מאגר הכתר בראשית פרק כג עם פירוש רלב"ג ביאור הפרשה

פרק כג
{פרשת חיי שרה} [א] וַיִּֽהְיוּ֙ חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה מֵאָ֥ה שָׁנָ֛ה וְעֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים שְׁנֵ֖י חַיֵּ֥י שָׂרָֽה:
[ב] וַתָּ֣מָת שָׂרָ֗ה בְּקִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥וא חֶבְר֖וֹן בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיָּבֹא֙ אַבְרָהָ֔ם לִסְפֹּ֥ד לְשָׂרָ֖ה וְלִבְכֹּתָֽהּ:
[ג] וַיָּ֙קָם֙ אַבְרָהָ֔ם מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י מֵת֑וֹ וַיְדַבֵּ֥ר אֶל־בְּנֵי־חֵ֖ת לֵאמֹֽר:
[ד] גֵּר־וְתוֹשָׁ֥ב אָנֹכִ֖י עִמָּכֶ֑ם תְּנ֨וּ לִ֤י אֲחֻזַּת־קֶ֙בֶר֙ עִמָּכֶ֔ם וְאֶקְבְּרָ֥ה מֵתִ֖י מִלְּפָנָֽי:
[ה] וַיַּעֲנ֧וּ בְנֵי־חֵ֛ת אֶת־אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֥ר לֽוֹ:
[ו] שְׁמָעֵ֣נוּ ׀ אֲדֹנִ֗י נְשִׂ֨יא אֱלֹהִ֤ים אַתָּה֙ בְּתוֹכֵ֔נוּ בְּמִבְחַ֣ר קְבָרֵ֔ינוּ קְבֹ֖ר אֶת־מֵתֶ֑ךָ אִ֣ישׁ מִמֶּ֔נּוּ אֶת־קִבְר֛וֹ לֹא־יִכְלֶ֥ה מִמְּךָ֖ מִקְּבֹ֥ר מֵתֶֽךָ:
[ז] וַיָּ֧קָם אַבְרָהָ֛ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ לְעַם־הָאָ֖רֶץ לִבְנֵי־חֵֽת:
[ח] וַיְדַבֵּ֥ר אִתָּ֖ם לֵאמֹ֑ר אִם־יֵ֣שׁ אֶֽת־נַפְשְׁכֶ֗ם לִקְבֹּ֤ר אֶת־מֵתִי֙ מִלְּפָנַ֔י שְׁמָע֕וּנִי וּפִגְעוּ־לִ֖י בְּעֶפְר֥וֹן בֶּן־צֹֽחַר:
[ט] וְיִתֶּן־לִ֗י אֶת־מְעָרַ֤ת הַמַּכְפֵּלָה֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֣ה שָׂדֵ֑הוּ בְּכֶ֨סֶף מָלֵ֜א יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י בְּתוֹכֲכֶ֖ם לַאֲחֻזַּת־קָֽבֶר:
[י] וְעֶפְר֥וֹן יֹשֵׁ֖ב בְּת֣וֹךְ בְּנֵי־חֵ֑ת וַיַּעַן֩ עֶפְר֨וֹן הַחִתִּ֤י אֶת־אַבְרָהָם֙ בְּאָזְנֵ֣י בְנֵי־חֵ֔ת לְכֹ֛ל בָּאֵ֥י שַֽׁעַר־עִיר֖וֹ לֵאמֹֽר:
[יא] לֹא־אֲדֹנִ֣י שְׁמָעֵ֔נִי הַשָּׂדֶה֙ נָתַ֣תִּי לָ֔ךְ וְהַמְּעָרָ֥ה אֲשֶׁר־בּ֖וֹ לְךָ֣ נְתַתִּ֑יהָ לְעֵינֵ֧י בְנֵי־עַמִּ֛י נְתַתִּ֥יהָ לָּ֖ךְ קְבֹ֥ר מֵתֶֽךָ:
[יב] וַיִּשְׁתַּ֙חוּ֙ אַבְרָהָ֔ם לִפְנֵ֖י עַ֥ם הָאָֽרֶץ:
[יג] וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־עֶפְר֜וֹן בְּאָזְנֵ֤י עַם־הָאָ֙רֶץ֙ לֵאמֹ֔ר אַ֛ךְ אִם־אַתָּ֥ה ל֖וּ שְׁמָעֵ֑נִי נָתַ֜תִּי כֶּ֤סֶף הַשָּׂדֶה֙ קַ֣ח מִמֶּ֔נִּי וְאֶקְבְּרָ֥ה אֶת־מֵתִ֖י שָֽׁמָּה:
[יד] וַיַּ֧עַן עֶפְר֛וֹן אֶת־אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֥ר לֽוֹ:
[טו] אֲדֹנִ֣י שְׁמָעֵ֔נִי אֶרֶץ֩ אַרְבַּ֨ע מֵאֹ֧ת שֶׁקֶל־כֶּ֛סֶף בֵּינִ֥י וּבֵינְךָ֖ מַה־הִ֑וא וְאֶת־מֵתְךָ֖ קְבֹֽר:
[טז] וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָהָם֘ אֶל־עֶפְרוֹן֒ וַיִּשְׁקֹ֤ל אַבְרָהָם֙ לְעֶפְרֹ֔ן אֶת־הַכֶּ֕סֶף אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר בְּאָזְנֵ֣י בְנֵי־חֵ֑ת אַרְבַּ֤ע מֵאוֹת֙ שֶׁ֣קֶל כֶּ֔סֶף עֹבֵ֖ר לַסֹּחֵֽר:
[שני] [יז] וַיָּ֣קָם׀ שְׂדֵ֣ה עֶפְר֗וֹן אֲשֶׁר֙ בַּמַּכְפֵּלָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֣י מַמְרֵ֑א הַשָּׂדֶה֙ וְהַמְּעָרָ֣ה אֲשֶׁר־בּ֔וֹ וְכָל־הָעֵץ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר בְּכָל־גְּבֻל֖וֹ סָבִֽיב:
