פרק כח
[א]
וַיִּקְרָ֥א
יִצְחָ֛ק
אֶֽל־יַעֲקֹ֖ב
וַיְבָ֣רֶךְ
אֹת֑וֹ
וַיְצַוֵּ֙הוּ֙
וַיֹּ֣אמֶר
ל֔וֹ
לֹא־תִקַּ֥ח
אִשָּׁ֖ה
מִבְּנ֥וֹת
כְּנָֽעַן:
[ב]
ק֥וּם
לֵךְ֙
פַּדֶּ֣נָֽה
אֲרָ֔ם
בֵּ֥יתָה
בְתוּאֵ֖ל
אֲבִ֣י
אִמֶּ֑ךָ
וְקַח־לְךָ֤
מִשָּׁם֙
אִשָּׁ֔ה
מִבְּנ֥וֹת
לָבָ֖ן
אֲחִ֥י
אִמֶּֽךָ:
[ג]
וְאֵ֤ל
שַׁדַּי֙
יְבָרֵ֣ךְ
אֹֽתְךָ֔
וְיַפְרְךָ֖
וְיַרְבֶּ֑ךָ
וְהָיִ֖יתָ
לִקְהַ֥ל
עַמִּֽים:
[ד]
וְיִֽתֶּן־לְךָ֙
אֶת־בִּרְכַּ֣ת
אַבְרָהָ֔ם
לְךָ֖
וּלְזַרְעֲךָ֣
אִתָּ֑ךְ
לְרִשְׁתְּךָ֙
אֶת־אֶ֣רֶץ
מְגֻרֶ֔יךָ
אֲשֶׁר־נָתַ֥ן
אֱלֹהִ֖ים
לְאַבְרָהָֽם:
[שביעי]
[ה]
וַיִּשְׁלַ֤ח
יִצְחָק֙
אֶֽת־יַעֲקֹ֔ב
וַיֵּ֖לֶךְ
פַּדֶּ֣נָֽה
אֲרָ֑ם
אֶל־לָבָ֤ן
בֶּן־בְּתוּאֵל֙
הָאֲרַמִּ֔י
אֲחִ֣י
רִבְקָ֔ה
אֵ֥ם
יַעֲקֹ֖ב
וְעֵשָֽׂו:
[ו]
וַיַּ֣רְא
עֵשָׂ֗ו
כִּֽי־בֵרַ֣ךְ
יִצְחָק֘
אֶֽת־יַעֲקֹב֒
וְשִׁלַּ֤ח
אֹתוֹ֙
פַּדֶּ֣נָֽה
אֲרָ֔ם
לָקַֽחַת־ל֥וֹ
מִשָּׁ֖ם
אִשָּׁ֑ה
בְּבָרֲכ֣וֹ
אֹת֔וֹ
וַיְצַ֤ו
עָלָיו֙
לֵאמֹ֔ר
לֹא־תִקַּ֥ח
אִשָּׁ֖ה
מִבְּנ֥וֹת
כְּנָֽעַן:
[מפטיר]
[ז]
וַיִּשְׁמַ֣ע
יַעֲקֹ֔ב
אֶל־אָבִ֖יו
וְאֶל־אִמּ֑וֹ
וַיֵּ֖לֶךְ
פַּדֶּ֥נָֽה
אֲרָֽם:
[ח]
וַיַּ֣רְא
עֵשָׂ֔ו
כִּ֥י
רָע֖וֹת
בְּנ֣וֹת
כְּנָ֑עַן
בְּעֵינֵ֖י
יִצְחָ֥ק
אָבִֽיו:
[ט]
וַיֵּ֥לֶךְ
עֵשָׂ֖ו
אֶל־יִשְׁמָעֵ֑אל
וַיִּקַּ֡ח
אֶֽת־מָחֲלַ֣ת׀
בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל
בֶּן־אַבְרָהָ֜ם
אֲח֧וֹת
נְבָי֛וֹת
עַל־נָשָׁ֖יו
ל֥וֹ
לְאִשָּֽׁה:
ס
{פרשת ויצא}
[י]
וַיֵּצֵ֥א
יַעֲקֹ֖ב
מִבְּאֵ֣ר
שָׁ֑בַע
וַיֵּ֖לֶךְ
חָרָֽנָה:
[יא]
