מאגר הכתר בראשית פרק כח עם פירוש ראב"ע פירוש א - הקצר

פרק כח
[א] וַיִּקְרָ֥א יִצְחָ֛ק אֶֽל־יַעֲקֹ֖ב וַיְבָ֣רֶךְ אֹת֑וֹ וַיְצַוֵּ֙הוּ֙ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ לֹא־תִקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה מִבְּנ֥וֹת כְּנָֽעַן:
[ב] ק֥וּם לֵךְ֙ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֔ם בֵּ֥יתָה בְתוּאֵ֖ל אֲבִ֣י אִמֶּ֑ךָ וְקַח־לְךָ֤ מִשָּׁם֙ אִשָּׁ֔ה מִבְּנ֥וֹת לָבָ֖ן אֲחִ֥י אִמֶּֽךָ:
[ג] וְאֵ֤ל שַׁדַּי֙ יְבָרֵ֣ךְ אֹֽתְךָ֔ וְיַפְרְךָ֖ וְיַרְבֶּ֑ךָ וְהָיִ֖יתָ לִקְהַ֥ל עַמִּֽים:
[ד] וְיִֽתֶּן־לְךָ֙ אֶת־בִּרְכַּ֣ת אַבְרָהָ֔ם לְךָ֖ וּלְזַרְעֲךָ֣ אִתָּ֑ךְ לְרִשְׁתְּךָ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ מְגֻרֶ֔יךָ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן אֱלֹהִ֖ים לְאַבְרָהָֽם:
[שביעי] [ה] וַיִּשְׁלַ֤ח יִצְחָק֙ אֶֽת־יַעֲקֹ֔ב וַיֵּ֖לֶךְ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֑ם אֶל־לָבָ֤ן בֶּן־בְּתוּאֵל֙ הָאֲרַמִּ֔י אֲחִ֣י רִבְקָ֔ה אֵ֥ם יַעֲקֹ֖ב וְעֵשָֽׂו:
[ו] וַיַּ֣רְא עֵשָׂ֗ו כִּֽי־בֵרַ֣ךְ יִצְחָק֘ אֶֽת־יַעֲקֹב֒ וְשִׁלַּ֤ח אֹתוֹ֙ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֔ם לָקַֽחַת־ל֥וֹ מִשָּׁ֖ם אִשָּׁ֑ה בְּבָרֲכ֣וֹ אֹת֔וֹ וַיְצַ֤ו עָלָיו֙ לֵאמֹ֔ר לֹא־תִקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה מִבְּנ֥וֹת כְּנָֽעַן:
[מפטיר] [ז] וַיִּשְׁמַ֣ע יַעֲקֹ֔ב אֶל־אָבִ֖יו וְאֶל־אִמּ֑וֹ וַיֵּ֖לֶךְ פַּדֶּ֥נָֽה אֲרָֽם:
[ח] וַיַּ֣רְא עֵשָׂ֔ו כִּ֥י רָע֖וֹת בְּנ֣וֹת כְּנָ֑עַן בְּעֵינֵ֖י יִצְחָ֥ק אָבִֽיו:
[ט] וַיֵּ֥לֶךְ עֵשָׂ֖ו אֶל־יִשְׁמָעֵ֑אל וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם אֲח֧וֹת נְבָי֛וֹת עַל־נָשָׁ֖יו ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה: ס
{פרשת ויצא} [י] וַיֵּצֵ֥א יַעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֖לֶךְ חָרָֽנָה:
[יא] וַיִּפְגַּ֨ע בַּמָּק֜וֹם וַיָּ֤לֶן שָׁם֙ כִּי־בָ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ וַיִּקַּח֙ מֵאַבְנֵ֣י הַמָּק֔וֹם וַיָּ֖שֶׂם מְרַאֲשֹׁתָ֑יו וַיִּשְׁכַּ֖ב בַּמָּק֥וֹם הַהֽוּא:
[יב] וַֽיַּחֲלֹ֗ם וְהִנֵּ֤ה סֻלָּם֙ מֻצָּ֣ב אַ֔רְצָה וְרֹאשׁ֖וֹ מַגִּ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יְמָה וְהִנֵּה֙ מַלְאֲכֵ֣י אֱלֹהִ֔ים עֹלִ֥ים וְיֹרְדִ֖ים בּֽוֹ:
