מאגר הכתר בראשית פרק כח עם פירוש רד"ק

פרק כח
(א) ויקרא. ויברך אותו - והברכה הוא מה שאמר "ואל שדי יברך אותך" (להלן , ג). (ב) קום לך. קום - ענין 'זרוז' , כלומר: מעתה תלך! פדנה ארם - פרשנוהו בתחלת הפרשה (בר' כה , כ); ועיר חרן היה בכללו , כמו שכתבנו (שם). (ג-ד) ואל שדי... ויתן לך את ברכת אברהם - שברכו האל; כי עליך ועל זרעך אמר , כי אתה הזרע המיוחד לי כמו שהייתי אני לאבי , אע"פ שהיו לו בנים אחרים. (ה) וישלח - שלחו מאתו ללכת לאשר צוהו; וכן עשה , וילך פדנה ארם , ולקח עמו כדי הוצאתו עד חרן; כי ידע אביו ואמו , כי כיון שיהיה עם לבן , לא יחסר כל. רבקה - לפיכך היתה לו טענה גדולה ללכת אליו למנוסה , כי אחי אמו הוא. והקדים יעקב לעשו , בעבור כי אם יעקב היתה באמת , שהיתה אוהבת אותו יותר ממה שהייתה אוהבת עשו , ומחמלתה עליו שלחו אל אחיה. ואע"פ שהיתה אם לעשו גם כן , לא היתה אוהבת אותו כמו שהיתה אוהבת את יעקב (ראה בר' כה , כח); וזה היה ידוע שם בפדן ארם לקרוביה. (ו) וירא - לפי שהראיה גדולה משאר ההרגשות , נשאלות כלם אליה; וגם 'ראות הלב' מן ההרגשות. לקחת לו משם אשה - כי לא הוציאו קול שהיה בורח מפני עשו , אלא לקחת לו אשה היה משלחו אביו שם. (ז-ט) וישמע. וראה גם כן שיעקב שמע אליו בזה. ראה כי רעות בנות כנען - ואע"פ שקודם זה ידע , כי באמת כשלקח עשו מבנות חת , לא ישר בעיני יצחק ומחה בו (ראה בר' כו , לד - לה); אלא שלא התחזק עמו לבטלו , לפי שידע , כי עשו אינו זרע המיוחד לו. אך עתה כשראה עשו כי רעות כל כך בעיניו , עד שצוה יעקב שלא יקח מהם אשה , והטריחו בעבור זה ללכת עד פדן ארם , ידע באמת כי רעות בעיני אביו , והלך אל ישמעאל. וירא. וילך. אחות נביות - כי היה נביות בעל השם , וכן "אחות לבן" (בר' כה , כ); "אחי יפת" (בר' י , כא). על נשיו - על נשיו החתיות , לקח זאת למעלה וליתרון. (י) ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה - כן הוא מנהג הכתוב , לקחת תחלת הדברים וסופם , ומניח אמצעיתם , וכן "ויקם וילך אל ארם נהרים" (בר' כד , י) - ולא הלך ביום אחד; וכן "צמח בלי יעשה קמח" (הו' ח , ז). והניח הפעולות האמצעיות , כי הולך הכתוב בספור אל הכונה. (יא) ויפגע במקום - בדרכו פגע בערב במקום אחד , שהיה בדרך ליום אחד מבאר שבע; והיה ערב , ולן שם כי לא יכול ללכת יותר באותו יום , כי כבר בא השמש בבאו במקום. ונפתחה בי"ת במקום , לידיעת המקום שהיו לנים שם הבאים מבאר שבע. ויקח מאבני המקום - אחת מאבני המקום , כי לא נכנס בעיר ללון בה , אלא לן חוץ לעיר בשדה , ושׂם אבן אחת מראשותיו , וישכב שם. (יב-יג) ויחלום והנה סולם - רבו הדיעות בפתרון החלום הזה , בדברי רבותינו ז"ל ובדברי זולתם. יש אומרים (ב"ר סח , יב) , כי מעמד הר סיני הראה לו , ומספר אותיות סלם כמספר אותיות 'סיני'. מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה - באותו מעמד היו יחד העליונים עם התחתונים. ומלאכי אלהים עולים ויורדים בו - העולים הם משה ואהרן , והיורדים הם המלאכים העליונים. והנה יי' נצב עליו - זהו שאמר "וירד יי' על הר סיני" (שמ' יט , כ). ויש אומרים (ב"ר סח , יב): דבר הקרבנות שיעשו בניו הראה לו , והסלם הוא המזבח , וראשו מגיע השמימה - זהו עשן המערכה שעולה לשמים לרצון ריח ניחוח ליי' (ע"פ וי' א , ט). מלאכי אלהים עולים ויורדים בו - אלה הכהנים המקריבים הקרבנות ומקטירים קטורת. ומצאנו עוד בדבריהם (? וראה ב"ר סט , ז) , שראה עצמו בחלום הזה , כי הוא בהר המוריה , כי נודע לו המקום מקבלת אברהם אבינו; ועליו אמר: "יהיה בית אלהים" (להלן כב); ואמר: "אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים" (להלן , יז) , כי המקום ההוא מכוון כנגד כסא הכבוד. ומה שקרא שמו "בית אל" (להלן , יט) , לפי שראה שם המראה , אמר , כי גם המקום קדש; ובנה שם מצבה. ומצאנו עוד בדבריהם ז"ל (תנחומא ואינו לפנינו , ראה מו"נ ב , י; וראה ב"ר סח , יב) , שהסלם היו בו ארבעה חווקים , ורחב הסלם עולם ושליש עולם; והיו ארבעה מלאכים עולים ויורדים בו , שנים עולים ושנים יורדים; וכשנתחברו בחווק אחד שנים העולים ושנים היורדים , היה מלא החווק מהם. ו'מלאך' הוא שליש העולם שנאמר "וגויתו כתרשיש" (דנ' י , ו); וגמירי ד'תרשיש' הוי שלישו של עולם; הנה כי רחב הסלם עולם ושליש עולם. וצריך להתבונן בפתרון הזה , כי מה נכבד הוא. והראה לנו הרב רבינו משה ז"ל (מו"נ ב , י) בזה פתח , כי הנמצאים - שלשה , והשלישי הוא המלאך; והחווקים , שהיו ארבעה , הם ארבעה כדורים , והעולים והיורדים - רמז על המנהיגים ברצון האל; זהו מה שאמר והנה יי' נצב עליו; ויהיה טעם עליו - על הסלם או על יעקב , ויהיה הטעם - להשכילו. וטעם עולים תחלה ואחר כך יורדים - לפי הִתְלַמְדוּת האדם שהוא ממטה למעלה , וההנהגה הוא מלמעלה למטה. וטעם שנים עולים - הפועל והשכל האנושי , ושנים היורדים - שכל כל גלגל , כי בהם הנהגת העולם; וכשיתבונן האדם כל זה , הם אצלו מדרגה אחת , העולים והיורדים. סוף דבר , המראה הזאת היתה להשכיל את יעקב , הנהגת העולם היאך היא , ושהיא על ידי אמצעים; ולפי שהיה בורח הראה לו זה , וכי המנהיג הגדול מושל בכל ומשנה ההנהגה כאשר ירצה לשעתה. והבטיחו לתת הארץ ההיא לו ולזרעו , כי הוא הזרע המיוחד מאברהם ומיצחק; לפיכך אמר אביך - כאלו הוא אביך ולא אבי הבנים האחרים , כי ירושתו לך תהיה. וקורא לאבי אב 'אב' , וכן "כדוד אביו" שאמר על אחז (מ"ב טז , ב); ורבים ככה. והנה יי'. אשר אתה שוכב עליה - שאתה שוכב במקום ממנה , וכן "כי כל הארץ אשר אתה רואה" (ראה בר' יג , טו). ומה שאמרו ז"ל (חולין צא , ב) , שקפלה לכל ארץ ישראל תחתיו , רוצה לומר: כאלו קפלה כלה תחתיו , כן יחדה לו שתהיה ברשותו כלה , שתהיה לו מתנה מעתה , ובניו ירשוה וישכנו בה. (יד) והיה. ופרצת אתה וזרעך. ונברכו בך - בעבורך ובעבור זרעך יהיו כל המשפחות נברכות; כי מי שיעשה מצות האל , ומכירו כי הוא לבדו אדון העולם - הוא קיום העולם , ובעבורו העולם עומד. (טו) והנה. אע"פ שאתה בורח , אל תפחד , כי אנכי אהיה עמך ושמרתיך בכל אשר תלך - בלכתך ובשובך. כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי - אם כן לא יעזבנו לעולם , כי ההבטחה לו כל ימיו ולזרעו אחריו. אשר אם - כפל ענין לחזק הדבר , כי די לו באשר או באם. (טז) ויקץ. אכן יש יי' - נראה , כי המקום הזה נבחר , והוא מקום קבול שכינה , כי פה הראני גדולות ונפלאות במחזה הסלם , ואנכי לא ידעתי; כי אלו ידעתי , הייתי נזהר בעצמי יותר ולא הייתי שוכב במקום הזה. ואפשר , כי זאת היתה תחלת נבואתו; ולזה עוד הכיר מעלת המקום , כי שם נגלה אליו האל תחלה. (יז) ויירא ויאמר - ירא בעצמו על אשר שכב שם , אולי