וַיִּפְגַּ֨ע
בַּמָּק֜וֹם
וַיָּ֤לֶן
שָׁם֙
כִּי־בָ֣א
הַשֶּׁ֔מֶשׁ
וַיִּקַּח֙
מֵאַבְנֵ֣י
הַמָּק֔וֹם
וַיָּ֖שֶׂם
מְרַאֲשֹׁתָ֑יו
וַיִּשְׁכַּ֖ב
בַּמָּק֥וֹם
הַהֽוּא:
[יב]
וַֽיַּחֲלֹ֗ם
וְהִנֵּ֤ה
סֻלָּם֙
מֻצָּ֣ב
אַ֔רְצָה
וְרֹאשׁ֖וֹ
מַגִּ֣יעַ
הַשָּׁמָ֑יְמָה
וְהִנֵּה֙
מַלְאֲכֵ֣י
אֱלֹהִ֔ים
עֹלִ֥ים
וְיֹרְדִ֖ים
בּֽוֹ:
[יג]
וְהִנֵּ֨ה
יְהוָ֜ה
נִצָּ֣ב
עָלָיו֘
וַיֹּאמַר֒
אֲנִ֣י
יְהוָ֗ה
אֱלֹהֵי֙
אַבְרָהָ֣ם
אָבִ֔יךָ
וֵאלֹהֵ֖י
יִצְחָ֑ק
הָאָ֗רֶץ
אֲשֶׁ֤ר
אַתָּה֙
שֹׁכֵ֣ב
עָלֶ֔יהָ
לְךָ֥
אֶתְּנֶ֖נָּה
וּלְזַרְעֶֽךָ:
[יד]
וְהָיָ֤ה
זַרְעֲךָ֙
כַּעֲפַ֣ר
הָאָ֔רֶץ
וּפָרַצְתָּ֛
יָ֥מָּה
וָקֵ֖דְמָה
וְצָפֹ֣נָה
וָנֶ֑גְבָּה
וְנִבְרְכ֥וּ
בְךָ֛
כָּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת
הָאֲדָמָ֖ה
וּבְזַרְעֶֽךָ:
[טו]
וְהִנֵּ֨ה
אָנֹכִ֜י
עִמָּ֗ךְ
וּשְׁמַרְתִּ֙יךָ֙
בְּכֹ֣ל
אֲשֶׁר־תֵּלֵ֔ךְ
וַהֲשִׁ֣בֹתִ֔יךָ
אֶל־הָאֲדָמָ֖ה
הַזֹּ֑את
כִּ֚י
לֹ֣א
אֶעֱזָבְךָ֔
עַ֚ד
אֲשֶׁ֣ר
אִם־עָשִׂ֔יתִי
אֵ֥ת
אֲשֶׁר־דִּבַּ֖רְתִּי
לָֽךְ:
[טז]
וַיִּיקַ֣ץ
יַעֲקֹב֘
מִשְּׁנָתוֹ֒
וַיֹּ֕אמֶר
אָכֵן֙
יֵ֣שׁ
יְהוָ֔ה
בַּמָּק֖וֹם
הַזֶּ֑ה
וְאָנֹכִ֖י
לֹ֥א
יָדָֽעְתִּי:
[יז]
וַיִּירָא֙
וַיֹּאמַ֔ר
מַה־נּוֹרָ֖א
הַמָּק֣וֹם
הַזֶּ֑ה
אֵ֣ין
זֶ֗ה
כִּ֚י
אִם־בֵּ֣ית
אֱלֹהִ֔ים
וְזֶ֖ה
שַׁ֥עַר
הַשָּׁמָֽיִם:
[יח]
וַיַּשְׁכֵּ֨ם
יַעֲקֹ֜ב
בַּבֹּ֗קֶר
וַיִּקַּ֤ח
אֶת־הָאֶ֙בֶן֙
אֲשֶׁר־שָׂ֣ם
מְרַֽאֲשֹׁתָ֔יו
וַיָּ֥שֶׂם
אֹתָ֖הּ
מַצֵּבָ֑ה
וַיִּצֹ֥ק
שֶׁ֖מֶן
עַל־רֹאשָֽׁהּ:
[יט]
וַיִּקְרָ֛א
אֶת־שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם
הַה֖וּא
בֵּֽית־אֵ֑ל
וְאוּלָ֛ם
ל֥וּז
שֵׁם־הָעִ֖יר
לָרִאשֹׁנָֽה:
[כ]
וַיִּדַּ֥ר
יַעֲקֹ֖ב
נֶ֣דֶר
לֵאמֹ֑ר
אִם־יִהְיֶ֨ה
אֱלֹהִ֜ים
עִמָּדִ֗י
וּשְׁמָרַ֙נִי֙
בַּדֶּ֤רֶךְ
הַזֶּה֙
אֲשֶׁ֣ר
אָנֹכִ֣י
הוֹלֵ֔ךְ
וְנָֽתַן־לִ֥י
לֶ֛חֶם
לֶאֱכֹ֖ל
וּבֶ֥גֶד
לִלְבֹּֽשׁ:
[כא]
וְשַׁבְתִּ֥י
בְשָׁל֖וֹם
אֶל־בֵּ֣ית
אָבִ֑י
וְהָיָ֧ה
יְהוָ֛ה
לִ֖י
לֵאלֹהִֽים:
[כב]
וְהָאֶ֣בֶן
הַזֹּ֗את
אֲשֶׁר־שַׂ֙מְתִּי֙
מַצֵּבָ֔ה
יִהְיֶ֖ה
בֵּ֣ית
אֱלֹהִ֑ים
וְכֹל֙
אֲשֶׁ֣ר
תִּתֶּן־לִ֔י
עַשֵּׂ֖ר
אֲעַשְּׂרֶ֥נּוּ
לָֽךְ:
פרק כח
(ח)
וכאשר
שמע
עשו
שבירך
יצחק
עוד
את
אחיו
,
וצוהו
שלא
יקח
מבנות
כנען
הלך
אל
דודו
ולקח
בתו.
ושמה
"בשמת"
(בר'
לו
,
ג)
,
גם
מחלת;
כמו
יתרו
,
שהוא
על
דעתי
חובב
(ראה
במ'
י
,
כט).
(ט)
אחות
נביות
-
נכבד
היה
מכל
אחיו;
או
שהיו
לישמעאל
בנות
רבות
,
וזאת
היתה
אחות
נביות.
(י)
אמר
הגאון
(רס"ג
תרגום)
,
כי
וילך
חרנה
-
ללכת;
ואיננו
,
רק
כמשמעו
,
ושב
לבאר
מה
שפגע
בדרך.
ולא
הלך
ביום
אחד
,
כי
בדרך
לן.
(יא)
וטעם
פתחות
בי"ת
במקום
-
דברי
משה
,
והטעם:
במקום
הידוע
היום;
וכן
אמר
הושע
"ושם
ידבר
עמנו"
(הו'
יב
,
ה)
,
כי
הוא
התנבא
על
ירבעם
בן
יואש
,
והוא
היה
בביתאל;
ואמר
לשון
רבים
בעדו
ובעד
עמוס;
גם
בספר
עמוס
(ה
,
ה;
ז
,
יג)
מבואר.
ועל
דרך
הפשט
,
לא
יתכן
(בניגוד
לב"ר
סח
,
ט)
להיות
ויפגע
-
כמו
"ואל
תפגע
בי"
(יר'
ז
,
טז)
,
כי
לא
מצאנו
במקרא
שנקרא
השם
'מקום'.
ואל
תשים
לבך
לדרש
(אס"ר
ח
,
ו)
"ממקום
אחר"
(אס'
ד
,
יד)
,
כי
איננו
כלל
השם
,
ומלת
"אחר"
-
לְעֵדָה.
