פרק כ
[א]
וַיִּסַּ֨ע
מִשָּׁ֤ם
אַבְרָהָם֙
אַ֣רְצָה
הַנֶּ֔גֶב
וַיֵּ֥שֶׁב
בֵּין־קָדֵ֖שׁ
וּבֵ֣ין
שׁ֑וּר
וַיָּ֖גָר
בִּגְרָֽר:
[ב]
וַיֹּ֧אמֶר
אַבְרָהָ֛ם
אֶל־שָׂרָ֥ה
אִשְׁתּ֖וֹ
אֲחֹ֣תִי
הִ֑וא
וַיִּשְׁלַ֗ח
אֲבִימֶ֙לֶךְ֙
מֶ֣לֶךְ
גְּרָ֔ר
וַיִּקַּ֖ח
אֶת־שָׂרָֽה:
[ג]
וַיָּבֹ֧א
אֱלֹהִ֛ים
אֶל־אֲבִימֶ֖לֶךְ
בַּחֲל֣וֹם
הַלָּ֑יְלָה
וַיֹּ֣אמֶר
ל֗וֹ
הִנְּךָ֥
מֵת֙
עַל־הָאִשָּׁ֣ה
אֲשֶׁר־לָקַ֔חְתָּ
וְהִ֖וא
בְּעֻ֥לַת
בָּֽעַל:
[ד]
וַאֲבִימֶ֕לֶךְ
לֹ֥א
קָרַ֖ב
אֵלֶ֑יהָ
וַיֹּאמַ֕ר
אֲדנָ֕י
הֲג֥וֹי
גַּם־צַדִּ֖יק
תַּהֲרֹֽג:
[ה]
הֲלֹ֨א
ה֤וּא
אָֽמַר־לִי֙
אֲחֹ֣תִי
הִ֔וא
וְהִֽיא־גַם־הִ֥וא
אָמְרָ֖ה
אָחִ֣י
ה֑וּא
בְּתָם־לְבָבִ֛י
וּבְנִקְיֹ֥ן
כַּפַּ֖י
עָשִׂ֥יתִי
זֹֽאת:
[ו]
וַיֹּאמֶר֩
אֵלָ֨יו
הָאֱלֹהִ֜ים
בַּחֲלֹ֗ם
גַּ֣ם
אָנֹכִ֤י
יָדַ֙עְתִּי֙
כִּ֤י
בְתָם־לְבָֽבְךָ֙
עָשִׂ֣יתָ
זֹּ֔את
וָאֶחְשֹׂ֧ךְ
גַּם־אָנֹכִ֛י
אוֹתְךָ֖
מֵחֲטוֹ־לִ֑י
עַל־כֵּ֥ן
לֹא־נְתַתִּ֖יךָ
לִנְגֹּ֥עַ
אֵלֶֽיהָ:
[ז]
וְעַתָּ֗ה
הָשֵׁ֤ב
אֵֽשֶׁת־הָאִישׁ֙
כִּֽי־נָבִ֣יא
ה֔וּא
וְיִתְפַּלֵּ֥ל
בַּעַדְךָ֖
וֶחְיֵ֑ה
וְאִם־אֵינְךָ֣
מֵשִׁ֗יב
דַּ֚ע
כִּי־מ֣וֹת
תָּמ֔וּת
אַתָּ֖ה
וְכָל־אֲשֶׁר־לָֽךְ:
[ח]
וַיַּשְׁכֵּ֨ם
אֲבִימֶ֜לֶךְ
בַּבֹּ֗קֶר
וַיִּקְרָא֙
לְכָל־עֲבָדָ֔יו
וַיְדַבֵּ֛ר
אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֥ים
הָאֵ֖לֶּה
בְּאָזְנֵיהֶ֑ם
וַיִּֽירְא֥וּ
הָאֲנָשִׁ֖ים
מְאֹֽד:
[ט]
וַיִּקְרָ֨א
אֲבִימֶ֜לֶךְ
לְאַבְרָהָ֗ם
וַיֹּ֨אמֶר
ל֜וֹ
מֶה־עָשִׂ֤יתָ
לָּ֙נוּ֙
וּמֶה־חָטָ֣אתִי
לָ֔ךְ
כִּֽי־הֵבֵ֧אתָ
עָלַ֛י
וְעַל־מַמְלַכְתִּ֖י
חֲטָאָ֣ה
גְדֹלָ֑ה
מַעֲשִׂים֙
אֲשֶׁ֣ר
לֹא־יֵֽעָשׂ֔וּ
עָשִׂ֖יתָ
עִמָּדִֽי:
[י]
וַיֹּ֥אמֶר
אֲבִימֶ֖לֶךְ
אֶל־אַבְרָהָ֑ם
מָ֣ה
רָאִ֔יתָ
כִּ֥י
עָשִׂ֖יתָ
אֶת־הַדָּבָ֥ר
הַזֶּֽה:
[יא]
וַיֹּ֙אמֶר֙
אַבְרָהָ֔ם
כִּ֣י
אָמַ֗רְתִּי
רַ֚ק
אֵין־יִרְאַ֣ת
אֱלֹהִ֔ים
בַּמָּק֖וֹם
הַזֶּ֑ה
וַהֲרָג֖וּנִי
עַל־דְּבַ֥ר
אִשְׁתִּֽי:
[יב]
וְגַם־אָמְנָ֗ה
אֲחֹתִ֤י
בַת־אָבִי֙
הִ֔וא
אַ֖ךְ
לֹ֣א
בַת־אִמִּ֑י
וַתְּהִי־לִ֖י
לְאִשָּֽׁה:
[יג]
וַיְהִ֞י
כַּאֲשֶׁ֧ר
הִתְע֣וּ
אֹתִ֗י
אֱלֹהִים֘
מִבֵּ֣ית
אָבִי֒
וָאֹמַ֣ר
לָ֔הּ
זֶ֣ה
חַסְדֵּ֔ךְ
אֲשֶׁ֥ר
תַּעֲשִׂ֖י
עִמָּדִ֑י
אֶ֤ל
כָּל־הַמָּקוֹם֙
אֲשֶׁ֣ר
נָב֣וֹא
שָׁ֔מָּה
אִמְרִי־לִ֖י
אָחִ֥י
הֽוּא:
[יד]
וַיִּקַּ֨ח
אֲבִימֶ֜לֶךְ
צֹ֣אן
וּבָקָ֗ר
וַעֲבָדִים֙
וּשְׁפָחֹ֔ת
וַיִּתֵּ֖ן
לְאַבְרָהָ֑ם
וַיָּ֣שֶׁב
ל֔וֹ
אֵ֖ת
שָׂרָ֥ה
אִשְׁתּֽוֹ:
[טו]
וַיֹּ֣אמֶר
אֲבִימֶ֔לֶךְ
הִנֵּ֥ה
אַרְצִ֖י
לְפָנֶ֑יךָ
בַּטּ֥וֹב
בְּעֵינֶ֖יךָ
שֵֽׁב:
[טז]
וּלְשָׂרָ֣ה
אָמַ֗ר
הִנֵּ֨ה
נָתַ֜תִּי
אֶ֤לֶף
כֶּ֙סֶף֙
לְאָחִ֔יךְ
הִנֵּ֤ה
הוּא־לָךְ֙
כְּס֣וּת
עֵינַ֔יִם
לְכֹ֖ל
אֲשֶׁ֣ר
אִתָּ֑ךְ
וְאֵ֥ת
כֹּ֖ל
וְנֹכָֽחַת:
[יז]
וַיִּתְפַּלֵּ֥ל
אַבְרָהָ֖ם
אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים
וַיִּרְפָּ֨א
אֱלֹהִ֜ים
אֶת־אֲבִימֶ֧לֶךְ
וְאֶת־אִשְׁתּ֛וֹ
וְאַמְהֹתָ֖יו
וַיֵּלֵֽדוּ:
[יח]
כִּֽי־עָצֹ֤ר
עָצַר֙
יְהוָ֔ה
בְּעַ֥ד
כָּל־רֶ֖חֶם
לְבֵ֣ית
אֲבִימֶ֑לֶךְ
עַל־דְּבַ֥ר
שָׂרָ֖ה
אֵ֥שֶׁת
אַבְרָהָֽם:
ס
פרק כ
(חלק
שני:)
"ויסע
משם
אברהם"
וגו'
(כ
,
א)
עד
"ויי'
פקד
את
שרה"
(בר'
כא
,
א).
