פרק כג
{פרשת חיי שרה}
[א]
וַיִּֽהְיוּ֙
חַיֵּ֣י
שָׂרָ֔ה
מֵאָ֥ה
שָׁנָ֛ה
וְעֶשְׂרִ֥ים
שָׁנָ֖ה
וְשֶׁ֣בַע
שָׁנִ֑ים
שְׁנֵ֖י
חַיֵּ֥י
שָׂרָֽה:
[ב]
וַתָּ֣מָת
שָׂרָ֗ה
בְּקִרְיַ֥ת
אַרְבַּ֛ע
הִ֥וא
חֶבְר֖וֹן
בְּאֶ֣רֶץ
כְּנָ֑עַן
וַיָּבֹא֙
אַבְרָהָ֔ם
לִסְפֹּ֥ד
לְשָׂרָ֖ה
וְלִבְכֹּתָֽהּ:
[ג]
וַיָּ֙קָם֙
אַבְרָהָ֔ם
מֵעַ֖ל
פְּנֵ֣י
מֵת֑וֹ
וַיְדַבֵּ֥ר
אֶל־בְּנֵי־חֵ֖ת
לֵאמֹֽר:
[ד]
גֵּר־וְתוֹשָׁ֥ב
אָנֹכִ֖י
עִמָּכֶ֑ם
תְּנ֨וּ
לִ֤י
אֲחֻזַּת־קֶ֙בֶר֙
עִמָּכֶ֔ם
וְאֶקְבְּרָ֥ה
מֵתִ֖י
מִלְּפָנָֽי:
[ה]
וַיַּעֲנ֧וּ
בְנֵי־חֵ֛ת
אֶת־אַבְרָהָ֖ם
לֵאמֹ֥ר
לֽוֹ:
[ו]
שְׁמָעֵ֣נוּ
׀
אֲדֹנִ֗י
נְשִׂ֨יא
אֱלֹהִ֤ים
אַתָּה֙
בְּתוֹכֵ֔נוּ
בְּמִבְחַ֣ר
קְבָרֵ֔ינוּ
קְבֹ֖ר
אֶת־מֵתֶ֑ךָ
אִ֣ישׁ
מִמֶּ֔נּוּ
אֶת־קִבְר֛וֹ
לֹא־יִכְלֶ֥ה
מִמְּךָ֖
מִקְּבֹ֥ר
מֵתֶֽךָ:
[ז]
וַיָּ֧קָם
אַבְרָהָ֛ם
וַיִּשְׁתַּ֥חוּ
לְעַם־הָאָ֖רֶץ
לִבְנֵי־חֵֽת:
[ח]
וַיְדַבֵּ֥ר
אִתָּ֖ם
לֵאמֹ֑ר
אִם־יֵ֣שׁ
אֶֽת־נַפְשְׁכֶ֗ם
לִקְבֹּ֤ר
אֶת־מֵתִי֙
מִלְּפָנַ֔י
שְׁמָע֕וּנִי
וּפִגְעוּ־לִ֖י
בְּעֶפְר֥וֹן
בֶּן־צֹֽחַר:
[ט]
וְיִתֶּן־לִ֗י
אֶת־מְעָרַ֤ת
הַמַּכְפֵּלָה֙
אֲשֶׁר־ל֔וֹ
אֲשֶׁ֖ר
בִּקְצֵ֣ה
שָׂדֵ֑הוּ
בְּכֶ֨סֶף
מָלֵ֜א
יִתְּנֶ֥נָּה
לִ֛י
בְּתוֹכֲכֶ֖ם
לַאֲחֻזַּת־קָֽבֶר:
[י]
וְעֶפְר֥וֹן
יֹשֵׁ֖ב
בְּת֣וֹךְ
בְּנֵי־חֵ֑ת
וַיַּעַן֩
עֶפְר֨וֹן
הַחִתִּ֤י
אֶת־אַבְרָהָם֙
בְּאָזְנֵ֣י
בְנֵי־חֵ֔ת
לְכֹ֛ל
בָּאֵ֥י
שַֽׁעַר־עִיר֖וֹ
לֵאמֹֽר:
[יא]
לֹא־אֲדֹנִ֣י
שְׁמָעֵ֔נִי
הַשָּׂדֶה֙
נָתַ֣תִּי
לָ֔ךְ
וְהַמְּעָרָ֥ה
אֲשֶׁר־בּ֖וֹ
לְךָ֣
נְתַתִּ֑יהָ
לְעֵינֵ֧י
בְנֵי־עַמִּ֛י
נְתַתִּ֥יהָ
לָּ֖ךְ
קְבֹ֥ר
מֵתֶֽךָ:
[יב]
וַיִּשְׁתַּ֙חוּ֙
אַבְרָהָ֔ם
לִפְנֵ֖י
עַ֥ם
הָאָֽרֶץ:
[יג]
וַיְדַבֵּ֨ר
אֶל־עֶפְר֜וֹן
בְּאָזְנֵ֤י
עַם־הָאָ֙רֶץ֙
לֵאמֹ֔ר
אַ֛ךְ
אִם־אַתָּ֥ה
ל֖וּ
שְׁמָעֵ֑נִי
נָתַ֜תִּי
כֶּ֤סֶף
הַשָּׂדֶה֙
קַ֣ח
מִמֶּ֔נִּי
וְאֶקְבְּרָ֥ה
אֶת־מֵתִ֖י
שָֽׁמָּה:
[יד]
וַיַּ֧עַן
עֶפְר֛וֹן
אֶת־אַבְרָהָ֖ם
לֵאמֹ֥ר
לֽוֹ:
[טו]
אֲדֹנִ֣י
שְׁמָעֵ֔נִי
אֶרֶץ֩
אַרְבַּ֨ע
מֵאֹ֧ת
שֶׁקֶל־כֶּ֛סֶף
בֵּינִ֥י
וּבֵינְךָ֖
מַה־הִ֑וא
וְאֶת־מֵתְךָ֖
קְבֹֽר:
[טז]
וַיִּשְׁמַ֣ע
אַבְרָהָם֘
אֶל־עֶפְרוֹן֒
וַיִּשְׁקֹ֤ל
אַבְרָהָם֙
לְעֶפְרֹ֔ן
אֶת־הַכֶּ֕סֶף
אֲשֶׁ֥ר
דִּבֶּ֖ר
בְּאָזְנֵ֣י
בְנֵי־חֵ֑ת
אַרְבַּ֤ע
מֵאוֹת֙
שֶׁ֣קֶל
כֶּ֔סֶף
עֹבֵ֖ר
לַסֹּחֵֽר:
[שני]
[יז]
וַיָּ֣קָם׀
שְׂדֵ֣ה
עֶפְר֗וֹן
אֲשֶׁר֙
בַּמַּכְפֵּלָ֔ה
אֲשֶׁ֖ר
לִפְנֵ֣י
מַמְרֵ֑א
הַשָּׂדֶה֙
וְהַמְּעָרָ֣ה
אֲשֶׁר־בּ֔וֹ
וְכָל־הָעֵץ֙
אֲשֶׁ֣ר
בַּשָּׂדֶ֔ה
אֲשֶׁ֥ר
בְּכָל־גְּבֻל֖וֹ
סָבִֽיב:
[יח]
לְאַבְרָהָ֥ם
לְמִקְנָ֖ה
לְעֵינֵ֣י
בְנֵי־חֵ֑ת
בְּכֹ֖ל
בָּאֵ֥י
שַֽׁעַר־עִירֽוֹ:
[יט]
וְאַחֲרֵי־כֵן֩
קָבַ֨ר
אַבְרָהָ֜ם
אֶת־שָׂרָ֣ה
אִשְׁתּ֗וֹ
אֶל־מְעָרַ֞ת
שְׂדֵ֧ה
הַמַּכְפֵּלָ֛ה
עַל־פְּנֵ֥י
מַמְרֵ֖א
הִ֣וא
חֶבְר֑וֹן
בְּאֶ֖רֶץ
כְּנָֽעַן:
[כ]
וַיָּ֨קָם
הַשָּׂדֶ֜ה
וְהַמְּעָרָ֧ה
אֲשֶׁר־בּ֛וֹ
לְאַבְרָהָ֖ם
לַאֲחֻזַּת־קָ֑בֶר
מֵאֵ֖ת
בְּנֵי־חֵֽת:
ס
פרק כג
(חלק
ראשון:)
"ויהיו
חיי
שרה"
וגו'
(כג
,
א)
עד
"ואברהם
זקן"
(בר'
כד
,
א).
(ד)
גר
ותושב
-
הוא
הגר
שבא
להתישב
במקום
,
והוא
"גר
תושב"
(ראה
וי'
כה
,
מז).
(ו)
נשיא
אלהים
-
רוצה
לומר:
גדול
ונכבד
בעיני
אלהים.
לא
יכלה
-
לא
ימנע.
(ח)
את
נפשכם
-
את
רצונכם.
ופגעו
לי
-
חלו
פניו
בעבורי.
(ט)
המכפלה
-
שהיתה
כפולה;
וזה
,
אם
בשהיתה
שם
מערה
על
גבי
מערה
,
או
מערה
לפנים
ממערה.
בכסף
מלא
-
בכסף
שלם;
רוצה
לומר
,
שימכרה
לו
כדי
שווייה
,
כי
אינו
מבקש
לו
חסד
בזה.
(יג)
אך
אם
אתה
לו
שמעני
-
רוצה
לומר:
אך
אם
אתה
בזה
הרצון
,
שלא
יִכְבַּד
עליך
עזבך
זאת
הנחלה
,
כמו
שנראה
מדבריך
,
מי
יתן
שתשמע
לי!
אתן
כסף
השדה
,
כמו
שאמרתי
,
קח
אותו
ממני!
ואולם
אמר
זה
,
כי
דרך
בני
האדם
לומר
כמו
אלו
הדברים
על
צד
ההֶמְלֵט
מהמחלים
פניהם
,
לדעתם
שלא
יקחו
בני
אדם
כמו
זאת
המתנה;
ולזה
לא
היה
יודע
אברהם
אם
אמר
זה
עפרון
על
צד
ההמלט
,
או
אמר
זה
לכונה
טובה;
והנה
קצר
אברהם
מלבאר
זה
המאמר
לעפרון
לכבודו.
או
יהיה
הרצון
בזה:
אך
אם
אתה
לוּ
תהיה
בזה
הרצון
שאתה
מראה
לי
בדבריך
,
הנני
מחלה
פניך
שתשמעני:
אתן
כסף
השדה
,
קח
ממני!
והפירוש
השני
יותר
נאות
מהראשון.
(טז)
עובר
לסוחר
-
רוצה
לומר
,
שהמטבע
שנתן
לו
היה
שלם
,
ומתקבל
לסוחר
שהוא
משוטט
בארצות
לסחורתו
,
לפי
שהמטבע
ההוא
היה
מתקבל
בכל
המקומות
לחשיבותו
ושלמותו
,
ולזה
שְׁקָלוֹ
לו.
או
היה
מה
שנתן
לו
כסף
,
לא
מטבע
,
ונתן
לו
כסף
נקי
שיקחהו
כל
סוחר
,
כי
הסוחר
מכיר
איזה
כסף
הוא
נקי
,
יותר
משאר
האנשים.