מאגר הכתר בראשית פרק כג עם פירוש רד"ק

פרק כג
(א) ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים - אמר שלשה פעמים שנה , שנים , אע"פ שיספיק באחד. וכן "נח" שלושה בפסוק (בר' ו , ט) , וכן "ישראל" חמשה בפסוק (במ' ח , יט) , ואע"פ שיספיק באחד; וכן נאמר בשני אברהם "מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים" (בר' כה , ז); וכן אמר בשני ישמעאל "מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים" (שם , יז). ואמרו , כי זה הוא דרך צחות בלשון הקודש. ונאמר עם החשבון הגדול 'שנה' , דרך כלל , ועם החשבון הקטן 'שנים' , דרך פרט. ויש דרש (ב"ר נח , א) בחיי שרה: בת מאה כבת עשרים לחטא , בת עשרים כבת שבע ליופי. ומתחלה לא זכר 'שנה' , לפיכך אמר בסוף שני חיי שרה. ובאברהם ובישמעאל שאמר מתחלה "שני חיי" (בר' כה , ז; יז) , לא אמר בסוף דבר. ואפשר כי בכולם תוספת 'שני' , להודיע , כי שלמו שנותיהם מיום ליום; כי כן עושה האל עם הצדיקים , כמו שכתבו רבותינו ז"ל (קידושין לח , א). (ב) ותמת. כי שם היו משיצאו מבאר שבע. בקרית ארבע - ארבע הוא שם איש; נקרא כן , בעבור שהיו ארבעה ענקים: הוא ושלשת בניו; וכן אמר בספר יהושע "את קרית ארבע אבי הענק" (טו , יג) , והיו שלשת בניו ששי אחימן ותלמי (ראה שם , יד). והעיר הזאת שמה חברון , והיתה ל'ארבע' ולבניו. ויבא אברהם - בא מן החוץ , כי לא היה עמה בבית בעת מיתתה; או בא ממקום אחר , כי לא היה בחברון בשעה שמתה. לספוד - בדברי הספד וקינות. ולבכותה - ולבכות עליה. וכן בא הלשון הזה בלא קשר 'על' ו'אל': "ואבכה בצום נפשי" (תה' סט , יא) - כאלו אמר 'על נפשי'; "ויבך אותו אביו" (בר' לז , לה). (ג) ויקם. מעל פני מתו - לצרכי המת. ואמר מתו , ואם היא אשה , כי על הגוף המת אמר , וכן מתי" (להלן , ד); "מתך" (להלן , ו). וידבר אל בני חת - בני חת היו אנשי העיר , וחת היה בן כנען (ראה בר' י , טו). ואספם אברהם למקום אחד ודבר עמהם. (ד) גר ותושב - גר אנכי , כי אני מארץ אחרת באתי לגור עמכם , ותושב אני , כי ימים רבים ישבתי ביניכם , ודעתי לשבת עמכם; לפיכך מבקש מכם שתתנו לי מקום בארצכם , שיהיה לי אחוזה ולבני אחרי. ואיני מבקש מכם עתה אלא אחוזת קבר. ואקברה מתי מלפני - כלומר: אסירנו מלפני ואקברנו. (ה) ויענו - הסכימו ביניהם , שיענוהו ויאמרו לו זה: (ו) שמענו אדני - המדבר על פי כולם אמר לו זה , לפיכך אמר אדני בלשון יחיד. ואמר המלות האחרות בלשון רבים , לפי שהיה מדבר בעד רבים. נשיא אלהים - שאלהים נשאך , ואנחנו חושבים אותך כן בתוכנו. במבחר קברנו - כי היו להם מערות לקבור מתיהם שם , וכל משפחה לבדה היתה לה מערה , קוברים שם כמה מתים , כל אחד בארונו; וכל המערה ההיא תקרא 'קבר'. לפיכך אמר: איש ממנו את קברו. וכן מנהג עדין במקומות רבים. והיה דעתם שישאל מהם , שיתן אחד מהם לו מקום בקברו לקבור את מתו; ולא כן שאל הוא , אלא שתהיה לו אחוזה ידועה לו ולמשפחתו לקבור שם מתיהם , לא שיקבר מתו בקבר אחרים. לא יכלה - לא ימנע , וכן "אשר כליתני היום הזה מבא בדמים" (ש"א כה , לג). (ז) ויקם... וישתחו - קם על רגליו וכפף להם ראשו דרך הודאה ושבח על הדבר הטוב שענו לו , והודיעם מה היה דעתו לבקש מהם: (ח) וידבר. את נפשכם - ברצונכם , כמו "אל תתנני בנפש צרי" (תה' כז , יב). ופגעו לי - התחננו בעבורי. (ט) ויתן לי את מערת - לא שאל ממנו אלא המערה , לא השדה. המכפלה - שם בשקל "משטמה" (הו' ט , ז): ואלו היה תואר , היה 'מערה' בה"א. ובפירוש המלה נחלקו רבותינו ז"ל (עירובין נג , א). יש אומרים: היא מערה על גב מערה; ויש אומרים: מערה לפנים ממערה. או נאמר כי מכפלה תאר למקום ההוא , כי כל המקום נקרא מכפלה על שם המערה הכפולה אשר שם; לפיכך סומך השדה גם המערה ל'מכפלה' (ראה להלן , יט). בכסף מלא - שיהיה מטבע הכסף מלא במשקלו , לא יחסר דבר; כמו שאמר "עובר לסוחר" (להלן , טז). (י) ועפרן. באזני בני חת - בקול רם , שישמעו כלם. וקדמאה באזני , בתראה - "לעיני בני חת" (להלן , יח) , וסימן: "כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני" (איוב כט , יא). לכל באי שער עירו - עם כל באי שער עירו , כי נאספו שם גדולים ופחותים. באי שער - שבאים ויוצאים בשער , רוצה לומר: כל אנשי העיר. ופעם יאמר באי ופעם יאמר "יוצאי" , כמו שאמר "כל יוצאי שער עירו" (בר' לד , כד) , וענין אחד הוא , רוצה לומר: כל אנשי העיר; ועל דרך הקצור יאמר 'באי' לבד או "יוצאי" - לבד; ופעם יאמר שניהם , כמו שאמר "ועמדת בשער בני העם אשר יבאו בו מלכי יהודה ואשר יצאו בו" (יר' יז , יט). (יא) לא אדני שמעני - לא כמו שאתה אומר , שאתננה לך "בכסף מלא" (לעיל , ט) , אלא בחנם אתננה לך; ולא המערה לבד כמו ששאלת אלא גם השדה אתן לך. נתתי - מעתה נתתי לך לעיני בני עמי , שיהיו כלם עדים ביני וביניך. (יב) וישתחו - לעפרן; השתחוה לפני כלם. (יג) וידבר. אך אם אתה לו שמעני - אבל אם אתה , הלואי שתשמעני. נתתי כסף השדה - מעתה אתן הכסף , וקחנו ממני , ובזה תעשה לי טובה. ואקברה - כי אין זה צריך עכוב. (טו) אדני. מה היא - אם תתן או לא תתן , ביני וביניך מה היא? ואת מתך קבר - לא תתעכב בעבור זה. (טז) וישמע. עובר לסוחר - כסף מלא במשקלו , כמו שנושאים ונותנים בו הסוחרים , כי הם מדקדקים במשקל הכסף. (יז-יח) ויקם - קם לאברהם למקנה; וכן "וקם לו" (וי' כז , יט) , כלומר: נתקיים בידו. אשר לפני ממרא - השדה והמערה היו לפני העיר , והעיר נקראת 'ממרא'; ונקראת 'חברון' כמו שאמר "על פני ממרא היא חברון" (להלן , יט). לעיני בני חת - לעיניהם שקל הכסף לעפרון , ולעיניהם מכר לו עפרון ועשה לו ספר מקנה בזה. בכל באי שער עירו - עם כל באי שער עירו שהיו שם בעת המקנה. וקדמאה "לכל באי" (לעיל , י) ובתראה בכל באי , וחד פסוק סימן: "לכל כלי המשכן בכל עבודתו" (שמ' כז , יט). (יט) ואחרי כן. אל מערת - כמו 'במערת'; וכן "ואל הארון תתן את העדות" (שמ' כה , כא) - כמו 'בארון'. (כ) ויקם. מאת בני חת - כי בהסכמתם וברצונם נתן לו עפרון השדה והמערה , כי טוב היה בעיני כולם שתהיה לאברהם אחוזה ביניהם.