר גזר השם שישחת עם סדום , והוא כולל: סדום ועמרה ואדמה וצבויים. (כה) השופט כל הארץ לא יעשה משפט - הוא נקרא בתמיהה; ועניינו: האם יתכן במי שהוא שופט כל הארץ שלא יעשה משפט? (כז) הואלתי - רציתי , כמו "ויואל משה" (שמ' ב , כא).