מאגר הכתר בראשית פרק כ עם פירוש ר' יוסף בכור שור

פרק כ
[א] וַיִּסַּ֨ע מִשָּׁ֤ם אַבְרָהָם֙ אַ֣רְצָה הַנֶּ֔גֶב וַיֵּ֥שֶׁב בֵּין־קָדֵ֖שׁ וּבֵ֣ין שׁ֑וּר וַיָּ֖גָר בִּגְרָֽר:
[ב] וַיֹּ֧אמֶר אַבְרָהָ֛ם אֶל־שָׂרָ֥ה אִשְׁתּ֖וֹ אֲחֹ֣תִי הִ֑וא וַיִּשְׁלַ֗ח אֲבִימֶ֙לֶךְ֙ מֶ֣לֶךְ גְּרָ֔ר וַיִּקַּ֖ח אֶת־שָׂרָֽה:
[ג] וַיָּבֹ֧א אֱלֹהִ֛ים אֶל־אֲבִימֶ֖לֶךְ בַּחֲל֣וֹם הַלָּ֑יְלָה וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הִנְּךָ֥ מֵת֙ עַל־הָאִשָּׁ֣ה אֲשֶׁר־לָקַ֔חְתָּ וְהִ֖וא בְּעֻ֥לַת בָּֽעַל:
[ד] וַאֲבִימֶ֕לֶךְ לֹ֥א קָרַ֖ב אֵלֶ֑יהָ וַיֹּאמַ֕ר אֲדנָ֕י הֲג֥וֹי גַּם־צַדִּ֖יק תַּהֲרֹֽג:
[ה] הֲלֹ֨א ה֤וּא אָֽמַר־לִי֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא וְהִֽיא־גַם־הִ֥וא אָמְרָ֖ה אָחִ֣י ה֑וּא בְּתָם־לְבָבִ֛י וּבְנִקְיֹ֥ן כַּפַּ֖י עָשִׂ֥יתִי זֹֽאת:
[ו] וַיֹּאמֶר֩ אֵלָ֨יו הָאֱלֹהִ֜ים בַּחֲלֹ֗ם גַּ֣ם אָנֹכִ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ כִּ֤י בְתָם־לְבָֽבְךָ֙ עָשִׂ֣יתָ זֹּ֔את וָאֶחְשֹׂ֧ךְ גַּם־אָנֹכִ֛י אוֹתְךָ֖ מֵחֲטוֹ־לִ֑י עַל־כֵּ֥ן לֹא־נְתַתִּ֖יךָ לִנְגֹּ֥עַ אֵלֶֽיהָ:
[ז] וְעַתָּ֗ה הָשֵׁ֤ב אֵֽשֶׁת־הָאִישׁ֙ כִּֽי־נָבִ֣יא ה֔וּא וְיִתְפַּלֵּ֥ל בַּעַדְךָ֖ וֶחְיֵ֑ה וְאִם־אֵינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכָל־אֲשֶׁר־לָֽךְ:
[ח] וַיַּשְׁכֵּ֨ם אֲבִימֶ֜לֶךְ בַּבֹּ֗קֶר וַיִּקְרָא֙ לְכָל־עֲבָדָ֔יו וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בְּאָזְנֵיהֶ֑ם וַיִּֽירְא֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים מְאֹֽד:
[ט] וַיִּקְרָ֨א אֲבִימֶ֜לֶךְ לְאַבְרָהָ֗ם וַיֹּ֨אמֶר ל֜וֹ מֶה־עָשִׂ֤יתָ לָּ֙נוּ֙ וּמֶה־חָטָ֣אתִי לָ֔ךְ כִּֽי־הֵבֵ֧אתָ עָלַ֛י וְעַל־מַמְלַכְתִּ֖י חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֑ה מַעֲשִׂים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יֵֽעָשׂ֔וּ עָשִׂ֖יתָ עִמָּדִֽי:
[י] וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־אַבְרָהָ֑ם מָ֣ה רָאִ֔יתָ כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה:
[יא] וַיֹּ֙אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֣י אָמַ֗רְתִּי רַ֚ק אֵין־יִרְאַ֣ת אֱלֹהִ֔ים בַּמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה וַהֲרָג֖וּנִי עַל־דְּבַ֥ר אִשְׁתִּֽי:
[יב] וְגַם־אָמְנָ֗ה אֲחֹתִ֤י בַת־אָבִי֙ הִ֔וא אַ֖ךְ לֹ֣א בַת־אִמִּ֑י וַתְּהִי־לִ֖י לְאִשָּֽׁה:
[יג] וַיְהִ֞י כַּאֲשֶׁ֧ר הִתְע֣וּ אֹתִ֗י אֱלֹהִים֘ מִבֵּ֣ית אָבִי֒ וָאֹמַ֣ר לָ֔הּ זֶ֣ה חַסְדֵּ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשִׂ֖י עִמָּדִ֑י אֶ֤ל כָּל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר נָב֣וֹא שָׁ֔מָּה אִמְרִי־לִ֖י אָחִ֥י הֽוּא:
[יד] וַיִּקַּ֨ח אֲבִימֶ֜לֶךְ צֹ֣אן וּבָקָ֗ר וַעֲבָדִים֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וַיִּתֵּ֖ן לְאַבְרָהָ֑ם וַיָּ֣שֶׁב ל֔וֹ אֵ֖ת שָׂרָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ:
[טו] וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ הִנֵּ֥ה אַרְצִ֖י לְפָנֶ֑יךָ בַּטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ שֵֽׁב:
[טז] וּלְשָׂרָ֣ה אָמַ֗ר הִנֵּ֨ה נָתַ֜תִּי אֶ֤לֶף כֶּ֙סֶף֙ לְאָחִ֔יךְ הִנֵּ֤ה הוּא־לָךְ֙ כְּס֣וּת עֵינַ֔יִם לְכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר אִתָּ֑ךְ וְאֵ֥ת כֹּ֖ל וְנֹכָֽחַת:
[יז] וַיִּתְפַּלֵּ֥ל אַבְרָהָ֖ם אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּרְפָּ֨א אֱלֹהִ֜ים אֶת־אֲבִימֶ֧לֶךְ וְאֶת־אִשְׁתּ֛וֹ וְאַמְהֹתָ֖יו וַיֵּלֵֽדוּ:
[יח] כִּֽי־עָצֹ֤ר עָצַר֙ יְהוָ֔ה בְּעַ֥ד כָּל־רֶ֖חֶם לְבֵ֣ית אֲבִימֶ֑לֶךְ עַל־דְּבַ֥ר שָׂרָ֖ה אֵ֥שֶׁת אַבְרָהָֽם: ס

פרק כ
(ב) אל שרה אשתו - כמו 'על שרה' , כמו "ואמרו אל יושבי (לפנינו: יושב) הארץ ההיא" (במ' יד , יד) , שהוא כמו 'על יושבי הארץ'. (ד) ואבימלך לא קרב אליה - כי נעצר ולא היה יכול להזדקק לאשה , כמו שהוא אומר למטה "וירפא אלהים את אבימלך" (להלן , יז). - הגוי גם צדיק תהרוג - כלומר: הרגת גוי רע על רשעו , אנשי סדום ועמורה , תהרוג כמו כן גוי צדיק שלא פשע? (ה) הלא הוא אמר לי אחותי היא והיא גם היא אמרה וגו' - כלומר: לא סמכתי על אדם עד שאמר לי הוא לעצמי; והיא גם היא אמרה - שלא סמכתי עליו , שאמרתי מחמת יראה הוא אומר , עד ששאלתי גם לה , שלא היתה יראה כלום. בתום לבבי ובנקיון כפי - אין בידי חמס , ולא בלבבי מחשבה רעה , כמו "נקי כפים ובר לבב" (תה' כד , ד). עשיתי זאת - שלקחתיה. אבל לא היה מתפאר על שלא קרב אליה (ראה לעיל , ד) , כי זה היה בעל כרחו , כי נעצר. (ו) ואחשוך גם אנכי - סייעתי בָּא לִטַּהֵר (ע"פ יומא לח , ב). (ז) כי נביא הוא - ויודע כי לא קרבתה אליה , ויקבלנה. ויתפלל בעדך וחיה - כלומר: פייסהו , לבד ההשבה , על שיתפלל בעדך; כלומר: לא אתפייס עמך עד שתעשה לו טובה עד שיתפלל לי עליך , כי בהשבה לבדה לא יתפלל עליך , כי אין לך לעכב את אשתו כאדם שאומר: לא אמחול לך מה שעשית לפלוני אֹהבי , עד שתעשה לו כל כך נחת רוח שיבקש הוא עצמו ממני שאמחול לך והיה אם יתפלל עליך , תרפא ממה שאתה עצור. וחיה - ותֵרָפֵא , כי ההשבה יצילך מן המות , ותפילתו ממה שאתה נעצר , וכן הוא אומר למטה "ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים" וגו' (להלן , יז) - אלמא , כי על ידי תפילה באה לו הרפואה. (י) מה ראית כי עשית וגומ' - כלומר: אילו הכשלתני באשה אחרת שלא היתה אשתך , הייתי אומר שאתה שונא אותי , אבל מאחר שהיא אשתך , תמיה אני למה עשית זאת , וכי רוצה היית שיתעוללו בה אחרים? היינו ודאי "תמות נפשי עם פלשתים" שעשית לי (ע"פ שו' טז , ל). (יא-יב) רק אין יראת אלהים במקום הזה - כי שאלתם על אשתי , ולא