מאגר הכתר בראשית פרק כב עם פירוש רלב"ג ביאור המילות

פרק כב
(חלק רביעי:) "ויהי אחר הדברים האלה" וגו' (כב , א) עד סוף הפרשה (כב , כד). (א-ב) נסה - הוא מעניין 'נסיון'. ועניין זה הנסיון היה , לפי דעתי , שבאתהו הנבואה בלשון מסופק , והוא שאמר אליו השם יתעלה על יצחק: והעלהו שם לעולה , וזה המאמר יתכן שיובן , שיזבח אותו ויעשהו עולה , או שיעלהו שם להעלות עולה , כדי שיתחנך יצחק בעבודת השם יתעלה. ונסה אותו השם יתעלה אם יקשה בעיניו לעשות שום דבר שיצוהו השם עליו , עד שיהיה זה סבה אל שיבין מזה המאמר זולת מה שיובן ממנו בתחלת העיון - רוצה לומר , שיובן ממנו שיעלה שם עולה אחרת , לא שיזבח בנו. ועניין הנסיון הזה מבואר לפי מה שבארנו מעניין ידיעת השם אלו הדברים בשלישי מ'מלחמות יי''; וזה , שהשם יודע מה שראוי שיעשהו האדם לפי מה שסודר לו מפאת העליונים , אבל בחירתו היא מושלת על זה הסדור; ולזה הוא מבואר , שאין כל מה שיעשהו האדם לפי מה שסודר לו מהפעולות מפאת העליונים , אבל הוא , אפשר שיעשה הפעולות ההם , ושלא יעשה אותם; ובזה תתקיים התורה , ויתקיים טבע האפשר הנמצא בדברים , ויתקיים שידע השם יתעלה אלו הדברים השפלים , כמו שבארנו שם. (ח) אלהים יראה לו השה לעולה בני - אמר דרך תפלה , שיראה השם שיהיה לו השה שם לעולה , לא בנו. ואמנם אמר זה , לפי שכבר אפשר שיובן זה ממה שאמר אליו השם יתעלה , אלא שהוא יעשה מה שיֵרָאֶה מהמאמר ההוא לפי הנהוג לכבוד השם , אם לא יבא לו ממנו בֵּאוּר אחר בזה המאמר , ויאמר לו שהוא רואה זאת הכוונה במה שאמר לו "והעלהו שם לעולה" (לעיל , ב). ויהיה יראה מעניין ה'הבנה' , כדרך "ולבי ראה הרבה חכמה ודעת" (קה' א , טז); והרצון בו: מי יתן שיהיה המובן אצל השם מזה המאמר , שיהיה לו השה לעולה שם , לא בנו. ואם סִפֵּק מְסַפֵּק: איך האמין אברהם שיצוהו השם לזבוח יצחק , וכבר יעד אותו: "כי ביצחק יקרא לך זרע" (בר' כא , יב)? אמרנו לו , שהוא מבואר לפי מה שזכרנו (פרשת 'נח' , חלק ב , התועלת השלישי) , שהיעודים אשר לא יקושר בהם זמן לא יתקיימו , אם לא היו האנשים , אשר עליהם היו היעודים , ראוים ליעודים ההם ― וכבר נשלִם הביאור בזה , בגזרת השם , בפרשת 'וישלח יעקב' (בה"פ לב , ח) ― ובהיות הענין כן , הנה היה אפשר שכבר חטא יצחק לשם יתעלה בדרך שלא היה ראוי לזה היעוד , ולזה האמין אברהם שיצוהו השם יתעלה לזבח לו יצחק לעולה. (יא) ויקרא אליו מלאך יי' מן השמים - הנה לגודל מעלת אברהם בנבואה באתהו הנבואה בהקיץ , ולהציל בנו מהמות. וזה לאות שאברהם היה זובח בנו בשמחה לכבוד השם , שאם היה דואג על זה , לא יתכן שתבא אליו הנבואה , כל שכן שלא יתכן שתבא לו בהקיץ , כי היגון והצער הוא ממה שימנע הגעת הנבואה; ולזה אמר אלישע "ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד יי'" (מ"ב ג , טו). (יג) וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו - רוצה לומר , שכבר נשא עיניו אברהם , וראה בעל חיים רץ , ונתברר לו שהוא איל , אחר שנאחז בסבך בקרניו , ולזה הלך אברהם לקחת האיל; ונתברר לו שזה היה רצון השם במה שצוהו להעלות שם יצחק בנו לעולה , ולזה העלהו שם לעולה תחת בנו , שהיה רצונו מתחלת העניין להעלותו בעצמו לעולה. (יד) שם המקום ההוא יי' יראה - רוצה לומר , שכבר קרא אברהם זה השם למקום ההוא , להורות על מעלת המקום ההוא , ושהוא מוכן מאד אל שידבק בו השפע האלהי; וזה הוא 'הר המוריה' , אשר שם היה בית המקדש. אשר יאמר היום בהר יי' יראה - רוצה לומר , שבעת מתן תורה היו קוראים האנשים אותו ההר: 'הר יי' יראה' , וזה ממה שיישב יותר בלבנו אמתת זה הספור.