פרק ב
[א]
וַיְכֻלּ֛וּ
הַשָּׁמַ֥יִם
וְהָאָ֖רֶץ
וְכָל־צְבָאָֽם:
[ב]
וַיְכַ֤ל
אֱלֹהִים֙
בַּיּ֣וֹם
הַשְּׁבִיעִ֔י
מְלַאכְתּ֖וֹ
אֲשֶׁ֣ר
עָשָׂ֑ה
וַיִּשְׁבֹּת֙
בַּיּ֣וֹם
הַשְּׁבִיעִ֔י
מִכָּל־מְלַאכְתּ֖וֹ
אֲשֶׁ֥ר
עָשָֽׂה:
[ג]
וַיְבָ֤רֶךְ
אֱלֹהִים֙
אֶת־י֣וֹם
הַשְּׁבִיעִ֔י
וַיְקַדֵּ֖שׁ
אֹת֑וֹ
כִּ֣י
ב֤וֹ
שָׁבַת֙
מִכָּל־מְלַאכְתּ֔וֹ
אֲשֶׁר־בָּרָ֥א
אֱלֹהִ֖ים
לַעֲשֽׂוֹת:
פ
[שני]
[ד]
אֵ֣לֶּה
תוֹלְד֧וֹת
הַשָּׁמַ֛יִם
וְהָאָ֖רֶץ
בְּהִבָּֽרְאָ֑ם
בְּי֗וֹם
עֲשׂ֛וֹת
יְהוָ֥ה
אֱלֹהִ֖ים
אֶ֥רֶץ
וְשָׁמָֽיִם:
[ה]
וְכֹ֣ל׀
שִׂ֣יחַ
הַשָּׂדֶ֗ה
טֶ֚רֶם
יִֽהְיֶ֣ה
בָאָ֔רֶץ
וְכָל־עֵ֥שֶׂב
הַשָּׂדֶ֖ה
טֶ֣רֶם
יִצְמָ֑ח
כִּי֩
לֹ֨א
הִמְטִ֜יר
יְהוָ֤ה
אֱלֹהִים֙
עַל־הָאָ֔רֶץ
וְאָדָ֣ם
אַ֔יִן
לַעֲבֹ֖ד
אֶת־הָאֲדָמָֽה:
[ו]
וְאֵ֖ד
יַעֲלֶ֣ה
מִן־הָאָ֑רֶץ
וְהִשְׁקָ֖ה
אֶֽת־כָּל־פְּנֵ֥י
הָאֲדָמָֽה:
[ז]
וַיִּיצֶר֩
יְהוָ֨ה
אֱלֹהִ֜ים
אֶת־הָאָדָ֗ם
עָפָר֙
מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה
וַיִּפַּ֥ח
בְּאַפָּ֖יו
נִשְׁמַ֣ת
חַיִּ֑ים
וַיְהִ֥י
הָאָדָ֖ם
לְנֶ֥פֶשׁ
חַיָּֽה:
[ח]
וַיִּטַּ֞ע
יְהוָ֧ה
אֱלֹהִ֛ים
גַּן־בְּעֵ֖דֶן
מִקֶּ֑דֶם
וַיָּ֣שֶׂם
שָׁ֔ם
אֶת־הָאָדָ֖ם
אֲשֶׁ֥ר
יָצָֽר:
[ט]
וַיַּצְמַ֞ח
יְהוָ֤ה
אֱלֹהִים֙
מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה
כָּל־עֵ֛ץ
נֶחְמָ֥ד
לְמַרְאֶ֖ה
וְט֣וֹב
לְמַֽאֲכָ֑ל
וְעֵ֤ץ
הַֽחַיִּים֙
בְּת֣וֹךְ
הַגָּ֔ן
וְעֵ֕ץ
הַדַּ֖עַת
ט֥וֹב
וָרָֽע:
[י]
וְנָהָר֙
יֹצֵ֣א
מֵעֵ֔דֶן
לְהַשְׁק֖וֹת
אֶת־הַגָּ֑ן
וּמִשָּׁם֙
יִפָּרֵ֔ד
וְהָיָ֖ה
לְאַרְבָּעָ֥ה
רָאשִֽׁים:
[יא]
שֵׁ֥ם
הָאֶחָ֖ד
פִּישׁ֑וֹן
ה֣וּא
הַסֹּבֵ֗ב
אֵ֚ת
כָּל־אֶ֣רֶץ
הַֽחֲוִילָ֔ה
אֲשֶׁר־שָׁ֖ם
הַזָּהָֽב:
[יב]
וּֽזֲהַ֛ב
הָאָ֥רֶץ
הַהִ֖וא
ט֑וֹב
שָׁ֥ם
הַבְּדֹ֖לַח
וְאֶ֥בֶן
הַשֹּֽׁהַם:
[יג]
וְשֵֽׁם־הַנָּהָ֥ר
הַשֵּׁנִ֖י
גִּיח֑וֹן
ה֣וּא
הַסּוֹבֵ֔ב
אֵ֖ת
כָּל־אֶ֥רֶץ
כּֽוּשׁ:
[יד]
