פרק כח
[א]
וַיִּקְרָא
יִצְחָק
אֶל־יַעֲקֹב
וַיְבָרֶךְ
אֹתוֹ
וַיְצַוֵּהוּ
וַיֹּאמֶר
לוֹ
לֹא־תִקַּח
אִשָּׁה
מִבְּנוֹת
כְּנָעַן:
[ב]
קוּם
לֵךְ
פַּדֶּנָה
אֲרָם
בֵּיתָה
בְתוּאֵל
אֲבִי
אִמֶּךָ
וְקַח־לְךָ
מִשָּׁם
אִשָּׁה
מִבְּנוֹת
לָבָן
אֲחִי
אִמֶּךָ:
[ג]
וְאֵל
שַׁדַּי
יְבָרֵךְ
אֹתְךָ
וְיַפְרְךָ
וְיַרְבֶּךָ
וְהָיִיתָ
לִקְהַל
עַמִּים:
[ד]
וְיִתֶּן־לְךָ
אֶת־בִּרְכַּת
אַבְרָהָם
לְךָ
וּלְזַרְעֲךָ
אִתָּךְ
לְרִשְׁתְּךָ
אֶת־אֶרֶץ
מְגֻרֶיךָ
אֲשֶׁר־נָתַן
אֱלֹהִים
לְאַבְרָהָם:
[שביעי]
[ה]
וַיִּשְׁלַח
יִצְחָק
אֶת־יַעֲקֹב
וַיֵּלֶךְ
פַּדֶּנָה
אֲרָם
אֶל־לָבָן
בֶּן־בְּתוּאֵל
הָאֲרַמִּי
אֲחִי
רִבְקָה
אֵם
יַעֲקֹב
וְעֵשָׂו:
[ו]
וַיַּרְא
עֵשָׂו
כִּי־בֵרַךְ
יִצְחָק
אֶת־יַעֲקֹב
וְשִׁלַּח
אֹתוֹ
פַּדֶּנָה
אֲרָם
לָקַחַת־לוֹ
מִשָּׁם
אִשָּׁה
בְּבָרֲכוֹ
אֹתוֹ
וַיְצַו
עָלָיו
לֵאמֹר
לֹא־תִקַּח
אִשָּׁה
מִבְּנוֹת
כְּנָעַן:
[מפטיר]
[ז]
וַיִּשְׁמַע
יַעֲקֹב
אֶל־אָבִיו
וְאֶל־אִמּוֹ
וַיֵּלֶךְ
פַּדֶּנָה
אֲרָם:
[ח]
וַיַּרְא
עֵשָׂו
כִּי
רָעוֹת
בְּנוֹת
כְּנָעַן
בְּעֵינֵי
יִצְחָק
אָבִיו:
[ט]
וַיֵּלֶךְ
עֵשָׂו
אֶל־יִשְׁמָעֵאל
וַיִּקַּח
אֶת־מָחֲלַת׀
בַּת־יִשְׁמָעֵאל
בֶּן־אַבְרָהָם
אֲחוֹת
נְבָיוֹת
עַל־נָשָׁיו
לוֹ
לְאִשָּׁה:
ס
{פרשת ויצא}
[י]
וַיֵּצֵא
יַעֲקֹב
מִבְּאֵר
שָׁבַע
וַיֵּלֶךְ
חָרָנָה:
[יא]
וַיִּפְגַּע
בַּמָּקוֹם
וַיָּלֶן
שָׁם
כִּי־בָא
הַשֶּׁמֶשׁ
וַיִּקַּח
מֵאַבְנֵי
הַמָּקוֹם
וַיָּשֶׂם
מְרַאֲשֹׁתָיו
וַיִּשְׁכַּב
בַּמָּקוֹם
הַהוּא:
[יב]
וַיַּחֲלֹם
וְהִנֵּה
סֻלָּם
מֻצָּב
אַרְצָה
וְרֹאשׁוֹ
מַגִּיעַ
הַשָּׁמָיְמָה
וְהִנֵּה