[יג] וְהִנֵּ֨ה יְהוָ֜ה נִצָּ֣ב עָלָיו֘ וַיֹּאמַר֒ אֲנִ֣י יְהוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ אַבְרָהָ֣ם אָבִ֔יךָ וֵאלֹהֵ֖י יִצְחָ֑ק הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ שֹׁכֵ֣ב עָלֶ֔יהָ לְךָ֥ אֶתְּנֶ֖נָּה וּלְזַרְעֶֽךָ:
[יד] וְהָיָ֤ה זַרְעֲךָ֙ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וּפָרַצְתָּ֛ יָ֥מָּה וָקֵ֖דְמָה וְצָפֹ֣נָה וָנֶ֑גְבָּה וְנִבְרְכ֥וּ בְךָ֛ כָּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָ֖ה וּבְזַרְעֶֽךָ:
[טו] וְהִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י עִמָּ֗ךְ וּשְׁמַרְתִּ֙יךָ֙ בְּכֹ֣ל אֲשֶׁר־תֵּלֵ֔ךְ וַהֲשִׁ֣בֹתִ֔יךָ אֶל־הָאֲדָמָ֖ה הַזֹּ֑את כִּ֚י לֹ֣א אֶעֱזָבְךָ֔ עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר אִם־עָשִׂ֔יתִי אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבַּ֖רְתִּי לָֽךְ:
[טז] וַיִּיקַ֣ץ יַעֲקֹב֘ מִשְּׁנָתוֹ֒ וַיֹּ֕אמֶר אָכֵן֙ יֵ֣שׁ יְהוָ֔ה בַּמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה וְאָנֹכִ֖י לֹ֥א יָדָֽעְתִּי:
[יז] וַיִּירָא֙ וַיֹּאמַ֔ר מַה־נּוֹרָ֖א הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה אֵ֣ין זֶ֗ה כִּ֚י אִם־בֵּ֣ית אֱלֹהִ֔ים וְזֶ֖ה שַׁ֥עַר הַשָּׁמָֽיִם:
[יח] וַיַּשְׁכֵּ֨ם יַעֲקֹ֜ב בַּבֹּ֗קֶר וַיִּקַּ֤ח אֶת־הָאֶ֙בֶן֙ אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מְרַֽאֲשֹׁתָ֔יו וַיָּ֥שֶׂם אֹתָ֖הּ מַצֵּבָ֑ה וַיִּצֹ֥ק שֶׁ֖מֶן עַל־רֹאשָֽׁהּ:
[יט] וַיִּקְרָ֛א אֶת־שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בֵּֽית־אֵ֑ל וְאוּלָ֛ם ל֥וּז שֵׁם־הָעִ֖יר לָרִאשֹׁנָֽה:
[כ] וַיִּדַּ֥ר יַעֲקֹ֖ב נֶ֣דֶר לֵאמֹ֑ר אִם־יִהְיֶ֨ה אֱלֹהִ֜ים עִמָּדִ֗י וּשְׁמָרַ֙נִי֙ בַּדֶּ֤רֶךְ הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י הוֹלֵ֔ךְ וְנָֽתַן־לִ֥י לֶ֛חֶם לֶאֱכֹ֖ל וּבֶ֥גֶד לִלְבֹּֽשׁ:
[כא] וְשַׁבְתִּ֥י בְשָׁל֖וֹם אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֑י וְהָיָ֧ה יְהוָ֛ה לִ֖י לֵאלֹהִֽים:
[כב] וְהָאֶ֣בֶן הַזֹּ֗את אֲשֶׁר־שַׂ֙מְתִּי֙ מַצֵּבָ֔ה יִהְיֶ֖ה בֵּ֣ית אֱלֹהִ֑ים וְכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר תִּתֶּן־לִ֔י עַשֵּׂ֖ר אֲעַשְּׂרֶ֥נּוּ לָֽךְ:

פרק כח
