פרק כג
{פרשת חיי שרה}
[א]
וַיִּֽהְיוּ֙
חַיֵּ֣י
שָׂרָ֔ה
מֵאָ֥ה
שָׁנָ֛ה
וְעֶשְׂרִ֥ים
שָׁנָ֖ה
וְשֶׁ֣בַע
שָׁנִ֑ים
שְׁנֵ֖י
חַיֵּ֥י
שָׂרָֽה:
[ב]
וַתָּ֣מָת
שָׂרָ֗ה
בְּקִרְיַ֥ת
אַרְבַּ֛ע
הִ֥וא
חֶבְר֖וֹן
בְּאֶ֣רֶץ
כְּנָ֑עַן
וַיָּבֹא֙
אַבְרָהָ֔ם
לִסְפֹּ֥ד
לְשָׂרָ֖ה
וְלִבְכֹּתָֽהּ:
[ג]
וַיָּ֙קָם֙
אַבְרָהָ֔ם
מֵעַ֖ל
פְּנֵ֣י
מֵת֑וֹ
וַיְדַבֵּ֥ר
אֶל־בְּנֵי־חֵ֖ת
לֵאמֹֽר:
[ד]
גֵּר־וְתוֹשָׁ֥ב
אָנֹכִ֖י
עִמָּכֶ֑ם
תְּנ֨וּ
לִ֤י
אֲחֻזַּת־קֶ֙בֶר֙
עִמָּכֶ֔ם
וְאֶקְבְּרָ֥ה
מֵתִ֖י
מִלְּפָנָֽי:
[ה]
וַיַּעֲנ֧וּ
בְנֵי־חֵ֛ת
אֶת־אַבְרָהָ֖ם
לֵאמֹ֥ר
לֽוֹ:
[ו]
שְׁמָעֵ֣נוּ
׀
אֲדֹנִ֗י
נְשִׂ֨יא
אֱלֹהִ֤ים
אַתָּה֙
בְּתוֹכֵ֔נוּ
בְּמִבְחַ֣ר
קְבָרֵ֔ינוּ
קְבֹ֖ר
אֶת־מֵתֶ֑ךָ
אִ֣ישׁ
מִמֶּ֔נּוּ
אֶת־קִבְר֛וֹ
לֹא־יִכְלֶ֥ה
מִמְּךָ֖
מִקְּבֹ֥ר
מֵתֶֽךָ:
[ז]
וַיָּ֧קָם
אַבְרָהָ֛ם
וַיִּשְׁתַּ֥חוּ
לְעַם־הָאָ֖רֶץ
לִבְנֵי־חֵֽת:
[ח]
וַיְדַבֵּ֥ר
אִתָּ֖ם
לֵאמֹ֑ר
אִם־יֵ֣שׁ
אֶֽת־נַפְשְׁכֶ֗ם
לִקְבֹּ֤ר
אֶת־מֵתִי֙
מִלְּפָנַ֔י
שְׁמָע֕וּנִי
וּפִגְעוּ־לִ֖י
בְּעֶפְר֥וֹן
בֶּן־צֹֽחַר:
[ט]
וְיִתֶּן־לִ֗י
אֶת־מְעָרַ֤ת
הַמַּכְפֵּלָה֙
אֲשֶׁר־ל֔וֹ
אֲשֶׁ֖ר
בִּקְצֵ֣ה
שָׂדֵ֑הוּ
בְּכֶ֨סֶף
מָלֵ֜א
יִתְּנֶ֥נָּה
לִ֛י
בְּתוֹכֲכֶ֖ם
לַאֲחֻזַּת־קָֽבֶר:
[י]
וְעֶפְר֥וֹן
יֹשֵׁ֖ב
בְּת֣וֹךְ
בְּנֵי־חֵ֑ת
וַיַּעַן֩
עֶפְר֨וֹן
הַחִתִּ֤י
אֶת־אַבְרָהָם֙
בְּאָזְנֵ֣י
בְנֵי־חֵ֔ת
לְכֹ֛ל
בָּאֵ֥י
שַֽׁעַר־עִיר֖וֹ
לֵאמֹֽר:
[יא]
לֹא־אֲדֹנִ֣י
שְׁמָעֵ֔נִי
הַשָּׂדֶה֙
נָתַ֣תִּי
לָ֔ךְ
וְהַמְּעָרָ֥ה
אֲשֶׁר־בּ֖וֹ
לְךָ֣
נְתַתִּ֑יהָ
לְעֵינֵ֧י
בְנֵי־עַמִּ֛י
נְתַתִּ֥יהָ
לָּ֖ךְ
קְבֹ֥ר
מֵתֶֽךָ:
[יב]
וַיִּשְׁתַּ֙חוּ֙
אַבְרָהָ֔ם
לִפְנֵ֖י
עַ֥ם
הָאָֽרֶץ:
[יג]
וַיְדַבֵּ֨ר
אֶל־עֶפְר֜וֹן
בְּאָזְנֵ֤י
עַם־הָאָ֙רֶץ֙
לֵאמֹ֔ר
אַ֛ךְ
אִם־אַתָּ֥ה
ל֖וּ
שְׁמָעֵ֑נִי
נָתַ֜תִּי
כֶּ֤סֶף
הַשָּׂדֶה֙
קַ֣ח
מִמֶּ֔נִּי
וְאֶקְבְּרָ֥ה
אֶת־מֵתִ֖י
שָֽׁמָּה:
[יד]
וַיַּ֧עַן
עֶפְר֛וֹן
אֶת־אַבְרָהָ֖ם
לֵאמֹ֥ר
לֽוֹ:
[טו]
אֲדֹנִ֣י
שְׁמָעֵ֔נִי
אֶרֶץ֩
אַרְבַּ֨ע
מֵאֹ֧ת
שֶׁקֶל־כֶּ֛סֶף
בֵּינִ֥י
וּבֵינְךָ֖
מַה־הִ֑וא
וְאֶת־מֵתְךָ֖
קְבֹֽר:
[טז]
וַיִּשְׁמַ֣ע
אַבְרָהָם֘
אֶל־עֶפְרוֹן֒
וַיִּשְׁקֹ֤ל
אַבְרָהָם֙
לְעֶפְרֹ֔ן
אֶת־הַכֶּ֕סֶף
אֲשֶׁ֥ר
דִּבֶּ֖ר
בְּאָזְנֵ֣י
בְנֵי־חֵ֑ת
אַרְבַּ֤ע
מֵאוֹת֙
שֶׁ֣קֶל
כֶּ֔סֶף
עֹבֵ֖ר
לַסֹּחֵֽר:
[שני]
[יז]
וַיָּ֣קָם׀
שְׂדֵ֣ה
עֶפְר֗וֹן
אֲשֶׁר֙
בַּמַּכְפֵּלָ֔ה
אֲשֶׁ֖ר
לִפְנֵ֣י
מַמְרֵ֑א
הַשָּׂדֶה֙
וְהַמְּעָרָ֣ה
אֲשֶׁר־בּ֔וֹ
וְכָל־הָעֵץ֙
אֲשֶׁ֣ר
בַּשָּׂדֶ֔ה
אֲשֶׁ֥ר
בְּכָל־גְּבֻל֖וֹ
סָבִֽיב:
[יח]
לְאַבְרָהָ֥ם
לְמִקְנָ֖ה
לְעֵינֵ֣י
בְנֵי־חֵ֑ת
בְּכֹ֖ל
בָּאֵ֥י
שַֽׁעַר־עִירֽוֹ:
[יט]
וְאַחֲרֵי־כֵן֩
קָבַ֨ר
אַבְרָהָ֜ם
אֶת־שָׂרָ֣ה
אִשְׁתּ֗וֹ
אֶל־מְעָרַ֞ת
שְׂדֵ֧ה
הַמַּכְפֵּלָ֛ה
עַל־פְּנֵ֥י
מַמְרֵ֖א
הִ֣וא
חֶבְר֑וֹן
בְּאֶ֖רֶץ
כְּנָֽעַן:
[כ]
וַיָּ֨קָם
הַשָּׂדֶ֜ה
וְהַמְּעָרָ֧ה
אֲשֶׁר־בּ֛וֹ
לְאַבְרָהָ֖ם
לַאֲחֻזַּת־קָ֑בֶר
מֵאֵ֖ת
בְּנֵי־חֵֽת:
ס
פרק כג
(א)
ויהיו
חיי
שרה
-
אע"פ
שבשאר
נשים
לא
נתפרשו
ימי
חייהן
,
בשרה
הוצרך
לפרש;
בשביל
שהוצרך
להזכיר
מיתתה
בשביל
קניין
המערה
,
פירש
מתי
מתה
לאחר
תשעים
של
הורתה.
(ב)
בקרית
ארבע
-
שם
האיש
ארבע
,
כדכתיב
ביהושע
"קרית
ארבע
אבי
הענק"
(יהו'
טו
,
יג)
,
כמו
"קרית
סיחון"
(במ'
כא
,
כט).
ויבא
אברהם
-
אפילו
לא
בא
ממקום
אחר
,
אעפ"י
כן
ראוי
לומר
כי
בא
לסופדה.
(ד)
גר
ותושב
אנכי
-
מארץ
נכרייה
באתי
לגור
כאן
,
ונתיישבתי
עמכם
,
לכן
אין
לי
מקום
קברי
אבות
הנה.
תנו
לי
אחוזת
קבר
-
הניחו
לי
לקנות
קרקע
כאן
,
ותתרצו
אתם
,
יושבי
העיר
,
להניח
לי
לקבור
בה
מֵתִי
ממשפחתי
―
כי
אחוזת
קבר
אין
יכול
להיות
אלא
ברצון
כל
בני
העיר
,
וכן
מוכיח
לפנינו
,
כששנתן
אברהם
הכסף
לעפרון
"ויקם...
לאברהם
למקנה
ואחרי
כן
קבר
אברהם...
וקם
לו
לאחוזת
קבר
מאת
כל
בני
חת"
(להלן
,
יז
-
כ)
―
אוציאנו
מלפני
לקוברו.
(ו)
נשיא
אלהים
-
ולא
"גר
ותושב"
(לעיל
,
ד)
,
ואין
אתה
צריך
לקנות.
במבחר
קברינו
-
במקום
שקוברין
שרי
הארץ
,
והרי
לך
קבר
מזומן.
(ט)
מערת
המכפלה
כל
הבקעה
קרויה
מכפלה
,
כמו
"ככר
הירדן"
(בר'
יג
,
י)
,
וכן
מוכיח
לפנינו
"שדה
עפרון
אשר
במכפלה"
(להלן
,
יז).
בכסף
מלא
-
בכל
שוויו.
בתוככם
-
לעיניכם
,
ותהיו
עדים.
לאחוזת
קבר
-
שתתרצו
כולכם
לקבור
בה
מֵתִי.
(יא)
השדה
נתתי
לך
-
נותן
אני
אותו
עכשיו
לך;
'דויינץ'
בלעז.
והמערה
אשר
בו
-
אינך
שואל
כי
אם
המערה
אשר
בקצה
השדה
,
ובמכירה;
אני
נותן
לך
במתנה
כל
השדה
והמערה.
(יב)
וישתחו
אברהם
-
לעפרון
לפני
עם
הארץ.
(טו)
ארץ
שאינה
שוה
אלא
ארבע
מאות
שקל
כסף
,
ביני
ובינך
מה
היא
,
והיה
לך
לקחתה
ממני
בחנם
,
ואת
מתך
קבור
בחנם
אם
תרצה.
(טז)
וישמע
אברהם
-
לחכימא
ברמיזא.
עובר
לסוחר
-
כסף
צרוף
ומתקבל
בכל
מיני
סחורה;
וכן
ביהוידע
מצינו
"כסף
עובר"
(מ"ב
יב
,
ה)
-
טוב
בכל
מקום;
וכן
"אצבעותיו
מור
עובר"
(ראה
שה"ש
ה
,
ה)
-
טוב
בכל
מקום.
(יח)
לאברהם
למקנה
-
קם
לאחר
נתינת
הכסף
,
כדכתיב
"ונתן
הכסף
וקם
לו"
(?;
וראה
וי'
כז
,
יט
וערכין
לג
,
א)
,
אבל
לאחזת
קבר
מאת
בני
חת
לא
קם
,
והוחזק
לאברהם
עד
ש"קבר
שרה
אשתו"
(להלן
,
יט)
,
אז
"ויקם...
לאחוזת
קבר
מאת
בני
חת"
(להלן
,
כ).