וְשֵׁ֨ם
הַנָּהָ֤ר
הַשְּׁלִישִׁי֙
חִדֶּ֔קֶל
ה֥וּא
הַהֹלֵ֖ךְ
קִדְמַ֣ת
אַשּׁ֑וּר
וְהַנָּהָ֥ר
הָרְבִיעִ֖י
ה֥וּא
פְרָֽת:
[טו]
וַיִּקַּ֛ח
יְהוָ֥ה
אֱלֹהִ֖ים
אֶת־הָאָדָ֑ם
וַיַּנִּחֵ֣הוּ
בְגַן־עֵ֔דֶן
לְעָבְדָ֖הּ
וּלְשָׁמְרָֽהּ:
[טז]
וַיְצַו֙
יְהוָ֣ה
אֱלֹהִ֔ים
עַל־הָאָדָ֖ם
לֵאמֹ֑ר
מִכֹּ֥ל
עֵֽץ־הַגָּ֖ן
אָכֹ֥ל
תֹּאכֵֽל:
[יז]
וּמֵעֵ֗ץ
הַדַּ֙עַת֙
ט֣וֹב
וָרָ֔ע
לֹ֥א
תֹאכַ֖ל
מִמֶּ֑נּוּ
כִּ֗י
בְּי֛וֹם
אֲכָלְךָ֥
מִמֶּ֖נּוּ
מ֥וֹת
תָּמֽוּת:
[יח]
וַיֹּ֙אמֶר֙
יְהוָ֣ה
אֱלֹהִ֔ים
לֹא־ט֛וֹב
הֱי֥וֹת
הָאָדָ֖ם
לְבַדּ֑וֹ
אֶעֱשֶׂה־לּ֥וֹ
עֵ֖זֶר
כְּנֶגְדּֽוֹ:
[יט]
וַיִּצֶר֩
יְהוָ֨ה
אֱלֹהִ֜ים
מִן־הָאֲדָמָ֗ה
כָּל־חַיַּ֤ת
הַשָּׂדֶה֙
וְאֵת֙
כָּל־ע֣וֹף
הַשָּׁמַ֔יִם
וַיָּבֵא֙
אֶל־הָ֣אָדָ֔ם
לִרְא֖וֹת
מַה־יִּקְרָא־ל֑וֹ
וְכֹל֩
אֲשֶׁ֨ר
יִקְרָא־ל֧וֹ
הָאָדָ֛ם
נֶ֥פֶשׁ
חַיָּ֖ה
ה֥וּא
שְׁמֽוֹ:
[שלישי]
[כ]
וַיִּקְרָ֨א
הָאָדָ֜ם
שֵׁמ֗וֹת
לְכָל־הַבְּהֵמָה֙
וּלְע֣וֹף
הַשָּׁמַ֔יִם
וּלְכֹ֖ל
חַיַּ֣ת
הַשָּׂדֶ֑ה
וּלְאָדָ֕ם
לֹא־מָצָ֥א
עֵ֖זֶר
כְּנֶגְדּֽוֹ:
[כא]
וַיַּפֵּל֩
יְהוָ֨ה
אֱלֹהִ֧ים
׀
תַּרְדֵּמָ֛ה
עַל־הָאָדָ֖ם
וַיִּישָׁ֑ן
וַיִּקַּ֗ח
אַחַת֙
מִצַּלְעֹתָ֔יו
וַיִּסְגֹּ֥ר
בָּשָׂ֖ר
תַּחְתֶּֽנָּה:
[כב]
וַיִּבֶן֩
יְהוָ֨ה
אֱלֹהִ֧ים
׀
אֶֽת־הַצֵּלָ֛ע
אֲשֶׁר־לָקַ֥ח
מִן־הָאָדָ֖ם
לְאִשָּׁ֑ה
וַיְבִאֶ֖הָ
אֶל־הָאָדָֽם:
[כג]
וַיֹּאמֶר֘
הָאָדָם֒
זֹ֣את
הַפַּ֗עַם
עֶ֚צֶם
מֵֽעֲצָמַ֔י
וּבָשָׂ֖ר
מִבְּשָׂרִ֑י
לְזֹאת֙
יִקָּרֵ֣א
אִשָּׁ֔ה
כִּ֥י
מֵאִ֖ישׁ
לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת:
[כד]
עַל־כֵּן֙
יַֽעֲזָב־אִ֔ישׁ
אֶת־אָבִ֖יו
וְאֶת־אִמּ֑וֹ
וְדָבַ֣ק
בְּאִשְׁתּ֔וֹ
וְהָי֖וּ
לְבָשָׂ֥ר
אֶחָֽד:
[כה]
וַיִּֽהְי֤וּ
שְׁנֵיהֶם֙
עֲרוּמִּ֔ים
הָאָדָ֖ם
וְאִשְׁתּ֑וֹ
וְלֹ֖א
יִתְבֹּשָֽׁשׁוּ:
פרק ב
[א]
ויכלו
השמים
והארץ
וכל צבאם:
[ב]
ויכל
אלהים
ביום
השביעי
מלאכתו
אשר
עשה
וישבת
ביום