(ח) וכאשר שמע עשו שבירך יצחק עוד את אחיו , וצוהו שלא יקח מבנות כנען הלך אל דודו ולקח בתו. ושמה "בשמת" (בר' לו , ג) , גם מחלת; כמו יתרו , שהוא על דעתי חובב (ראה במ' י , כט). (ט) אחות נביות - נכבד היה מכל אחיו; או שהיו לישמעאל בנות רבות , וזאת היתה אחות נביות. (י) אמר הגאון (רס"ג תרגום) , כי וילך חרנה - ללכת; ואיננו , רק כמשמעו , ושב לבאר מה שפגע בדרך. ולא הלך ביום אחד , כי בדרך לן. (יא) וטעם פתחות בי"ת במקום - דברי משה , והטעם: במקום הידוע היום; וכן אמר הושע "ושם ידבר עמנו" (הו' יב , ה) , כי הוא התנבא על ירבעם בן יואש , והוא היה בביתאל; ואמר לשון רבים בעדו ובעד עמוס; גם בספר עמוס , ה; ז , יג) מבואר. ועל דרך הפשט , לא יתכן (בניגוד לב"ר סח , ט) להיות ויפגע - כמו "ואל תפגע בי" (יר' ז , טז) , כי לא מצאנו במקרא שנקרא השם 'מקום'. ואל תשים לבך לדרש (אס"ר ח , ו) "ממקום אחר" (אס' ד , יד) , כי איננו כלל השם , ומלת "אחר" - לְעֵדָה. מאבני המקום - טעמו: ויקח אחת מאבני המקום. מראשותיו - לשון רבים , כמו "מרגלותיו" (רות ג , ד). והתמה מרב שמואל (ראה רשב"ח בר' מא , כד) , שעירב חלומות בני אדם עם חלום נבואה. (יב) ודרך סלם - להיותו 'סמל' , או על מספר 'סיני' , דרש הוא (ראה ב"ר סח , יב , יג). ורב שלמה הספרדי (בן גבירול) אמר , כי סולם - רמז לנשמה העליונה , ומלאכי אלהים - מחשבות החכמה. ויאמר ישועה , כי טעם סלם - שעלתה בו תפילתו , וירדה תשועתו מן השמים. ואלה המפרשים לא ראו נבואות זכריה , ח - יא; ד; ה , ו) ועמוס , א - ט; ח , א - ב; ט , א) וירמיה (א); והטעם: דרך משל , כי כל דבר לא יכחד מהשם; ודברי מטה תלויים בעליונים , וכאילו סולם ביניהם , שיעלו מלאכים בו , להודיע הדברים אחר שהתהלכו בארץ (ראה זכ' א , יא; איוב א , ו - ז); גם כן כתוב: ומלאכים אחרים יורדים למלאות שליחות השם (ראה זכ' ו , ה - ז) , כדרך מלך עם משרתיו. (יד) ופרצת - כמו "ורבית" (דב' ל , טז); וכן "ויפרץ האיש" (בר' ל , מג). (טז) אכן יש יי' - בעבור שימצאו מקומות ייראו שם ניסים; ולא אוכל לפרש למה זה , כי סוד מופלא הוא. (יז) כי אם בית אלהים - שיתפלל אדם בו בשעת צרכו , כי תשמע תפילתו , כי המקום נבחר. ורבים יתמהו , איך הקים יעקב מצבה; והנה שכחו , כי שתים עשרה מצבה הקים משה (ראה שמ' כד , ד); והכתוב לא אסר לשום מצבה לשם , רק אמר "לא תקים לך מצבה" שישנא (ראה דב' טז , כב). ובגעתי אל מקומו אפרשנו. (יח) ויצק שמן - להכירה בשובו. (כא) וטעם והיה יי' לי לאלהים - זה השם הנכבד , כי כן כתוב "והנה יי' נצב עליו" (לעיל , יג); ובפרשת 'ואלה שמות' תמצאנו (ראה פירושו לשמ' ג , טו). (כב) וטעם יהיה בית אלהים - מקום קבוע לתפילתי , ולהוציא שם המעשר מכל אשר תתן לי ממון , לתתו למי שהוא ראוי לקחתו לכבוד השם. ולהיות לוי עשירי - דרך דרש (ב"ר ע , ז) , כי אין בתורה שיתן אדם מעשר בניו , רק מעשר בקר וצאן ותבואה (ראה וי' כז , לב; דב' יד , כב).