(ד)
הגוי
גם
צדיק
תהרג
-
יתכן
שהודיע
לו
שימות
הוא
ועַמּוֹ
,
כמו
שזכר
אחר
זה:
"כי
מות
תמות
אתה
וכל
אשר
לך"
(להלן
,
ז)
,
וכן
אמר
אבימלך:
"כי
הבאת
עלי
ועל
ממלכתי
חטאה
גדולה"
(להלן
,
ט).
וקרא
הגוי
ההוא
צדיק
,
להיותם
נשמרים
מהעריות.
(ט)
חטאה
גדולה
-
חטא
גדול
,
והוא:
לשכב
עם
אשת
איש.
או
יהיה
חטאה
גדולה
-
עונש
גדול
,
והוא
מה
שיעדו
השם
יתעלה
,
שימות
הוא
וכל
אשר
לו.
(יג)
כי
התעו
אותי
אלהים
-
רוצה
לומר
,
שהגלה
אותו
השם
יתעלה
והוציאהו
מבית
אביו;
כמו
שפירש
הרב
רבי
שלמה
ז"ל
(רש"י).
(טז)
הנה
הוא
לך
כסות
עינים
לכל
אשר
אתך
ואת
כל
-
רוצה
לומר
,
שאברהם
הוא
לה
כסות
עינים
לכל
האנשים
אשר
אתה
ואשר
את
כל;
וזה
,
כי
כבר
התפרסם
לאנשים
מהשגחת
השם
יתעלה
בו
,
במה
שיִוָּדַע
לכל
האנשים
שלא
נגע
אבימלך
בשרה;
וזה
הוא
כסות
העינים
-
רוצה
לומר
,
שאברהם
הוא
סבה
שלא
ישיגנה
בשת
על
זה
מהאנשים
,
כי
כולם
ידעו
שאבימלך
לא
קרב
אליה
לרב
אהבת
השם
יתעלה
אברהם.
והנה
כסות
הוא
כטעם
"כוסה
קלון
ערום"
(מש'
יב
,
טז).
ונוכחת
-
רוצה
לומר
,
שכבר
השיג
אותה
התוכחת
בזה
המאמר
,
ונתפייסה
בו
על
מה
שהיה
לה
מהתרעומת
על
אבימלך
,
שהביאה
אל
שיחשדו
אותה
האנשים
בזמה;
והוא
מעניין
"הלהוכח
מלים
תחשובו"
(איוב
ו
,
כו);
"הוכח
בדבר
לא
יסכון"
(איוב
טו
,
ג).
ולא
הסכמנו
לפרש
ונוכחת
-
שכבר
נוכחת
שרה
,
שלא
אמרה
עוד
על
אברהם
שהוא
אחיה
(ראה
ראב"ע
ורד"ק)
,
לסבות
רבות:
מהם
-
שכבר
בקש
אברהם
מאשתו
שתאמר
שהוא
אחיה
,
כדי
שאם
יקרה
שיקחוה
,
לא
יהרגוהו;
ולזה
הוא
מבואר
,
שאם
היה
אברהם
בא
במקום
אַחֵר
אַחַר
זה
,
יצטרך
להצלתו
שתאמר
שרה
שהוא
אחיה
,
היתה
אומרת
עליו
שהוא
אחיה.
ומהם
-
שכבר
יֵרָאֶה
מזה
הפירוש
,
שיהיה
אָמְרָהּ
על
אברהם
שהוא
אחיה
בכמו
אלו
המקומות
מגונה
,
ונהיה
אם
כן
מיחסים
חסרון
לאברהם
במה
שצוה
אותה
שתאמר:
אחי
הוא.
ומהם
-
שאינו
נקשר
יפה
עם
מאמר
אבימלך
,
כמו
שהוא
נקשר
לפי
מה
שפירשנו
מזה.
גם
לא
הסכמנו
שיהיה
אמרו
ונוכחת
-
ממאמר
אבימלך
(ראה
רש"י)
,
שאם
היה
העניין
כן
,
היתה
אות
התי"ו
דגושה.
(יז)
וילדו
-
רוצה
לומר
,
שנִרְוְחוּ
נקביהם
והיה
בהם
כח
לדחות
המוֹתָרוֹת.
(יח)
בעד
כל
רחם
-
רוצה
לומר:
בעד
כל
נקב
מהנקבים
אשר
יצאו
מהם
המותרות
,
כמו
השתן
והצואה
והזרע.