לא התנהג בענוה ובצניעות בשכבו שם. ויאמר מה נורא המקום הזה - כלומר , כי מראה גדולה כזאת ראיתי בו , מאד הוא נורא המקום וצריך לירא ממנו , ושיהיה האדם בו בטהרה ובצניעות , כי מקום קדוש הוא. אין זה כי אם בית אלהים - אין זה המקום ראוי אלא שיהיה בית מקודש לאלהים , להתפלל בו ולזבוח בו זבחים לאלהים. או פירושו: לא ראיתי המראה בזה המקום , אלא כדי שאעשנו בית אלהים. וזה שער השמים - על דרך "ותבא תפלתם למעון קדשו לשמים" (דה"ב ל , כז). (יח-יט) וישכם יעקב. וישם אותה מצבה - הציבה על קומתה. ויצק שמן על ראשה - כדי להכירה בשובו דרך שם , שיעשה שם מזבח (ראה בר' לה , ג) ויקריב עליו; כי כתם השמן לא ימחה במי מטר. או היה יציקת השמן - לעבודה , כמו נסוך היין. וכן עשה בשובו במצבה שהקים; אמר "ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן" (שם , יד). וכל זה היה לאות ולסימן שיירשו בניו את הארץ , כמו שכתבנו באברהם (בר' יב , ו) ויצחק (בר' כו , כג) , כי היו שם עושים בארץ כרצונם. כי הנה יעקב לקח האבן ההיא ושם אותה מצבה , ואין מי שיקח אותה לצרכו , ולא אפלו בעל השדה; וכמו שהציבה כן מצאה , ובנה שם מזבח בשובו , כאדם הבונה בשלו ואין מוחה בידו. וקרא למקום בית אל , שהיה שמו בראשונה לוז , והסכימו אנשי המקום וזולתם על ידו. וכן לאברהם ויצחק , כמו שכתוב בחפירת הבארות ובבנות המזבחות ובקריאת השמות , כי שׂם האל מוראם ואהבתם בלב אנשי הארץ , כמו שאמר "אל תגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו" (תה' קה , טו). (כ) וידר - נדר הנדר על תנאי. ולא היה התנאי שהיה לבו נוקפו בהבטחה שהבטיחו האל , כי ידע שהאל יקיים לו הבטחתו; אלא לא היה התנאי אלא מפחדו שמא יגרום החטא , ולא תהיה ההבטחה קיימת , ולא ישוב אל בית אביו ולא יוכל לעשות מה שנדר. לחם לאכול ובגד ללבוש - לא שאל יתרון , אלא צרכו לבד , כדי שיחיה. והמים לא היה צריך לשאול , כי בכל מקום ימצא אדם מים לשתות בחנם. (כא-כב) ושבתי בשלום - באשה ובנים , כי זולתם לא יהיה שלום לו , ולא לאביו ולא לאמו; כי הוא לא יוכל לקחת אשה מבנות כנען. והיה יי' לי לאלהים - זהו הנדר , רוצה לומר , שיהיה מתבודד לעבודת האלהים ולא יתעסק עוד בעסקי העולם כל ימיו. ועוד נדר , שהמקום ההוא ששם בו האבן - מצבה , יהיה בית אלהים , כלומר , שיבנה שם בית ומזבח לבא שם כל עובד אלהים , ולהתפלל ולעבוד שם לאלהים לא לזולתו. או פירוש יהיה בית אלהים - שיצוה לבניו שיצוו לבניהם , כי ברשתם הארץ יעשו שם בית אלהים. ועוד נדר: וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך - כלומר: אתן מעשר מהרכוש והמקנה שתתן לי , ואתננו לאנשים שיצטרכו , שיהיו יראי אלהים ועובדים אותו. ואמרו (ב"ר ע , ז) , כי גם על הבנים אמר שיעשר. וכן היה לוי ה'מעשר' , שהיה מתעסק בעבודת האל יותר משאר אחיו , ולמדו יעקב בהתבודדו ומסר לו סודות החכמה והתורה. ומה שאמר עשר אעשרנו לך - כן הוא דרך הכתוב לחבר המקור עם הפועל לחזק הפעולה , כמו "שמוע תשמעו" (דב' יא , יג); "שמור תשמרון" (שם , כב); והדומים להם רבים. ורבותינו ז"ל (כתובות נ , א) עשו סמך בזה הפסוק , ואמרו: הרוצה לבזבז מנכסיו לצדקה , אל יבזבז יותר מחומש; ועשו זה הפסוק סמך לדבריהם , שאמר עשר אעשרנו , ושני מעשרים הוא החומש. ומנעו זה , כדי שלא יצטרך הוא לבריות.