פרק ב
[א]
וַיְכֻלּוּ
הַשָּׁמַיִם
וְהָאָרֶץ
וְכָל־צְבָאָם:
[ב]
וַיְכַל
אֱלֹהִים
בַּיּוֹם
הַשְּׁבִיעִי
מְלַאכְתּוֹ
אֲשֶׁר
עָשָׂה
וַיִּשְׁבֹּת
בַּיּוֹם
הַשְּׁבִיעִי
מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ
אֲשֶׁר
עָשָׂה:
[ג]
וַיְבָרֶךְ
אֱלֹהִים
אֶת־יוֹם
הַשְּׁבִיעִי
וַיְקַדֵּשׁ
אֹתוֹ
כִּי
בוֹ
שָׁבַת
מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ
אֲשֶׁר־בָּרָא
אֱלֹהִים
לַעֲשׂוֹת:
פ
[שני]
[ד]
אֵלֶּה
תוֹלְדוֹת
הַשָּׁמַיִם
וְהָאָרֶץ
בְּהִבָּרְאָם
בְּיוֹם
עֲשׂוֹת
יְהוָה
אֱלֹהִים
אֶרֶץ
וְשָׁמָיִם:
[ה]
וְכֹל׀
שִׂיחַ
הַשָּׂדֶה
טֶרֶם
יִהְיֶה
בָאָרֶץ
וְכָל־עֵשֶׂב
הַשָּׂדֶה
טֶרֶם
יִצְמָח
כִּי
לֹא
הִמְטִיר
יְהוָה
אֱלֹהִים
עַל־הָאָרֶץ
וְאָדָם
אַיִן
לַעֲבֹד
אֶת־הָאֲדָמָה:
[ו]
וְאֵד
יַעֲלֶה
מִן־הָאָרֶץ
וְהִשְׁקָה
אֶת־כָּל־פְּנֵי
הָאֲדָמָה:
[ז]
וַיִּיצֶר
יְהוָה
אֱלֹהִים
אֶת־הָאָדָם
עָפָר
מִן־הָאֲדָמָה
וַיִּפַּח
בְּאַפָּיו
נִשְׁמַת
חַיִּים
וַיְהִי
הָאָדָם
לְנֶפֶשׁ
חַיָּה:
[ח]
וַיִּטַּע
יְהוָה
אֱלֹהִים
גַּן־בְּעֵדֶן
מִקֶּדֶם
וַיָּשֶׂם
שָׁם
אֶת־הָאָדָם
אֲשֶׁר
יָצָר:
[ט]
וַיַּצְמַח
יְהוָה
אֱלֹהִים
מִן־הָאֲדָמָה
כָּל־עֵץ
נֶחְמָד
לְמַרְאֶה
וְטוֹב
לְמַאֲכָל
וְעֵץ
הַחַיִּים
בְּתוֹךְ
הַגָּן
וְעֵץ
הַדַּעַת
טוֹב
וָרָע:
[י]
וְנָהָר
יֹצֵא
מֵעֵדֶן
לְהַשְׁקוֹת
אֶת־הַגָּן
וּמִשָּׁם
יִפָּרֵד
וְהָיָה
לְאַרְבָּעָה
רָאשִׁים:
[יא]
שֵׁם
הָאֶחָד
פִּישׁוֹן
הוּא
הַסֹּבֵב
אֵת
כָּל־אֶרֶץ
הַחֲוִילָה
אֲשֶׁר־שָׁם
הַזָּהָב:
[יב]
וּזֲהַב
הָאָרֶץ
הַהִוא
טוֹב
שָׁם
הַבְּדֹלַח
וְאֶבֶן
הַשֹּׁהַם:
[יג]
וְשֵׁם־הַנָּהָר
הַשֵּׁנִי
גִּיחוֹן
הוּא
הַסּוֹבֵב
אֵת
כָּל־אֶרֶץ
כּוּשׁ:
[יד]
וְשֵׁם
הַנָּהָר
הַשְּׁלִישִׁי
חִדֶּקֶל
הוּא
הַהֹלֵךְ
קִדְמַת
אַשּׁוּר
וְהַנָּהָר
הָרְבִיעִי
הוּא
פְרָת:
[טו]
וַיִּקַּח
יְהוָה
אֱלֹהִים
אֶת־הָאָדָם
וַיַּנִּחֵהוּ
בְגַן־עֵדֶן
לְעָבְדָהּ
וּלְשָׁמְרָהּ:
[טז]
וַיְצַו
יְהוָה
אֱלֹהִים
עַל־הָאָדָם
לֵאמֹר
מִכֹּל
עֵץ־הַגָּן
אָכֹל
תֹּאכֵל:
[יז]
וּמֵעֵץ
הַדַּעַת
טוֹב
וָרָע
לֹא
תֹאכַל
מִמֶּנּוּ
כִּי
בְּיוֹם
אֲכָלְךָ
מִמֶּנּוּ
מוֹת
תָּמוּת:
[יח]
וַיֹּאמֶר
יְהוָה
אֱלֹהִים
לֹא־טוֹב
הֱיוֹת
הָאָדָם
לְבַדּוֹ
אֶעֱשֶׂה־לּוֹ
עֵזֶר
כְּנֶגְדּוֹ:
[יט]
וַיִּצֶר
יְהוָה
אֱלֹהִים
מִן־הָאֲדָמָה
כָּל־חַיַּת
הַשָּׂדֶה
וְאֵת
כָּל־עוֹף
הַשָּׁמַיִם
וַיָּבֵא
אֶל־הָאָדָם
לִרְאוֹת
מַה־יִּקְרָא־לוֹ
וְכֹל
אֲשֶׁר
יִקְרָא־לוֹ
הָאָדָם
נֶפֶשׁ
חַיָּה
הוּא
שְׁמוֹ:
[שלישי]
[כ]
וַיִּקְרָא
הָאָדָם
שֵׁמוֹת
לְכָל־הַבְּהֵמָה
וּלְעוֹף
הַשָּׁמַיִם
וּלְכֹל
חַיַּת
הַשָּׂדֶה
וּלְאָדָם
לֹא־מָצָא
עֵזֶר
כְּנֶגְדּוֹ:
[כא]
וַיַּפֵּל
יְהוָה
אֱלֹהִים
׀
תַּרְדֵּמָה
עַל־הָאָדָם
וַיִּישָׁן
וַיִּקַּח
אַחַת
מִצַּלְעֹתָיו
וַיִּסְגֹּר
בָּשָׂר
תַּחְתֶּנָּה:
[כב]
וַיִּבֶן
יְהוָה
אֱלֹהִים
׀
אֶת־הַצֵּלָע
אֲשֶׁר־לָקַח
מִן־הָאָדָם
לְאִשָּׁה
וַיְבִאֶהָ
אֶל־הָאָדָם:
[כג]
וַיֹּאמֶר
הָאָדָם
זֹאת
הַפַּעַם
עֶצֶם
מֵעֲצָמַי
וּבָשָׂר
מִבְּשָׂרִי
לְזֹאת
יִקָּרֵא
אִשָּׁה
כִּי
מֵאִישׁ
לֻקֳחָה־זֹּאת:
[כד]
עַל־כֵּן
יַעֲזָב־אִישׁ
אֶת־אָבִיו
וְאֶת־אִמּוֹ
וְדָבַק
בְּאִשְׁתּוֹ
וְהָיוּ
לְבָשָׂר
אֶחָד:
[כה]
וַיִּהְיוּ
שְׁנֵיהֶם
עֲרוּמִּים
הָאָדָם
וְאִשְׁתּוֹ
וְלֹא
יִתְבֹּשָׁשׁוּ: