פרק כו
[א] ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל־אבימלך מלך־פלשתים גררה:
[ב] וירא אליו יהוה ויאמר אל־תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך:
[ג] גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי־לך ולזרעך אתן את־כל־הארצת האל והקמתי את־השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך:
[ד] והרביתי את־זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל־הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ:
[ה] עקב אשר־שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי:
[שני] [ו] וישב יצחק בגרר:
[ז] וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא לאמר אשתי פן־יהרגני אנשי המקום על־רבקה כי־טובת מראה הוא:
[ח] ויהי כי ארכו־לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו:
[ט] ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך הוא ואיך אמרת אחתי הוא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן־אמות עליה:
[י] ויאמר אבימלך מה־זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את־אשתך והבאת עלינו אשם:
[יא] ויצו אבימלך את־כל־העם לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת:
[יב] ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו יהוה:
[שלישי] [יג] ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי־גדל מאד:
[יד] ויהי־לו מקנה־צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים:
[טו] וכל־הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר:
[טז] ויאמר אבימלך אל־יצחק לך מעמנו כי־עצמת ממנו מאד:
[יז] וילך משם יצחק ויחן בנחל־גרר וישב שם:
[יח] וישב יצחק ויחפר׀ את־בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשר־קרא להן אביו:
[יט] ויחפרו עבדי־יצחק בנחל וימצאו־שם באר מים חיים:
[כ] ויריבו רעי גרר עם־רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם־הבאר עשק כי התעשקו עמו:
[כא] ויחפרו באר אחרת ויריבו גם־עליה ויקרא שמה שטנה:
[כב] ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי־עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ:
[רביעי] [כג] ויעל משם באר שבע:
[כד] וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל־תירא כי־אתך אנכי וברכתיך והרביתי את־זרעך בעבור אברהם עבדי:
[כה] ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט־שם אהלו ויכרו־שם עבדי־יצחק באר:
[כו] ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר־צבאו:
[כז] ויאמר אלהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם:
[כח] ויאמרו ראו ראינו כי־היה יהוה ׀ עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך:
[כט] אם־תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק־טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך יהוה:
[חמישי] [ל] ויעש להם משתה ויאכלו וישתו:
[לא] וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום:
[לב] ויהי׀ ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על־אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים:
[לג] ויקרא אתה שבעה על־כן שם־העיר באר שבע עד היום הזה: ס
[לד] ויהי עשו בן־ארבעים שנה ויקח אשה את־יהודית בת־בארי החתי ואת־בשמת בת־אילן החתי:
[לה] ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה: ס