מאבני
המקום
-
טעמו:
ויקח
אחת
מאבני
המקום.
מראשותיו
-
לשון
רבים
,
כמו
"מרגלותיו"
(רות
ג
,
ד).
והתמה
מרב
שמואל
(ראה
רשב"ח
בר'
מא
,
כד)
,
שעירב
חלומות
בני
אדם
עם
חלום
נבואה.
(יב)
ודרך
סלם
-
להיותו
'סמל'
,
או
על
מספר
'סיני'
,
דרש
הוא
(ראה
ב"ר
סח
,
יב
,
יג).
ורב
שלמה
הספרדי
(בן
גבירול)
אמר
,
כי
סולם
-
רמז
לנשמה
העליונה
,
ומלאכי
אלהים
-
מחשבות
החכמה.
ויאמר
ישועה
,
כי
טעם
סלם
-
שעלתה
בו
תפילתו
,
וירדה
תשועתו
מן
השמים.
ואלה
המפרשים
לא
ראו
נבואות
זכריה
(א
,
ח
-
יא;
ד;
ה
,
ו)
ועמוס
(ז
,
א
-
ט;
ח
,
א
-
ב;
ט
,
א)
וירמיה
(א);
והטעם:
דרך
משל
,
כי
כל
דבר
לא
יכחד
מהשם;
ודברי
מטה
תלויים
בעליונים
,
וכאילו
סולם
ביניהם
,
שיעלו
מלאכים
בו
,
להודיע
הדברים
אחר
שהתהלכו
בארץ
(ראה
זכ'
א
,
יא;
איוב
א
,
ו
-
ז);
גם
כן
כתוב:
ומלאכים
אחרים
יורדים
למלאות
שליחות
השם
(ראה
זכ'
ו
,
ה
-
ז)
,
כדרך
מלך
עם
משרתיו.
(יד)
ופרצת
-
כמו
"ורבית"
(דב'
ל
,
טז);
וכן
"ויפרץ
האיש"
(בר'
ל
,
מג).
(טז)
אכן
יש
יי'
-
בעבור
שימצאו
מקומות
ייראו
שם
ניסים;
ולא
אוכל
לפרש
למה
זה
,
כי
סוד
מופלא
הוא.
(יז)
כי
אם
בית
אלהים
-
שיתפלל
אדם
בו
בשעת
צרכו
,
כי
תשמע
תפילתו
,
כי
המקום
נבחר.
ורבים
יתמהו
,
איך
הקים
יעקב
מצבה;
והנה
שכחו
,
כי
שתים
עשרה
מצבה
הקים
משה
(ראה
שמ'
כד
,
ד);
והכתוב
לא
אסר
לשום
מצבה
לשם
,
רק
אמר
"לא
תקים
לך
מצבה"
שישנא
(ראה
דב'
טז
,
כב).
ובגעתי
אל
מקומו
אפרשנו.
(יח)
ויצק
שמן
-
להכירה
בשובו.
(כא)
וטעם
והיה
יי'
לי
לאלהים
-
זה
השם
הנכבד
,
כי
כן
כתוב
"והנה
יי'
נצב
עליו"
(לעיל
,
יג);
ובפרשת
'ואלה
שמות'
תמצאנו
(ראה
פירושו
לשמ'
ג
,
טו).
(כב)
וטעם
יהיה
בית
אלהים
-
מקום
קבוע
לתפילתי
,
ולהוציא
שם
המעשר
מכל
אשר
תתן
לי
ממון
,
לתתו
למי
שהוא
ראוי
לקחתו
לכבוד
השם.
ולהיות
לוי
עשירי
-
דרך
דרש
(ב"ר
ע
,
ז)
,
כי
אין
בתורה
שיתן
אדם
מעשר
בניו
,
רק
מעשר
בקר
וצאן
ותבואה
(ראה
וי'
כז
,
לב;
דב'
יד
,
כב).