השביעי
מכל מלאכתו
אשר
עשה:
[ג]
ויברך
אלהים
את יום
השביעי
ויקדש
אתו
כי
בו
שבת
מכל מלאכתו
אשר ברא
אלהים
לעשות:
פ
[שני]
[ד]
אלה
תולדות
השמים
והארץ
בהבראם
ביום
עשות
יהוה
אלהים
ארץ
ושמים:
[ה]
וכל׀
שיח
השדה
טרם
יהיה
בארץ
וכל עשב
השדה
טרם
יצמח
כי
לא
המטיר
יהוה
אלהים
על הארץ
ואדם
אין
לעבד
את האדמה:
[ו]
ואד
יעלה
מן הארץ
והשקה
את כל פני
האדמה:
[ז]
וייצר
יהוה
אלהים
את האדם
עפר
מן האדמה
ויפח
באפיו
נשמת
חיים
ויהי
האדם
לנפש
חיה:
[ח]
ויטע
יהוה
אלהים
גן בעדן
מקדם
וישם
שם
את האדם
אשר
יצר:
[ט]
ויצמח
יהוה
אלהים
מן האדמה
כל עץ
נחמד
למראה
וטוב
למאכל
ועץ
החיים
בתוך
הגן
ועץ
הדעת
טוב
ורע:
[י]
ונהר
יצא
מעדן
להשקות
את הגן
ומשם
יפרד
והיה
לארבעה
ראשים:
[יא]
שם
האחד
פישון
הוא
הסבב
את
כל ארץ
החוילה
אשר שם
הזהב:
[יב]
וזהב
הארץ
ההוא
טוב
שם
הבדלח
ואבן
השהם:
[יג]
ושם הנהר
השני
גיחון
הוא
הסובב
את
כל ארץ
כוש:
[יד]
ושם
הנהר
השלישי
חדקל
הוא
ההלך
קדמת
אשור
והנהר
הרביעי
הוא
פרת:
[טו]
ויקח
יהוה
אלהים
את האדם
וינחהו
בגן עדן
לעבדה
ולשמרה:
[טז]
ויצו
יהוה
אלהים
על האדם
לאמר
מכל
עץ הגן
אכל
תאכל:
[יז]
ומעץ
הדעת
טוב
ורע
לא
תאכל
ממנו
כי
ביום
אכלך
ממנו
מות
תמות:
[יח]
ויאמר
יהוה
אלהים
לא טוב
היות
האדם
לבדו
אעשה לו
עזר
כנגדו:
[יט]
ויצר
יהוה
אלהים
מן האדמה
כל חית
השדה
ואת
כל עוף
השמים
ויבא
אל האדם
לראות
מה יקרא לו
וכל
אשר
יקרא לו
האדם
נפש
חיה
הוא
שמו:
[שלישי]
[כ]
ויקרא
האדם
שמות
לכל הבהמה
ולעוף
השמים
ולכל
חית
השדה
ולאדם
לא מצא
עזר
כנגדו:
[כא]
ויפל
יהוה
אלהים
׀
תרדמה
על האדם
ויישן
ויקח
אחת
מצלעתיו
ויסגר
בשר
תחתנה:
[כב]
ויבן
יהוה
אלהים
׀
את הצלע
אשר לקח
מן האדם
לאשה
ויבאה
אל האדם:
[כג]
ויאמר
האדם
זאת
הפעם
עצם
מעצמי
ובשר
מבשרי
לזאת
יקרא
אשה
כי
מאיש
לקחה זאת:
[כד]
על כן
יעזב איש
את אביו
ואת אמו
ודבק
באשתו
והיו
לבשר
אחד:
[כה]
ויהיו
שניהם
ערומים
האדם
ואשתו
ולא
יתבששו: