מאגר הכתר בראשית פרק כח עם פירוש ר' יוסף בכור שור

פרק כח
(ה) אם יעקב ועשו - כמה 'רִבְקוֹת' היו , ומגיד לך הכתוב שהוא אח לאותה רבקה שהיא אם יעקב ועשו. (ו-ט) וירא עשו כי ברך יצחק - ששלח לקחת לו משם אשה , ולא הבין שברח מפניו. וילך עשו אל ישמעאל - לפי הפשט: לבית ישמעאל , כי כבר הוא נפטר; שהרי זה היה , כשהלך יעקב לחרן היה בן שבעים ושבע שנה , שהרי חי יעקב אחר שהלך ללבן שבעים שנה: עשרים שעמד בבית לבן , ויוסף היה בן שש כשיצא מבית לבן , ונמכר בן שבע עשרה , וארבע עשרה קודם שנולד יוסף - הרי שלשים ואחת שבא ללבן , ואתם עשרים ושתיים שנה למכירתו , הלך יעקב למצרים וחי שבע עשרה במצרים - הרי שבעים; ויעקב חי מאה ארבעים ושבע שנים , נמצא בן שבעים ושבע כשבא לחרן , כי שבעים ושבעים ושבע - מאה ארבעים ושבע , וכשמת ישמעאל , לא היה יעקב כי אם בן ששים ושלש כשמת ישמעאל; נמצא: כשבא לחרן , כבר נפטר זה ארבע עשרה שנה. ורבותינו פירשו (מגילה יז , טו): אל ישמעאל דווקא , כי אז היה חי , ובאותו פרק מת , ואותם ארבע עשרה שִמֵש בבית עֵבר , ובן שבעים ושבע בא לחרן; וסדר שני: יעקב בן ששים ושלש היה כשמת ישמעאל , ובן שבעים ושבע בא לחרן , ובן שמונים וארבע נשא רחל ולאה , ובן תשעים ואחת נולד לו יוסף , ובן תשעים ושבע יצא מחרן , ובן מאה ושמונה - כשנמכר יוסף , ובן מאה ועשרים - כשנפטר יצחק , ובן מאה ושלשים - כשהלך למצרים , ועשה שבע עשרה במצרים - הרי מאה ארבעים ושבע , ויוסף בן חמשים ושש כשנפטר אביו. בברכו אותו - צוה עליו שלא יקח מבנות כנען; מתוך כך ראה והבין כי רעות בנות כנען , ולא יש בהן ברכה , ולקח את מחלת בת... על נשיו - עם נשיו , כמו "נצבים עליו" (בר' יח , ב) - עמו , בסמוך לו. כל זה המעשה של עשו לאחר שברח יעקב , אלא שסילק מעשה עשו דזוטר , ואחר כך מפרש מעשה דיעקב. אלי אויבי ידחק וישחק , ועווני ימחה וימחק , וממני אל אל ירחק , בסיימי 'תולדות יצחק'. (י) ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה - ואחר כך מפרש והולך כיצד הלך ומה אירע לו בדרך. (יא) ויפגע במקום - כל דבר שאין אדם מתכוין לו , אלא על ידי מקרה אירע לו שבא שם , קורא 'פגיעה' , כאדם שפוגע בחבירו על ידי מקרה; וכן יעקב לא נתכווין למקום ההוא , אלא על ידי מקרה בא שם. ויש לפרש: ויפגע - ויתפלל , כמו "ופגעו לי בעפרון" (בר' כג , ח); וכמו "אל תשא בעדם רינה ותפילה ואל תפגע בי" (יר' ז , טז); ואחר כך מפרש והולך כיצד התפלל , ועל ידי מה , כי החלום גרם לו למשוח האבן ולנדור נדר ולהתפלל שישוב בשלום. מאבני המקום - אחת מאבני המקום. כי בא השמש - אבל אם לא בא , היה הולך לפי היכולת , כדי להרחיק מעשו. (יב) וראשו מגיע השמימה - אילו אמר 'וראשו מגיע' , הייתי אומר: גבוה הרבה ולא עד השמים , כמו "ערים גדולות ובצורות בשמים" (דב' א , כח); אבל כיון שאמר 'הגיע השמימה' , דווקא , היה נראה לו שהיה ראש הסולם בשמים. והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו - לפי דעתי , אני אומר שלא ראה מלאכים ממש עולים ויורדים , אלא כך נראה לו בחלומו , שהסולם עשוי ועומד להיות מלאכים עולים ויורדים דרך שם בשעת הצורך. ולקח ה'עליה' תחילה לפי שדרך בני אדם לעלות תחילה בסולם ואחר כך לירד , היה נראה לו שהיה עומד לעלות כדרכו וכדרך שאר בני אדם; אבל אם היה רואה מעשה המלאכים ממש , היו יורדים ואחר כך עולים , שדירתם למעלה. וגם יש לומר כי דרך העברי לומר 'עליה' תחילה , כמו (חולין יז , ב): עולה ויורד בסכין , בשחיטת חולין. ויש מפרשים , כי לפי שראה אותם עולים ואחר כך יורדים , אמר: מן הארץ נסעו ולארץ שבו , אלא עיקר דירתם בארץ , ולכך "מה נורא המקום הזה" (להלן , יז) , מקום דירת המלאכים; ולא נראה , כי מעולם לא חשב יעקב שדירת המלאכים למטה , וכי אמר "מה נורא" (שם) - על השכינה שראה ועל הסולם הקבוע שם , וידע שהוא שער השמים , כדמפרש ואזיל (שם). (יג-יד) והנה יי' נצב עליו - דסולם; או עליו - דיעקב. ופרצת ימה וקדמה וגו' - לפי שאמר לו הארץ אשר אתה שוכב עליה , שלא תאמר: אותה דווקא , לפיכך הוא אומר ופרצת ימה וקדמה וגו'. (טו) עד אשר אם עשיתי... לך - יש 'עד' שאין לו הפסק , כמו "מעתה ועד עולם" (יש' ט , ו); אף כאן אינו אומר: כשאעשה אעזבך , אלא כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי , ולא משם ואילך. (טז) ואנכי לא ידעתי - שאם ידעתי , לא הייתי שוכב וישן כאן מפני אימת השכינה. (יז) אין זה דבר אחר , כי אם בית אלהים , וזה שער השמים - מקום שהמלאכים נכנסין ויוצאין שם לפני הקדוש ברוך הוא ולביתו לעשות משלחתו. (כא) והיה יי' לי לאלהים - כלומר: אם תעשה לי זאת , שישמריני וישיבני , אז יהיה לי לאלהים , שיתייחד שמו עלי ויוָדע לכל שהבטחה זאת שראיתי בחלום , מאת הקדוש ברוך הוא באה אלי , שנתקיימה , ויאמרו: יעקב - עבדו של הקדוש ברוך הוא והקדוש ברוך הוא לו לאדון; כמו "והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם" (וי' כו , יב) - שיקרא שמי עליכם 'יי' אלהים'; וכן אם תשמריני יוודע כי אתה מלכי ואני עבדך. (כב) והאבן הזאת יהיה מקומה בית אלהים , כי יוודע כי נגליתה עלי שם. וכל אשר תתן לי וגו' - כדֵי לעבדך , ולפרסם ששמרת לי הבטחתך. ויהיה - לאו אאבן קאי , דאם כן 'תהיה' מבעי ליה [הג"ה].