מאגר הכתר בראשית פרק כח עם פירוש רשב"ם

פרק כח
[א] וַיִּקְרָ֥א יִצְחָ֛ק אֶֽל־יַעֲקֹ֖ב וַיְבָ֣רֶךְ אֹת֑וֹ וַיְצַוֵּ֙הוּ֙ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ לֹא־תִקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה מִבְּנ֥וֹת כְּנָֽעַן:
[ב] ק֥וּם לֵךְ֙ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֔ם בֵּ֥יתָה בְתוּאֵ֖ל אֲבִ֣י אִמֶּ֑ךָ וְקַח־לְךָ֤ מִשָּׁם֙ אִשָּׁ֔ה מִבְּנ֥וֹת לָבָ֖ן אֲחִ֥י אִמֶּֽךָ:
[ג] וְאֵ֤ל שַׁדַּי֙ יְבָרֵ֣ךְ אֹֽתְךָ֔ וְיַפְרְךָ֖ וְיַרְבֶּ֑ךָ וְהָיִ֖יתָ לִקְהַ֥ל עַמִּֽים:
[ד] וְיִֽתֶּן־לְךָ֙ אֶת־בִּרְכַּ֣ת אַבְרָהָ֔ם לְךָ֖ וּלְזַרְעֲךָ֣ אִתָּ֑ךְ לְרִשְׁתְּךָ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ מְגֻרֶ֔יךָ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן אֱלֹהִ֖ים לְאַבְרָהָֽם:
[שביעי] [ה] וַיִּשְׁלַ֤ח יִצְחָק֙ אֶֽת־יַעֲקֹ֔ב וַיֵּ֖לֶךְ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֑ם אֶל־לָבָ֤ן בֶּן־בְּתוּאֵל֙ הָאֲרַמִּ֔י אֲחִ֣י רִבְקָ֔ה אֵ֥ם יַעֲקֹ֖ב וְעֵשָֽׂו:
[ו] וַיַּ֣רְא עֵשָׂ֗ו כִּֽי־בֵרַ֣ךְ יִצְחָק֘ אֶֽת־יַעֲקֹב֒ וְשִׁלַּ֤ח אֹתוֹ֙ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֔ם לָקַֽחַת־ל֥וֹ מִשָּׁ֖ם אִשָּׁ֑ה בְּבָרֲכ֣וֹ אֹת֔וֹ וַיְצַ֤ו עָלָיו֙ לֵאמֹ֔ר לֹא־תִקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה מִבְּנ֥וֹת כְּנָֽעַן:
[מפטיר] [ז] וַיִּשְׁמַ֣ע יַעֲקֹ֔ב אֶל־אָבִ֖יו וְאֶל־אִמּ֑וֹ וַיֵּ֖לֶךְ פַּדֶּ֥נָֽה אֲרָֽם:
[ח] וַיַּ֣רְא עֵשָׂ֔ו כִּ֥י רָע֖וֹת בְּנ֣וֹת כְּנָ֑עַן בְּעֵינֵ֖י יִצְחָ֥ק אָבִֽיו:
[ט] וַיֵּ֥לֶךְ עֵשָׂ֖ו אֶל־יִשְׁמָעֵ֑אל וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם אֲח֧וֹת נְבָי֛וֹת עַל־נָשָׁ֖יו ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה: ס
{פרשת ויצא} [י] וַיֵּצֵ֥א יַעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֖לֶךְ חָרָֽנָה:
[יא] וַיִּפְגַּ֨ע בַּמָּק֜וֹם וַיָּ֤לֶן שָׁם֙ כִּי־בָ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ וַיִּקַּח֙ מֵאַבְנֵ֣י הַמָּק֔וֹם וַיָּ֖שֶׂם מְרַאֲשֹׁתָ֑יו וַיִּשְׁכַּ֖ב בַּמָּק֥וֹם הַהֽוּא:
[יב] וַֽיַּחֲלֹ֗ם וְהִנֵּ֤ה סֻלָּם֙ מֻצָּ֣ב אַ֔רְצָה וְרֹאשׁ֖וֹ מַגִּ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יְמָה וְהִנֵּה֙ מַלְאֲכֵ֣י אֱלֹהִ֔ים עֹלִ֥ים וְיֹרְדִ֖ים בּֽוֹ:
[יג] וְהִנֵּ֨ה יְהוָ֜ה נִצָּ֣ב עָלָיו֘ וַיֹּאמַר֒ אֲנִ֣י יְהוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ אַבְרָהָ֣ם אָבִ֔יךָ וֵאלֹהֵ֖י יִצְחָ֑ק הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ שֹׁכֵ֣ב עָלֶ֔יהָ לְךָ֥ אֶתְּנֶ֖נָּה וּלְזַרְעֶֽךָ:
[יד] וְהָיָ֤ה זַרְעֲךָ֙ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וּפָרַצְתָּ֛ יָ֥מָּה וָקֵ֖דְמָה וְצָפֹ֣נָה וָנֶ֑גְבָּה וְנִבְרְכ֥וּ בְךָ֛ כָּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָ֖ה וּבְזַרְעֶֽךָ:
[טו] וְהִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י עִמָּ֗ךְ וּשְׁמַרְתִּ֙יךָ֙ בְּכֹ֣ל אֲשֶׁר־תֵּלֵ֔ךְ וַהֲשִׁ֣בֹתִ֔יךָ אֶל־הָאֲדָמָ֖ה הַזֹּ֑את כִּ֚י לֹ֣א אֶעֱזָבְךָ֔ עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר אִם־עָשִׂ֔יתִי אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבַּ֖רְתִּי לָֽךְ:
[טז] וַיִּיקַ֣ץ יַעֲקֹב֘ מִשְּׁנָתוֹ֒ וַיֹּ֕אמֶר אָכֵן֙ יֵ֣שׁ יְהוָ֔ה בַּמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה וְאָנֹכִ֖י לֹ֥א יָדָֽעְתִּי:
[יז] וַיִּירָא֙ וַיֹּאמַ֔ר מַה־נּוֹרָ֖א הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה אֵ֣ין זֶ֗ה כִּ֚י אִם־בֵּ֣ית אֱלֹהִ֔ים וְזֶ֖ה שַׁ֥עַר הַשָּׁמָֽיִם:
[יח] וַיַּשְׁכֵּ֨ם יַעֲקֹ֜ב בַּבֹּ֗קֶר וַיִּקַּ֤ח אֶת־הָאֶ֙בֶן֙ אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מְרַֽאֲשֹׁתָ֔יו וַיָּ֥שֶׂם אֹתָ֖הּ מַצֵּבָ֑ה וַיִּצֹ֥ק שֶׁ֖מֶן עַל־רֹאשָֽׁהּ:
[יט] וַיִּקְרָ֛א אֶת־שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בֵּֽית־אֵ֑ל וְאוּלָ֛ם ל֥וּז שֵׁם־הָעִ֖יר לָרִאשֹׁנָֽה:
[כ] וַיִּדַּ֥ר יַעֲקֹ֖ב נֶ֣דֶר לֵאמֹ֑ר אִם־יִהְיֶ֨ה אֱלֹהִ֜ים עִמָּדִ֗י וּשְׁמָרַ֙נִי֙ בַּדֶּ֤רֶךְ הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י הוֹלֵ֔ךְ וְנָֽתַן־לִ֥י לֶ֛חֶם לֶאֱכֹ֖ל וּבֶ֥גֶד לִלְבֹּֽשׁ:
[כא] וְשַׁבְתִּ֥י בְשָׁל֖וֹם אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֑י וְהָיָ֧ה יְהוָ֛ה לִ֖י לֵאלֹהִֽים:
[כב] וְהָאֶ֣בֶן הַזֹּ֗את אֲשֶׁר־שַׂ֙מְתִּי֙ מַצֵּבָ֔ה יִהְיֶ֖ה בֵּ֣ית אֱלֹהִ֑ים וְכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר תִּתֶּן־לִ֔י עַשֵּׂ֖ר אֲעַשְּׂרֶ֥נּוּ לָֽךְ:

פרק כח
(ד) לרשתך את ארץ מגוריך - מאחר שלא תקח אשה מבנות כנען , שהיו עבדים , כמו שציוה אברהם ליצחק. (ו) וירא עשו כי ברך יצחק את יעקב - בברכות אחרונות הללו נתן לו את ארץ כנען שניתנה לאברהם , וגם אמר לו לקחת אשה ממשפחתו , וגם ציוהו שלא לקחת מבנות כנען; חשב עשו בלבו: מה שנשאתי מבנות כנען גזל ממני ברכת אברהם; ולקח את בת ישמעאל ממשפחת אברהם; חשב בלבו: שמא מעתה אזכה לנחלת אברהם. (ט) אחות נביות - לפי שהיה ראשון שבבני ישמעאל , קורא אותה אחות נביות; וכן "ותקח מרים הנביאה אחות אהרן" (שמ' טו , כ) - לפי שאהרן נולד קודם משה , קורא לה 'אחות אהרן' , אבל במקום שהזכיר משה ואהרן בפסוק אחד , קורא אותה 'אחותם' , כדכתיב "ותלד לעמרם את אהרן ואת משה ואת מרים אחותם" (במ' כו , נט); וכן "ואחות לוטן תמנע" (בר' לו , כב) , לפי שהיה ראשון , כדכתיב "לוטן ושובל וצבעון וענה" (בר' לו , כ). (י) וילך חרנה - הלך לצד חרן. (יא) ויפגע במקום - אירע לו דרכו במקום אחד חוץ מעיר לוז. כי בא השמש - ולא היה לו פנאי ליכנס בעיר ביום , כדאמר רב יהודה (פסחים ב , א): לעולם יכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב. ויקח אחת מאבני המקום - כדכתיב "ויקח את האבן אשר שם מראשותיו" (להלן , יח). (יב) מוצב - על ידי אחרים , "נצב" (להלן , יג) - מעצמו; וכן "נגש אל הערפל" (שמ' כ , כא) - מעצמו , "מוקטר ומוגש" (מל' א , יא) - על ידי אחרים; וכן "אשר... מראה בהר" (שמ' כה , מ) - אחרים הראו לו , אבל "נראה" (בר' יב , ז) - מעצמו. עולים ויורדים - לפי הפשט , אין לדקדק במה שהקדים עולים ליורדים , שכן דרך ארץ להזכיר 'עלייה' קודם 'ירידה'. (יג) הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך - ואם תאמר: דבר מועט הוא - "ופרצת ימה וקדמה" (להלן , יד) , לארבע רוחות העולם. (יד) ונברכו - לשון 'מבריך' ו'מרכיב' , כלומר: יתערבו במשפחתך משפחות האדמה; שהרי משקל 'רפי' הוא , וככר פירשתיו בפרשת 'לך לך'. (טו) כי לא אעזבך בדרכים , עד אשר עשיתי את אשר דברתי עליך , להשיבך אל האדמה הזאת , כי בדרכים אתה צריך שמירת מלאכים יותר; כדכתיב "כי מלאכיו יצוה לך לשמורך בכל דרכיך" (תה' צא , יא). (טז) אכן יש יי' במקום - לא כמה שהייתי סבור כששכבתי כאן , שהוא מקום חול , אך כן הוא שהוא מקום קודש; וכן כל 'אכן' שבמקרא: אך כן , ולא כמו שהייתי סבור; וכן "אכן נודע את הדבר" (ראה שמ' ב , יד). (יח) ויצק שמן על ראשה - משח אותה לקדשה , להקריב עליה קרבנות בשובו , כדכתיב במשכן וכליו "וימשחם ויקדש אותם" (במ' ז , א); וכן מוכיח לפנינו: "אנכי האל ביתאל אשר משחת שם מצבה" וגו' (בר' לא , יג); "יהיה בית אלהים" (להלן , כב) - לקרבנות. (יט) ואולם - ואלא. לוז שם העיר - ועל שם המקום שחוץ לעיר , ששכב שם יעקב , נקרא שם העיר עצמה ביתאל. (כא) ושבתי בשלום - כמו שאמר לי "והשבותיך אל האדמה הזאת" (לעיל , טו). והיה יי' לי לאלהים - שיסייעני בכל מעשיי. (כב) עשר אעשרנו לך - להקריב לפניך עולה.