על אכילה ושתיה , ואין דרך יראי המקום לעשות כן; ולכך אמרתי: אחותי היא , כי מוטב לי שיקחוה ולא אמות , משאמות ויקחוה. וגם לא שקרתי , כי האמנה אחותי בת אבי - קרובתי , היא , ממשפחתי ומבית אבי; ודרך לקרות קרובו 'אחיו' , כמו "אנשים אחים אנחנו" דלוט (בר' יג , ח) , וכן "כי אחי אביה הוא" דיעקב (בר' כט , יב) , ו"הכי אחי אתה" (שם , טו). אך לא בת אמי - כלומר: לא נולדנו מכרס אחת , שאינה אחותי ממש , רק קרובתי; ולכך ותהי לי לאשה. (יג) ויהי כי (בנוסחנו: כאשר) התעו אותי אלהים מבית אבי - שהיו תועים בית אבי אחרי אלהים אחרים , ואני נתתי את לבי אחר הקדוש ברוך הוא , והפרשני הקדוש ברוך הוא מהם להיות הולך כאשר אני הולך לכאן ולכאן , כאדם תועה בדרך שמהלך לכאן ולכאן; הרי שהתעו אותי אלהים אחרים מבית אבי , וגרמו לי להיות הולך כאדם תועה , שבית אבי תעו מדרך השכל ואני - בדרכי חיים. ואומר לה זה וגו' - כלומר: תנאי היה לי עמה; נתן טעם אף לדבריה , שאמרה: אחי הוא (ראה לעיל , ה). אמרי לי - עלי , כמו "פן יאמרו לי אשה הרגתהו" (שו' ט , נד) , שהוא כמו 'עלי'. (יד-טו) ויקח אבימלך צאן ובקר - כדי לפייסו שיתפלל עליו; והשיב את אשתו , ואמר: הנה ארצי לפניך , כדי להתפייס ויתפלל , כמו שאמר לו הקדוש ברוך הוא (ראה לעיל , ז). (טז) ולשרה אמר - כדי שתתפייס גם היא. הנה נתתי אלף כסף - שוה אלף כסף. הנה הוא לך - הממון , כסות עינים - שמכסה ממך בושת בעיני בני אדם. ולכל אשר אתך יכסה , שלא יבושו גם הם במה שלקחתיך. ואת כל ונוכחת - שהוא מוכיח שלא נגעתי ביך , ותוכלי להוכיח לכל על פניהם שאת טהורה; שמאחר שנתתי ממון לאברהם כדי לפייסו ולקחו ונתפייס , ידוע שהוא יודע שלא קרבתי אליך , שאם לא היה יודע כן , לא היה לוקח כל ממון שבעולם , כי היא "קנאת (בנוסחנו: קנאה) חמת גבר ולא יחמול ביום נקם" , ואם יתן את כל הון ביתו (ע"פ שה"ש ח , ז) , כמו שכתוב במשלי , לד); וכן גם יש לך להתפייס בכך. ולפי מה שתירגם אונקלוס , הכי קאמר: הנה הוא לך הממון הזה כסות עינים - כלומר: כסות של גוונים וצבעונין , וכמו "גבותם מליאות עינים" (יח' א , יח) , שהוא לשון 'גוונים'; וכן "על אבן אחד שבעה עינים" (זכ' ג , ט); וכן: 'עד שתקלוט את העין' , בתלמוד (שבת יז , ב). ולכל אשר אתך כמו כן התניתי שיהא להם כסות מזה הממון , כדי שיהנו כולם מִשֶּׁלִּי ויתפייסו; ואת כל ונוכחת - שיהא נודע לכל שטהורה את ולא נגעתי ביך; כמו שפירשתי. וגם יש מפרשים: ואת כל ונוכחת - מעתה , ועם הכל תהא מוכחת שאת אשתו , ולא תאמרי 'אחי הוא' , שלא יבא עוד הדבר לידי תקלה וקלון. ויש לומר שלכך בא המאמר אל אבימלך ולא לפרעה , אלא הוכיחו על ידי נגעים , לפי שאבימלך בדק הרבה , ולא סמך על אחרים עד שבדק בו ובה , כמו שפירשתי למעלה (לעיל , ה); אבל פרעה לא דקדק , אלא שהִלְלוּ השרים ואמרו לו שהיא אחותו , כמו שאמר לו בסוף "למה אמרת אחותי היא" (בר' יב , יט) , ואינו אומר: 'למה אמרת לי'.