פרק כב
[שביעי]
[א]
וַיְהִ֗י
אַחַר֙
הַדְּבָרִ֣ים
הָאֵ֔לֶּה
וְהָ֣אֱלֹהִ֔ים
נִסָּ֖ה
אֶת־אַבְרָהָ֑ם
וַיֹּ֣אמֶר
אֵלָ֔יו
אַבְרָהָ֖ם
וַיֹּ֥אמֶר
הִנֵּֽנִי:
[ב]
וַיֹּ֡אמֶר
קַח־נָ֠א
אֶת־בִּנְךָ֨
אֶת־יְחִֽידְךָ֤
אֲשֶׁר־אָהַ֙בְתָּ֙
אֶת־יִצְחָ֔ק
וְלֶ֨ךְ־לְךָ֔
אֶל־אֶ֖רֶץ
הַמֹּֽרִיָּ֑ה
וְהַעֲלֵ֤הוּ
שָׁם֙
לְעֹלָ֔ה
עַ֚ל
אַחַ֣ד
הֶהָרִ֔ים
אֲשֶׁ֖ר
אֹמַ֥ר
אֵלֶֽיךָ:
[ג]
וַיַּשְׁכֵּ֨ם
אַבְרָהָ֜ם
בַּבֹּ֗קֶר
וַֽיַּחֲבֹשׁ֙
אֶת־חֲמֹר֔וֹ
וַיִּקַּ֞ח
אֶת־שְׁנֵ֤י
נְעָרָיו֙
אִתּ֔וֹ
וְאֵ֖ת
יִצְחָ֣ק
בְּנ֑וֹ
וַיְבַקַּע֙
עֲצֵ֣י
עֹלָ֔ה
וַיָּ֣קָם
וַיֵּ֔לֶךְ
אֶל־הַמָּק֖וֹם
אֲשֶׁר־אָֽמַר־ל֥וֹ
הָאֱלֹהִֽים:
[ד]
בַּיּ֣וֹם
הַשְּׁלִישִׁ֗י
וַיִּשָּׂ֨א
אַבְרָהָ֧ם
אֶת־עֵינָ֛יו
וַיַּ֥רְא
אֶת־הַמָּק֖וֹם
מֵרָחֹֽק:
[ה]
וַיֹּ֨אמֶר
אַבְרָהָ֜ם
אֶל־נְעָרָ֗יו
שְׁבֽוּ־לָכֶ֥ם
פֹּה֙
עִֽם־הַחֲמ֔וֹר
וַאֲנִ֣י
וְהַנַּ֔עַר
נֵלְכָ֖ה
עַד־כֹּ֑ה
וְנִֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה
וְנָשׁ֥וּבָה
אֲלֵיכֶֽם:
[ו]
וַיִּקַּ֨ח
אַבְרָהָ֜ם
אֶת־עֲצֵ֣י
הָעֹלָ֗ה
וַיָּ֙שֶׂם֙
עַל־יִצְחָ֣ק
בְּנ֔וֹ
וַיִּקַּ֣ח
בְּיָד֔וֹ
אֶת־הָאֵ֖שׁ
וְאֶת־הַֽמַּאֲכֶ֑לֶת
וַיֵּלְכ֥וּ
שְׁנֵיהֶ֖ם
יַחְדָּֽו:
[ז]
וַיֹּ֨אמֶר
יִצְחָ֜ק
אֶל־אַבְרָהָ֤ם
אָבִיו֙
וַיֹּ֣אמֶר
אָבִ֔י
וַיֹּ֖אמֶר
הִנֶּ֣נִּֽי
בְנִ֑י
וַיֹּ֗אמֶר
הִנֵּ֤ה
הָאֵשׁ֙
וְהָ֣עֵצִ֔ים
וְאַיֵּ֥ה
הַשֶּׂ֖ה
לְעֹלָֽה:
[ח]
וַיֹּ֙אמֶר֙
אַבְרָהָ֔ם
אֱלֹהִ֞ים
יִרְאֶה־לּ֥וֹ
הַשֶּׂ֛ה
לְעֹלָ֖ה
בְּנִ֑י
וַיֵּלְכ֥וּ
שְׁנֵיהֶ֖ם
יַחְדָּֽו:
[ט]
וַיָּבֹ֗אוּ
אֶֽל־הַמָּקוֹם֘
אֲשֶׁ֣ר
אָֽמַר־ל֣וֹ
הָאֱלֹהִים֒
וַיִּ֨בֶן
שָׁ֤ם
אַבְרָהָם֙
אֶת־הַמִּזְבֵּ֔חַ
וַֽיַּעֲרֹ֖ךְ
אֶת־הָעֵצִ֑ים
וַֽיַּעֲקֹד֙
אֶת־יִצְחָ֣ק
בְּנ֔וֹ
וַיָּ֤שֶׂם
אֹתוֹ֙
עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ
מִמַּ֖עַל
לָעֵצִֽים:
[י]
וַיִּשְׁלַ֤ח
אַבְרָהָם֙
אֶת־יָד֔וֹ
וַיִּקַּ֖ח
אֶת־הַֽמַּאֲכֶ֑לֶת
לִשְׁחֹ֖ט
אֶת־בְּנֽוֹ:
[יא]
וַיִּקְרָ֨א
אֵלָ֜יו
מַלְאַ֤ךְ
יְהוָה֙
מִן־הַשָּׁמַ֔יִם
וַיֹּ֖אמֶר
אַבְרָהָ֣ם
׀
אַבְרָהָ֑ם
וַיֹּ֖אמֶר
הִנֵּֽנִי:
[יב]
וַיֹּ֗אמֶר
אַל־תִּשְׁלַ֤ח
יָֽדְךָ֙
אֶל־הַנַּ֔עַר
וְאַל־תַּ֥עַשׂ
ל֖וֹ
מְא֑וּמָה
כִּ֣י׀
עַתָּ֣ה
יָדַ֗עְתִּי
כִּֽי־יְרֵ֤א
אֱלֹהִים֙
אַ֔תָּה
וְלֹ֥א
חָשַׂ֛כְתָּ
אֶת־בִּנְךָ֥
אֶת־יְחִֽידְךָ֖
מִמֶּֽנִּי:
[יג]
וַיִּשָּׂ֨א
אַבְרָהָ֜ם
אֶת־עֵינָ֗יו
וַיַּרְא֙
וְהִנֵּה־אַ֔יִל
אַחַ֕ר
נֶאֱחַ֥ז
בַּסְּבַ֖ךְ
בְּקַרְנָ֑יו
וַיֵּ֤לֶךְ
אַבְרָהָם֙
וַיִּקַּ֣ח
אֶת־הָאַ֔יִל
וַיַּעֲלֵ֥הוּ
לְעֹלָ֖ה
תַּ֥חַת
בְּנֽוֹ:
[יד]
וַיִּקְרָ֧א
אַבְרָהָ֛ם
שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם
הַה֖וּא
יְהוָ֣ה
׀
יִרְאֶ֑ה
אֲשֶׁר֙
יֵאָמֵ֣ר
הַיּ֔וֹם
בְּהַ֥ר
יְהוָ֖ה
יֵרָאֶֽה:
[טו]
וַיִּקְרָ֛א
מַלְאַ֥ךְ
יְהוָ֖ה
אֶל־אַבְרָהָ֑ם
שֵׁנִ֖ית
מִן־הַשָּׁמָֽיִם:
[טז]
וַיֹּ֕אמֶר
בִּ֥י
נִשְׁבַּ֖עְתִּי
נְאֻם־יְהוָ֑ה
כִּ֗י
יַ֚עַן
אֲשֶׁ֤ר
עָשִׂ֙יתָ֙
אֶת־הַדָּבָ֣ר
הַזֶּ֔ה
וְלֹ֥א
חָשַׂ֖כְתָּ
אֶת־בִּנְךָ֥
אֶת־יְחִידֶֽךָ:
[יז]
כִּֽי־בָרֵ֣ךְ
אֲבָרֶכְךָ֗
וְהַרְבָּ֨ה
אַרְבֶּ֤ה
אֶֽת־זַרְעֲךָ֙
כְּכוֹכְבֵ֣י
הַשָּׁמַ֔יִם
וְכַח֕וֹל
אֲשֶׁ֖ר
עַל־שְׂפַ֣ת
הַיָּ֑ם
וְיִרַ֣שׁ
זַרְעֲךָ֔
אֵ֖ת
שַׁ֥עַר
אֹיְבָֽיו:
[יח]
וְהִתְבָּרֲכ֣וּ
בְזַרְעֲךָ֔
כֹּ֖ל
גּוֹיֵ֣י
הָאָ֑רֶץ
עֵ֕קֶב
אֲשֶׁ֥ר
שָׁמַ֖עְתָּ
בְּקֹלִֽי:
[יט]
וַיָּ֤שָׁב
אַבְרָהָם֙
אֶל־נְעָרָ֔יו
וַיָּקֻ֛מוּ
וַיֵּלְכ֥וּ
יַחְדָּ֖ו
אֶל־בְּאֵ֣ר
שָׁ֑בַע
וַיֵּ֥שֶׁב
אַבְרָהָ֖ם
בִּבְאֵ֥ר
שָֽׁבַע:
פ
[מפטיר]
[כ]
וַיְהִ֗י
אַֽחֲרֵי֙
הַדְּבָרִ֣ים
הָאֵ֔לֶּה
וַיֻּגַּ֥ד
לְאַבְרָהָ֖ם
לֵאמֹ֑ר
הִ֠נֵּה
יָלְדָ֨ה
מִלְכָּ֥ה
גַם־הִ֛וא
בָּנִ֖ים
לְנָח֥וֹר
אָחִֽיךָ:
[כא]
אֶת־ע֥וּץ
בְּכֹר֖וֹ
וְאֶת־בּ֣וּז
אָחִ֑יו
וְאֶת־קְמוּאֵ֖ל
אֲבִ֥י
אֲרָֽם:
[כב]
וְאֶת־כֶּ֣שֶׂד
וְאֶת־חֲז֔וֹ
וְאֶת־פִּלְדָּ֖שׁ
וְאֶת־יִדְלָ֑ף
וְאֵ֖ת
בְּתוּאֵֽל:
[כג]
וּבְתוּאֵ֖ל
יָלַ֣ד
אֶת־רִבְקָ֑ה
שְׁמֹנָ֥ה
אֵ֙לֶּה֙
יָלְדָ֣ה
מִלְכָּ֔ה
לְנָח֖וֹר
אֲחִ֥י
אַבְרָהָֽם:
[כד]
וּפִֽילַגְשׁ֖וֹ
וּשְׁמָ֣הּ
רְאוּמָ֑ה
וַתֵּ֤לֶד
גַּם־הִוא֙
אֶת־טֶ֣בַח
וְאֶת־גַּ֔חַם
וְאֶת־תַּ֖חַשׁ
וְאֶֽת־מַעֲכָֽה:
פ
פרק כב
(א)
ויהי
אחר
הדברים
האלה
-
כל
מקום
שנאמר
אחר
הדברים
האלה
-
מחובר
על
הפרשה
שלמעלה:
"אחר
הדברים
האלה"
(בר'
טו
,
א)
,
שהרג
אברהם
את
המלכים
,
אמר
לו
הקדוש
ברוך
הוא:
"אל
תירא"
אברהם
מן
האומות
(שם);
"ויהי
אחר
הדברים
האלה"
,
שנולד
יצחק
,
"ויוגד
לאברהם
לאמר"
(להלן
,
כ)
עוד:
"ובתואל
ילד
את
רבקה"
(להלן
,
כג);
וכן
"אחר
הדברים
האלה"
שהגיד
מרדכי
על
בגתן
ותרש
,
"גדל
המלך
אחשורוש
את
המן"
(אסתר
ג
,
א)
,
שרצה
להרוג
את
מרדכי
,
והועיל
לו
מה
שהציל
את
המלך
,
ונתלה
המן.
אף
כאן
,
אחר
הדברים
-
שכרת
אברהם
ברית
לאבימלך
,
לו
ולנינו
ולנכדו
של
אברהם
,
ונתן
לו
שבע
כבשות
הצאן
,
וחרה
אפו
של
הקדוש
ברוך
הוא
על
זאת
,
שהרי
ארץ
פלשתים
בכלל
גבול
ישראל
,
והקדוש
ברוך
הוא
ציוה
עליהם
"לא
תחיה
כל
נשמה"
(דב'
כ
,
טז)
וגם
ביהושע
מטילין
על
ערי
חמשת
סרני
פלשתים
גורל
(ראה
יהו'
יג
,
ג;
טו
,
מה
-
מז)
,
לכן:
והאלהים
נסה
את
אברהם
-
קינתרו
וציערו
,
כדכתיב
"הנסה
דבר
אליך
תלאה"
(איוב
ד
,
ב);
"על
נסותם
את
יי'"
(שמ'
יז
,
ז);
"מסה
ומריבה"
(שם);
"בחנני
יי'
ונסני"
(תה'
כו
,
ב);
כלומר:
נתגאיתה
בבן
שנתתיך
,
לכרות
ברית
ביניכם
ובין
בניהם
,
ועתה
לך
והעלהו
לעולה
,
ויראה
מה
הועילה
כריתות
ברית
שלך.
וכן
מצאתי
אחרי
כן
במדרש
של
שמואל
(יב
,
א):
"ויהי
ארון
יי'
בארץ
פלשתים
שבעה
חדשים"
(שמ"א
ו
,
א)
-
כתיב
"את
שבע
כבשות
הצאן
תקח
מידי"
(בר'
כא
,
ל);
אמר
לו
הקדוש
ברוך
הוא:
אתה
נתתה
לו
שבע
כבשות
,
חייך
שבניו
עושים
שבע
מלחמות
עם
בניך
ונוצחין
אותן!
דבר
אחר:
חייך
שבניו
הורגים
שבע
צדיקים
מבניך!
ואילו
הן:
שמשון
,
חפני
ופנחס
,
שאול
ושלשה
בניו;
דבר
אחר:
חייך
שבניו
מחריבים
שבע
משכנות!
ואילו
הן:
אהל
מועד
וגלגל
,
נוב
ושילה
וגבעון
ובית
עולמים
תרין;
דבר
אחר:
שארון
מחזיר
בשדה
פלשתים
שבעה
חדשים.
נסה
-
'קונטראריאה'
(בלעז).
(ב)
המוריה
-
'האמוריה'
,
ארץ
האמורי;
הרבה
אלפ"ין
חסרין:
"וימש
חשך"
(שמ'
י
,
כא)
-
כמו
'ויאמש';
"לא
יהל"
(יש'
יג
,
כ)
-
כמו
'לא
יאהל
שם
ערבי'.
(ו)
המאכלת
-
סכין
,
על
שם
"וחרבי
תאכל
בשר"
(דב'
לב
,
מב).
(יב)
כי
עתה
ידעתי
-
כלומר
עתה
אני
רואה
,
ונתפרסם
לכל
העולם
,
כי
ירא
אלהים
אתה.
(יג)
וירא
והנה
איל
עובר
לפניו
,
אחר
נאחז
בסבך
בקרניו;
כלומר:
אחרי
כן
ראה
את
האיל
מדי
עברו
נאחז
בסבכי
היער
,
חשב
בלבו:
ודאי
זה
המלאך
בא
בשליחותו
של
הקדוש
ברוך
הוא
וזימן
לי
איל
זה
תחת
בני
,
ולכן
נאחז
בסבך
שאוכל
לקחתו
ולהקריבו;
וכן
"קדמו
שרים
אחר
נוגנים"
(תה'
סח
,
כו);
"ושבו
העבים
אחר
הגשם"
(קה'
יב
,
ב)
-
ואחרי
כן
יבא
הגשם;
וכן
"ואחר
באו
משה
ואהרן"
(שמ'
ה
,
א);
כולם
פירושם:
אחרי
כן.
(יד)
אשר
יאמר
היום
ולמחר
בהר
יי'
יראה
-
בהר
יי'
נראה
הקדוש
ברוך
הוא
לאברהם.