מַלְאֲכֵי
אֱלֹהִים
עֹלִים
וְיֹרְדִים
בּוֹ:
[יג]
וְהִנֵּה
יְהוָה
נִצָּב
עָלָיו
וַיֹּאמַר
אֲנִי
יְהוָה
אֱלֹהֵי
אַבְרָהָם
אָבִיךָ
וֵאלֹהֵי
יִצְחָק
הָאָרֶץ
אֲשֶׁר
אַתָּה
שֹׁכֵב
עָלֶיהָ
לְךָ
אֶתְּנֶנָּה
וּלְזַרְעֶךָ:
[יד]
וְהָיָה
זַרְעֲךָ
כַּעֲפַר
הָאָרֶץ
וּפָרַצְתָּ
יָמָּה
וָקֵדְמָה
וְצָפֹנָה
וָנֶגְבָּה
וְנִבְרְכוּ
בְךָ
כָּל־מִשְׁפְּחֹת
הָאֲדָמָה
וּבְזַרְעֶךָ:
[טו]
וְהִנֵּה
אָנֹכִי
עִמָּךְ
וּשְׁמַרְתִּיךָ
בְּכֹל
אֲשֶׁר־תֵּלֵךְ
וַהֲשִׁבֹתִיךָ
אֶל־הָאֲדָמָה
הַזֹּאת
כִּי
לֹא
אֶעֱזָבְךָ
עַד
אֲשֶׁר
אִם־עָשִׂיתִי
אֵת
אֲשֶׁר־דִּבַּרְתִּי
לָךְ:
[טז]
וַיִּיקַץ
יַעֲקֹב
מִשְּׁנָתוֹ
וַיֹּאמֶר
אָכֵן
יֵשׁ
יְהוָה
בַּמָּקוֹם
הַזֶּה
וְאָנֹכִי
לֹא
יָדָעְתִּי:
[יז]
וַיִּירָא
וַיֹּאמַר
מַה־נּוֹרָא
הַמָּקוֹם
הַזֶּה
אֵין
זֶה
כִּי
אִם־בֵּית
אֱלֹהִים
וְזֶה
שַׁעַר
הַשָּׁמָיִם:
[יח]
וַיַּשְׁכֵּם
יַעֲקֹב
בַּבֹּקֶר
וַיִּקַּח
אֶת־הָאֶבֶן
אֲשֶׁר־שָׂם
מְרַאֲשֹׁתָיו
וַיָּשֶׂם
אֹתָהּ
מַצֵּבָה
וַיִּצֹק
שֶׁמֶן
עַל־רֹאשָׁהּ:
[יט]
וַיִּקְרָא
אֶת־שֵׁם־הַמָּקוֹם
הַהוּא
בֵּית־אֵל
וְאוּלָם
לוּז
שֵׁם־הָעִיר
לָרִאשֹׁנָה:
[כ]
וַיִּדַּר
יַעֲקֹב
נֶדֶר
לֵאמֹר
אִם־יִהְיֶה
אֱלֹהִים
עִמָּדִי
וּשְׁמָרַנִי
בַּדֶּרֶךְ
הַזֶּה
אֲשֶׁר
אָנֹכִי
הוֹלֵךְ
וְנָתַן־לִי
לֶחֶם
לֶאֱכֹל
וּבֶגֶד
לִלְבֹּשׁ:
[כא]
וְשַׁבְתִּי
בְשָׁלוֹם
אֶל־בֵּית
אָבִי
וְהָיָה
יְהוָה
לִי
לֵאלֹהִים:
[כב]
וְהָאֶבֶן
הַזֹּאת
אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי
מַצֵּבָה
יִהְיֶה
בֵּית
אֱלֹהִים
וְכֹל
אֲשֶׁר
תִּתֶּן־לִי
עַשֵּׂר
אֲעַשְּׂרֶנּוּ
לָךְ: