מאגר הכתר בראשית פרק כב עם פירוש ר' יוסף בכור שור

פרק כב
(א-ב) אחר הדברים האלה - שנעשה אברהם שר וגדול , והמלכים כורתים עמו ברית. נסה את אברהם - הביאו לידי נסיון , שלא יוכל שטן ומקטרג ובעל הדין לומר עליו: החנם ירא אברהם? והלא סך בעדו ובעד כל אשר לו , וגם המלכים כורתים עמו ברית! כדרך שאמר על איוב (ראה איוב א , ט - י); וביקש ממנו דבר החביב עליו יותר מגופו וממונו , וכיון שלא מנעו , ולא נתרעם לומר: הלא אמרת לי "כי ביצחק יקרא לך זרע" (בר' כא , יב) , ועכשיו אתה אומר לשחטו ולשרפו , ולא דיי אם היה נשחט על ידי אחרים , שנתתו לי להקהות בו את שיניי , אלא שאתה אומר לי לשחטו בידי; וכיון שכל זה לא חשב כלום , אלא סמך על מצוותו של הקדוש ברוך הוא. והעלהו שם לעולה - סתם הקדוש ברוך הוא את דבריו , וחשב אברהם כי צוה עליו לשחטו ולהקטירו כליל , ולפיכך הוליך עמו אש ועצים ומאכלת , והוא לא צוה רק להעלותו על גבי המזבח , ומשהעלהו גמר ועשה מצוותו של הקדוש ברוך הוא. ויש מפרש (ב"ר נה , א): נסה - הגביהו ונשאו , והודיעו לעולם כמה הוא אדם חשוב , כמו "נסה עלינו אור פניך" (תה' ד , ז) , וכמו "ונשא נס" (יש' יא , יב) , כי 'נס' דבר גדול הוא [הג"ה]. אשר אומר אליך - ואחר כך פירש לו היכן , כמו שמפרש "אל המקום אשר אמר לו האלהים" (להלן , ג) - אלמא , שאמר לו היכן; ומשום הכי הכיר את המקום מרחוק (ראה להלן , ד) , שכבר פירש לו. (ג) וישכם אברהם בבוקר - לחבוש את חמורו הוא עצמו , כי היה זריז ורדוף לעשות רצון בוראו. (ה) שבו לכם פה עם החמור - שלא רצה להוליכם , כדי שלא יעכבוהו מלשחוט את בנו. (ח) אלהים יראה לו השה לעולה בני - כלומר: את בני; אמר לו עניין על שתי משמעות , שאמר לו האמת לפי סברתו , משמע כאומר: בני , הקדוש ברוך הוא יראה לו השה! ואמרו רבותינו (ב"ר נו , ד) כי הבין יצחק , ואעפ"י כן הלכו שניהם יחדיו בדעת שוה לעשות רצון הבורא. (יא) ויקרא אליו מלאך אלהים (בנוסחנו: יי') מן השמים - ואע"פ שהיה מדבר בלשון שכינה , שאמר "ולא חשכת את בנך... ממני" (להלן , יב) , ששלוחו של מקום היה מדבר כאילו הקדוש ברוך הוא מדבר בכל מקום; וסוף הוכיח שהיה מלאך , מדקאמר בפעם השנית "בי נשבעתי נאם יי'" (להלן , טז). (יב) אל תשלח ידך אל הנער - כי כבר עשית את המצוה , כי לא צוה לך רק להעלותו , ואתה העלית אותו מעל לעצים. כי עתה ידעתי - דרך הוא לדבר בלשון בני אדם , כי מתחילה יודע לבות בני אדם; כלומר: עשיתי עצמי כאילו לא ידעתי , ועתה ידעתי , להודיע לכל , ולא יוכל שום קטרג לקטרג עליך עוד. (יג) וירא והנה איל - ומכל מקום לא היה לוקחו , כי היה ירא שמא אדם אחר אבדו ולא היה פושט ידו בשל אחרים , אבל אחר שנאחז בסבך בקרניו , ידע כי אות לו שיקחנו ולצרכו נעכב שם , והלך ולקחו. (יד) יי' יראה - כלומר: יראה המקום ויזכור המעשה. אשר יאמר היום בין בני אדם כשמדברים על אותו הר , שואל לו: מאיזה הר אתה אומר? והוא עונה: ששמו יראה , שכן קראו אברהם. (טז-יז) ולא חשכת... את יחידך - אתה הקרבת לפני בנך יחידך ורציתה למעט זרעך , ואני אתן לך הרבה וארבה את זרעך. (כ) הנה ילדה מלכה גם היא - נראה שאף היא היתה עקרה ונפקדה , ובשרוהו לאברהם; ומפני שידע שהיו להם בנים ובנות , שלח שם לקחת אשה לבנו. יבנה אלי אולמיו ואליו , ויקבץ שם גבוריו ואליו , ונקריב לפניו כבשיו ואיליו , וישאו פרי אלוניו ואליו , ולבשו הצאן כריו ואיליו , בסיימי סדר 'וירא אליו'.