מאגר הכתר בראשית פרק כ עם פירוש ראב"ע פירוש א - הקצר

פרק כ
[א] וַיִּסַּ֨ע מִשָּׁ֤ם אַבְרָהָם֙ אַ֣רְצָה הַנֶּ֔גֶב וַיֵּ֥שֶׁב בֵּין־קָדֵ֖שׁ וּבֵ֣ין שׁ֑וּר וַיָּ֖גָר בִּגְרָֽר:
[ב] וַיֹּ֧אמֶר אַבְרָהָ֛ם אֶל־שָׂרָ֥ה אִשְׁתּ֖וֹ אֲחֹ֣תִי הִ֑וא וַיִּשְׁלַ֗ח אֲבִימֶ֙לֶךְ֙ מֶ֣לֶךְ גְּרָ֔ר וַיִּקַּ֖ח אֶת־שָׂרָֽה:
[ג] וַיָּבֹ֧א אֱלֹהִ֛ים אֶל־אֲבִימֶ֖לֶךְ בַּחֲל֣וֹם הַלָּ֑יְלָה וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הִנְּךָ֥ מֵת֙ עַל־הָאִשָּׁ֣ה אֲשֶׁר־לָקַ֔חְתָּ וְהִ֖וא בְּעֻ֥לַת בָּֽעַל:
[ד] וַאֲבִימֶ֕לֶךְ לֹ֥א קָרַ֖ב אֵלֶ֑יהָ וַיֹּאמַ֕ר אֲדנָ֕י הֲג֥וֹי גַּם־צַדִּ֖יק תַּהֲרֹֽג:
[ה] הֲלֹ֨א ה֤וּא אָֽמַר־לִי֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא וְהִֽיא־גַם־הִ֥וא אָמְרָ֖ה אָחִ֣י ה֑וּא בְּתָם־לְבָבִ֛י וּבְנִקְיֹ֥ן כַּפַּ֖י עָשִׂ֥יתִי זֹֽאת:
[ו] וַיֹּאמֶר֩ אֵלָ֨יו הָאֱלֹהִ֜ים בַּחֲלֹ֗ם גַּ֣ם אָנֹכִ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ כִּ֤י בְתָם־לְבָֽבְךָ֙ עָשִׂ֣יתָ זֹּ֔את וָאֶחְשֹׂ֧ךְ גַּם־אָנֹכִ֛י אוֹתְךָ֖ מֵחֲטוֹ־לִ֑י עַל־כֵּ֥ן לֹא־נְתַתִּ֖יךָ לִנְגֹּ֥עַ אֵלֶֽיהָ:
[ז] וְעַתָּ֗ה הָשֵׁ֤ב אֵֽשֶׁת־הָאִישׁ֙ כִּֽי־נָבִ֣יא ה֔וּא וְיִתְפַּלֵּ֥ל בַּעַדְךָ֖ וֶחְיֵ֑ה וְאִם־אֵינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכָל־אֲשֶׁר־לָֽךְ:
[ח] וַיַּשְׁכֵּ֨ם אֲבִימֶ֜לֶךְ בַּבֹּ֗קֶר וַיִּקְרָא֙ לְכָל־עֲבָדָ֔יו וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בְּאָזְנֵיהֶ֑ם וַיִּֽירְא֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים מְאֹֽד:
[ט] וַיִּקְרָ֨א אֲבִימֶ֜לֶךְ לְאַבְרָהָ֗ם וַיֹּ֨אמֶר ל֜וֹ מֶה־עָשִׂ֤יתָ לָּ֙נוּ֙ וּמֶה־חָטָ֣אתִי לָ֔ךְ כִּֽי־הֵבֵ֧אתָ עָלַ֛י וְעַל־מַמְלַכְתִּ֖י חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֑ה מַעֲשִׂים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יֵֽעָשׂ֔וּ עָשִׂ֖יתָ עִמָּדִֽי:
[י] וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־אַבְרָהָ֑ם מָ֣ה רָאִ֔יתָ כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה:
[יא] וַיֹּ֙אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֣י אָמַ֗רְתִּי רַ֚ק אֵין־יִרְאַ֣ת אֱלֹהִ֔ים בַּמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה וַהֲרָג֖וּנִי עַל־דְּבַ֥ר אִשְׁתִּֽי:
[יב] וְגַם־אָמְנָ֗ה אֲחֹתִ֤י בַת־אָבִי֙ הִ֔וא אַ֖ךְ לֹ֣א בַת־אִמִּ֑י וַתְּהִי־לִ֖י לְאִשָּֽׁה:
[יג] וַיְהִ֞י כַּאֲשֶׁ֧ר הִתְע֣וּ אֹתִ֗י אֱלֹהִים֘ מִבֵּ֣ית אָבִי֒ וָאֹמַ֣ר לָ֔הּ זֶ֣ה חַסְדֵּ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשִׂ֖י עִמָּדִ֑י אֶ֤ל כָּל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר נָב֣וֹא שָׁ֔מָּה אִמְרִי־לִ֖י אָחִ֥י הֽוּא:
[יד] וַיִּקַּ֨ח אֲבִימֶ֜לֶךְ צֹ֣אן וּבָקָ֗ר וַעֲבָדִים֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וַיִּתֵּ֖ן לְאַבְרָהָ֑ם וַיָּ֣שֶׁב ל֔וֹ אֵ֖ת שָׂרָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ:
[טו] וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ הִנֵּ֥ה אַרְצִ֖י לְפָנֶ֑יךָ בַּטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ שֵֽׁב:
[טז] וּלְשָׂרָ֣ה אָמַ֗ר הִנֵּ֨ה נָתַ֜תִּי אֶ֤לֶף כֶּ֙סֶף֙ לְאָחִ֔יךְ הִנֵּ֤ה הוּא־לָךְ֙ כְּס֣וּת עֵינַ֔יִם לְכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר אִתָּ֑ךְ וְאֵ֥ת כֹּ֖ל וְנֹכָֽחַת:
[יז] וַיִּתְפַּלֵּ֥ל אַבְרָהָ֖ם אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּרְפָּ֨א אֱלֹהִ֜ים אֶת־אֲבִימֶ֧לֶךְ וְאֶת־אִשְׁתּ֛וֹ וְאַמְהֹתָ֖יו וַיֵּלֵֽדוּ:
[יח] כִּֽי־עָצֹ֤ר עָצַר֙ יְהוָ֔ה בְּעַ֥ד כָּל־רֶ֖חֶם לְבֵ֣ית אֲבִימֶ֑לֶךְ עַל־דְּבַ֥ר שָׂרָ֖ה אֵ֥שֶׁת אַבְרָהָֽם: ס

פרק כ
(ב-ג) אל שרה אשתו - על , וכן "אל הנער הזה" (ש"א א , כז). ובא המלאך בחלום אל אבימלך , בעבור כבוד אברהם. ופֹה - לקיחה , גם כן עם פרעה (ראה בר' יב , טו); רק על פרעה הביא נגעים גדולים ועל ביתו (ראה שם , יז) , ונגעי אבימלך וביתו לא היו כן , כי צדיק הוא מפרעה. (ד) וטעם הגוי גם צדיק - בעד נפשו ובעד ביתו וממלכתו , וכן כתוב (ראה להלן , ט). ואל תשמע אל דברי חולם החלום המחליף מלה במלה (כנראה יצחק בן ישוש; וראה צחות ע' עב) , שפירש הגוי - איש. ובמלת "לעם נכרי" (שמ' כא , ח; ושם מיוחס הפירוש לרס"ג) אאריך מעט. (ו) לנגוע ו"לגעת" (ש"ב יד , י) - כמו "לנטוע" (יש' נא , טז) ו"לטעת" (קה' ג , ב); וכולם הם 'שמות פועל'. (ט) מה עשית לנו - בפתח קטן תחת מה , בעבור אות הגרון הבא אחריו; וכן המשפט. (יב) אחתי בת אבי - יש אומרים (ראה רש"י) , שהוא כמו "אלהי אבי אברהם" (בר' לב , י). והנכון בעיני , שדחה אבימלך בדברים לפי צורך השעה. ובפסוק "אנכי עשו בכורך" (בר' כז , יט) אביא חביריהם. (יג) התעו אותי אלהים - לשון קודש. והטעם , שהוא נוסע ממקום למקום ולא ידע אנה ילך; וכן "והנה תועה בשדה" (בר' לז , טו). ואין זאת התעיה בלב; גם כתוב "למה תתענו יי'" (יש' סג , יז). אמרי לי - בשבילי , וכן "ואמר פרעה לבני ישראל" (שמ' יד , ג). (טז) הנה הוא לך כסות עינים - יש אומרים (מגילה טו , א) , כי זה רמז על כהות עיני בנה; וזה דרך דרש. והישר בעיני , שיהיה כסות עינים - מושך עצמו ואחר עמו , כמו "יי' אל בקצפך תוכיחני" (תה' לח , ב) , ורבים אחרים. והנה הוא לך כמו מִכְסֶה עינים , בעבור אברהם שהוא בעלך; והטעם , שלא ישא איש את עיניו איליך. גם הוא כסות עינים לכל אשר אתך משפחות - שהם נשי עבדיו. ויהי טעם ו"ו ונכחת כפ"ה רפה בלשון ישמעאל. ובמקרא אלפים כמוהו , כמו "ביום השלישי וישא אברהם" (בר' כב , ד). וטעם ונכחת - דברי משה , שלא אמרה עוד שרה על אברהם: "אחי הוא" (לעיל , ה). והנה פירוש ואת כל - ועם כל זה נתוכחה שרה. ויש אומרים (ראה ב"ר נב , יב) , כי הנה הוא לך - על הכסף לקנות לך מלבוש , ומלת נתתי - מושכת עצמה ואחרת עמה; וכן הוא: הנה נתתי אלף כסף לאחיך לקנות לך בו מכסה , כמו כסות , שיהיה תאוה לעינים , ונתתי לכל אשר אתך. ואת כל אשר נתתי לבעליך , צאן ובקר ועבדים ושפחות (ראה לעיל , יד). ויותר נכון להיות פירושו כאשר אמרתי , כי אברהם הוא כסות עינים לך , לעבדים אשר אתך , שהיו לך , גם לאשר נתתים גם אני (ראה לעיל , יד). ואת כל - ועם כל בני אדם הוא לך כסות עינים. ונוכחת - דברי משה , ויעמוד טעם הו"ו במקומו. והגאון אמר (רס"ג בראשית) , שהוא מן 'נכח' , ואין דבריו נכוחים. (יז) וילדו - שב אל אשת אבימלך ואמהתיו , לא אל אבימלך; וכן "וישם דמי מלחמה" (מ"א ב , ה); "בעמוד ענן ידבר אליהם" (תה' צט , ז); "אלה בני עדה" (בר' לו , יב); "אשר עבדתי אתך" (בר' ל , כו); "אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו" (יהו' כד , ב). הלא תראה , שהוא מפורש בפסוק השני: "כי עצר עצר יי' בעד כל רחם לבית אבימלך" (להלן , יח) , ולא הזכיר אבימלך. והארכתי כל כך בעבור מפרשים (ראה רש"י) , שאמרו שהיה עוצר לצאת חוץ; ומלת "כל רחם" (שם) טענה עליהם. ומלת וילדו - לנשים , כמו "ויחמו הצאן" (בר' ל , לט).