פרק כג
{פרשת חיי שרה}
[א]
וַיִּֽהְיוּ֙
חַיֵּ֣י
שָׂרָ֔ה
מֵאָ֥ה
שָׁנָ֛ה
וְעֶשְׂרִ֥ים
שָׁנָ֖ה
וְשֶׁ֣בַע
שָׁנִ֑ים
שְׁנֵ֖י
חַיֵּ֥י
שָׂרָֽה:
[ב]
וַתָּ֣מָת
שָׂרָ֗ה
בְּקִרְיַ֥ת
אַרְבַּ֛ע
הִ֥וא
חֶבְר֖וֹן
בְּאֶ֣רֶץ
כְּנָ֑עַן
וַיָּבֹא֙
אַבְרָהָ֔ם
לִסְפֹּ֥ד
לְשָׂרָ֖ה
וְלִבְכֹּתָֽהּ:
[ג]
וַיָּ֙קָם֙
אַבְרָהָ֔ם
מֵעַ֖ל
פְּנֵ֣י
מֵת֑וֹ
וַיְדַבֵּ֥ר
אֶל־בְּנֵי־חֵ֖ת
לֵאמֹֽר:
[ד]
גֵּר־וְתוֹשָׁ֥ב
אָנֹכִ֖י
עִמָּכֶ֑ם
תְּנ֨וּ
לִ֤י
אֲחֻזַּת־קֶ֙בֶר֙
עִמָּכֶ֔ם
וְאֶקְבְּרָ֥ה
מֵתִ֖י
מִלְּפָנָֽי:
[ה]
וַיַּעֲנ֧וּ
בְנֵי־חֵ֛ת
אֶת־אַבְרָהָ֖ם
לֵאמֹ֥ר
לֽוֹ:
[ו]
שְׁמָעֵ֣נוּ
׀
אֲדֹנִ֗י
נְשִׂ֨יא
אֱלֹהִ֤ים
אַתָּה֙
בְּתוֹכֵ֔נוּ
בְּמִבְחַ֣ר
קְבָרֵ֔ינוּ
קְבֹ֖ר
אֶת־מֵתֶ֑ךָ
אִ֣ישׁ
מִמֶּ֔נּוּ
אֶת־קִבְר֛וֹ
לֹא־יִכְלֶ֥ה
מִמְּךָ֖
מִקְּבֹ֥ר
מֵתֶֽךָ:
[ז]
וַיָּ֧קָם
אַבְרָהָ֛ם
וַיִּשְׁתַּ֥חוּ
לְעַם־הָאָ֖רֶץ
לִבְנֵי־חֵֽת:
[ח]
וַיְדַבֵּ֥ר
אִתָּ֖ם
לֵאמֹ֑ר
אִם־יֵ֣שׁ
אֶֽת־נַפְשְׁכֶ֗ם
לִקְבֹּ֤ר
אֶת־מֵתִי֙
מִלְּפָנַ֔י
שְׁמָע֕וּנִי
וּפִגְעוּ־לִ֖י
בְּעֶפְר֥וֹן
בֶּן־צֹֽחַר:
[ט]
וְיִתֶּן־לִ֗י
אֶת־מְעָרַ֤ת
הַמַּכְפֵּלָה֙
אֲשֶׁר־ל֔וֹ
אֲשֶׁ֖ר
בִּקְצֵ֣ה
שָׂדֵ֑הוּ
בְּכֶ֨סֶף
מָלֵ֜א
יִתְּנֶ֥נָּה
לִ֛י
בְּתוֹכֲכֶ֖ם
לַאֲחֻזַּת־קָֽבֶר:
[י]
וְעֶפְר֥וֹן
יֹשֵׁ֖ב
בְּת֣וֹךְ
בְּנֵי־חֵ֑ת
וַיַּעַן֩
עֶפְר֨וֹן
הַחִתִּ֤י
אֶת־אַבְרָהָם֙
בְּאָזְנֵ֣י
בְנֵי־חֵ֔ת
לְכֹ֛ל
בָּאֵ֥י
שַֽׁעַר־עִיר֖וֹ
לֵאמֹֽר:
[יא]
לֹא־אֲדֹנִ֣י
שְׁמָעֵ֔נִי
הַשָּׂדֶה֙
נָתַ֣תִּי
לָ֔ךְ
וְהַמְּעָרָ֥ה
אֲשֶׁר־בּ֖וֹ
לְךָ֣
נְתַתִּ֑יהָ
לְעֵינֵ֧י
בְנֵי־עַמִּ֛י
נְתַתִּ֥יהָ
לָּ֖ךְ
קְבֹ֥ר
מֵתֶֽךָ:
[יב]
וַיִּשְׁתַּ֙חוּ֙
אַבְרָהָ֔ם
לִפְנֵ֖י
עַ֥ם
הָאָֽרֶץ:
[יג]
וַיְדַבֵּ֨ר
אֶל־עֶפְר֜וֹן
בְּאָזְנֵ֤י
עַם־הָאָ֙רֶץ֙
לֵאמֹ֔ר
אַ֛ךְ
אִם־אַתָּ֥ה
ל֖וּ
שְׁמָעֵ֑נִי
נָתַ֜תִּי
כֶּ֤סֶף
הַשָּׂדֶה֙
קַ֣ח
מִמֶּ֔נִּי
וְאֶקְבְּרָ֥ה
אֶת־מֵתִ֖י
שָֽׁמָּה:
[יד]
וַיַּ֧עַן
עֶפְר֛וֹן
אֶת־אַבְרָהָ֖ם
לֵאמֹ֥ר
לֽוֹ:
[טו]
אֲדֹנִ֣י
שְׁמָעֵ֔נִי
אֶרֶץ֩
אַרְבַּ֨ע
מֵאֹ֧ת
שֶׁקֶל־כֶּ֛סֶף
בֵּינִ֥י
וּבֵינְךָ֖
מַה־הִ֑וא
וְאֶת־מֵתְךָ֖
קְבֹֽר:
[טז]
וַיִּשְׁמַ֣ע
אַבְרָהָם֘
אֶל־עֶפְרוֹן֒
וַיִּשְׁקֹ֤ל
אַבְרָהָם֙
לְעֶפְרֹ֔ן
אֶת־הַכֶּ֕סֶף
אֲשֶׁ֥ר
דִּבֶּ֖ר
בְּאָזְנֵ֣י
בְנֵי־חֵ֑ת
אַרְבַּ֤ע
מֵאוֹת֙
שֶׁ֣קֶל
כֶּ֔סֶף
עֹבֵ֖ר
לַסֹּחֵֽר:
[שני]
[יז]
וַיָּ֣קָם׀
שְׂדֵ֣ה
עֶפְר֗וֹן
אֲשֶׁר֙
בַּמַּכְפֵּלָ֔ה
אֲשֶׁ֖ר
לִפְנֵ֣י
מַמְרֵ֑א
הַשָּׂדֶה֙
וְהַמְּעָרָ֣ה
אֲשֶׁר־בּ֔וֹ
וְכָל־הָעֵץ֙
אֲשֶׁ֣ר
בַּשָּׂדֶ֔ה
אֲשֶׁ֥ר
בְּכָל־גְּבֻל֖וֹ
סָבִֽיב:
[יח]
לְאַבְרָהָ֥ם
לְמִקְנָ֖ה
לְעֵינֵ֣י
בְנֵי־חֵ֑ת
בְּכֹ֖ל
בָּאֵ֥י
שַֽׁעַר־עִירֽוֹ:
[יט]
וְאַחֲרֵי־כֵן֩
קָבַ֨ר
אַבְרָהָ֜ם
אֶת־שָׂרָ֣ה
אִשְׁתּ֗וֹ
אֶל־מְעָרַ֞ת
שְׂדֵ֧ה
הַמַּכְפֵּלָ֛ה
עַל־פְּנֵ֥י
מַמְרֵ֖א
הִ֣וא
חֶבְר֑וֹן
בְּאֶ֖רֶץ
כְּנָֽעַן:
[כ]
וַיָּ֨קָם
הַשָּׂדֶ֜ה
וְהַמְּעָרָ֧ה
אֲשֶׁר־בּ֛וֹ
לְאַבְרָהָ֖ם
לַאֲחֻזַּת־קָ֑בֶר
מֵאֵ֖ת
בְּנֵי־חֵֽת:
ס
פרק כג
(א)
ויהיו
חיי
שרה
מאה
שנה
ועשרים
שנה
ושבע
שנים
-
לכך
נכתב
שנה
בכל
כלל
וכלל
,
לומר
לך
שכל
אחד
נדרש
לעצמו:
בת
מאה
כבת
עשרים
לחטא
(ראה
ב"ר
נח
,
א):
מה
בת
עשרים
לא
חטאת
,
שהרי
אינה
בת
עונשין
,
אף
בת
מאה
בלא
חטא;
ובת
עשרים
כבת
שבע
ליופי.
שני
חיי
שרה
-
כולן
שוין
לטובה.
(ב)
בקרית
ארבע
-
על
שם
ארבעה
ענקים:
אחימן
ששי
ותלמי
ואביהם
(ראה
במ'
יג
,
כב).
דבר
אחר:
על
שם
ארבע
זוגות
שנקברו
בה
איש
ואשתו:
אדם
וחוה
,
אברהם
ושרה
,
יצחק
ורבקה
,
יעקב
ולאה
(ראה
ב"ר
נח
,
ד).
ויבא
אברהם
-
מבאר
שבע.
לספד
לשרה
ולבכתה
-
ונסמכה
מיתת
שרה
לעקדת
יצחק
(ראה
ב"ר
נח
,
ה)
,
שעל
ידי
בשורת
העקדה
,
שנזדמן
בנה
לשחיטה
וכמעט
שלא
נשחט
,
פרחה
רוחה
ומתה.
(ד)
גר
ותושב
-
גר
מארץ
אחרת
ונתישבתי
עמכם.
ומדרש
אגדה
(ב"ר
נח
,
ו):
אם
תרצו
הריני
גר
,
ואם
לאו
אטלנה
מן
הדין
שאמר
לי
הקדוש
ברוך
הוא:
"לזרעך
אתן
את
הארץ
הזאת"
(בר'
יב
,
ז).
אחזת
קבר
-
נחלת
קרקע
לעשות
שם
בית
הקברות.
(ו)
לא
יכלה
-
לא
ימנע
,
כמו:
"לא
תכלא"
(תה'
מ
,
יב):
"ויכלא
הגשם"
(בר'
ח
,
ב).
(ח)
אם
יש
את
נפשכם
-
את
רצונכם.
ופגעו
לי
-
לשון
בקשה
,
כמו:
"אל
תפגע
בי"
(רות
א
,
טז).
(ט)
מערת
המכפלה
-
בית
ועלייה
על
גביו.
דבר
אחר:
שכפולה
בזוגות
(ראה
עירובין
נג
,
א).
בכסף
מלא
-
"שלים"
(ת"א)
-
כל
שָוְיָהּ;
[וכן
דוד
אמר
לארונה:
"בכסף
מלא"
-
(דה"א
כא
,
כד)].
(י)
ועפרון
ישב
-
חסר
כתיב:
אותו
היום
מינוהו
שוטר
עליהם;
מפני
חשיבותו
של
אברהם
,
שהיה
צריך
לו
,
עלה
לגדולה
(ראה
ב"ר
נח
,
ז).
לכל
באי
שער
עירו
-
שכולן
בטלו
ממלאכתן
ובאו
לגמול
חסד
לשרה
(ראה
בר"ת
נח
,
י).
(יא)
לא
אדני
-
לא
תקנה
אותה
בדמים.
נתתי
לך
-
הרי
היא
כמו
שנתתיה
לך.
(יג)
אך
אם
אתה
לו
שמעני
-
אתה
אומר
לי
לשמוע
לך
וליקח
בחנם
,
אני
אי
אפשי
בכך.
לו
שמעני
-
הלואי
ותשמעני.
נתתי
הכסף
-
'דונש'
בלעז;
מוכן
הוא
אצלי
,
והלואי
נתתיו
כבר.
(טו)
ביני
ובינך
-
בין
שני
אוהבים
כמונו
מה
היא
חשובה?
לכלום;
אלא
הנח
המֶכֶר
,
ואת
מתך
קבר.
(טז)
וישקל
אברהם
לעפרן
-
חסד
וי"ו
מפני
שאמר
הרבה
,
ואפילו
מעט
לא
עשה;
שנטל
ממנו
שקלים
גדולים
שהם
'קנטרים'
(ראה
ב"ר
נח
,
ז)
,
שנאמר
עובר
לסוחר
-
שמתקבלים
בכל
מקום
,
ויש
מקום
ששקליהם
גדולים
,
'קנטרים';
'צינטנרש'
בלעז.
(יז-יח)
ויקם
שדה
עפרון
-
תקומה
היתה
לו
,
שיצא
מיד
הדיוט
ליד
מלך
(ראה
ב"ר
נח
,
ח).
ופשוטו
של
מקרא:
ויקם...
השדה
והמערה...
וכל
העץ...
לאברהם
למקנה...
בכל
באי
שער
עירו
-
בקרב
כולם
במעמד
כלם
הקנה
לו.