[יח] לְאַבְרָהָ֥ם לְמִקְנָ֖ה לְעֵינֵ֣י בְנֵי־חֵ֑ת בְּכֹ֖ל בָּאֵ֥י שַֽׁעַר־עִירֽוֹ:
[יט] וְאַחֲרֵי־כֵן֩ קָבַ֨ר אַבְרָהָ֜ם אֶת־שָׂרָ֣ה אִשְׁתּ֗וֹ אֶל־מְעָרַ֞ת שְׂדֵ֧ה הַמַּכְפֵּלָ֛ה עַל־פְּנֵ֥י מַמְרֵ֖א הִ֣וא חֶבְר֑וֹן בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן:
[כ] וַיָּ֨קָם הַשָּׂדֶ֜ה וְהַמְּעָרָ֧ה אֲשֶׁר־בּ֛וֹ לְאַבְרָהָ֖ם לַאֲחֻזַּת־קָ֑בֶר מֵאֵ֖ת בְּנֵי־חֵֽת: ס

פרק כג
(חלק ראשון: "ויהיו חיי שרה" וגו' עד "ואברהם זקן"; כג , א - בר' כד , א). (א-ב) זכר שחיי שרה היו מאה ועשרים ושבע שנה , ושכבר מתה בקרית ארבע בארץ כנען , וכאשר ידע אברהם מיתתה , בא לספוד לשרה ולבכותה. (ג-ד) ואחר כן קם אברהם מעל פני הגוף המת והשתדל לקברו , ולזה דבר לבני חת , שיתנו לו אחוזת קבר עמהם לקבור מתו , כי הוא , ואם הוא גר בארץ ההיא , רצונו הוא להתיישב שם , ולזה יצטרך לו שם אחוזת קבר. (ה-ו) ולזה ענו אותו בני חת , שיקבר מתו במבחר קבריהם , כי לא ימנע איש את קברו ממנו. (ז-ט) והנה נתן אברהם תודה על זה החסד לבני חת , ואמר להם שהוא לא שאל מהם כך , אבל שאל מהם שימכרו לו מקום ראוי לאחוזת קבר; ולזה אמר להם , שאם ייטב בעיניהם שיקבר מתו בארצם , הנה הוא מחלה פניהם שיפגעו בעבורו בעפרון בן צחר , וימכר לו בכסף מלא מערת המכפלה אשר בקצה שדהו לאחוזת קבר. (י-יא) ועפרון היה שם , ואמר לאברהם שהוא נותן לו השדה והמערה אשר בו. ויִדְמֶה שכבר אמר לו זה , להורות שהשדה לא ישוה לו דבר , אם תהיה המערה אחוזת קבר לאברהם , ולזה לא נרצה למכר לו המערה לבדה , כמו שהיה שואל אברהם. (יב-יג) וכאשר הבין זה אברהם מדבריו , נתן לו תודה על החסד שאמר לו , ואמר אל עפרון: אך אם אתה לו תהיה בזה הרצון אשר אתה מראה לי , שלא יקשה בעיניך עזבך זאת הנחלה , שמעני! אתן כסף השדה , קח ממני , ואקברה את מתי שמה - רוצה לומר: במערת המכפלה אשר בו. (יד-טו) וענה אותו עפרון: אדני שמעני! ארץ ארבע מאות שקל כסף , ביני ובינך מה היא? קח אותה בלי כסף , וקבר מתך. והנה אמר זה בזה האופן מהתחבולה , כי הוא אמר תחלה שיתננה לו (לעיל , יא) , ויבוש מפני זה לאמר בכמה יתננה לו , ואמר מה שכֹּחוֹ כח המאמר ההוא , כי הוא הודיעו בזה המאמר הערך שהוא מעריך השדה; עם שכבר נמשך בזה המאמר , שלא יבקש אברהם ממנו זה השדה בפחות מזה הסך , כי הוא לא אמר לו שירצה למכרו לו. והנה הביא עפרון את אברהם בזה המאמר , שיפרע בזה השדה יותר מכדי שוייו , על צד התחבולה; ויורה שכבר אמר זה עפרון כדי שיתן לו אברהם זה הסך , כי הוא לא מֵאֵן לקחת הכסף. (טז) והנה נתרצה אברהם במה שאמר עפרון , ונתן לו ארבע מאות שקל כסף שְלֵמֵי המשקל , והיו מכסף נקי. (יז-כ) ונתקיים שדה עפרון והמערה אשר בו , וכל העץ אשר בכל גבולו סביב לקניין לאברהם , לעיני בני חת; והיו שם במעמד ההוא כל אנשי העיר , וכלם הסכימו ונתנו רשות לאברהם שיקבר מתו בשדה ההוא והמערה אשר בו , הוא והבאים אחריו , ולזה היה לאברהם זה השדה והמערה אשר בו לאחוזת קבר מאת בני חת. (שבע תועלות לפרשת 'חיי שרה' , חלק ראשון - בקובץ רלב"ג תועלות).