מאגר הכתר בראשית פרק כב עם פירוש ראב"ע פירוש א - הקצר

פרק כב
(א) והאלהים נסה - יש אומרים (ראה ב"ר נה , א) , כי הסמ"ך תחת שי"ן , והה"א תחת אל"ף; וטעם כל הפרשה יכחישם. רק נסה - כמשמעו. ואנשי שקול הדעת אמרו , כי ה'דעות' - שתים: האחד דעת העתיד בטרם היותו , והשנית דעת הייש הנמצא; וזה פירוש נסה , גם "כי עתה ידעתי" (להלן , יב). והגאון אמר (ראה רס"ג בראשית) , שמלת נסה - להראות צדקתו לבני אדם; גם מלת "ידעתי" (שם) כטעם 'הודעתי'. והלא ידע זה הגאון , כי בעת שעקד בנו , לא היו שם אפילו נעריו! ואחרים אמרו (ב"ר נו , ח) , כי פירוש "והעלהו שם לעולה" (להלן , ב) , שיעלהו אל ההר , וזאת תחשב לו לעולה; ואברהם לא ידע סוד הנבואה , וימהר לשחוט אותו; והשם אמר לו: לא בקשתי זאת. ואחרים אמרו: הראה שתעלהו לעולה! וכמוהו "והשקית אותם יין" (יר' לה , ב). והוצרכו אלה הגאונים לפירושים האלה , כי יאמרו (ראה אמונות ודעות ע' קמ): לא יתכן , אחר שיצוה השם מצוה , שיאמר אחר כן: לא תעשינה! והנה לא שמו על לב הבְּכוֹרִים , שהחליפם בלוים אחר שנה (ראה במ' ג , מא). ואחר שהכתוב אמר בתחלה נסה את אברהם , סרו כל הטענות. והשם נסהו כדי שיקבל שכר. וטעם "כי עתה ידעתי" (להלן , יב) - כמו "ואם לא אדעה" (בר' יח , כא); ועוד אפרש סודו בפסוק "ידעתיך בשם" (שמ' לג , יב) , אם יעזרני יודע הנסתרות. (ב) אחד ההרים - שם נבנה הבית; וכן מפורש "ויבן שלמה את הבית בהר המוריה" (?; ראה דה"ב ג , א). ואיננו הר גבוה , ובו היה גורן ארונה (ראה שם). (ג) ויבקע עצי עולה - ושמם על החמור. (ד-ה) ביום השלישי - שיצא מבאר שבע. יש אומרים: איך אמר אברהם ונשובה? ואחרים אמרו , כי היה בדעתו להביא עצמיו. ואברהם דחם בדברים , שלא יסורו עד שובו , ושלא ירגיש יצחק ויברח. וקדמונינו ז"ל אמרו (סע"ר א; ב"ר נו , ח ועוד) , שהיה יצחק בן שלשים ושבע כאשר נעקד. ואם מדברי קבלה - נקבל. ומדרך סברא: אם זה נכון , היה ראוי שתהיה צדקת יצחק גלויה , ויהיה שכרו כפלים משכר אביו , שמסר עצמו ברצונו לשחיטה; ואין בכתוב מאומה על יצחק! ואחרים אמרו , שהיה בן חמש שנים; גם זה לא יתכן , בעבור שנשא עצי העולה (ראה להלן , ו). והקרוב אל הדעת , שהיה קרוב משלש עשרה שנה , והכריחו אביו ועקדו שלא ברצונו. והעד: שאביו הסתיר הסוד ממנו , ואמר: "אלהים יראה לו" (להלן , ח); כי אלו אמר לו 'אתה העולה' , יתכן שיברח. (יא) ואברהם - פעמַיִם , כמו בחפזון. (יג) אחר נאחז - אחר שנאחז בסבך קרניו. ואם הוא ח"ת נאחז קמוץ , אז תחסר מלת 'היה'; וכן טעמו: אחר היותו נאחז; ורבים כמהו. ויש מפרש (ראה ת"א ורש"י) , כי אחר - דבק עם וישא אברהם את עיניו; ואילו היה כן , היה אחרי אחר - 'כן' או 'זאת' , כמשפט הלשון בכל מוּכְרָת. (יד) וטעם בהר יי' יראה - ב"אלה הדברים" (ראה דב' א , ב). (טז) בי נשבעתי - זאת היא השבועה הגדולה העומדת לעד. יען - מטעם 'ענה': זה המעשה יענה ויעיד. (יז) שער אויביו - מדינות בעלות שערים. (יח) עקב - שכר באחרית. (יט) וישב אברהם - ולא הזכיר יצחק , כי הוא ברשותו; וכן "בא אל פרעה" (שמ' ז , כו) , ולא הזכיר אהרן. והאומרים ששחטו ועזבו , ואחר כן חי , אמרו הפך הכתוב. (כ) ילדה מלכה גם היא - להזכיר יחס רבקה (ראה להלן , כג).